ההבדל בין אינדיקה לסאטיבה: המיתוס מול המציאות

סאטיבה ואינדיקה הם שני שמות שכל צרכן קנאביס מכיר, והם אמורים לייצג שני קצוות מנוגדים של השפעות פיזיות ומנטליות עבור המשתמשים בהם. אך האם באמת קיימים שני סוגים עיקריים של קנאביס כפי שטוענים הצרכנים, או שמדובר למעשה במיתוס כפי שטוענים החוקרים?

תופעה מעניינת בעולם הקנאביס היא המספר האינסופי של שמות שניתנים לזנים שונים שלו. “פרפל קוש”, “אלסקה” או “אמנזיה הייז” ואחרים – מאות שנים של השבחה סלקטיבית יצרו מבחר של אלפי זני קנאביס, כל אחד עם השפעות שונות על הגוף והנפש.

עם העלייה בשימוש בקנאביס רפואי בשנים האחרונות נדרשת כעת יותר מתמיד אבחנה ברורה בין סוגים שונים של קנאביס וההשפעות הרפואיות המצופות מהם.

נכון להיום הדרך הנפוצה להבחין בין סוגים שונים של קנאביס היא לפי שתי קטגוריות עיקריות – סאטיבה ואינדיקה. החלוקה הזאת היא לא רק נחלתם של ‘סטלנים’ בשוק השחור, אלא משמשת גם בענף הקנאביס הרפואי, ובישראל היא אף מעוגנת היטב ובאופן רשמי בספר הירוק – המדריך הקליני של משרד הבריאות לטיפול בקנאביס רפואי.

בהתאם לרפורמה החדשה בענף הקנאביס הרפואי בישראל (“מדיקליזציה”), קנאביס סאטיבה וקנאביס אינדיקה נחשבים לשני סוגים שונים של תרופות, עד כדי כך שבמקרה של חוסר, מטופל עם מרשם ל’אינדיקה’ לא רשאי לקבל ‘סאטיבה’ בבית המרקחת – כי הרי מדובר לכאורה בשתי תרופות שונות.

רבים המגדלים והצרכנים הסבורים כי סאטיבה ואינדיקה הם שני מינים שונים בתכלית של צמח הקנאביס, ושכל הזנים הקיימים נופלים איפשהוא על הרצף ביניהם. כך לדוגמא זן מסויים נקרא על ידי החברות 30% אינדיקה ו-70% סאטיבה, או 50% אינדיקה ו-50% סאטיבה (מה שמכונה הייבריד), או 100% סאטיבה/אינדיקה (מה שמכונה סאטיבה/אינדיקה ‘טהורה’).

סאטיבה מול אינדיקה
השפעות שונות שמקושרות עם סאטיבה ואינדיקה. מתוך ‘הספר הירוק’, המדריך לטיפול קליני בקנאביס רפואי של משרד הבריאות

אך בעוד שמבחינה בוטנית בהחלט ניתן לעתים להבדיל בין אינדיקה (צמח נמוך בעל עלים רחבים) לבין סאטיבה (צמח גבוה בעל עלים דקים), אין כל הוכחה להבדל בהשפעה על התחושה לאחר עישון של פרח מצמח אינדיקה או מצמח סאטיבה והכל היום נחשב למיתוס בלבד.

כאן המקום להיכנס בקצרה גם להגדרה של “זן” (Strain) לעומת “מין” (Species). בעבר חוקרים מיינו את עולם הטבע למינים שונים לפי הבדלים שהם ראו בעין, אך כיום מקובל להגדיר מינים על פי שיטתו של חוקר האבולוציה ארנסט מאייר, שאומרת כך:

“מינים הם קבוצות של אוכלוסיות טבעיות היכולות לקיים ביניהן קשרי רבייה ומבודדות רבייתית מאוכלוסיות דומות אחרות”.

במילים אחרות, אם שני צמחים יכולים להזדווג ולייצר צאצאים – הם שייכים לאותו מין. מכיוון שקנאביס סאטיבה וקנאביס אינדיקה (וגם קנאביס רודרליס לצורך העניין) יכולים להזדווג, הם בהכרח לפי ההגדרה המדעית שייכים לאותו מין.

זן, לעומת זאת, הוא מונח הרבה יותר גמיש – בתוך מין אחד יכולים להיכלל אלפי זנים שונים. המונח מתייחס לשילוב התכונות הספציפי שמציג אורגניזם מסויים, כולל הצורה הפיזית שלו והתכונות הביוכימיות שלו.

המילה “Strain” טכנית אינה נכונה באנגלית בהקשר של בוטניקה, אך היא נפוצה בעולם הקנאביס. המושגים הנכונים לתאר הבדלים בתוך מין מסויים הם Phenotype (פנוטיפ), Variety (סוג), או Subspecies (תת-מין). בשפה העברית דווקא כן תקין להשתמש גם במילה ‘זן’ כדי לתאר הבדלים בתוך מין מסויים.

פנוטיפים (זנים) שונים של אותו מין של פרח - Ipomoea purpurea
פנוטיפים (זנים) שונים של אותו מין של פרח – Ipomoea purpurea

הויכוח לגבי האם צמח הקנאביס צריך להיות מסווג כמין אחד או יותר נמשך כבר כמה מאות שנים, אך יש כמה נקודות עיקריות שעליהן רוב החוקרים מסכימים כיום:

  • החלוקה של אלפי זני הקנאביס השונים לשני מינים עיקריים מובחנים, אינדיקה וסאטיבה, אינה תואמת את ההגדרה המודרנית למושג ‘מין’.
  • כיום אין הבדל ידוע בתכולת הקנבינואידים (החומרים הפעילים בצמח) בין זנים שמסווגים ‘אינדיקה’ לזנים שמסווגים ‘סאטיבה’, ואין הסבר מקובל להבדל בהשפעות ביניהם.
  • כיום אין הבדל גנטי מובהק שמבחין בין זנים שמכונים סאטיבה לזנים שמכונים אינדיקה.
  • נכון להיום לא הוכח כי יש מתאם בין המאפיינים הבוטניים המקושרים עם סאטיבה ואינדיקה להשפעות המקושרות אליהם. כך לדוגמא צמח שעונה על התיאור הבוטני של ‘אינדיקה’ לא בהכרח יהיה בעל השפעות שמקושרות עם ‘אינדיקה’.
ההכלאות הרבות שנעשו הפכו את ההפרדה בין סאטיבה לאינדיקה ללא רלוונטית. מתוך "הספר הירוק", המדריך לטיפול קליני בקנאביס של משרד הבריאות
ההכלאות הרבות שנעשו הפכו את ההפרדה בין סאטיבה לאינדיקה ללא רלוונטית. מתוך “הספר הירוק”, המדריך לטיפול קליני בקנאביס של משרד הבריאות

אז מה בכל זאת גורם להבדל בהשפעות בין זני ‘סאטיבה’ ו’אינדיקה’ המכילים את אותו ריכוז של THC ו-CBD? למה חלק מהם יותר מרדימים וחלק יותר מעוררים? בנקודה הזאת יש כבר פחות הסכמה בין החוקרים.

יש הטוענים כי הסיבה לא נעוצה בקנבינואידים אלא בהבדלים בין טרפנים בזנים המכונים ‘אינדיקה’ לכאלו המכונים ‘סאטיבה’. הטרפנים אחראים על הריח והטעם של הקנאביס וההבדלים בהרכב שלהם יוצרים ריחות מתוקים יותר שמזוהים עם סאטיבה וריחות אדמתיים יותר שמזוהים עם אינדיקה.

אך מעבר לטעם והריח של קנאביס, התומכים בתאוריה זו טוענים כי לטרפנים יש גם השפעות שטרם נלמדו, ומחקרים ראשוניים בתחום אכן מצאו ‘אפקט פמליה‘ בין הקנבינואידים לטרפנים.

באופן ספציפי, יש חוקרים שזיהו את הטרפן ‘מירסין’ (Myrcene) כאחראי על האפקט המרדים של זני ‘אינדיקה’, ואת הטרפן ‘לימונין’ (Limonene) כאחראי לאפקט המעורר של זני ‘סאטיבה’. ההשערה היא שקנבינואידים פועלים באופן שונה כאשר הם משולבים עם טרפנים שונים – אך כאמור המחקר של היום עדיין לא יכול לאשש או להפריך אותה.

טרפנים אחראים לטעם והריח של צמחים שונים, ולהבדלים בין הריחות של זני 'סאטיבה' לאלו של זני 'אינדיקה'
טרפנים אחראים לטעם והריח של צמחים שונים, ולהבדלים בין הריחות ואולי גם ההשפעות של זני ‘סאטיבה’ לאלו של זני ‘אינדיקה’

תאוריה נוספת טוענת כי הסיבה להבדל בהשפעות בין זני סאטיבה לאינדיקה עם אחוז THC/CBD זהה, היא הבדלים בעשרות הקנבינואידים האחרים שבצמח. רבים מהקנבינואידים האלו עדיין לא נחקרו ולא ברור אם אכן יש הבדל קבוע בין סאטיבה לאינדיקה בריכוז שלהם, כך שלא ניתן לאשש או להפריך גם את הטענה הזאת עדיין.

יש גם הטוענים כי ההבדל בהשפעות שאנשים מייחסים להבדל בין סאטיבה לאינדיקה בכלל נגרם על ידי הקנבינואיד קנאבינול (CBN). הקנאבינול, לו מיוחסות השפעות מרדימות, הוא תוצר של התיישנות ה-THC. ככל שה-THC נחשף לאוויר וקרני UV במשך זמן ארוך יותר, ככה יותר ממנו הופך ל-CBN.

ככל שפרחי הקנאביס נקצרים מאוחר יותר, וככל שהם מאוחסנים יותר זמן לאחר הקציר – ככה רמת ה-THC בהם יורדת ורמת ה-CBN עולה בהתאם. לפי התאוריה הזאת, האפקט המרדים שמקושר עם זנים ממין אינדיקה הוא בכלל תוצאה של קציר מאוחר או של התיישנות לאחר הקציר, וכלל לא קשור להבדל בין זנים שונים.

נכון להיום אין מספיק מחקר בתחום כדי לקבוע חד משמעית האם התאוריות האלו נכונות, אך היכרות עם ההיסטוריה של חקר הקנאביס מראה בבירור שהחלוקה שלו לשני מינים מעולם לא הוגדרה בצורה ברורה, ולא התבססה על הקריטריונים המדעיים המקובלים כיום.

טריכומות חומות
הטריכומות הופכות לחומות כאשר הצמח נקצר מאוחר. כעת הן כבר מכילות פחות THC ויותר CBN

מקור ההפרדה לשני מינים

הטקסט המדעי הראשון שמחלק את הקנאביס לשני מינים הופיע בעשבייה של הבוטניקאי הגרמני הירונימוס בוק ב-1539, ולאחר מכן גם בזו של הבוטניקאי והפיזיקאי הגרמני לאונהרט פוקס (Leonhart Fuchs) ב-1543.

גם פוקס וגם בוק כתבו כי קיימים שני סוגים של קנאביס – קנאביס מבויית וקנאביס פראי. עם זאת, אף אחד מהם לא ראה אף פעם את הסוג הפראי אלא רק את הסוג המבויית, המכונה ‘קנאביס סאטיבה’, ולכן הם נזהרים לתאר רק אותו בכתבים שלהם.

את הטענה שלהם לגבי קיומו של סוג נוסף של קנאביס מבססים שני החוקרים על הדעה שהייתה רווחת בתקופתם, לפיה האירופאים ‘בייתו’ את צמח הקנאביס, והגרסא הלא מבוייתת שלו עדיין קיימת בארץ המקור שלו, שהיא ככל הנראה באזור הודו או פרס.

מקור המושג ‘קנאביס אינדיקה’

מי שאחראי על הכנסת ‘קנאביס אינדיקה’ ללקסיקון באופן רשמי כמין נוסף ונפרד מקנאביס סאטיבה הוא הביולוג הצרפתי הנודע ז’אן-בטיסט דה לאמארק. לאמארק ידוע בעיקר כהוגה של תורת האבולוציה הראשונה שנושאת את שמו, ‘תורת הלאמארקיזם’, שלמעשה הקדימה את תורת האבולוציה של דרווין והיוותה בסיס עבורה.

ז'אן-בטיסט דה לאמארק - הראשון שהפריד בין קנאביס סאטיבה לקנאביס אינדיקה
ז’אן-בטיסט דה לאמארק – הראשון שהפריד בין קנאביס סאטיבה לקנאביס אינדיקה

בשנת 1785 הוא פרסם את אנציקלופדיית הבוטניקה שלו, ובה הציע מין חדש של קנאביס אותו זיהה בדגימות שנשלחו אליו מהודו. הסיבה שלאמארק קבע שמדובר במין אחר היא ההבדלים בעלים, הענפים, ואיברי הרבייה של הצמחים שהוא קיבל מהודו. למין החדש שהוא גילה הוא קרא קנאביס הודי, או בלטינית – ‘קנאביס אינדיקה’

אך ההבדלים במראה הצמח לא היו הדבר היחיד שלאמארק שם לב אליו במין החדש. בסוף התיאור הבוטני שלו, הוא מוסיף תיאור אישי של ההשפעות החזקות בהרבה של הקנאביס ההודי לעומת מקבילו האירופאי, אשר הפיק מעט קנבינואידים והתאים יותר לשימוש תעשייתי.

“ההשפעה של הצמח הזה היא כזאת שהולכת לראש, ומייצרת במוח מעין שכרות שגורמת לאדם לשכוח את העצב שלו ולחוש תחושה חזקה של עליזות”, הוא כתב.

ההגדרה של לאמארק הפכה למקובלת, אך עם תחילת המחקר הרפואי על קנאביס במערב במאה ה-19, כבר הופיעו חוקרים שפיקפקו בה. המחקרים הראשונים על השפעותיו הרפואיות של הקנאביס פורסמו על ידי הרופא האירי הנודע ויליאם או’שונסי, אשר השתמש במונח קנאביס אינדיקה כדי לתאר קנאביס פסיכואקטיבי ובמונח קנאביס סאטיבה כדי לתאר קנאביס ‘המפ’. גם הוא לא הסכים כי מדובר במין שונה של הצמח. הוא טען כי ההבדל בהשפעה ביניהם נובע פשוט מהאקלים השונה בהודו ואסיה, אשר גורם לצמח להפיק יותר טריכומות.

בשנת 1843 הוא כתב: “יש הרבה דעות סותרות לגבי השאלה האם הקנאביס הנפוץ באירופה שונה מזה שנפוץ באסיה והודו. התסמינים הבלתי רגילים שגורם האחרון אצל משתמשיו הם תוצאה של הפרשת השרף המוגברת שלו, שכמעט ואינו קיים בקנאביס האירופאי. שני הצמחים דומים לחלוטין ואפילו זהים בכל מאפיין פיזי, ואינני סבור כי קיים כל הבדל ביניהם למעט האקלים בו הם גדלו”.

ויליאם או'שונסי, חוקר הקנאביס הראשון ברפואה המערבית המודרנית
ויליאם או’שונסי, חוקר הקנאביס הראשון ברפואה המערבית המודרנית

סאטיבה מול אינדיקה היום – האם יש הבדל?

יש שתי שיטות להבדיל בין קנאביס סאטיבה לקנאביס אינדיקה היום – האחת לפי השפעות פסיכואקטיביות והשניה לפי מאפיינים בוטניים.

ברמת הצרכן או המטופל, הסיווג נעשה לפי ההשפעות שנצפו בפועל – וזאת גם שיטת הסיווג בענף הקנאביס הרפואי. לעומת זאת, מגדלי קנאביס נוטים להבדיל בין צמחי אינדיקה וסאטיבה לפי המאפיינים הבוטניים שנצפים בשלב הגידול.

חשוב מאוד להדגיש שהמחקרים העדכניים בתחום לא הוכיחו כי קיים מתאם בין שתי שיטות הסיווג האלו. כך לדוגמא קנאביס שעל פי כל המאפיינים הבוטניים עונה להגדרה של ‘אינדיקה’ לא בהכרח יהיה בעל השפעות פסיכואקטיביות שמקושרות עם ‘אינדיקה’.

הסיווג לקטגוריות סאטיבה ואינדיקה על פי מאפיינים בוטניים מסתמך על הבדלים מורפולוגיים (במבנה הצמח): צמחי אינדיקה הם נמוכים יותר בגובה, עם עלים רחבים יותר בעלי פחות ‘אצבעות’, בעוד שצמחי סאטיבה הם גבוהים יותר עם עלים ארוכים, בעלי ‘אצבעות’ רבות יותר ודקות יותר.

צמחי אינדיקה מתבגרים מהר יותר מצמחי סאטיבה בדרך כלל, ולשני ה’מינים’ יש גם ריחות שונים, שנגרמים על ידי תכולת טרפנים שונה.

אינדיקה סאטיבה - זני קנאביס
מימין – אינדיקה. משמאל – סאטיבה

השיטה לסיווג סאטיבה ואינדיקה על פי השפעות, גם בשוק השחור וגם בזה החוקי ואפילו בשוק הרפואי, היא יותר אמנות ממדע. התהליך הוא פשוט – צורכים את הקנאביס ובודקים האם ההשפעות הן יותר מרדימות או מעוררות, ובהתאם מדביקים לו תווית.

שון מיילס, מומחה לחקר גיוון חקלאותי מאוניברסיטת דלהאוזי בקנדה, אומר כי הבוטניקאים הבולטים בהיסטוריה היו “מתגלגלים בקבר שלהם” אם היו יודעים שככה מסווגים היום את הקנאביס למינים שונים.

החלוקה ל'מינים' סאטיבה ואינדיקה מבוססת אך ורק על ההשפעות של הקנאביס בפועל. מתוך 'הספר הירוק', המדריך לטיפול קליני בקנאביס של משרד הבריאות
החלוקה ל’מינים’ סאטיבה ואינדיקה מבוססת אך ורק על ההשפעות של הקנאביס בפועל. מתוך ‘הספר הירוק’, המדריך לטיפול קליני בקנאביס של משרד הבריאות

עבור מיילס וחוקרים כמוהו, שיטת הסיווג של קנאביס היום היא שימוש לרעה בהתוויות רפואיות שאמורות להיות בעלות משמעות אמיתית. במחקר שלו שפורסם ב-2015 הוא ניתח דגימות של 81 זנים שונים של קנאביס פסיכואקטיבי מכמה שיותר מקורות שונים בעולם, אשר נמכרו כמובן לפי סיווג של סאטיבה ואינדיקה. בנוסף, הוא גם ניתח 43 זנים שונים של קנאביס המפ מרחבי העולם.

הצוות שלו מיפה את הגנום של דגימות הקנאביס השונות ומצא כי החלוקה לזני סאטיבה ואינדיקה אינה מגובה בהבדלים גנטים משמעותיים, וגם לא בהבדלים בריכוז הקנבינואידים. ההבדל הגנטי שכן נמצא, כפי שנמצא גם במחקרים אחרים, היה בין קנאביס פסיכואקטיבי לקנאביס תעשייתי (המפ), מפני שאחד הושבח במשך מאות שנים לייצור סיבים והשני לייצור קנבינואידים.

ניתוח גנטי של זני קנאביס שונים - נמצא הבדל גנטי בין קנאביס פסיכואקטיבי ל'המפ' אך לא בין אינדיקה לסאטיבה
ניתוח גנטי של זני קנאביס שונים – נמצא הבדל גנטי בין קנאביס פסיכואקטיבי ל’המפ’ אך לא בין אינדיקה לסאטיבה

לפי מיילס, דבר כזה לא היה עובר בשקט בתעשיית היין לדוגמא. “אי אפשר לכתוב על הבקבוק שמדובר בפינו נואר (זן של ענבים) ולדחוף איזה ענבים שאנחנו רוצים לבקבוק”, הוא אומר.

רוב חוקרי הקנאביס מסכימים עם מיילס שכיום אין בסיס מדעי לחלוקה בין סאטיבה לאינדיקה. לגבי השאלה האם אי פעם היו שני סוגים עיקריים נפרדים של קנאביס (מה שלאמארק כינה ‘מינים’) – חלק מהחוקרים סבורים שכן, אך שאלו הוכלאו אחד עם השני כל כך הרבה שכיום כבר אין הבדל ביניהם.

לעומתם חלק מהחוקרים טוענים ששלל זני הקנאביס מעולם לא התקבצו לשני סוגי-על עיקריים, ושההשפעות השונות שאנשים חווים מקנאביס נובעות ממגוון הזנים השונים, שמכילים הרכב כימי מעט שונה.

לסיכום, יש עוד הרבה שאיננו יודעים על צמח הקנאביס ועל ההבדלים בין הזנים השונים שלו. המחקר בתחום תופס תאוצה בשנים האחרונות, וסביר שבסופו של דבר הוא יענה על חלק מהשאלות הלא פתורות שעדיין נותרו בנושא.

אבל עד שזה יקרה – הגיע הזמן שנתחיל להבחין בין זני קנאביס על פי קריטריונים מדעיים כמו תכולת הקנבינואידים והטרפנים שלהם, ולא על פי מראה עין או תחושת בטן.

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר