ביהמ”ש: המשטרה רשאית להפעיל כוח לפתיחת טלפון הנעול בטביעת אצבע
שופטת בית משפט המחוזי טלי חיימוביץ' קבעה לראשונה כי שוטרים רשאים להפעיל כוח פיזי על מנת לפתוח נעילה של טלפון חכם שנעול באמצעות טביעת אצבע של החשוד. לטענתה מדובר בעניין זהה לכל חיפוש גופני אחר. בארצות הברית מנגד נקבע כי על שוטרים אסור לעשות זאת.
אם יש לכם מה להסתיר בטלפון עדיף כנראה שתנעלו אותו בעזרת קוד, ולא בעזרת טביעת אצבע או סריקת עיניים, שכן מעתה מותר למשטרה להשתמש בכוח על מנת לפתוח את הנעילה.
את ההיתר החריג נתנה למשטרה שופטת בימ”ש המחוזי בתל אביב, טלי חיימוביץ’, לאחר שבית משפט השלום דווקא דחה דרישה זו של המשטרה.
החלטת השופטת הגיעה במסגרת תיק שניהלה התביעה המשטרתית נגד צעיר שנתפסו אצלו 37 גרם קנאביס. למרות שמדובר בכמות שבהחלט יכולה להיחשב כשימוש עצמי בלבד, המשטרה חשדה כי הוא סוחר בקנאביס.
על מנת לאשש את חשדותיה ביקשה המשטרה מהצעיר שיפתח את מכשיר הטלפון בעזרת טביעת אצבעו על מנת שתוכל לבחון התכתבויות שניהל, אך הוא סירב.
על כן ביקשה התביעה המשטרתית מבימ”ש השלום את הרשות לפרוץ לטלפון בעזרת “הפעלת כח סביר” על החשוד על מנת להצמיד את אצבעו למכשיר הטלפון וכך לפתוח אותו בניגוד לרצונו.
שופטת בימ”ש השלום אפרת בוסני סירבה כאמור לאשר זאת, אך ערעור שהמשטרה הגישה לבימ”ש מחוז הוביל לאישור ההליך על ידי השופטת חיימוביץ.
לטענת השופטת חיימוביץ’ מדובר בפעולה שהיא בגדר “חיפוש חיצוני” – בדומה לחיפוש גופני או בבגדים – וכי אי מסירת טביעת האצבע היא פגיעה קשה מצד החשוד בחקירת המשטרה.
החלטה חריגה זו נתקבלה יומיים בדיוק לאחר שבימ”ש מחוזי בקליפורניה קבע את ההפך בדיוק ודחה את בקשת המשטרה להפעיל כוח על מנת לפתוח טלפון הנעול בטביעת אצבע. השופט פסק כי אמצעים ביומטריים כגון סריקת אישונים או טביעות אצבע הינם שווי ערך לסיסמאות ומוגנים באותן הגנות משפטיות של החוקה האמריקנית.
הדיון כולו נערך בדלתיים סגורות, אך חלק מפרוטוקול הדיון שהותר לפרסום בעקבות דרישת העיתונאי רועי ינובסקי מתאגיד השידור ‘כאן’ חושף את הרקע להחלטה.
“לבקשת העוררת (המשטרה) נתן בית המשפט קמא (השלום) צו לחדירה לטלפונים שנתפסו אצל החשוד, באמצעות חוקר מיומן וללא עדים,” פירטה השופטת חיימוביץ’ בהחלטתה. “עם זאת לא שוכנע ביהמ”ש לאפשר למשטרה לעשות שימוש בטביעת אצבעות של החשוד בניגוד לרצונו לצורך חדירה לטלפונים הניידים”.
“על כך הוגש ערר כי מדובר בחשוד שהמחזיק סם מסוג מריחואנה במשקל 37.2 גרם ועל פי האינדיקציה החקירתית עולה כי הוא סוחר בסם בהיקפים גדולים באמצעות אחד מהטלפונים ברשותו,” פירטה עוד. “החשוד מסרב למסור למשטרה את טביעת האצבע שלו על מנת לפתוח את הטלפון וטוען כי שכח את הסיסמה”.
לטענת השופטת חיימוביץ’ המשטרה כלל לא היתה צריכה לפנות מלכתחילה לבימ”ש השלום, זאת מאחר ולדבריה מדובר בפעולה שנכנסת להגדרת “חיפוש חיצוני”, בדומה לאופן בו ניטלות טביעות אצבע מחשודים ללא כל קשר למכשיר הטלפון, “כאמור בסעיף (2) להגדרות ‘נטילת טביעה של כל חלק מהגוף”.
לדברי השופטת “רשאי היה שוטר ליטול ממנו טביעת אצבע, ואם סירב לכך החשוד, להפעיל כח סביר ולעשות כן כנדרש. לא היה צורך לפנות לשם כך לבית המשפט. עם זאת לאחר שכבר פנתה היחידה החוקרת לבית המשפט ובית המשפט קמא (השלום) דחה את העתירה, אני מוצאת לנכון להתערב בהחלטה זו”.
“לא ברור לי מדוע סירב בימ”ש קמא לבקשת המשטרה להפעיל כח סביר, פעולה הנחשבת בגדר חיפוש חיצוני, אינה פוגעת יתר על המידה בזכויותיו של החשוד ומאידך סירוב לבקשה גורר פגיעה קשה ובלתי נדרשת בחקירה,” סיכמה. “אשר על כן אני מקבלת את הערר ומתירה שימוש בכוח סביר על מנת להניח את אצבעו של החשוד על הטלפון”.
