איך שינוי חוקי הסמים השפיע על 4 מדינות בעולם – דו”ח חדש

מנהיגי עולם לשעבר ביניהם גם זוכי פרסי נובל קוראים בדוח חדש לביטול חוקי הסמים הנוקשים ומעבר למדיניות טיפולית. במסמך מפורטים שינויים חיוביים שנראו במדינות שעשו מהלכים שכאלו בשנים האחרונות.

הועדה הבינלאומית למדיניות סמים, קבוצה של מנהיגי עולם לשעבר ביניהם גם זוכי פרס נובל הפועלים לשינוי מדיניות הסמים העולמית, מפרסמת דו”ח חדש תחת הכותרת “רגולציה: הגישה האחראית לסמים”.

בדו”ח מצביעים המנהיגים על כישלון המלחמה בסמים ודוחקים בממשלות העולם לטפל במכורים במישור הרפואי ולא הפלילי. עוד מדגישה הועדה כי יש לבטל את האיסור הפלילי על שימוש בסמים ולהתיר את המכירה תחת פיקוח ובקרה.

“על המדינות לבחון את מדיניות הסמים שלהן כחלק מגישה רחבה כלפי סוג החברה שהם רוצים להגיע אליה עד שנת 2030,” הם ממליצים. “על המדינות לנוע לכיוון של רגולציה של סמים, כזו שתמשוך את השוק הבלתי חוקי מידיו של הפשע המאורגן, מה שיבטיח בריאות, בטחון וכבוד לאזרחים”.

הדו”ח מגיע 7 שנים לאחר דו”ח קודם שהוצג באו”ם בשנת 2011 וקבע, אז לראשונה, כי המלחמה בסמים נכשלה וכי יש לקדם אי הפללה. בין לבין הוצגו עוד מספר דו”חות, חלקם פורסמו כאן.

בועדה חברים היתר נשיאים וראשי ממשלות לשעבר של ברזיל, פולין, צ’ילה, שוויץ, קולומביה, ניגריה, פורטוגל, יוון ומקסיקו, סגן ראש ממשלת בריטניה לשעבר, המיליארדר ריצ’רד ברנסון ועוד.

“מדיניות הסמים הנוכחית לא מורידה את הביקוש ולא את ההיצע של סמים בלתי חוקיים, אלא להפך – היא עוזרת לפשע המאורגן לשגשג”, קובעת בדו”ח נשיאת שוויץ לשעבר ויו”ר הועדה, רות דרייפוס, שאף פנתה בשנה שעברה לממשלת ישראל בטור מיוחד שנכתב לבקשת מגזין קנאביס.

הדו”ח מביא כדוגמא כמה מדינות שעשו שינוי בגישה שלהן למלחמה בסמים והשיגו תוצאות חיוביות:

תאילנד: החלפת גידולי האופיום

בשנות ה-60 היתה תאילנד אחת מיצרניות האופיום הגדולות בעולם. במקום לאסור על גידול האופיום ולפשוט על שדות הגידול כמו שנעשה במדינות אחרות, בתאילנד החליטו לנקוט בגישה של פיתוח בר-קיימא שזכתה לכינוי “Opium Replacement” ונועדה לאפשר לחקלאים להתפרנס מגידולים אחרים.

הממשלה ייבאה לתאילנד 150 סוגי יבולים חדשים ותמכה כלכלית במעבר של חקלאי אופיום לגידולים כמו תירס וקפה. בנוסף היא שדרגה את תשתיות המים והחשמל שלהם, וסיפקה להם גישה לשירותי רפואה וחינוך.

כתוצאה מכך חקלאים רבים הפסיקו לגדל פרג ותפוקת האופיום של תאילנד ירדה ל-4 טון בשנת 2013, בהשוואה לתפוקה של 200 טון אופיום בשנה בשנות ה-60. יש להבהיר כי הביקוש עבור אופיום לא ירד – הייצור פשוט עבר למדינות אחרות, בעיקר אפגניסטן, שייצרה 6,800 טון אופיום ב-2014.

רפורמת האופיום בתאילנד
רפורמת האופיום בתאילנד

פורטוגל: אי-הפללה של שימוש בסמים

בשנת 2001 פורטוגל עברה למדיניות אי-הפללה לכל סוגי הסמים, אשר ביטלה את הענישה הפלילית נגד שימוש או החזקה של כמויות קטנות של סמים לשימוש עצמי.

לפי החוק החדש מי שנתפס עם כמות קטנה של סמים (פחות מ-10 ‘מנות’ של סם) נשלח לעמוד בפני ועדה טיפולית שכוללת עורך דין, רופא, ועובד סוציאלי. הועדה מחליטה בהתאם לנסיבות המקרה על הדרך הטובה ביותר לעזור לאדם עם בעיית הסמים שלו – בין אם מדובר בטיפולי גמילה או עזרה של שירותי הרווחה.

מי שנתפס עם יותר מ-10 ‘מנות’ של סם נשלח למערכת הפלילית – שם יקבעו האם הוא סוחר או משתמש. אם יקבעו שמדובר במשתמש, הוא יישלח גם כן לועדה טיפולית.

עד שנת 1999, קרוב ל-1% מאוכלוסיית המדינה סבלו מהתמכרות להרואין ושיעור המוות כתוצאה ממחלות HIV הקשורות לשימוש בסמים היה הגבוה ביותר בכל אירופה.

בעקבות המעבר לאי-הפללה שיעור ה-HIV ירד משמעותית, אחוז השימוש בסמים בקרב צעירים בגילאי 15-24 ירד בעשרות אחוזים, ובנוסף ירד באופן דרסטי גם מספר מקרי המוות כתוצאה משימוש בסמים. אחוז עברייני הסמים בבתי הכלא ירד גם הוא מ-44% ל-19.6%.

צניחה במקרי המוות הקשורים לסמים
צניחה במקרי המוות הקשורים לסמים

בוליביה: רגולציה של גידולי קוקה

ב-2004 בוליביה החליטה לעשות לגליזציה של צמח הקוקה (אבל לא של קוקאין) ולהתיר לחקלאים, שגידלו עד אז קוקה עבור תעשיית הקוקאין, לגדל קוקה בכמויות מוגבלות עבור התעשייה החוקית החדשה במדינה.

חקלאים רבים עברו לגדל קוקה באופן חוקי עבור התעשייה המקומית במקום עבור הקרטלים, ובמקביל הממשלה תמכה כלכלית במעבר של חקלאים לגידול יבולים אחרים כפי שנעשה קודם לכן עם האופיום בתאילנד.

המודל של בוליביה מסתמך על בקרה ממשלתית צמודה שמוודאת שחקלאי הקוקה לא מגדלים יותר מהכמות שמותרת להם. חקלאי הקוקה צריכים לקבל רישיון מהממשלה, והיא מנטרת את הגידול, השינוע, והמכירה של היבול, וכך מוודאת שהוא מגיע לתעשייה החוקית ולא ליצרני הקוקאין.

יש לציין שקוקאין עדיין אינו חוקי בבוליביה – רק עלי הקוקה בצורתם הגולמית, זאת בדומה למשל לחוקיות של גת בישראל – הצמח עצמו חוקי, אך מיצוי המרכיב הפעיל בו, קתינון, אינו חוקי – כך לגבי הקוקה והקוקאין בבוליביה.

למרות שתכנית זו ספגה בתחילה ביקורת כבדה מהאו”ם ובעיקר מארה”ב, היא הובילה להפחתה של 34% בגידולי הקוקה במדינה בין 2010-2014, ומנעה מרוב הקוקה להגיע לידי קרטלי הסמים.

בנוסף נרשמה ירידה משמעותית בעוני והרעב בקרב חקלאי הקוקה, ועלייה של 40% במספר התושבים עם גישה למי שתייה נקיים בעקבות שיפור התשתיות והפסקת זיהום מי התהום על ידי ייצור קוקאין.

כמות גידולי הקוקה בבוליביה
כמות גידולי הקוקה בבוליביה

אורוגוואי: לגליזציה של קנאביס

“החלטנו להעביר את ההתמקדות שלנו [במלחמה בסמים] לבריאות הציבור ושלום האזרחים שלנו – וראינו שאיננו משיגים את המטרה הזאת בעזרת הפללת צרכני סמים”, מסביר דייגו קנפה, ראש הסגל של נשיא אורוגוואי לשעבר. “ההחלטה לעשות לגליזציה ורגולציה של קנאביס נבעה מהפילוסופיה הזאת”.

עוד הוא הסביר כי “אנחנו יודעים שהייתה עלייה מתמדת בצריכה [של קנאביס] לכל אורך תקופת האיסור, כך שהוא לא הפחית את השימוש. הדבר היחיד שהאיסור כן עשה זה להעביר את השליטה בשוק לידי ארגוני הפשיעה, וזה משהו שמשתנה עכשיו בעזרת המציאות החדשה של הלגליזציה במדינה”.

מוצרי הקנאביס באורוגוואי הפכו בעקבות המהלך לבטוחים יותר לשימוש מאחר והממשלה מחייבת את היצרנים לעמוד בתקנים מחמירים. “המטרה שלנו היא למוטט את השוק השחור – לא לעודד שימוש,” הוא מסביר. “לכן אנו משתמשים בכספי המיסים ממכירות הקנאביס למימון קמפיינים של הסברה לציבור”.

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר