עורך דין נתפס עם 159 גרם קנאביס ברכב – שוחרר ללא הרשעה
אף שנתפסה כמות לא קטנה יחסית, השופטת התרשמה כי הרשעה עלולה ליצור “פער בלתי נסבל” בין הפגיעה בנאשם לבין התועלת לאינטרס הציבורי, ואף ציינה כי לא ניתן להתעלם משינוי מדיניות האכיפה ביחס לקנאביס לשימוש עצמי.
מאת: עו”ד עמית זיו, אתר ‘פסקדין’
בית משפט השלום בקריית גת החליט בשבוע שעבר שלא להרשיע עורך דין שנתפס עם כ-159 גרם קנאביס ברכבו. השופטת נועה חקלאי השתכנעה שבנסיבות המקרה הרשעה עלולה לפגוע בנאשם באופן חמור מדי ביחס למעשיו.
הנאשם הודה והורשע בעבירות של החזקת סמים לצריכה עצמית והחזקת כלים להכנת סם לצריכה עצמית. העבירות בוצעו בשנת 2014, כאשר ברכבו נתפסו שלוש שקיות קנאביס, במשקל כולל של כ-159 גרם, ובביתו הוא החזיק ב”באנג”.
בסוף השנה שעברה המדינה והנאשם הגיעו להסדר טיעון לפיו הוא יודה ויורשע בעבירות, ולאחר מכן יישלח לשירות המבחן שיערוך תסקיר בעניינו. לעניין העונש ההסדר נותר פתוח והצדדים הציגו טענות בבית המשפט.
שירות המבחן ציין כי הנאשם שיתף פעולה ומסר דגימות שתן נקיות. כמו כן השירות המליץ על ענישה שיקומית של שירות לתועלת הציבור (של”צ) ועל ביטול ההרשעה, על מנת שלא לפגוע בתעסוקתו הנוכחית של הנאשם ובסיכוייו התעסוקתיים העתידיים וכן “על מנת לחזק את חלקיו המתפקדים”.
המדינה, שאמנם ביקשה רק מאסר על תנאי ופסילות רישיון, טענה שאין הצדקה לבטל את ההרשעה, והפנתה לכמות הגדולה שנתפסה.
הנאשם עצמו אמר שהוא חש בושה, וסיפר כי מאז האירוע שהתרחש לפני כארבע שנים הוא במקום לאחר לגמרי בחייו – נשוי ואב לשניים, ומפרנס יחיד. הוא סיפר שהוא עובד במשרד עו”ד מזה 8 שנים, וציין כי הרשעה עלולה להביא לפיטוריו, ואף לפגוע באפשרות שלו לקבל תעודת נוטריון.
ב”כ הנאשם טען כי הוכח קיומו של נזק קונקרטי, שכן הרשעה תפגע בו באופן בלתי מידתי.
“התרשמתי כי ההליך המשפטי היה מרתיע וחידד לנאשם את המחירים שישלם אם ישוב לסורו”, כתבה השופטת חקלאי, שהתרשמה כי הרשעה עלולה ליצור “פער בלתי נסבל” בין הפגיעה שלה בנאשם לבין התועלת שיא תספק לאינטרס הציבורי.
בין השיקולים שהובילו למסקנה זו היו סוג העבירה, חוסר התחכום שבביצועה, והעובדה שמדובר בסם קל יחסית.
בנוסף השפיעה העובדה שלנאשם אין הרשעות נוספות – לא לפני המקרה ולא אחריו. כמו כן השופטת התייחסה לכך שהנאשם שינה את אורחות חייו וכיום מנהל חיים נורמטיביים לגמרי.
השופטת אף ציינה בפסק הדין כי הנאשם שירת שירות צבאי מלא, לחם במלחמת לבנון השנייה, וכיום מתפקד כמפרנס יחיד.
בתוך כך השופטת הוסיפה כי “אמנם שאלת פיטוריו תלויה בשיקול דעתו של מעסיקו, וגם אם יפוטר יכול למצוא עבודה בתחום מקצועו במקום אחר, אך עם זאת, ולמרות כמות הסם שהוחזקה, אין מדובר בעבירה ברף חומרה גבוה ולא ניתן להתעלם משינוי מדיניות האכיפה הנוהגת היום ביחס לעבירות בהן הורשע הנאשם”.
בסיכומו של דבר על הנאשם הוטלו 180 שעות של”צ ללא הרשעה, וכן נקבע כי הוא יחתום על התחייבות כספית בסך 3,000 שקל להימנע מביצוע העבירה בה הודה, במהלך השנה הקרובה. כמו כן, רישינו נפסל ל-45 יום, והוטלה עליו אף פסילת רישיון על תנאי.
הכותב, עו”ד עמית זיו העוסק בפלילים, לא ייצג בתיק.
