למה לא מאשרים יצוא קנאביס לחו”ל

בעיית כלבי הסמים בנתב”ג היתה הדבר החדש היחיד בדיון שנערך הבוקר בועדת הסמים בשאלת אישור יצוא הקנאביס לחו”ל. מעבר לכך לא נראה שיש התקדמות בשאלה שמעסיקה 900 חקלאים ועוסקים שמחכים להיכנס לתחום. בט”פ דורש הגבלה ל-40 חוות בלבד – מה שעלול להוביל לבג”צ שיתקע את הרפורמה כולה.

כפי שנחשף כבר אמש, נראה שנושא יצוא הקנאביס הרפואי לחו”ל נמצא בסכנה של ממש. בעקבות התנגדותו של השר גלעד ארדן הודיע אגף התקציבים באוצר כי לא יעביר את 40 מיליון השקלים עבור “הסברה” שיועדו להיות חלק מהתכנית לאי הפללה.

בעוד משרד בטחון פנים ממשיך להתעקש ולדרוש שלא תקומנה יותר מ-40 חוות קנאביס רפואי ברחבי הארץ, שאר משרדי הממשלה מבהירים כי קביעת מחסום כזה תביא בהכרח לעתירה לבג”צ מצד 900 עוסקים שכבר קיבלו אישורים ראשוניים לפעול בתחום.

הבעיה, כפי שכבר פורסם לא אחת, היא כיצד תחליט הממשלה מי יהיו עשרות החקלאים שיקבלו את הרישיון הסופי ומי יהיו המאות שישארו בחוץ. בתחילה הוצגו רעיונות של מכרז או הגרלה, אך גורמים משפטיים קבעו כי גם זה יוביל לבג”צ, שיתקע את ההליך לזמן רב.

בדיון שנערך הבוקר (ד’) בועדת הסמים של הכנסת עמדו כל הצדדים בעמדותיהם, כשההערה היחידה החדשה שלא נשמעה עוד קודם הגיעה מכיוון נציג המכס שהסביר כי בממשלה שכחו להסדיר בשטח כיצד יבוצע יצוא הקנאביס, הנחשב לסם מסוכן.

בין שאר נהלי היצוא שטרם נקבעו, ההערה שמשכה תשומת לב היתה כי הכלבים בנתב”ג, המאומנים לאתר סמים אצל הנוסעים, עלולים להתבלבל מכמויות הריח של קנאביס ליצוא, ולהוציא אותם מאיזון כך שלא יוכלו לזהות שום דבר אחר.

גורם ותיק בענף מסביר בשיחה עם המגזין כי “מדובר בתרגיל שהיה ידוע מראש, מכוון, של יואל הדר וגלעד ארדן, שנראה והולך ומצליח. הם נתנו לשר הבריאות ולשכתו לאשר בממשלה רפורמה הכוללת פתיחת חוות חדשות ללא מגבלה, זאת על מנת שיידרשו אישורים רבים – דבר שיחייב ביצוע מכרז או הליך המנוגד לבג”צ ויתקע את כל המהלך”.

לטענת הגורם הם ידעו מראש שזה מה שיקרה ושתקו כדי שהנוהל יסוכל שלא באשמתם. “איפה הם היו לפני שנים כשראו את נוסח הרפורמה, ראו את כמות המבקשים להשתתף? הם חיכו כי ידעו שזה לא יעבור אבל לא רצו להיראות כמתנגדים. הייצוא היה יכול להיות מאושר כבר לפני זמן רב, אבל בפועל הם אלה שגרמו להפלת המהלך”.

גורם אחר המתמצא בתחום ומהווה חלק מגוף עסקי שעושה את צעדיו הראשונים בענף, יצא מהדיון מאוכזב: “זה מרגיש כאילו זה הסוף של התכנית ליצוא,” אמר בשיחה עם המגזין.

לצד אזהרות מפני זליגה הזהיר היועץ המשפטי של הבט”פ, יואל הדר, כי כבר היום ישנם גורמים עבריינים בתחום הקנאביס הרפואי וציין כי לאחרונה היו 3 פיצוצים ברכבים במסגרת זו, מקרה ירי אחד ומקרה נוסף של מטען חבלה, לצד מקרים נוספים שלא ניתן לחשוף לדבריו.

בתום הדיון דווקא נשמע פרופ’ אבי שמחון מלשכת ראש הממשלה אופטימי יותר והביע תקווה שבתוך מספר שבועות יגיעו משרדי הממשלה להסכמה כיצד להתקדם במהלך מבלי להיתקל בעתירות לבג”צ ותוך ריצוי דרישות המשטרה להגבלת מספר החוות.

דיון המשך צפוי להיערך באותה ועדה בעוד כ-4 שבועות.

בעקבות דבריו של פרופ’ שמחון מסרה עו”ד חגית ויינשטוק, המייצגת מגדלים ומשקיעים מהארץ ומחו”ל בשוק הקנאביס וכן עומדת מאחורי העתירה שנדונה כעת בבג”ץ נגד המדינה בגין אי פתיחת השוק לייצוא עד היום, כי “השאלה כמה חוות יוקמו כלל אינה רלוונטית לפתיחת שוק הקנאביס לייצוא, שכן על פי הרפורמה המדינה יכולה בכל שלב להחליט על הפסקת מתן הרישיונות או להרחיב את מספר החוות כראות עיניה ולפי הצורך. ההתעקשות של המשרד לביטחון פנים לעכב את פתיחת השוק מסיבה כזו היא לא הגיונית ואינה מסתדרת עם המציאות שכן כבר עכשיו אנו רואים שישנם בחלק מהמקרים מכשולים כלכליים ובירוקרטיים המשפיעים על הקמת חלק מהחוות ועל כן להערכתנו לא יהיו בישראל יותר מ-40 חוות גם ככה ולכן כל הוויכוח הזה הוא וויכוח סרק” .

הדיון המלא:

אבי שמחון, משרד רה”מ:
בישיבה אצל רה”מ הסתבר שיש פערים של ידע ובגלל זה הוא ביקש ממני לבחון את הדברים. המסקנות הן שניתן לייצא קנאביס רפואי לחו”ל, כל עוד משרד בטחון פנים יגיע להסכמות עם שאר המשרדים על ההסדרה הזו, כדי שלא תהיה זליגה לגורמי פשע. קנאביס רפואי זה אחלה, אבל זה עניין של טרמינולוגיה כי זה חשיש ומריחואנה. מכאן החשש המוצדק של המשרד לביטחון פנים. עכשיו אנחנו עומדים בנקודה בה המשרד בט”פ צריך לסגור עם משרדי האוצר והבריאות מתווה שימנע את החשש לאותה זליגה. מסתבר שעדיין מתנהלים דיונים, עדיין יש נקודות בעיה. זה לא עניין של כסף אלא נהלים מסוימים שעדיין לא נסגרו. ברגע שזה ייסגר יש אור ירוק מראש הממשלה למהלך. בניגוד לרושם שאולי מתקבל פה, הממשלה היא גוף מאוד מסודר. מי שקובע מה הדרישות למניעת זליגה זה המשרד לבטחון פנים. המשרד קבע שבהינתן המשאבים שעומדים לרשותו הוא רוצה למנוע מצב שבו יהיו יותר מ-50 בעלי רשיונות. מי שקובע איך אפשר להגיע ליעד הזה, מה אפשר ומה אי אפשר, זה משרד המשפטים. כדי להגיע ל-50, נכון להיום יש דיונים על היישום. אנחנו עובדים בצורה מסודרת כדי לעמוד בכללים הנדרשים. מי שמנהל את התהליך כרגע זה דיונים בין משרד הבריאות, האוצר ובטחון פנים, ובהתייעצות עם משרד המשפטים והיועמ”ש. אנשים אומרים ‘הרי בסוף תגיעו להסכמה אז למה לבזבז זמן’, אבל ככה דברים עובדים. משא ומתן זה תהליך שייקח זמן, מקווה שייגמר במהרה. יש רצון להגיע להסכמה ואני מעריך שזה ייסגר תוך לא יותר ממספר שבועות. בסוף יש רק משרד ממשלתי אחד שמוסמך להגיד כמה מותר. המשרד לבטחון פנים אמר שמעל 50 חוות, עם התקציב הנתון, הוא לא יכול להבטיח שלא תהיה זליגה. עכשיו שאר משרדי הממשלה צריכים להתיישר עם זה.

יואל הדר, בט”פ:
בהחלט ייתכן שיווצר קרטל של סמים, והמטרה שלנו היא למנוע מפני זה לקרות. בחווה מסויימת כבר היו 3 פיצוצים, היה גם מקרה ירי וגם מטען חבלה. לצד זה יש מידע מודיעיני שאי אפשר להציג ונוגע לכניסה של גורמי פשע לענף הזה. למרות החשש מהפעילות הזאת השר לבטחון פנים, שיש לו ראייה כוללת, הסכים לבוא לקראת המשרדים האחרים ואמר שהוא מוכן שיקדמו את היצוא ובלבד שהמשטרה תקבל את מה שנדרש לבטחון התושבים והאמצעים הדרושים, ובנוסף כדי למנוע שהארץ תיהפך להיות ארץ חוות קנאביס הוא דרש מכסה. המשטרה דרשה מכסה של חוות בודדות ולאחר סיכום תקציבי עם משרד האוצר הוסכם שיהיו עד 50 חוות לצורך גידול וריבוי קנאביס. ואנחנו עומדים על הסיכום שהגענו אליו, ושוב למרות שהמשטרה חושבת שנתנו יותר מדי. כמי שצריך לממש את מה שהשר מחליט.
ברגע שעמדנו על הדרישה של המכסה משרד אחר אמר שזה חייב להיות בצורת חקיקה ולא בהחלטה. חשבנו על ביצוע מכרז או הגרלה, אבל בגלל שזה עלול להיות בעייתי, הצענו שאחרי 40 חוות תהיה בדיקה של הנושא, וכשנגיע לחווה מס’ 50 ולא יהיו בעיות, נבחן האם יש או אין בעיה, האם צריך לבטל את היצוא, לקבוע מגבלות או להמשיך הלאה. אם ההצעה שלי היתה מתקבלת, ואין מכסה, אז לא צריך לעשות הגרלה או מכרז, אלא ב”מעצור” ולא במכסה. אבל חבריי ממשרדי הממשלה האחרים סרבו שמדובר במגבלה ומכסה, ולא רק ב”מעצור”. הנושא הגיע לבירור אצל המשנה ליועמ”ש, שבעקבות עמדה של כל משרדי הממשלה קבע נגד ההצעה שלי. מאחר שהצעתנו לא נתקבלה, וקבעו שהרעיון הזה הוא “מכסה” ולא רק “מעצור”, אז ההליך שצריך להתבצע הוא או הגרלה או מכרז, לא יודע מעבר לזה. אם המשרדים יקבלו את העמדה הזאת, לא יצטרכו לעשות הליך שוויוני. זו הצעת פשרה שיכולה לקדם את זה אבל המשרדים האחרים לא מוכנים לקבל את זה. שאר המשרדים חשבו שזה מהווה ‘מכסה’ ואני לא חושב.

יובל לנדשפט, יק”ר, משרד הבריאות:
הצעת המחליטים נוסחה על ידי משרדי הממשלה על בסיס הדו”ח שהפיק אבי שמחון. אנחנו צריכים לעשות את זה מהר וחובת ההוכחה מוטלת גם עלינו. בהצעה סוכם שאחרי 40 חוות יערך דיון של הממשלה שם יוחלט תוך עד 60 יום אם לעצור או אפילו להקטין את מספר החוות. השאלה מה קורה אם הממשלה תוך 60 יום לא מספיקה להגיע להחלטה. ההגבלה של 40 היא לא אפשרית כי ביקשו כבר 900 רישיונות וזה יכול להוביל לבג”צ או אפילו לביטול של התהליך הזה, כי קודם כל מטופלי מדינת ישראל קודמים לכל דבר. לכן צריך להמשיך את הדיון מהר ולפתור אותו. מי שמוביל את זה זה משרד האוצר והוא זה שצריך להוביל את זה.

ח”כ חיים ילין, ‘יש עתיד’:
אני מבין את דרישות המשרד לבטחון פנים, כי בסופו של דבר יבואו בטענות למשטרה. אם יש בעיה עם 40 חוות אז שיקימו חווה אחת גדולה של כולם, כקואופרטיב. אז בואו נדבר מה הגודל של חווה שנוכל לישון בשקט ושהגודל של החווה לא יהיה פקטור. נאשר שותפות ולפחות בשלב ראשון הקואופרטיב יהיה הפתרון. אין דרך אחרת לפצח את זה. כל עוד משרד הבריאות נותן אפשרות להשתמש בקנאביס רפואי ליותר אנשים, אז גם שם הסכנה יותר גדולה לזליגה. מה ההבדל בין הצרכן האחרון לבין זה שמייצר? כל יבשת אמריקה מחכה לנו, הם רוצים את החומר, הם אומרים שהחומר הישראלי הוא הטוב ביותר בעולם והם זקוקים לו. מה שאני מפחד זה מבג”צ, כי אם מישהו ילך לבג”צ בטענה שאין שוויוניות או עיסוק חופשי, כל הדבר הזה ייתקע.

איתן קופרשטוך, נציג משרד כלכלה
אני רוצה להגיד שהצוות של מתווה היצוא ישב ובחן המון אספקטים. הוא הסתמך על חוק 1587 שקבע שמי שעומד באמות מידה מקצועיות, יוכל לקבל רישיון לגדל ולרבות קנאביס. כך יצאנו למתווה וכך כל העולם מבין את זה ולכן מגיעות לכאן השקעות זרות. ב-15 לחודש יש סגירה של חברה מחו”ל שאמורה להשקיע 100 מיליון דולר בנושא הזה בישראל, אבל בגלל שהמצב לא ברור הם לא יכולים להשקיע. שוק ההון העולמי לא אוהב מצב של אי ודאות. יש גם חברה ציבורית בארה”ב שחתמה על הסכם של 200 מיליון דולר, וגם הם מחכים. לא ייתכן שנתקדם ונעצור ונתקדם ונעצור. אנחנו במשרד הכלכלה רואים בפיקוח של המשטרה ובטחון פנים כאחד היסודות של היצוא, ואנחנו מוכנים לבחון אונליין מה קורה, אבל לא יכולים להגיד, לשים רמזור צהוב ב-40 חוות ואדום ב-50. אי אפשר להגביל בשוק חופשי. המתווה הוא לא מושלם אבל הציגו בעיה כיצד יינתנו ההיתרים לריבוי וגידול, האם לפי אתרים, לפי מגדלים, לפי מה? הדבר הוא ברור – מי שעומד בתנאים, ולא משנה על גודל החווה, ומי שעומד בתנאי האבטחה – יקבל. ועל זה מבוסס מתווה היצוא, אי אפשר להפסיק את זה.

נציג משרד החקלאות
טוב לבחון את הנושא הכלכלי, אבל לא זו המגבלה. זה לא העניין. המטרה היא לייצר מוצר איכותי. אם מוגדרת מכסה מראש נצטרך לעשות הגרלה או מכרז ואם זה יקרה זה מפוצץ את כל המתווה, כי עומדים בפתח חקלאים שהשקיעו, שהם אולי מס’ 100 ברשימה, ואמרנו להם להשקיע, גם שר החקלאות אמר ‘יהיה יצוא, תתחילו’. ואז יהיו פה בג”צים מכאן ועד פתח תקווה – בג”צים שישברו גם את המתווה המקומי. אז אי אפשר לדבר על מכסה. אם יעשו מכסה לא יהיה יצוא ולא שוק מקומי. לכן משרד החקלאות מתנגד למילה ‘מכסה’.

יועצת משפטית משרד הבריאות
הממשלה הודיעה בהחלטה 1587 שהיא תבחן את הנושא של יצוא. לא היתה הבטחה של יצוא אלא רק שהנושא ייבחן. חבל לי על אנשים שיוצאים מנקודת הנחה שהייצוא מובטח. אין קושי קונספטואלי לקבוע מכסה אם זה מה שהממשלה רוצה. אני כמשפטנית אומרת שאם קובעים מכסה יש לבצע חלוקה שוויונית של המוצר. אז הפתרון הטוב ביותר הוא מכרז או הגרלה. המשמעות של קביעת מכסה בצורך בחלוקה שוויונית אומר שצריך לעשות ‘עצור’ לשיטה הנוכחית, מנועים מלתת רישיונות, עד שנשלים את הליך ההגרלה. אפילו בלי בג”צ אנחנו בהקפאה, עד שלא יושלם ההליך. לדוגמה אם נעשה הגרלה, נודיע שיש 60 יום להירשם, נבצע את ההגרלה, עכשיו נצטרך לחכות שהזוכים יממשו את הזכות תוך כמה זמן, ואם לא מימשו צריך לבצע הגרלה חדשה, ובינתיים הכל יתקע. מזה אנחנו מעוניינים להימנע.

חגי הילמן, חברת BOL:
אנחנו מוכנים לייצוא באופן מלא. מדברים על 900 שרוצים להיכנס לתחום, לדעתי זה לא ככה, אבל בכל מקרה חלון ההזדמנויות ייסגר לנו מתישהו. תקום מדינה אחרת שתתחיל לספק קנאביס רפואי לכל המדינות שרוצות בכך. יש כאן קשר שייקח זמן להתיר אותו, אבל חבל שאנחנו לא מתחילים לאשר את היצוא. גם אם יאושר היצוא היום זה לא שמחר יתחיל בפועל. זה חצי שנה לפחות עד שבאמת נוכל לייצא קנאביס, אבל צריך להפריד כבר עכשיו בין הדברים ולאפשר את היצוא, כמוני יש עוד אחד שיכול לעשות את זה. אני מניח שבחצי שנה הקרובה יצטרפו עוד 2-3, אז זו לא תהיה פעילות רק שלי. כלומר אפשר להתחיל בפיילוט הזה כבר מחר בבוקר וחבל שזה מתעכב.

נעה בראל, חקלאית:
זה נראה כאילו כולם בעד ורק משרד בטחון פנים נגד, אבל גם אנחנו לא רוצים שתהיה זליגה וגם אנחנו בעד להקפיד. אבל עברה שנה וחצי מאז ניתנו האישורים ולא קמה אפילו חווה אחת. מדובר בעלויות אדירות ומקסימום יקומו 10 חוות. אם תתנו לשוק לפעול באופן טבעי, יש בו חסמים שגם ככה לא יאפשרו להגיע ל-40 חוות. אבל תשימו מכסה מראש של 40, זה יפיל את כל התכנית.

דנה בר-און, מנכ”ל עמותת הקנאביס הרפואי:
לא רק בג”צ עליו דיבר פרופ’ שמחון יכול לעצור את הרפורמה. לפני מספר שבועות נכנסה מטופלת סניף סופר פארם וקנתה רבע מהמינון שאני מקבלת, ושילמה פי 2 ממה שאני משלמת. הנושא הזה, הערבוב של זנים, גם זה יביא לבג”צ. חשוב שיהיה ברור לכולם כאן. העמותה קוראת לכל המטופלים לסרב לפגיעה ברצף הטיפולי ולסרב למעבר לבתי מרקחת במסגרת הרפורמה. רוצים לייצא לחו”ל, סבבה, אבל המטופלים לא יקחו חלק בדבר הזה כל עוד פוגעים בהם ומכריחים אותם. ואם הדברים יימשכו יהיה בג”צ, וזה יתקע את הרפורמה ואיתה את הייצוא.

מכס, אחראי על היצוא מישראל
כאשר סחורה תצא מהיצרן, היא אמורה להגיע למחסנים בפיקוח המכס. סמים זה משהו שצריך להסדיר עליו פיקוח יותר מהרגיל, כי אנשים מסתובבים במקומות האלה. לכן צריכים לבצע הסדרה. כמות כזאת תכניס את הכלבים לטירוף וזה ימנע מהם לזהות את הסמים האחרים. לכן יש להסדיר את הרגולציה שנדע מי נותן את הרישיונות, ויש לבנות תהליך – זה לוקח זמן.

ד”ר חיננית קולטאי, מכון וולקני:
דיברו כאן הרבה על כמות, אני רוצה לדבר על איכות. זה עניין קריטי והוא תלוי בייצוא. אנחנו היום במקום מאוד ייחודי במדינת ישראל. אנחנו מובילים במחקר החקלאים והפרה קליני וקליני בקנאביס רפואי. כתוצאה מכך אנחנו מסוגלים להביא למוצרים שאין כמותם בעולם. הדבר הזה תלוי כולו בייצוא. החקלאות תלויה ביצוא וזה ברור. ואם אין חקלאות אז אין מחקר. כלומר שני הדברים תלויים ביצוא. מה שמדאיג אותי זה חלון הזמנים. ככל שעובר הזמן והויכוחים הם על כן מכסות או לא מכסות, מדינות אחרות נכנסות לתחום. אם לא נזוז מהר, אנחנו מאבדים יתרון כמותי ואיכותי. יהיה לנו מעט מאוד להציע יחסית למדינות אחרות בעולם.

ח”כ תמר זנדברג, יו”ר הועדה:
העמדה של הועדה רואה בייצוא הזדמנות גדולה מאוד לישראל, חקלאית וכלכלית, חדשנות ויזמות ברמה הבינלאומית. יש למדינה יתרון יחסי וזה יהיה נכון לנצל את חלון הזמן בו אנו נמצאים. הקריאה שלנו לממשלה היא לפתור את התהליך בצורה המהירה ביותר.