“אם לא נגיע להסכמות עד סוף החודש – לא יהיה יצוא קנאביס”

המשרד לבטחון פנים הודיע כי בויכוח בינם לבין משרד האוצר בשאלת היצוא של קנאביס לחו”ל, נאמר להם שאם לא יגיע הנושא לפתרון עד סוף החודש הנוכחי לא יהיה יצוא בכלל. משרד הבריאות הודיע על התנגדותו להחרגת CBD מפקודת הסמים וטען כי מחירי הקנאביס הרפואי לא עלו עבור 80% מהמטופלים המשתתפים בפיילוט.

כפי שפורסם בשבועות האחרונים המהלך לאישור יצוא של קנאביס רפואי לחו”ל תקוע בגלל אי הסכמות בנוגע למספר חוות הקנאביס שייפתחו במסגרת רפורמה זו.

בעוד שלמעלה מ-600 עוסקים כבר קיבלו אישורים ראשוניים להקמת חוות גידול וריבוי, כך לדברי משרד הבריאות, במשרד לבט”פ דורשים שלא תוקמנה יותר מ-50 חוות בלבד.

מאחר ומדובר בהגבלה שאם אכן תוטל תוביל ככל הנראה לבג”צ שיתקע את ההליך עוד יותר, טרם נמצא פתרון משפטי ראוי להגבלה שדורש בט”פ.

הבוקר (ב’) בדיון בועדת הפנים של הכנסת בראשות ח”כ יואב קיש (‘הליכוד’), עידכן היועץ המשפטי של המשרד לבט”פ יואל הדר, כי משרד האוצר הודיע לו שאם לא ייפתר הנושא עד סוף החודש (בעוד כשבועיים), לא יהיה יצוא בכלל.

“קיבלנו פניה מהאוצר שהודיע לנו שאם עד סוף החודש הזה שאם אנחנו עד סוף החודש הזה לא נגיע להסכמות בנושא של היצוא, לא יהיה יצוא,” אמר.

במקביל עלתה במהלך הדיון ההצעה להחריג את הרכיב CBD מפקודת הסמים בדומה לנוהל באירופה, מה שיאפשר לייצא מגוון מוצרי קנאביס רפואי ללא צורך בכל הליך האישור המתנהל כעת

עם זאת, ולמרות דיווח שונה של חברת החדשות מלפני מספר חודשים, הודיע נציג משרד הבריאות בדיון, מנהל היחידה לקנאביס רפואי יובל לנדשפט, כי המשרד מתנגד להחרגת ה-CBD מפקודת הסמים עקב כך שהדבר יתיר למעשה גידול נרחב של קנאביס.

איזה קנאביס אתה?

הדיון נערך במסגרת הצעת חוק פרטית שהוגשה כבר בשנה שעברה על ידי 23 חברי כנסת ונדחקה מאז בעקבות קידום הנושא על ידי הממשלה. מאחר וההצעה אושרה בקריאה ראשונה נדרש אישור ועדת הפנים להעלאתה לקריאה שנייה ושלישית.

מגיש ההצעה, ח”כ קיש יו”ר הועדה עצמו, הודיע כי אין בכוונתו להמשיך בקידום ההצעה כל עוד תהיה התקדמות של הממשלה. “המטרה של החקיקה כאן היא פשוטה – אם נראה שהממשלה מתקדמת בהליך היצוא, נעצור את הליך החקיקה. אם יתעכב האישור נתקדם עם הליך החקיקה,” אמר.

היועמ”ש של משרד הבריאות, עו”ד שרונה עבר הדני, אמרה כי “אין צורך בחקיקה. מדובר כאן בניסיון למסלול שמנוגד לפקודת הסמים המסוכנים, כי בכך נשים עצמנו בהפרה לאמנת הסמים של האו”ם. ניסיון להתיר יצוא ללא החלטת הממשלה היא הפרה של האמנה. יש כבר מנגנוני ביצוע בדומה לכל סם מסוכן אחר ויש מסלול קיים לטיפול זה”.

נציג משרד החקלאות הביע גם הוא התנגדות לאישור היצוא בחקיקה פרטית. “קנאביס נחשב למוצר נרקוטי, ולכן לא יתאפשר לבצע יצוא ויבוא. הצעת חוק זו מתעלמת מהחלטת ממשלה 1587, שקבעה סטנדרטים לגידול וייצור של קנאביס רפואי, וזה בעצם מה שמבדיל אותנו מהשווקים האחרים בתחום”.

יובל לנדשפט, מנהל היק”ר, קבע בתשובה לטענות על עלייה צפויה במחירי הקנאביס הרפואי כי “לגבי נושא המחיר – הוא יופחת, ירד”. למרות שהמציאות מראה אחרת הצהיר לנדשפט בדיון כי “כבר היום ל-80% מהמטופלים בפיילוט המחיר נמוך יותר”.

איתן קופרשטוך, נציג משרד הכלכלה בדיון, לא הסכים גם הוא לאישור היצוא בהליך חקיקה עוקף ממשלה. “יצוא ללא רישיון לא יהיה ולכן אין שום סיבה לשנות את החוק. אנחנו לא מתנגדים אבל לא רואים סיבה מדוע להגיש את הצעת החוק הזאת”.

ירון כהן, הממונה על חוקיות היצוא במנהל המכס ברשות המסים אמר כי “נעקוב אחר כל החלטת ממשלה ובמידה ויאושר היצוא ניישם זאת בצורה הכי טובה”.

עו”ד יואל הדר, יועמ”ש בט”פ, חזר על הדברים שמסר בדיון באותו נושא בועדת הסמים בשבוע שעבר וציין כי בשנים האחרונות מעורבים גורמים עברייניים בתחום הקנאביס הרפואי. “המשטרה צברה מידעים במשך הזמן על כך שיש פעילות עבריינית מסויימת של חוות ברמה של פיצוצים, ירי והנחת מטען חבלה. יש בנוסף מידע מודיעיני שאני לא יכול לפרט פה. אם בקבוקי פיקדון הפכו להיות מטרה של עבריינים אז קל וחומר שגם קנאביס, כי יש בזה הרבה כסף”.

עוד ציין עו”ד הדר כי “ברור שככל שיהיה יותר יצור יהיו עוד חוות ועוד קנאביס וזה בהכרח עלול להוביל לבעיה גדולה עוד יותר מהיום. גם בחו”ל, אפשר לקרוא מאמרים, על הבעייתיות של היקף הגידול בחו”ל, לפחות למנוע מהנוער שלנו שלא יהיה חשוף לעניין הזה. כשקנאביס גדל בתוך חווה אין עליו תווית של קנאביס רפואי, אלא קנאביס. הבעיה היא לאן הוא יכול להגיע ואיך אנחנו צריכים למנוע את זה”.

לגבי הגבלת מספר החוות שיוקמו אמר הדר כי “הוסכם שנקבל תקציב והשר דרש שתהיה מכסה של 50 חוות גידול או ריבוי. היום יש 8 חוות אז אמרנו ש-50 זה דבר שאפשר לעמוד בו גם בהתאם לתקציב. לפי הסיכום הזה אמרנו שאנחנו לא מתנגדים יותר לייצוא, אבל דורשים הגבלה של 50. משרדים אחרים סבורים שלא יהיו יותר מ-20, כי 50 זה המון. איך זה מסתדר עם זה שביקשו למעלה מ-600? כי העלות הקמה היא גבוהה. חבריי המשפטנים סברו, ואני מסכים איתם בגישה, שאם אתה קובע מכסה של 50 אתה הופך את זה למשאב מוגבל ויש לתת אותו בצורה שוויונית. לכן נוצרה בעיה וניסיתי למצוא פתרון אז אמרתי שבמקום לדרוש מכסות, נקבע את זה בתור ‘מעצור’, כלומר שזה יכול להמשיך עד אינסוף אבל כשזה מגיע ל-50 עוצרים. זה כמו לשים ‘רמזור אדום’ באוטוסטרדה כדי שנוכל לבדוק. שאר המשרדים לא הסכימו אך קבעו שאפשר לשים מכסות בלי חקיקה, בהליך שוויוני. הדבר הזה הוביל לדין ודברים מול משרד הבריאות בניסיון לפתור את זה. משרד האוצר הודיע לנו שאם עד סוף החודש לא ייפתר נושא היצוא לא יהיה יצוא ושהם יקחו את הכספים שהובטחו לנו כתקציב ואז כל המהלך ייפסק”.

קרן לרנר, ראש חוליית מחקר בחטיבת המודיעין של המשטרה, חיזקה את טענתו של עו”ד הדר על עבריינות בתחום. “הצטבר אלינו מידע מודיעיני שבשנה האחרונה התגברה ביתר שאת השתלטות גורמים עבריינים, הזלגה של קנאביס רפואי לשוק השחור. אנחנו צריכים לבדוק מה המספר המדויק אבל יש כתבי אישום שהוגשו נגד מזליגים בשרשרת, אם משנעים, אבל כנגד מגדלים אין. אנחנו מדברים על אחת החוות, שהונחו מטעני חבלה, ירי. הטיפול מתנהל בחקירה אך טרם הוגשו כתבי אישום. מ-2014 עד היום אירעו 5-6 מקרים של ירי, מטעני חבלה, אך טרם הוגשו כתבי אישום. אי אפשר להתעלם ממאות ידיעות מודיעיניות שמגיעות אלינו”.

ח”כ קיש השיב כי “אם זה המצב – כמה כתבי אישום הוגשו נגד אותם עבריינים, מה המשטרה עושה? אני מצפה לראות שבמידה ונעשות עבירות אז שיהיו כתבי אישום. אם מתברר שיש רק הרגשה או מודיעין זה לא מספיק. אם יש שלושה מקרים של רימון שהונח מתחת למכונית אז לא יכול להיות שלא הוגשו כתבי אישום כנגד מי ששם את הרימון. אם אין כתב אישום זה לא קביל”.

אהרון לוצקי, מנכ”ל תיקון עולם, הסביר כי הטענות על זליגת הקנאביס הרפואי אינן משמעותיות שכן “ישראל היא שיאנית העולם בשימוש בלתי חוקי בקנאביס. גם אם זה רק מיליון אזרחים בישראל שמשתמשים בקנאביס, תשוו את זה ל-30 אלף בלבד מטופלים. כלומר ההיקפים העצומים הם של גידול והברחה. דבר אחד אני יודע – שמהחוות אין זליגה. יש פיקוח ושמירה אדוקה של המשטרה על החוות”. לגבי טענות בט”פ על עבריינות בתחום הקנאביס הרפואי אמר לוצקי כי “אני מכיר מקרה של אלימות מקרוב, זה לא כוון לחווה אלא לאנשים פרטיים שלא קשורים לעניין הקנאביס”.

לבסוף הציע לוצקי להחריג את ה-CBD מפקודת הסמים ובכל לפתור כאמור את הצורך באישור יצוא קנאביס רפואי. “יש בקנאביס רק חומר אחד, THC, שגורם להשפעה פסיכואקטיבית, היחידי. כל שאר מאות החומרים, ביניהם CBD, משמשים לטיפול בילדים אוטיסטים ואפילפטיים וזה עושה פלאים. אם נשאיר רק את ה-THC בפקודת הסמים ונוציא את כל השאר, ייפתח כל נושא היצוא. אם יוגדר בפקודת הסמים שרק THC הוא סם מסוכן, אז פתרנו את הבעיה. באירופה כבר יש סחר ב-CBD. בארה”ב מותר להשתמש גם כן ב-CBD אם יוצר מסוג של קנאביס שנקרא ‘המפ’ (קנאביס שמכיל פחות מ-0.2% THC)”.

עו”ד עבר הדני ממשרד הבריאות השיבה בעניין ה-CBD כי “צריך להבחין בין החרגת CBD מפקודת הסמים לבין החרגת כל הרכיבים מלבד THC. הנושא נשקל אך לא הוחלט לגמרי. יובהר כי כדי לייצר CBD צריך לגדל”. אליה הצטרף כאמור לנדשפט, שהודיע חד משמעית שמשרד הבריאות מתנגד למהלך זה. “אנחנו מתנגדים להחרגת ה-CBD בגלל צד הגידול,” אמר.

לבסוף אמר חכ קיש, יו”ר הועדה, כי בעתיד הקרוב יערוך דיון נוסף בעניין זה.

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר