70 שנות מאבק ללגליזציה: הרגעים הגדולים בהיסטוריית הקנאביס של ישראל

המאבק לקנאביס רפואי ולגליזציה בישראל נמשך כבר שנים ארוכות. לכבוד יום העצמאות ה-70 הנה כמה מהרגעים הבולטים במאבק זה, שכל ישראלי צריך להכיר

לכבוד יום העצמאות אספנו את הרגעים הבולטים בהיסטוריה של הקנאביס בישראל: החל מהחלוציות בתחום המחקר ועד המאבק בפוליטיקה וברחובות לשחרור הצמח לשימוש חוקי.

1964-1965

זיהוי מוחלט ראשון של רכיב הקנאביס THC בישראל: ד”ר רפאל משולם וד”ר יחיאל גאוני מהאוניברסיטה העברית בירושלים מזהים לראשונה בעזרת טכנולוגיה חדשה את המבנה המדויק של ה-THC, הרכיב הבולט בקנאביס, ופותחים שער למחקר בתחום.

1968

אחרי שנים בהן היה מדובר בעיקר בהרגל של ילידי המקום הערבים, וכשהיא מושפעת מדור ילדי הפרחים בארה”ב, מהניחוחות המבשמים של ניצחון מלחמת ששת הימים (1967) ומגל של תיירות והתנדבות של צעירים מכל העולם – השימוש בקנאביס בקרב הישראלים היהודים החל להתפשט. שנה לפני המלחמה, ב-1966, עמד מספר העצורים בגין עבירה של עישון חשיש בישראל על 492, אך ב-1968, שנה אחרי המלחמה, זינק המספר ל-1,055 כשבפעם הראשונה יותר ממחצית מהעצורים היו יהודים. בעקבות השינויים נערך לראשונה בכנסת דיון בנושא הפללת צרכני הקנאביס, כאשר ח”כ שלמה כהן צידון דורש להחמיר את הענישה כנגד מעשני החשיש. ח”כ אורי אבנרי דורש לחילופין להקים ועדה שתבחן את הנושא ותגיש מסקנות אובייקטיביות. הכנסת בחרה בעמדה של ח”כ צידון.

1993-1996

בשנת 1993 מנפקת לראשונה מדינת ישראל רישיון קנאביס רפואי, או יותר נכון לחשיש. שלוש שנים לאחר מכן בשנת 1996 המקרה החריג הראשון הופך להתחלה של תופעה, כשישראל מנפקת רישיון שני לתושב תל אביב בן 60, חולה אסטמה. הוא טוען שהחשיש עוזר לו להתגבר על המחלה ומביא מומחה מחו”ל שיעיד בדבר יעילות החומר בעניין זה. משרד הבריאות מאשר את הבקשה והחולה מתחיל לקבל אספקת חשיש קבועה מסחורה שהוחרמה ונשמרה במחסני המשטרה. החל משנת 1998 מתגבר קצב ניפוק הרישיונות ומגיע לכמה עשרות בודדים.

1994-1995

תחילת המאבק ללגליזציה בישראל: ב-1994 מתארגנים יחדיו פעילים ישראלים התומכים בשינוי חוקי הסמים והפרדת הקנאביס מרשימת הסמים האסורים (בועז וכטל, שלומי סנדק, גבי לוי, רוני קורן, אייל פלג, יעקב וקסמן ועוד), אוספים אלפי חתימות על עצומה, מקימים עמותה ומובילים לדיון מיוחד בוועדת הסמים של הכנסת בראשותו של ח”כ רפאל (רפול) איתן ז”ל. למרות התנגדות לנושא מצד יו”ר ועדת הסמים רפול ובעקבות הלחץ הציבורי, הוא נאלץ להודיע על הקמת ועדת מומחים ברשות פרופ’ רפאל משולם, שתבחן את נושא השימוש בקנאביס ותמליץ כיצד לפעול לגבי צרכניו. במאי 1995, אחרי 6 חודשי דיונים, ממליצה ועדת המומחים לוועדת הסמים להפריד את הקנאביס משאר הסמים בפקודה, להתיר שימוש עצמי עד 15 גרם ולפתח ענף קנאביס רפואי, אך רפול דוחה את ההמלצות ומשאיר את המצב על כנו.

1999

הקמת מפלגת ‘עלה ירוק’: בעקבות הכשלונות של הפעילות החוץ-פרלמנטרית ועל רקע המעבר החד-פעמי לבחירות ישירות בשני פתקים (אחד לראש הממשלה ואחד למפלגה), מזהה בועז וכטל פוטנציאל לכניסת מפלגת לגליזציה לכנסת, מקים את מפלגת ‘עלה ירוק’ ומצרף אליה את שאר הפעילים בתחום שהיו קודם חברי העמותה. התשדירים המזעזעים של הרשות למלחמה בסמים מובילים למחאה ציבורית רחבה ו-1,000 קולות בלבד הפרידו בין ‘עלה ירוק’ לכניסה היסטורית לכנסת. מאז ממשיכה המפלגה לנסות את מזלה בכל מערכת בחירות. למרות עלייה במספר המצביעים מדי בחירות, הכנסת דואגת במקביל להעלות את אחוז החסימה שוב ושוב והמפלגה לא מצליחה לעמוד במינימום הנדרש של 2-4 מנדטים לאורך השנים – אך מקבלת לפחות מנדט אחד דרך קבע.

2003-2009

שורשי הקמת ענף הקנאביס הרפואי: בשנת 2003 מתמנה ד”ר יהודה ברוך לתפקיד מנהל בי”ח אברבנאל ובשנת 2004 הוא מנפק אישור ראשון לגידול קנאביס רפואי בבית לישראלי בשם גיל לוקסנבורג המגדל את הקנאביס עבור 9 חולים במחלות שונות, ללא תמורה, במסגרת מה שהוגדר אז כ’טיפול חמלה’. צחי כהן, לימים בעלי ‘תיקון עולם’, מקבל אישור ממשרד הבריאות וממשטרת ישראל לגדל 50 צמחי קנאביס עבור חולים בבית הוריו. לאחר שמספרי המטופלים המחזיקים ברישיונות שימוש בקנאביס מתחיל לגדול משמעותית, מוחלט לראשונה להקים חברות שיגדלו את הקנאביס. ב-2007 מוקמת ‘תיקון עולם’ ואחריה מצטרפות 2 חברות נוספות. בשנת 2008 יזמו בועז וכטל ושותפיו חלוקה מסודרת של הקנאביס הרפואי במרכז יעודי באברבנאל ובשנת 2009 החלו החברות לקבל תשלום בעבור הקנאביס.

2010

בשנת 2010 סרט תיעודי בשם ‘גראס באישור רופא’ בהפקתו ובימויו של צח קליין ובהנחייתו של אברי גלעד, מצליח לראשונה לצרוב בדעת הקהל את ההבנה שקנאביס עוזר להתמודדות עם מגוון מחלות. הסרט משודר בשעות הפריים-טיים של ערוץ 2 פעמיים ומשנה מקצה לקצה את התפישה הציבורית כלפי קנאביס ומביא לעלייה חדה בדרישה של חולים לקבל את הטיפול. ב-2010, לאור עלייה משמעותית במספר המטופלים, משרד הבריאות, בלחץ ועדת הבריאות של הכנסת בראשות ח”כ חיים כץ, הופך ענף הקנאביס הרפואי מענף פילנתרופי לענף כלכלי שעתיד להיות שווה מיליונים. המחיר נקבע לפי תשלום חודשי ולא על פי כמות. בהמשך 5 מגדלים נוספים מקבלים היתר והמספר עומד על 8, עד היום.

2011

היובש הגדול” – עלייה במחירי הקנאביס: במקביל להתרחבות השימוש בקנאביס רפואי מתחילה להיבנות גדר ההפרדה בדרום המקטינה את כמות הברחות החשיש למדינה. היובש בשוק הקנאביס שנוצר בעקבות מהלך זה מגדיל את תופעת הגידול הביתי, ציבור צרכני הקנאביס בישראל לומד איך נראה קנאביס איכותי והמחירים מתחילים להאמיר. במקום שקיות של גראס בדואי נאלצים הישראלים להתחיל לשלם על קנאביס לראשונה לפי גרם. בתחילה גרם ב-40 ש”ח, כעבור כמה חודשים גרם ב-60 ש”ח ועד ל-100 ש”ח לגרם בשנים האחרונות. בעקבות מה שמכונה מאז “היובש הגדול”, מתחילה להתעורר שוב תנועת הלגליזציה. הפגנה ראשונה בכיכר רבין באותה שנה, ביוזמת פעילת הלגליזציה ליאורה גלבר, לא מביאה אמנם המוני אנשים, אבל טומנת זרע למהפך שעתיד לבוא.

איזה קנאביס אתה?

2011-2013

התחלת שינוי דעת הקהל על ידי הקמת מגזין קנאביס ומיסוד ההפגנות: על רקע כניסת הרשתות החברתיות לפעילות רחבה והמחאה החברתית (“צדק חברתי”) שמתעוררת לצד חוסר רצונם של מובליה לשאת גם את דגל הלגליזציה בראש, מתאגדים פעילים כדי לנסות ולהביא לשינוי בחוקי הקנאביס בישראל. מגזין קנאביס מוקם על ידי אורן ליבוביץ’ והופך תוך זמן קצר למוקד המידע של הקהילה. הוא מצליח לשנות את השיח הציבורי בנושא, בין השאר על ידי עימות של חברי כנסת עם שאלת הלגליזציה, פרסום של מידע שלא היה זמין ברשת עד אז בעברית, חדשות, מחקרים, מדריכי גידול ועוד. בעיקר הוא הופך את ההתייחסות לצמח וצרכניו מ”סמים” ו”סטלנים” למוצר צריכה ו”צרכנים”, ומקדם את הגישה האחראית כלפי הדיון בהסדרת השוק. הפעילות האינטנסיבית נחשפת בגדול בסדרת כתבות מיוחדת בשם ‘העשב של השכן’ של כתב חדשות 10 אבי עמית ומקבלת לראשונה יחס רציני מצד הממסד. ברשת קמות התארגנויות חדשות, דפי פייסבוק כמו ‘יוצאים מהארון הירוק’ חושפים את הצרכנים הנורמטיביים ומתחילה פעילות חתרנית כמו שתילת קנאביס בכיכר רבין, ‘פיית הגראס’ המחלקת קנאביס בחינם ברחובות ערים בישראל, חנות זרעי קנאביס בעברית (‘זרע ישראל’) ועוד.

ב-2011 מכירה לראשונה ועדת הלסינקי בחשיבות המחקרים בתחום הקנאביס ומאשרת לראשונה מחקרים קליניים בבני אדם שתוצאותיהם מסוקרות עד יום זה בתקשורת העולמית. ישראל נותרה היחידה המאפשרת זו כיום, מה שהפך אותה לבירת המחקר בקנאביס בעולם. גם מטופלי הקנאביס הרפואי יוצאים בשנים אלו להפגנות, כשהבולטת מכולן היא ההתיישבות שפתחו המטופלים בחצר ביתה של שרת הבריאות דאז יעל גרמן. הקומיקאי האקטיביסט גדי וילצ’רסקי מצטרף למאבק למען קנאביס בישראל ויוצא להשכים את השרה בביתה. באותן שנים משודרת לראשונה תכנית הטלוויזיה ‘שאיפות גדולות’ – התכנית הראשונה בעולם שעוסקת כל כולה בנושא הקנאביס הרפואי, בהנחייתו של אברי גלעד.

ב-2015, לאחר 5 שנות פעילות אינטנסיביות שהביאו לשינוי מוחלט ביחס הציבור הישראלי לצמח וצרכניו, ליבוביץ’ מוביל את מפלגת ‘עלה ירוק’ בת ה-16 למספר המצביעים הגדול ביותר בתולדותיה. בעקבות הפעילות החלו גם סלבריטאים וגם חברי כנסת רבים להודות בשימוש בקנאביס וחלקם (בעיקר תמר זנדברג, ינון מגל, שרן השכל ומשה פייגלין) אף לקחו על עצמם את הנושא כדגל, לאחר שזיהו את הפוטנציאל האלקטורלי והתמיכה הציבורית.

לראשונה מצהירים גורמים בכירים על תמיכה בשינוי. מפכ”ל המשטרה דאז, רנ”צ יוחנן דנינו, אומר למשל כי יש לדעתו לשנות את חוקי הקנאביס בישראל. המנכ”ל לשעבר של הרשות למלחמה בסמים חיים מסינג, מודה שטעה במאבקו בקנאביס וקורא גם הוא לשינוי, ועוד. תקופה זו מזוהה עם הפגנות המוניות שנערכות מדי שנה בשנה ומצליחות לאגד אלפים רבים. למרות קשיים שהערימה המשטרה נערכו הפגנות ותהלוכות כולל הופעות של אמנים מהשורה הראשונה ועישון קנאביס בפומבי.

במקביל נערכו מדי שנה אירועי “פיקניק קנאביס” וקמה תנועה של הפגנות אנרכיסטיות בראשות פעיל הלגליזציה עמוס סילבר ששיאה היה אירוע “ליל הבאנגים”. ב-2015 לראשונה גם מתמנה תומכת לגליזציה, ח”כ זנדברג, לראשות ועדת הסמים. במקביל הסתבכות בכירים ברשות בפרשת השוחד של ‘ישראל ביתנו’ שמובילה לבסוף לסגירת הרשות למלחמה בסמים.

2016

הקנאביס נכנס למיינסטרים: מגזין קנאביס חובר לפרוייקט ‘החזית’ של גיא לרר ותכנית ‘הצינור’ ובקמפיין רועש מצליח לשים את נושא הפללת צרכני הקנאביס במרכז הדיון הציבורי בישראל. הקמפיין נמשך כמה חודשים במהלכו יוזמות כמו ‘משט ארדלנה’, הפגנות ברחובות ושידורים מיוחדים בפריים-טיים של ערוץ 10, ומסתיים בהפגנת הקנאביס הגדולה ביותר שהיתה בישראל ובהצהרה של השר לבטחון פנים גלעד ארדן על שינוי צפוי בחוקי ההפללה. לאחר שלל חשיפות ופרסומים בתחום, מגזין קנאביס מקבל לראשונה הכרה ממשלתית כגוף עיתונאי מוכר על ידי לשכת העיתונות הממשלתית.

במסגרת זו מוקמת ועדה שממליצה שוב על אי הפללה מלא של צרכני הקנאביס, אך בדומה לרפול השר גלעד ארדן אינו מקבל את ההמלצות וקובע מודל משלו לאי הפללה, אותו הוא מכנה “אי הפללה באחריות”. המודל סופג ביקורות, אך מאושר כעבור שנה וחצי בקריאה ראשונה בכנסת וצפוי להיכנס לתוקף במהלך 2018. בתקופה זו בתי המשפט נוקטים לראשונה בגישה מתירנית יחסית ומקלה כלפי עבירות קנאביס, כולל עבירות גידול קנאביס שלראשונה מקבלים לא מעט פעמים הגדרה של ‘שימוש עצמי’ ואף במקרים מסוימים משוחררים ללא הרשעה. בעקבות שינוי הגישה של מערכת המשפט מודיעה מחלקת התביעות המשטרתית כי מעתה היא מייחסת גם לגידול קנאביס ביתי הגדרה של שימוש עצמי, אם וכאשר מדובר בגידול קנאביס בכמויות קטנות.

2017

השימוש בקנאביס בישראל בשיא של כל הזמנים ודו”ח חדש של הרשות למלחמה בסמים חושף עלייה של מאות אחוזים בצריכת הקנאביס בישראל שמגיעה למקום הראשון בעולם. על פי תוצאות הסקר פתח תקווה היא העיר המובילה בעישון קנאביס וכן מתבהרים נתונים מדויקים אודות צרכן הקנאביס הישראלי שמפתיעים את הציבור כי מנוגדים לסטיגמה. במקביל המסחר בקנאביס הופך למקוון ומתפשט כאש בשדה קוצים: מה שמתחיל בעזרת אפליקציות כמו ‘טינדר’ ו’טלגרם’ בצורה סמויה ובקבוצות קטנות יחסית כמו ‘המחתרת’ או ‘הארגון’, “מתפוצץ” בהמשך לכל עבר לאחר שפעיל הלגליזציה עמוס סילבר, בעזרת העובדה שהוא מחזיק בדרכון אמריקאי, הופך את הדבר לגלוי ופומבי. האפליקציות, המאפשרת חלופת מסרים סמויה ומאובטחת יחסית, שימשו לא מעט קבוצות מסחר, אך הכינוי ‘טלגראס’ וחשיפת הדברים בתקשורת הובילו לגל שלא נראה כמותו עד אז ולשחרור משמעותי של שוק המסחר הלא חוקי בקנאביס. מאז קמו עשרות קבוצות מסחר בטלגרם לצד ‘טלגראס’ כמו ‘ישראגראס’, ‘וויד4יו’, ‘המצפנים’ ועוד ועוד, והן פעילות מתמיד.

2018

הכנסת מאשרת את הצעת החוק החדשה לשינוי פקודת הסמים שמגיש השר גלעד ארדן, לקראת אישורה הצפוי בהמשך השנה. במקביל מתחילה בשטח הטמעת רפורמת המדיקליזציה של שר הבריאות יעקב ליצמן ובימים אלו מתחילה מכירת מוצרי קנאביס רפואי בבתי מרקחת.

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר