להיט חדש בישראל: פחיות קנאביס איכותי
פחיות קנאביס איכותי זה הדבר החם היום בשוק המקומי המתפתח במהירות. אחרי כמה זיופים ורמאויות החלו בשבועות האחרונים להימכר קופסאות צבעוניות אמיתיות ושוות במיוחד. כתבת המגזין קיבלה כמה דוגמאות לידיים ומשתפת בתוצאות.
מאת: להלה ריי
התפתחות המסחר בקנאביס בשנה האחרונה הביאה לשוק גם כמה גימיקים שיווקיים מרעננים. כבר לפני מספר חודשים היה קומץ סוחרים שמיתגו את עצמם, הדפיסו מדבקות ומכרו את מרכולתם בתוך צנצנות יעודיות. אבל הטרנד החדש שסוחף את ישראל בימים אלו, הוא קנאביס שמגיע אטום בקופסת שימורים ממותגת.
בארצות הברית נמכר קנאביס בצורה זו כבר כשנה לפחות. הרגולציה המתפתחת בתחום הקנאביס בצפון אמריקה והלגליזציה ב-8 מדינות שם, הביאו לכך שמדינות מסוימות מחייבות את הדיספנסריז לשווק את כל מוצרי הקנאביס באריזות סגורות ועליהן הפרטים המלאים אודות הרכיבים הפעילים, היצרן וכן הלאה.
דרישה זו הובילה לאימוץ פתרונות אריזה כגון שקיות אטומות, צנצנות זכוכית ייעודיות ובין היתר, גם אימוץ של פתרון משוק המזון בדמות פחיות אטומות. לא מדובר בגימיק שיווקי גרידא, אלא בפטנט טכנולוגי שנקרא Nitrogen Sealed Tin ומאפשר אטימה הרמטית בעזרת חנקן, שמאריכה את חיי המדף של המוצר, שומרת עליו מפני התפתחות עובש ועוזרת בהסוואת הריח.
בחיפוש קצר ברשת אפשר למצוא מותגים בינלאומיים מוכרים יותר ופחות, שמשווקים את פרחיהם המובחרים בפחיות אטומות מסוג זה, למשל Golden State Banana, Space Monkey Meds או Henry’s שהיו הראשונים לאמץ את הרעיון.
הפחיות נמכרות בארה”ב, במדינות בהן זה חוקי, בעבור 50 עד 60 דולר בממוצע, אך באירופה, אליה הן מגיעות בעקבות הביקוש הגובר, מגיע המחיר למספרים מופרכים של עד 150 ליש”ט לפחית שמכילה פחות מחמישה גרם.
גם באמסטרדם ובברצלונה ניתן למצוא פחיות מוברחות מקליפורניה שנמכרות במחירים שבין 100 ל-150 יורו. לא חלף זמן רב לפני שגם משווקים מקומיים שקלטו את הטרנד החלו למכור בפחיות פרחים שגדלו בהולנד או ספרד תחת הלוגו שלהם. הפחיות לרוב לא יימכרו בקופישופים או במועדוני הקנאביס, אלא דרך אנשי קשר שמוכרים אותן באמצעות תיאום דרך אפליקציות מוצפנות.
הניסיון הראשון להחדיר לשוק הישראלי את פחיות הקנאביס התגלה כאכזבה. בערוצי הכיוונים בטלגראס נמכרו פחיות עם תווית ועליה הלוגו של ה’בולדוג’ קופישופ המפורסם מאמסטרדם. בפנים היו אמורים להיות פרחי סופר למון הייז, או סאוור דיזל, שלכאורה הוברחו מחו”ל. מחיריהן של הפחיות המזויפות נעו בין 600 ל-700 שקלים ולא מעט צרכנים התפתו לקנות את המוצר. רבים סיפרו כי נותרו מאוכזבים, לאחר שבפחיות התגלו פרחים ברמה בינונית ומטה. פנייה ישירה למנהלי הבולדוג נענתה בהכחשה גורפת כי מוצר כזה קיים או משווק תחת שמם.
לכן כשהחלו להופיע בערוצי הכיוונים פרסומים על פחיות חדשות שנכנסו אל השוק, הספקנות הייתה רבה. העובדה שהפחיות אטומות ולא ניתן לראות דרכן גם כן לא תרמה לתחושת החתול בשק וכך גם הסיפורים על לקוחות שקנו שקיות רפואי אטומות שהתגלו כמזויפות.
למרות החשש המסוים שהיה לי, החלטתי לקחת את הסיכון, רק בשביל הסיכוי להנות מהקסם הלא מוסבר שמתלווה לפתיחת פחית קנאביס איכותי.
זוכרים שחגגתם יום הולדת בגיל 8 או 9 והייתה מתנה אחת שחיכיתם לפתוח במיוחד? העטיפה שלה הייתה מהודקת היטב, מנצנצת. הסרט נקשר בקפידה. לא ידעתם מה מצפה לכם בפנים, והתלבטתם לחצי שניה האם לזרום עם המתח ולקלף אותה לאט או לקרוע את העטיפה בתשוקה. ובכן, כשהשליח מסר לידיי את הקופסה הצבעונית הקטנטנה, הרגשתי בדיוק כך! התאפקתי שלא לפרוץ בדילוגים מוגזמים לכיוון הבית, שיסגירו את התרגשותי ויעוררו מבוכה בקרב השכנים. אז הלכתי בצעדים מהירים, תוך נסיונות זריזים לרחרח את הפחית ולבחון האם יש רמז לניחוחות טובים. כשזיהיתי ארומות מוכרות ומפתות מתחתית הקופסא, הצעדים הפכו חפוזים עוד יותר.
תחת אור הפלורוסנט ומאחורי דלת נעולה, יכולתי סוף סוף לגשת אל טקס פתיחת הפחית. בתחילה בחנתי אותה מקרוב, השתעשעתי מהכיתוב של ‘תן חיוך הכל לטובה’, וקיוויתי שהעובדה שהיצרן לא איית נכון את שם הזן (Oreng Bud במקום Orange), אין בה כדי להעיד על תוכנה.
הסרתי את מכסה הפלסטיק, מתחתיו לשונית מתכת שמחכה להפתח ולחשוף את התכולה. פותחת את הלשונית בעדינות והריח שיוצא מהפחית מעלה מיידית חיוך על פניי. בפחית הקטנה מתגלים פרחים יפהפיים, בשרניים ומנצנצים. להפתעתי הגדולה אפילו מיושנים במידה טובה מאוד, דבר שנדיר למצוא במחוזותינו. מרוקנת את הקופסא, אין אפילו פרח אחד שלא יכול להפוך לכוכב אינסטגרם. כולם גזומים היטב ומכוסים טריכומות בצורה מרשימה. גם הפאף עצמו, אם מישהו תהה, היה טעים, משמח ומרגיע.
הבחור שעומד מאחורי פרוייקט הפחיות הנוכחי מכונה ‘פיילו‘. משמעות השם היא הפאה המסולסלת שמטפח כל חרדי שמכבד את עצמו בצדי רקותיו. כפי שמרמזים הכיתובים השונים על האריזה (בס”ד, “איסור מכירה בשבת” ופרצוף הסמיילי המוכר מחסידות ברסלב), פיילו רואה במלאכתו מצווה אמיתית.
בשיחה עם המגזין הוא מספר לנו בגאווה שהפרחים בפחיות צמחו בארץ, “בבתים כשרים ואוהבים” לדבריו, אצל טובי המגדלים שנבחרו בקפידה. בניגוד לאחרים, המייצרים מצג שווא כאילו הפחיות או הפרחים שבתוכן הוברחו מחו”ל, פיילו סבור שיש בארץ קנאביס משובח מספיק וטוען שאין צורך להתבייש במוצאו, אלא להפך, להתגאות באיכות תוצרת כחול לבן.
עוד מספר פיילו שמלבד פחיות הפרחים ייכנסו בקרוב מאוד מוצרים חדשים שיהיו מיועדים בעיקר לחולים, למשל משחת קנאביס למריחה על העור ומיצויי קנאביס שמתאימים לאידוי. בעולם וירטואלי מוצף חשאב, אינטרסים והונאות, נשארו מסתבר אנשים שנכנסו לתחום לא רק מתוך כוונה לעשות רווח, אלא גם מאידיאולוגיה ואמונה בכך שקנאביס איכותי צריך להיות נגיש עבור אלו הזקוקים לו.
על אף כל הטוב הזה, בהחלט יש לציין שעבור ההנאה הזו יש לשלם לא מעט. עד 500 ואפילו 700 ש”ח. עיקר החלק בתשלום ניתן על מה שמכונה ‘מס פחד‘. מאחר ובכל שבוע נתפסים בארץ דילרים ונחשפות דירות גידול, לצד עלות הייצור עצמה, שכר טרחה לעורכי דין, אובדן כושר השתכרות בעת ההליך הפלילי וכן הלאה – המחיר לצרכן עולה.
הגימיק, כך מסתבר בימים האחרונים, התגלה כסיפור הצלחה – בין השאר בעקבות פרסום וידאו ותמונות של הפחיות באינסטגרם של המגזין (כאן). המוצר קיים בשוק שלושה שבועות בלבד ובזמן קצר זה כבר הספיקו להתרחב אזורי הפעילות לירושלים, חולון, הרצליה, נתניה, קריית גת ותל אביב. מבדיקה שערכנו בזמן כתיבת שורות אלו קיימים במלאי לפחות חמישה זנים שונים: Orange Bud, Big Bud, Super Lemon Haze, Gorilla Glue, Cheese Cake. בימים הקרובים צפויים להיכנס לדברי פיילו זנים נוספים.
לידינו הגיעו מספר דוגמאות של פחיות, מזנים שונים:
Orange Bud – זן קבוע בתפריט. ריח מעולה, טעם הדרי. פרחים עם שיערות חומות-כתומות ורמת פרוסט מצויינת. בהשפעה סאטיבה דומיננטית, אבל לא כזאת שתעשה לכם יותר מדי סרטים בראש.
Gorilla Glue – זן פופולרי שנכנס לתפריט לא מזמן. פרחים עם מראה סאטיבי, גדולים ובעלי מבנה אווירירי יחסית. טיפונת דביקים, אך במידה. ריח נהדר. מדובר בזן היברידי עם נטייה לסאטיבה. מצויין לעישון בוקר.
Cheese Cake – זן חדש בתפריט. יחסית לפחיות האחרות, הפרחים לא מאוד יפים. אבל מבט מקרוב מראה שהם מלאי טריכומות. וחשוב מכך, עולה מהם ריח נפלא של גבינה מתקתקה. מאז אמסטרדם לא זכיתי לעשן זן עם ריח מובהק של גבינה. וכשיש לו נגיעות מתוקות, והשפעה מרגיעה כל כך, הוא בהחלט הפך לאחד המועדפים.
O.G Kush – זן חדש בתפריט. פרחים שמגיעים דחוסים כמו אבנים. ריח וטעם אדמתיים. אישית מעדיפה טעמים פירותיים יותר. אבל ההשפעה המרגיעה שלו בהחלט טובה.
LaLa Kush – זן חדש בתפריט. האמת שהזן הזה הגיע אליי כששמו לא ידוע. זה קורה לפעמים, שסחורה עוברת מספר ידיים, עד ששם הזן הולך לאיבוד. התאהבתי בפרחים האלו מהרגע הראשון. הפחית הכילה בדיוק 4 בצים. שמנמנים, עסיסיים, עם שיערות ג’ינג’יות, חתיכים שאין דברים כאלה. כשלחצתי על הפרח עלו ניחוחות מדהימים – מתקתקים, פירותיים. כשפתחתי ממנו טעימה, הראש התחיל בבאז כיפי, והפך לסטלה מרגיעה במיוחד. כל הסיבות הנכונות להתאהב. פיילו סיפר שלזן כרגע אין שם ולאחר ששמע כמה התלהבתי ממנו, הציע לקרוא לו על שמי. אז זהו ה’להלה קוש’, מקווה שתאהבו. ואולי פעם נגלה מי היו באמת ההורים שלו, שאחראים לילד כה מוצלח.
המדיניות של פיילו, שמופיעה כאמור על גבי התווית, דורשת מהסוחרים שעובדים עם המוצר שלא למכור אותו בשבת. מסתבר שהדרישה היא רצינית. המנהל מאחורי הקלעים מספר שהוא אדם מאמין, שלא רואה ברכה בעשיית עסקים בשבת. הוא בטוח שבורא עולם יזכה אותו בשפע אם יכבד את היום הקדוש לעם ישראל.
בינתיים נראה שהעסקה ביניהם עובדת לא רע. פיילו מספר שלא ציפה לקצב גידול שכזה במכירות. “השם זימן לי את זה” הוא אומר. “אין כמו ארץ הקודש, ואם זה גם לשם שמיים, ובזכות המדיניות סוחרים לא עובדים בשבת – הרווחתי פעמיים”.
על הפחיות אמנם לא מופיעה עדיין חותמת הכשר של אחת הרבנויות, אבל פיילו מספר שמהפרחים שנקצרים מופרשות תרומות ומעשרות, חלקן עבור אנשים שזקוקים לקנאביס ונזנחו על ידי הממסד הרפואי.
לא מן הנמנע שבעתיד נזכה לראות קנאביס מקומי שיזכה לתעודת הכשר כדת וכדין. בעבר כבר ראינו רבנים שברכו על “מיני בשמים” או הצהירו שעל צריכת קנאביס אין איסור הלכתי של ממש (מה חושבים על קנאביס במאה שערים?)
ההתרשמות האישית שלי היא שמדובר במוצר טוב, אך מומלץ לזכור שלא הקנקן הוא שחשוב, אלא מה שיש בתוכו. בדומה לכל שוק אחר, סוחרים שיכבדו את צרכניהם ויספקו מוצר ברמה גבוהה, הם אלו שיזכו ללקוחות חוזרים ומרוצים. בדומה לכל שוק שחור, יהיו גם עוקצים.
