טראנס - מסיבות טבעפסיכדליה, סמים ושאר ירקות

טריפ רע? ‘אנשים טובים’ יעזרו לכם להתאפס

‘אנשים טובים’ הוא פרויקט ישראלי המספק מתחם בטוח למי שמתקשה להתמודד עם חוויה פסיכדלית מוגברת במסיבות טבע – ולא מתוך ‘מלחמה’ או התנשאות, אלא בגובה העיניים. הם גייסו כבר 21,000 ש”ח וצריכים עוד 29,000 להשלמת המשימה.

מאת: בעז יניב

טבע, מוזיקה וחופש זה השילוש הקדוש שעליו נשענת ובזכותו פורחת סצינת הטראנס העולמית מזה כמה עשורים.

הפילוסוף חכים ביי טבע את המונח “אזור אוטונומי ארעי” (T.A.Z), שמתאר מרחבים שמאפשרים לקיים סוג של חברות אוטופיות בזכות הארעיות שלהם ושבתוכם קודי ההתנהגות שונים מהותית מהקודים המוכרים לנו בחברה הרגילה.

מסיבות טראנס מהוות מרחבים שכאלו עבור הקהילה הפסיכדלית בארץ ובעולם.

זה לא סוד שישראל היא מוקד ייחודי של התרחשות בכל הקשור לתרבות הטראנס. מספר התקליטנים הישראליים בפסטיבלים בינלאומיים חורג בהרבה מעבר לחלקה היחסי של ישראל בעולם.

מעטים המקומות בהם מוזיקת הבאסים המהירה הזאת הצליחה לחדור כל כך עמוק ללב החברה כמו כאן. אין רחוב של חנויות או קניון שתוכלו לעבור בו בישראל מבלי לשמוע טראנס בוקע מאחת מהן.

עזרה ראשונה פסיכדלית

שנים רבות של מדיניות “המלחמה בסמים” יצרו חשד רב הן אצל הבליינים והן אצל מפיקי המסיבות. החשד וחוסר האמון דוחפים צעירים וצעירות שמתנסים בחומרים פסיכדליים למרחבים לא־מוגנים ולקושי לבקש עזרה בעת מצוקה. אך דווקא גישה זו, שלמעשה היא מלחמה באנשים ולא במלחמה בסמים, היא שמרחיבה את קשת הסכנות להן הם חשופים.

פרויקט “אנשים טובים” הוקם לפני כחמש שנים מתוך הבנה שרבים בישראל המבלים במסיבות טראנס חשופים לסכנות שניתן לצמצם כמעט לחלוטין, אם רק יהיה מי שיפתח מרחבים בטוחים במסיבות.

בפרויקט, שבימים אלו אנו מגייסים כספים עבורו כאן, הצבנו לעצמנו מטרה מרכזית להגיע לאנשים שחווים משברים עקב שימוש בחומרים פסיכדליים בזמן אמת, ולתת להם את הליווי והמענה הראשוני.

אנשים טובים במסיבות טבע
אנשים טובים במסיבות טבע

הפינה שלנו היא מעין נווה־מדבר שקט בתוך הכאוס של המסיבה, מקום בו אפשר לבוא ולקבל תמיכה או סתם לשבת רגע בשקט ולהירגע.

במקום להשתמש בהפחדות לא מבוססות אנחנו מקדמים שיח כן המבוסס על מחקרים ועובדות. המעבר הזה משיח של “לוחמה” לשיח של ידע ומזעור נזקים הוא תהליך.

התהליך מתאפשר מתוך הכרת המאפיינים הייחודיים של סצינת הטראנס הישראלית, שמאפשרת לנו גם את המפגשים החוזרים עם הקהל. אנחנו בו־זמנית גם בשולי החברה וגם בלב המיינסטרים.

אם בחו”ל נתקלים הצוותים של הזנדו או הקוסמיקייר במגבלות שפה מכיוון שהם פועלים ב-T.A.Z גלובאלי, הרי שב”אנשים טובים” מגבלת השפה היחידה שקיימת היא הקושי לתקשר במילים תחת השפעה כבדה של חומרים פסיכדליים.

יתר על כן העבודה בישראל מאפשרת לנו לפגוש קהל שמכיר את הפרויקט ממסיבה למסיבה ומפסטיבל לפסטיבל. היכרות מוקדמת של הקהל עם הפרויקט מאפשרת היעזרות טובה יותר בתמיכה שאנו מציעים בזמן המסיבות, וגם תהליך של העברת מידע הקשור למזעור נזקים בקרב הקהל ומפיקי המסיבות.

פסיכונאוטיקה

עקרונות הליווי שלנו הם אותם עקרונות הנהוגים בפרויקטים דומים ברחבי העולם. הצוות שלנו עובר הכשרות סדירות העוסקות בחומרים הנרקוטיים השונים הנפוצים במסיבות, בדרכי ליווי, בהעמקה במחקרים העכשוויים בתחום, ובמפגשים עם גופים מטפלים ברחבי הארץ. אומנם ניסיון והכשרה מעמיקה מובילים לליווי נכון וטוב יותר, אך אם שומרים על מספר כללים בסיסיים שנוסחו על־ידי ארגון MAPS, תוכלו גם אתם ללוות בצורה נכונה מישהו שעובר חוויה קשה:

יצירת מרחב בטוח – ראשית עלינו לדאוג שלא תישקף סכנה פיזית לאדם שאנחנו מלווים או לסובבים אותו. שנית עלינו לדאוג לסביבה שקטה, עם מינימום גירויים.

ללוות, לא להדריך – לאנשים רבים יש נטייה להיות יותר בפוזיציה של מדריך, במקום להיות מלווים למי שנמצא בקשיים. הנטייה הזו מקורה במחשבה השגויה שעצה טובה או אמירה “נכונה” תוציא את האדם אותו הם מלווים מהקושי בו הוא שרוי. למעשה אין אמירה שיכולה להוציא אדם מהקושי, ומה שצריך לעשות הוא פשוט ללוות אותו בתוך הקושי בנוכחות שלנו, בסבלנות, בפתיחות ובביטחון.

תבין, אל תרגיע – הדבר המרגיע ביותר שאפשר לעשות עבור מישהו במצוקה הוא להבין ולהכיר בגודל המצוקה בה הוא או היא נמצאים. אין ביכולתנו לדעת מה בדיוק קורה בראשו של אדם ומה מקור הפחדים שלו; מה שכן ביכולתנו לעשות הוא להתחבר לכאב ולחרדה שלהם ולהבין אותם. משפטים אמפתיים כמו “אני מבין שזה נראה שזה לא יעבור לעולם” חזקים בהרבה מ”זה רק טריפ, בסוף זה יעבור”. הדימוי איתו כדאי לעבוד הוא דימוי של מערבולת: הניסיון לשחות בכוח החוצה מהמערבולת יסתיים בהתשה וטביעה. מה שצריך לעשות זה להרפות ולתת למערבולת למשוך אותנו למטה כדי לצאת מצידה האחר. אם שני הצדדים ישקיעו את כל זמנם ומרצם במלחמה במערבולת – סיכוי טוב שבסוף שניהם יותשו. כשאנחנו נותנים יד למישהו שנמצא בתוך מערבולת שכזאת, ומרפים את המאבק – אז הטרנספורמציה יכולה להיווצר.

קשה זה לא בהכרח רע – כשמישהו מגדיר לעצמו את החוויה כ”רעה” הוא מפסיק להיות סקרן כלפיה ובכך גורם לעצמו לסבל מיותר. כמלווים עלינו להזכיר לאדם אותו אנו מלווים, שקושי הוא לא בהכרח דבר רע, ועלינו להחזיר את הסקרנות שלו כלפי החוויה הפנימית שלו. סקרנות היא המפתח שבכוחו נוכל להפוך חוויה קשה לחוויה טרנספורמטיבית.

טראנס במיינסטרים

הרחק מהעיר, במרחב הפתוח, מתאפשר דיבור אחר, אינטימיות אחרת, חופשיות לביטוי עצמי ושיח אחר על משני־תודעה. אבל האוטופי והדיסטופי הם שכנים קרובים. הכאוס והשחרור האקסטטי יכולים לספק חוויה של התעלות רוחנית ונפשית, אך הם גם יכולים ליצור בקלות חוויות קשות שאף הן רוחניות ונפשיות.

מתוך ההבנה הזאת פועלים פרויקטים ברחבי העולם שנותנים מענה בפסטיבלים ומסיבות לאלה העוברים חוויות קשות.

שני הפרויקטים הבולטים בעולם הם ה”קוסמיקר” ופרויקט ה”זנדו”. הקוסמיקר הוא פרויקט הפועל בפסטיבל ‘בום’ בפורטוגל ונותן מענה לעשרות אלפי האנשים שפוקדים את הפסטיבל ומבלים את השבוע שלהם במצבי תודעה משתנים.

ארגון MAPS, שחוקר את השפעתם של חומרים פסיכדליים ומקדם שימוש אחראי וטיפולי בהם, מפעיל את פרויקט Zendo בפסטיבל ‘ברנינג-מן’, שגם בו מבלים מדי שנה עשרות אלפי אנשים.

לצד פרויקטים מרכזיים אלו פועלים עשרות פרויקטים ספורדיים יותר או פחות שנותנים מענה במסיבות ופסטיבלי טראנס בעולם.

מאחורי הפרויקטים האלו עומדת תפיסה של מזעור נזקים (Harm Reduction). מחקרים מראים שכאשר יש מרחב בטוח לעבור בו את החוויות הקשות שמתעוררות בעקבות השימוש במשני־תודעה פסיכדליים, ובהינתן הליווי הנכון, רוב מקרי האשפוז הפסיכיאטרי שנובעים ישירות מהשימוש בחומרים אלו יכולים להימנע.

עצם הידיעה שיש מרחב בטוח ואנשים אחראים שמוכנים ללוות אנשים אחרים במצבי קצה, בכוחה להוריד את מספר הנפגעים ממצבים אלו בזמן האירוע.

סטטיסטית, מי שכן מגיע לאשפוז נפשי (אפילו אם החוויה הקשה היא לא יותר מהתקף חרדה), ייפגש עם מערכות בריאות הנפש פעמים נוספות בהמשך חייו.

לעומת זאת אלה שצלחו את החוויות שלהם במרחב בטוח ובליווי הנכון, לא רק שלא מגיעים לאשפוז, אלא אף יכולים לעבור חוויה שהם מעידים עליה כמשמעותית וטרנספורמטיבית בחייהם.

אמצעי מניעה

המאה ה-21 מסמלת עידן חדש בכל הנוגע לגישה לחומרים משני־תודעה. בתחילת 2016 כתב מזכ”ל האו”ם לשעבר, קופי אנאן, מאמר תמיכה במדיניות סמים פרוגרסיבית. במאמר זה הוא כותב: “אני מאמין שסמים הרסו את חייהם של רבים, אבל מדיניות שגויה של מדינות הרסו אף יותר” .

השינוי צריך להתחולל לא רק אצל מקבלי ההחלטות, אלא נחוץ שינוי חברתי מעמיק. ערכות לבדיקת חומרים זמינות היום לרכישה ברשת, וכל מי שבוחר להשתמש ב-MDMA (החומר הפעיל באקסטזי) ללא בדיקתו בערכה שכזאת פועל מתוך בורות וסיכון, שפעמים רבות לא מאפיינות את אותו אדם.

די בתלונות כנגד “הממסד” או כנגד “המלחמה בסמים”; הגיע הזמן לקחת אחריות על עצמנו, על גופנו ועל הסובבים אותנו.

מדי שבוע מתקיימות מסיבות רבות ברחבי הארץ. אנחנו קוראים למפיקים ולבליינים שמעוניינים להקים מרחבים בטוחים במסיבות, לבוא וללמוד מהידע שלנו ולעבור הכשרה ראשונית שתאפשר להם לעבוד לפי עקרונות בינלאומיים שמבטיחים יצירה של סביבה בטוחה עבור אנשים במצבי קושי. מדיניות לא משתנה על ידי תסכול והסתגרות. מדיניות משתנה על ידי עשייה וחשיבה משותפת על העתיד של כל אחד מאיתנו.

יצירת מרחבים בטוחים במסיבות היא לא פריבילגיה, היא הכרח שעל הקהל ועל המפיקים להירתם להקמתו ולהפעלתו. פעילות משותפת מובילה לשינוי התודעה הגדול ביותר המתאפשר בחוויה האנושית.

בימים אלה מנהלים ‘אנשים טובים’ פרויקט מימון המונים, במסגרתו הם מגייסים 50 אלף ש”ח שיאפשרו להם להרחיב את פעילותם.

כל מי שרוצה להצטרף וגם לקבל מגוון תשורות בתמורה יכול להיכנס לעמוד הפרויקט החדש בהדסטארט – כאן.

הכותב, בעז יניב, מנהל יחד עם אביתר כהן את פרויקט “אנשים טובים.