בית / כל הכתבות / תרבות, בידור ופנאי / ראיונות / מדוע הפלסטינים מתנגדים ללגליזציה? ביקור ברמאללה

מדוע הפלסטינים מתנגדים ללגליזציה? ביקור ברמאללה

העניינים מתחממים בגזרת יו”ש והמתח בין ישראל לפלשתינים גובר. אז חשבנו שאולי זה בדיוק הזמן לצאת לבדוק מה חושבים תושבי רמאללה על לגליזציה, והאם יסכימו לשבת לעשן ג’וינט עם בחור ישראלי. צפו:

בתחילת החודש הכריז לראשונה נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, כי לאחר יותר משבעים שנה, הגיעה העת להכיר בירושלים כבירתה של מדינת ישראל.

הכרזה זו הכעיסה לא מעט פלשתינים שפתחו בהפגנות והפרות סדר ברחבי הגדה המערבית ורצועת עזה.

נסענו לביקור ברמאללה כדי לבדוק מה דעתם של תושבי הבירה הפלשתינית על הרעיון של חשיש להרגעת הרוחות, האם הם תומכים במהלך של לגליזציה ברשות ומה הסיכוי זיהיו מוכנים לשבת על שאכטה עם בחור ישראלי?

“אולי עדיף שהפלשתינים יעשנו משהו”

לדברי המקומיים, מספיק שהמשטרה הפלשתינית תופסת על אדם כמות קטנה של חשיש, כדי שהוא ימצא עצמו נשלח למעצר. “ישפטו אותו ויכלאו אותו בבית הסוהר,” קובע חסן, מוכר השטיחים.

גם מוסטפא, צעיר מקומי, מספר שכמות קטנה של חשיש עלולה להסתיים בכלא. “כמובן שהמשטרה הפלשתינית תעצור אותו ותעמיד אותו למשפט שרוב הסיכויים יסתיים בכלא,” אמר.

למרות החוקים הנוקשים בכל מה שנוגע לחומרים אסורים, נראה שברחוב הפלשתיני כמעט ואין תמיכה ברעיון הלגליזציה של הקנאביס.

“אינשאללה לא תהיה כאן לגליזציה,” מקווה מחמוד, בעל קיוסק ברמאללה. כשנשאל מדוע הוא מתנגד ענה מחמוד כי “זה פוגע בשלטון החוק ולמעשה כמעט בכל דבר”.

גם סעד, צעיר תושב העיר, לא מתלהב מרעיון הלגליזציה. “בוודאי שאני נגד, פה החשיש אסור מכיוון שאנחנו מדינה מוסלמית, אני מקווה שגם בעתיד נאסור את החומרים הללו.”

בניגוד אליהם כרים מדוכן הקפה דווקא חושב שקנאביס חוקי עשוי בהחלט להרגיע את הצעירים הנלהבים ולהועיל לפחות במשהו.

“האמת היא שלפי המצב עכשיו אולי עדיף שהצעירים הפלשתינים יעשנו משהו, אולי יהיו יצירתיים יותר,” הוא אומר, חצי ברצינות וחצי בבדיחות הדעת. “נראה לי שהעם הזה לא יתקדם לשום מקום בלי קצת חשיש.”

“יש יהודים יותר טובים מערבים”

אולי זה בגלל המצלמה, אבל מרבית תושבי רמאללה מעריכים את אחוז צריכת הקנאביס בשטחי הרשות הפלשתינית בקרוב לאפס.

“מעט מאוד, אולי אחוז אחד מהחברה הערבית בלבד,” טוען סעד. מחמוד מחמיר אף יותר: “לא עובר את החצי אחוז,” לדבריו.

לסיום תהיתי האם אמצא פלשתיני שמוכן לחלוק ג’וינט, או כוס בירה, עם בחור ישראלי.

“לא, זה בלתי אפשרי,” אומר מחמוד מהקיוסק. “חלאס, אנחנו וישראל אויבים”.

גם אחרים ברמאללה לא ששו להצטרף להזמנה לפאף: “בוודאי שאנחנו מתנגדים,” אומר מוניר מהכלבו ברמאללה, “אני מתנגד גם לנוכחות שלהם כאן מכיוון שהם כובשים.”

עם זאת, לא כולם התנגדו לרעיון של ישיבה משותפת. כרים למשל לא שולל זאת: “אני אסכים. אם הוא בנאדם בסדר מבפנים – אני מסכים. בחיי. יש יהודים רעים ויש יהודים יותר טובים מערבים.”

אחרים הציעו להמתין עם הרעין לזמנים טובים יותר: “עכשיו אנחנו נמצאים בשני קצוות שונים (הפלשתינים והישראלים),” אומר חסן מוכר השטיחים, “אחרי שיהיה שלום, הישראלים יבואו לבתים שלנו ונהפוך לחברים – אבל נשתה קפה, לא חשיש!”

תנו לייק וקבלו את כל העדכונים גם לפייסבוק