קנאפסט 2017: ביקור בתערוכת הקנאביס הגדולה
מערכות הידרופוניות ב-360 מעלות, באנג זכוכית בגובה מטר וחצי ומכשירי זיקוק להפרדת קנבינואידים – אלו הם רק חלק קטן מהחידושים האחרונים שהוצגו בפסטיבל ‘קנאפסט 2017’ שנערך החודש בפראג, צ’כיה.
פסטיבלים וכנסים מקצועיים העוסקים בקנאביס מתקיימים בהצלחה כבר שנים בלא מעט ערים ברחבי העולם: אמסטרדם, ברצלונה, לונדון, טורונטו, ניו-יורק, לוס-אנג’לס, לאס וגאס, והרשימה עוד ארוכה. בשנים האחרונים גם כאן בישראל החלה מסורת של כנסים מקצועיים המתמקדים סביב תעשיית הקנאביס.
לפני כשבועיים (10-12 לנובמבר) נערך בפראג, בירת צ’כיה, אחד מירידי הקנאביס הגדולים והותיקים בתחום: “קנאפסט” (Cannafest), אשר התקיים זו השנה השמינית ברציפות. למקום הגיעו אלפי מבקרים מכל רחבי העולם, כולל נציגות ישראלית לא מבוטלת של מרצים, יזמים, אנשי מקצוע ומבקרים.
באירוע עצמו לקחו חלק למעלה מ-200 חברות שונות מכל רחבי הקשת של תעשיית הקנאביס העולמית: חברות זרעים מארה”ב, שוקלוטריים בלגים המתמחים ב’אדיבלס’, חברות דישון הולנדיות, נפחי זכוכית פולניים ועוד שפע של אנשי מקצוע מוכשרים ומעניינים בחגיגה ירוקה אחת גדולה.
מטר וחצי של באנג זכוכית
אחת התצוגות שמשכו לא מעט סקרנים הייתה מערכת אוטומטית לגידול צמחים ב-360 מעלות. “המוצר הזה נקרא ‘גינה רוטורית’, הוא למעשה מתקן לגידול קנאביס המכיל מקום לגידול 160 צמחים בשטח פנים של 21 מטר רבוע,” הסביר ארתור מחברת “Rotary Garden”. “אנחנו משתמשים בחמש נורות של 600 וואט כל אחת, ובזכות התמרון של הצמחים עם כח הכבידה אנחנו מצליחים להפיק יבול מהיר יותר, גדול וזול יותר.”
אין ספק שחזות חיצונית מרשימה או יוצאת דופן נחשבת לפלוס גדול בעולם השיווק, כמו למשל מותג הבאנגים הפולני “לונג בונג” (Long Bong), שהצליח לתפוס את העין של רבים בזכות באנג זכוכית בגובה כמעט מטר וחצי. “ספינת הדגל שלנו זה באנג המכונה ‘לונג בונג סטנלי,” אמר בגאווה לוקאס, מנהל החברה. “הוא מתנשא לגובה של 1,420 מילימטרים, ככה שכולם זוכרים את המידה שלו.”
לדבריו של לוקאס, חרף הגובה הלא שגרתי של הבאנג, בזכות החומרים האיכותיים ועבודת הניפוח היסודית, השאיפה בו עוברת באופן חלק וללא מאמץ חריג. “הקערה עשויה מזכוכית קריסטל והיא תוצר מלא של ניפוח בעבודת יד,” הסביר. “חלקי המתכות עשויים מאלומיניום מיוחד הנמצא בשימוש בתעשיות האוויריות”. למי שתהה אגב מה עלות המכשיר – 2790 יורו.
“באנו לראות את החדשנות בעולם”
ציוד המיועד למיצוי וצריכה של תוצרי CBD היה מהנפוצים והפופולריים ביותר בפסטיבל. כך למשל סיימון מחברת Cannapol האמריקאית הציג את הציוד המרשים שהחברה מציעה: “מלבד שמנים ותוצרי CBD, אנחנו מוכרים גם ציוד למיצוי וזיקוק חומרים שונים מהצמח,” הסביר. “במכשיר הזה לדוגמא ניתן להגביר את הטמפרטורה בכדי לבצע הפרדה של קנבינואידים ספציפיים…”
לצד מכשירי המיצוי והזיקוק הוצגו כאמור גם אביזרים לצריכת שמנים ומיצויים, כגון “תחנת דאב” חשמלית המחממת את החומר בטמפרטורה קבועה, או מכשיר המאפשר אחסון וצריכה של מספר שמנים בטעמים שונים במקביל.
“באנו לראות את החדשנות בעולם מבחינת ציוד גידול ודשנים,” אמר בן בראונשטיין, ישראלי שנשלח ל’קנאפסט’ מטעם חברת הקנאביס הישראלית “IMC חקלאות” בה הוא עובד, בכדי לבחון את התמורות האחרונות בתחום. “מה שמתקדם פה זה מבחינת האישורים של הרגולציה של הממשלה פה, שזה מאוד מעניין אותנו ללמוד את זה,” הסביר.
תחרויות גלגול וציורי גוף
היזמים והחברות השונות השקיעו לא מעט בגימיקים שיווקיים בכדי למשוך תנועה ותשומת לב לכיוון הדוכן שלהם. בין היתר ניתן היה למצוא באירוע עמדות של רולטה והגרלות נושאות פרסים הקשורים לעולם הקנאביס (ערכות דישון קטנות, חבילות זרעים וכדומה), אמני ציור ופיסול, דוגמניות מעוטרות בציורי גוף, חלוקת צמר גפן מתוק, תחרויות גלגול ועוד.
האירוע עצמו נפרש על פני חמישה מתחמים רחבי ידיים עם במה מרכזית, פינת קריאה ואף מועדונית לילדים. המזנון המהיר הציע שפע של מנות בשריות וצמחוניות בעלות ממוצעת של 4-8 יורו למנה. בנוסף נמכרו גם ‘אדיבלס’ כגון בירה, שוקולד, קפה ומשקאות אנרגיה עם קנאביס.
במקום נערכו גם הרצאות מקצועיות שעסקו בחידושים האחרונים בתחום הרפואה והמדע, כמו גם ביזמות קנאביס ופתרונות עסקיים. מבין רשימת המרצים בפסטיבל ניתן להבחין במספר נציגים ישראלים, כמו למשל איריס דולב מחברת הקנאביס הישראלית “קנדוק”, חוקר הקנאביס פרופסור לומיר האנוש וד”ר יהודה ברוך, מי שהיה בעבר האחראי מטעם משרד הבריאות על תחום הקנאביס הרפואי בארץ.
“סביבת השקעה משגשגת”
מלבד תחום הגידול והפן המדעי רפואי, רבים התעניינו בזווית העסקית ובהזדמנויות הכלכליות החדשות אשר שוק הקנאביס טומן בחובו. ריצ’רד רוז, המכנה עצמו “קנא-גורו” ומתעסק לדבריו בפיתוח יזמות קנאביס עוד משנות השמונים, תיאר את מצב השוק בימים אלו: “מעולם לא ראיתי סביבת השקעה כל כך גמישה ומשגשגת כמו עכשיו עם קנאביס, מכל סוג – המפ, CBD, מריחואנה, ציוד טכנולוגי של מעבדות ובדיקות. זה פשוט מדהים לראות את מגוון האפשרויות לגיוס כספים בתעשיית הקנאביס כיום.”
יחד עם הנציגות הישראלית בגזרת המרצים והמבקרים המקצועיים שהגיעו בכדי לתור אחר הזדמנויות עסקיות, את האירוע פקדו גם ישראלים שאינם בהכרח חלק אינטגרלי מתעשיית הקנאביס, אשר הגיעו להנות מהאווירה ולהעביר יום חוויתי ומעשיר.
כך למשל לירון וידין, ישראלים המתגוררים זה כמה שנים בפראג ומנהלים את מסעדת “פפריקה” הפופולרית בעיר. “זה לא שיש לך כאן חוק שאומר לך ‘תשב תעשן’, אין את זה,” מסביר לירון מנקודת המבט של מי שראה איך הדברים עובדים גם בישראל. “פשוט שוטרים לא מתרכזים בזה, אף אחד לא יבוא ויעיר לך, כל עוד אתה לא תשתולל, תשרוף, אתה יודע, שטויות כאלה – הכל בסדר.”
ידין חברו של לירון מסכים שיש פער משמעותי בין מדיניות הקנאביס בישראל ובצ’כיה: “מה שקורה פה במדינה, בעיר, מבחינת רמת הפתיחות לעומת ישראל, זה שמים וארץ. בישראל אין באמת פתיחות בעניין, זה רק הרבה דיבורים, הרבה תקשורת, בשטח אנשים לא מקבלים את הפתיחות שלהם.”
