הסתדרות הרוקחים: “לסגור את היק”ר – להעביר ענף הקנאביס הרפואי אלינו”
בדיון שנערך הבוקר (ד’) בשדולה לקנאביס רפואי בכנסת, קרא דוד פפו, יו”ר הסתדרות הרוקחים בישראל, לסגירת היק”ר – היחידה לקנאביס רפואי של משרד הבריאות. עוד קרא להעביר את ניהול ענף הקנאביס הרפואי לידי הסתדרות הרוקחים. בדיון עלו טענות נגד נהלי משרד הבריאות כלפי מטופלי קנאביס רפואי, חוסר איכות של הטיפול ועוד. עוד שוחחו על הנסיון להחריג CBD מפקודת הסמים.
ח”כ שרן השכל:
“נדבר על מתן השירות למטופלי קנאביס. בחודשים האחרונים עבדנו על נושאים שהיו קשורים למתן שירות, למשל לשירות הלקוי במוקד ‘בזלת’. טיפלנו בנושא הזה ולא קיבלנו עוד תלונות מאז. יחד עם זאת זה העלה שאלות לגבי מטופלים שצריכים תרופה ולא מורצים מהתרופה, יש להם למי לפנות. יש לך זכויות כחולה. כאן עם קנאביס יש חור שאנחנו לא יודעים במאה אחוז והכל בשיטת מצליח, דרך חברי כנסת וכו’, רק על מנת שיטפלו בפניות אלו. אחרי הרפורמה יהיה ניתן לרכוש את הקנאביס דרך בתי מרקחת, אבל בשלב ראשון השאלה מה עושים עד אז. השאלה היא מה הבעיות בשירות כיום.”
“הגשתי בקשה להחריג את ה-CBD מפקודת הסמים, אבל במשרד הבריאות יש התנגדות לכך. הם מקווים שבתוך חודש יסיימו עבודה שהם מכינים בנושא ייצוא, ולאחר מכן יתחילו בבחינת האפשרות להחריג CBD מפקודת הסמים. עוד אנחנו פועלים להכנסת הקנאביס הרפואי לסל התרופות. בנוסף פועלים להוספת פיברומיאלגיה לרשימת ההתוויות המזכות בקנאביס רפואי.”
פרופ’ לומיר האנוש:
“CBD הוא חומר טבעי, לא מסוכן, שלא ניתן להפוך ממנו THC. בכל העולם עושים CBD מ’המפ’ (קנבוס תעשייתי) ולא מקנאביס. ”
דוד פפו, יו”ר הסתדרות הרוקחים:
“העתיד יהיה נוח, מסודר וקל יותר. אחת הבעיות היא שכנראה מחיר הקנאביס הרפואי יעלה בעקבות הרפורמה. אנחנו מנפקים נרקוטיקה ואמפטמינים מדי יום. איננו רואים הבדל בין זה לקנאביס רפואי. אנחנו ערוכים ומוכנים לזה וזו הסיבה שהוחלט לנפק את הקנאביס הרפואי בבתי מרקחת. לכן אנחנו לא מבינים את הצורך ביק”ר. זו עוד יחידה רגולטורית שמכבידה. היא עשתה טוב שהולידה ילד נהדר, ועכשיו צריך לתת לו לגדול לבד. הרוקחים יכולים לעשות זאת בצורה נהדרת. אני אישית עברתי המרה. הייתי מאוד אנטי, והיום אני מומר לחלוטין. הבעיה היא שמדובר במוצר שחומדים אותו. עד היום בתי מרקחת לא נתקלו במקרי שוד, ובמקרה כזה זה עלול לקרות. אני יכול להבין רוקחת מבוגרת שיושבת בבית מרקחת שחוששת כשעובדת לבד בלילה.”
“המלצותינו: לתת ליק”ר להשלים את התהליך ולהעביר את אחריות ניהול הענף לאיגוד הרוקחים. מבחינתנו אין שום הבדל בין קנאביס רפואי לריטלין – בריטלין יש פי 10 יותר משתמשים ואין הוראות כאלו של הקנאביס הרפואי. אנחנו מוציאים כרגע מכרז לכספות שיהיו מיועדים לקנאביס מאחר ואיננו יכולים לשים את הקנאביס הרפואי יחד עם תרופות אחרות כי הוא משחרר חומרים.”
עו”ד יניב פרץ:
“השוק פרוץ לחלוטין. אין אבטחת איכות. אצל כל 8 המגדלים יש בעיות קשות באיכות הקנאביס. חולים לא יודעים להבדיל בין איכויות שונות של קנאביס. רק לאחר שערכנו בדיקה עם מומחים נתגלו תוצאות מזעזעות. בסוף החולה נמצא בסכנה בריאותית. לכאורה נעשה שימוש בחומרי הדברה ללא בקרה. בנוסף יש בעיות שחלק מהחברות מגבילות את כמויות הזנים המסוימים. אין סמכות למגדל להגביל את המטופל, את המינון, את יום החלוקה או את האיכות. הצמח הזה צריך להיות משוחרר מכלאיו. זה הפתרון הכולל, גם לאיכות גם לאספקה, מתחרים, גישה. בקנדה יש פי כמה וכמה יותר מטופלים, הרפורמה מתקדמת, והפתרון הוא לעשות כך.”
נציגת חברת ‘קנדוק’ הסבירה כי זה לא מדויק וכי הם פועלים לפי תקנות ברורות ביותר ושהקנאביס נבדק במעבדות חיצוניות.
דנה בראון, מרכזת השדולה ומטופלת קנאביס רפואי:
“אני כמטופלת לא זכאית לפיקוח על השירות שאני מקבלת, לא על התרופה, ואין לי גוף להתלונן אליו במידה ויש פגם כלשהו. למשל אם יש שקית של תרופה שכולה פרחים שלא באיכות. אבל בגלל שהשקית לא פתוחה ואטומה מראש לא ניתן לדעת.”
ד”ר איליה רזניק:
אמר כי הוא מתנגד להתקדמות הרפורמה, מאחר וזה יפגע בהמון חולים. “המצב בלתי אפשרי. בחודשים האחרונים ההתנהלות לא נורמלית. 6,000 בקשות לא טופלו בכלל ומצטברות בערימות. לא עונים, יש רק קו טלפון אחד. הבטיחו לשים קו נוסף רק לרופאים. אני לא נגד מדיקליזציה אבל זה לא צריך למחוק את מה שעשינו עד עכשיו. אם ניתן באמת לחלק קנאביס בבתי מרקחת, כמו שהוא היום. משרד הבריאות מסרב לשים את זה בסל התרופות, אבל חייבים לדאוג שהחולים לא יפשטו את הרגל.”
ד”ר נעם צ’כנובסקי:
“לגבי CBD הוא לא מופיע בפקודת הסמים המסוכנים ולכן לא אמורה להיות בעיה איתו אם ייוצר שלא מקנאביס. לשם השוואה מצמח פרג עושים המון תרופות, אבל מיצוי של פרג מותר לשימוש ומכירה בישראל. לגבי המפ – בעולם זה מוגדר כצמח קנאביס שיש בו עד 0.2% THC ואז כל עוד יש פחות מזה מותר למכור אותו אפילו שיש בו THC. בנושא הדברת קנאביס, אני זה שעשיתי את הדו”ח המפורסם ומצאתי שאריות של הדברה. צריך לבדוק בכל מוצר 3 דברים: שאין בתפרחת שאריות הדברה ומתכות כבדות, דבר שני מזיקים ועובשים, דבר שלישי רמת הקנבינואידים – אלו שלושת הדברים שמהווים בקרת איכות של הצמח. בעיה נוספת היא שאין אכיפה על כל התהליך.”
ד”ר ברקת שיף:
“ב’שיח’ מגבילים את המטופלים לקבל זן מסוג ‘תכלת’, מה שמוביל להחלפות עצמאיות של החולים בינם לבין עצמם. דבר נוסף לגבי הטיפות שמן – כל בקבוקי השמן, גם אם בעלי אחוזי THC שונים, נחשבים למנה של 10 גרם קנאביס. אני כרופאה צריכה להפעיל את חושי הבילוש שלי כדי להבין מה בדיוק החולה קיבל. נכון להיום יש בישראל תרופה שהיא קנאביס טהור וקוראים לה ‘סאטיבקס’ של חברת GW – מיצוי של קנאביס באלכוהול. הבעיה היא שזה מוצר יקר. אז אם שואלים האם קנאביס הוא תרופה, אז כן, קנאביס הוא תרופה כשהוא נקרא ‘סאטיבקס’ ולכן יכול להיות תרופה גם בפני עצמו.”
מטופלי קנאביס טענו שבבי”ח אברבנאל, מרכז החלוקה, לא מאפשר גישה נוחה עם רכב לנכים וכן שהמקום מוזנח ומלוכלך. איכות הקנאביס גרועה. בנוסף עלה נושא הבעייתיות של מחויבות לקבל את הקנאביס הרפואי מחברת קנאביס אחת בלבד – נושא שאמור להיות מטופל לאחר כניסת הרפורמה לתוקפה.
