6 השאלות הנפוצות ביותר של מגדלי קנאביס מתחילים

גידול קנאביס בבית הוא לא דבר מורכב מדי ולא חסרים מדריכים שניתן למצוא בלחיצת כפתור באינטרנט. למרות זאת ישנן כמה שאלות בסיסיות החוזרות על עצמן לא פעם. אספנו את 6 הבולטות שבהן מפורום המגזין וענינו עליהן אחת-אחת.

גידול קנאביס בבית הוא ללא ספק תחביב מהנה, מעשיר ומספק מאוד: בפחות מ-16 שבועות ניתן לחוות מחזור חיים שלם של הצמח על ארבעת שלביו – הנבטה, צמיחה, פריחה וקציר.

עבור רבים מדובר בפעם הראשונה בה הם עוסקים בתהליך הכרוך בטיפוח צמחים. במקרים כאלה – וגם אחרי עיון במדריכי גידול באינטרנט ובפורומים, בראשם המדריך לגידול הנקרא ביותר בישראל – מוצא עצמו המגדל לעתים עם מספר שאלות בסיסיות, אך חשובות ורלוונטיות ביותר.

אספנו את 6 השאלות הנפוצות ביותר מתוך “פורום מגדלים מתחילים” של המגזין, וענינו עליהן עבור הסקרנים.

1. מתי, איך וכמה משקים?

השקיה נכונה היא חלק חשוב ביותר בתהליך הגידול: כלל הברזל להשקיה בגידול קנאביס באדמה הוא שמירה על מחזוריות של לחות-יובש במצע הגידול. ברוב המקרים מדובר בהשקיה כל יומיים-שלושה, אך כמובן שמומלץ לעקוב ולבדוק את המצב באופן קבוע שכן הדבר תלוי גם בגורמים כגון גיל הצמח, טמפרטורה משתנה, לחות בחדר וכדומה. ניתן לבדוק את רמת הלחות של המצע באמצעות החדרת אצבע בזהירות לשכבה העליונה של מצע הגידול – אם מרגישים מעט לחות, אין צורך להשקות. אם יבש לגמרי, להשקות.

watering-cannabis
שמירה על מחזוריות של לחות-יובש. השקיית קנאביס

מבחינת אופן וכמות ההשקיה, בהנחה שמדובר בהשקיה ידנית, רצוי להשקות את כל שטח הפנים של האדמה בעדינות ומבלי שזרם המים ייצור מן חורים באדמה. סימן טוב לסיום ההשקיה הוא חלחול המים דרך חורי הניקוז בתחתית העציץ. הכמות המומלצת תהיה כ-20% נגר (מים שזלגו מהתחתית) לכל השקיה, כלומר שעל כל 5 ליטר של השקיה יתנקז ליטר אחד לפחות. אולם אין באמת צורך לערוך מדידות בכל השקיה. הקפדה על זרם יציב של מים מחורי הניקוז תספיק בהחלט.

גם זה בטח יעניין אותך

לעומת השקיית עציץ באדמה, השקיה במערכת הידרופונית (גידול הידרו) היא תהליך התלוי במערכת הגידול הספציפית ובסוג מצע הגידול בו משתמשים. בכל מקרה מומלץ למגדלים מתחילים לגדל מחזור אחד לפחות באדמה בטרם ההתנסות עם גידולים הידרופוניים.

2. איזה נפח עציץ מומלץ לגידול קנאביס?

לנפח העציץ בגידול קנאביס יש חשיבות גדולה למהלך הגידול. מצד אחד מרחב מחיה גדול למערכת השורשים יבטיח צמיחה יעילה והנצה אינטנסיבית. מצד שני, בגידול פנים יש ברוב המקרים מגבלת מקום ולכן יש צורך להתפשר על עציץ בנפח קטן יותר מהאידאל.

cannabis-smart-pots
3 ליטר נפח על כל חודש גידול. לפחות!

ההמלצה הכללית עבור נפח העציץ תהיה להבטיח לפחות 3 ליטר עבור כל חודש של גידול במקרים של חוסר מקום, או 6 ליטר ויותר עבור כל חודש גידול כאשר אין מגבלת מקום.

לדוגמא: עבור גידול שאמור להימשך כ-4 חודשים, הקנאביס יזדקק לעציץ בנפח של מינימום 12 ליטר אדמה, כאשר האידאל יהיה 24 ליטר (ואף יותר מכך).

כמובן שגם בנושא זה כאשר מדובר על גידול הידרו, המצב שונה ותלוי בגורמים כמו אופי המערכת ומצע הגידול. בעקרון ניתן לומר כי ברובם המוחלט של המקרים צמחים הגדלים במערכת הידרופונית יזדקקו לנפח עציץ קטן יותר מאשר גידול באדמה.

3. מתי להתחיל לדשן, באיזה דשן כדאי להשתמש וכמה?

כשמגדלים קנאביס באדמה נוהגים במקרים רבים שלא להוסיף דשן במהלך השבועות הראשונים שלאחר ההנבטה. התפיסה היא להשקות את הצמח במים נקיים בלבד. בתום שבועיים-שלושה של צמיחה ניתן להתחיל להוסיף דשן לתכנית ההשקיה.

הסיבה להמתנה עם שלב הדישון היא שכאשר הצמח נמצא בשלבי ההתפתחות המוקדמים שלו הוא זקוק לכמות קטנה ביותר של מזינים כדי להבטיח צמיחה תקינה. רוב סוגי אדמות המשתלה מכילות יסודות ואלמנטים שיספיקו לשבועות הצמיחה הראשונים של הקנאביס, לכן אין ממש צורך בהתערבות בשלב זה. יחד עם זאת הזנה מדודה ומבוקרת כנראה שלא תגרום לנזק רציני.

Fertilizer
בראשית מחזור הגידול אין צורך בדישון של הצמח

כשהצמח כבר בן מספר שבועות אפשר להתחיל להזין אותו בדשנים המתאימים. ברוב סוגי הדשנים תהיה ההמלצה להתחיל דישון במינון של 1 מ”ל דשן על כל 1 ליטר מים ולהגדיל את הכמות במשך הזמן בהתאם להתפתחות הצמח והתגובות שלו. עם זאת יש לשים לב למינונים המומלצים של היצרן ותמיד לבחון כיצד הצמח מגיב בכל פעם שמגדילים את כמות הדשן בהשקיה. בניגוד לגידול באדמה, במצעים מנותקים (גידולים “הידרופוניים”) יש לדשן כבר מהיום הראשון.

מבחינת סוגי הדשנים – ניתן לרכוש דשן “כללי” (כמו “אקוגן פרפקט” למשל) בכל משתלה במחיר של כ-50 ש”ח. דשן זה יספק ברוב המקרים את כל המזינים הנדרשים למחזור חיים שלם של צמח הקנאביס. מגדלים רבים יעדיפו לבחור “דשנים ייעודיים” – אותם ניתן להשיג בעיקר ב’גרו שופס’, חנויות ההידרופוניקה. הם יהיו כמובן יקרים הרבה יותר ויציעו מארזים נוספים של אנזימים ותוספים שונים כחלק מהחבילה הכוללת.

ההמלצה הטובה ביותר למגדלים מתחילים היא לא “להתפזר” עם רכישות של מוצרים באריזות ממותגות ושמות מפוצצים, אלא להיצמד לקו הבסיסי של חברות הדישון הללו – שיהיה מורכב לרוב מדשן בסיס עבור תקופת הצמיחה, דשן בסיס עבור תקופת הפריחה, ואולי עוד תוסף PK (זרחן ואשלגן) עבור שלבי השיא של הפריחה.

דשני בסיס אלו מכילים את כל היסודות הנחוצים לקנאביס והם אמורים לעלות לא יותר מ-200-300 ש”ח. לאחר התנסות של מחזור או שניים עם דשני הבסיס, יוכל המגדל לקבל אינדיקציה טובה יותר בנוגע לצורך בשילוב תוספים אחרים לתמיסת ההשקיה.

4. איזה סוג נורה דרוש לכמה עציצים?

מגדלים מתחילים טועים לעתים לחשוב שעצמת וההספק החשמלי של נורת הגידול צריך להתאים לכמות הצמחים אותם מגדלים, אך כשזה נוגע לגידול פנים עם תאורה מלאכותית, הפרמטר המרכזי שצריך לבחון הוא דווקא שטח הפנים הקיים ברשותנו. למשל: על שטח של 1 מ”ר ניתן לגדל עציץ אחד בלבד או לגדל גם 12 ויותר – על אותו הספק תאורה.

נורה בלחץ גבוה לגידול קנאביס
נורה לגידול קנאביס

להלן הערכה כללית של נורות ושטח גידול תואם:

נורה בעצמה של 150w תתאים לשטח גידול של כ-50 סמ”ר.
נורה בעצמה של 250w תתאים לשטח גידול של כ-65 סמ”ר.
נורה בעצמה של 400w תתאים לשטח גידול של כ-80 סמ”ר.
נורה בעצמה של 600w תתאים לשטח גידול של כ-1 מ”ר.

חישוב זה מתייחס לנורות “פריקה בלחץ גבוה” (HID). נורות גידול אלו נחשבות לנפוצות ביותר בשוק. הן מכילות גזים ובעלות פוטנציאל להפקת אור בעצמה גבוהה ביותר. ישנם שני סוגי נורות HID הנמצאים בשימוש נרחב בקרב מגדלי קנאביס: MH ו-HPS. ההבדל המהותי ביניהם יהיה גוון האור שהנורה תפיק:

נורת מטל-הליד (MH) – תפיק אור בגוון לבן-כחול שיתאים יותר לשלב הוגטטיבי (שלב הצמיחה) של הקנאביס.
נורת הנל”ג (HPS) – תפיק אור בגוון צהוב-כתוב שיתאים יותר לשלב הרפרודוקטיבי (שלב הפריחה) של הקנאביס.

החיסרון בנורות אלו הוא צריכת חשמל גבוהה למדי והחום האינטנסיבי שהן פולטות. עם זאת ישנן בשוק כיום נורות אלטרנטיביות שמחפות על המגרעות הללו:

נורות פלורוסנט – גידול קנאביס באמצעות נורות פלורוסנט מומלץ בעיקר לשימוש עבור ייחורים ושתילים בתקופה המוקדמת של הצמיחה – אלו מנצלים יפה את האור הכחול שהנורה מייצרת ואת החום המינימלי שהיא פולטת, מה שמאפשר התקנה קרובה מאוד של הנורה לצמח. השימוש בנורות פלורוסנט בשלב הפריחה הוא פחות מומלץ בעקבות עצמת וחדירות האור המוגבלות שלה.

נורות לד – תאורת ה-LED מאפשרת לבחור בין תאורה בספקטרום כחול לתאורה בספקטרום אדום. בכך היא מאפשרת לתכנן נורה המתאימה באופן מדויק לצורכי הצמח כך שאין צורך להחליף נורות במהלך שלבי הצמיחה והפריחה וניתן להריץ מחזור גידול שלם עם אותה מנורה – האור הכחול ישמש לשלב הצמיחה והאור האדום לשלב הפריחה.

למרות כל היתרונות החשובים שנורות לד מספקות, יש להן גם כמה נקודות שליליות שחשוב לקחת בחשבון: ראשית נורות אלו יקרות באופן משמעותי מנורות הפלורוסנט וה-HID. החסרון השני הוא העובדה שהשוק מוצף בדגמים מכל מיני מדינות וחברות ייצור שונות, דבר המקשה על המגדלים לבחור בנורה המתאימה. במקביל לדיווחים על גידולים מוצלחים ותמונות של חדרי גידול מרשימים שהשתמשו בהם בתאורת לד, ניתן למצוא לא מעט סיפורים על גידולים כושלים. אם מחליטים לבחור בגידול עם נורות לד לא כדאי לחסוך. חבל לרכוש דגם שאמנם זול משמעותית מהאחרים אבל בסוף היום פשוט לא יעשה את העבודה.

מבחינת כיסוי שטח הפנים של נורות הגידול, ישנו כלל אצבע הממליץ על 50 וואט על כל 10 סמ”ר של שטח גידול. הכלל תואם באופן גס את הערכת כיסוי השטח של התאורה המצוינת מעלה, וניתן להיעזר בו גם עבור בחירת נורת גידול מסוג פלורוסנט או לד. כך או אחרת רצוי בכל מקרה לעיין בהמלצות היצרן עצמו.

5. מתי הקנאביס מוכן לקציר?

למרות שישנם לא מעט מדריכים בנושא, המסבירים באופן פשוט כיצד ניתן לדעת מתי הקנאביס מוכן לקציר, עושה רושם שמגדלים רבים עדיין מתחבטים בסוגיה זו ומתקשים לאבחן את מועד הקציר הנכון.

השיטה הנפוצה והמוכרת ביותר לתזמון הקציר היא בעזרת מעקב אחר שינוי צבעם של ‘עמודי העלי‘ המצויים בתפרחת הקנאביס (המכונים במשגה גם “שערות” בעקבות החזות שלהם). זוהי שיטה פשוטה ביותר שאינה מצריכה מכשור נלווה כדי לבצע אותה. עם המעבר של הצמח מתקופת הצמיחה לתקופת הפריחה תחלפנה ה”שערות” את צבען מגוון לבן-אפור לגוון כתום-חום.

התפתחות עמודי העלי (השערות)
תהליך ההבשלה של עמודי העלי (לחצו להגדלה)

פרח קנאביס שלפחות 60%-70% מהשערות הלבנות בו הפכו לכתום-חום יהיה ברוב המקרים בשל לקציר.

שיטה שנייה היא בחינה של הטריכומות, בלוטות השרף המכסות את הקנאביס. על מנת לבדוק את הטריכומות באופן יסודי יש צורך בציוד אופטי בסיסי. זכוכית מגדלת רגילה לא תמיד תאפשר למגדל לקבל תמונה מספיק ברורה של הטריכומות ועל כן מומלץ לרכוש מיקרוסקופ זעיר בעל יכולת הגדלה של לפחות פי 30 וכן לוודא שהמיקרוסקופ מגיע עם פנס מובנה. מחירו הממוצע בין 10 ל-35 דולר והוא בהחלט שווה את ההשקעה.

צורת הטריכומה הבודדת מזכירה פטריה וקודקודה יחליף את צבעו עם הזמן. בתחילה כל ראשי הטריכומות יהיו צלולים ושקופים אך בהמשך חלק מהראשים יהפכו עכורים קמעה ויקבלו גוון חלבי. בסוף התהליך יתקבל גוון חום-ענברי.

התפתחות הטריכומות בקנאביס
תהליך הבשלת הטריכומות בקנאביס (לחצו להגדלה)

לתזמון הקציר לפי צבע הטריכומות יש השלכות על השפעתו הפסיכואקטיבית של התוצר הסופי ונהוג לשייך את הצבעים להשפעות מסוימות. כאשר חלק קטן מראשי הטריכומות הפכו לחלביים, תיווצר השפעה קלילה, מרוממת ואנרגטית. ביצוע הקציר בזמן שמחצית מהטריכומות חלביות ומחציתן שקופות ייתן השפעה פחות מעוררת ומעט יותר גופנית, פיזית. קצירת הקנאביס כאשר כמעט כל הטריכומות קיבלו כבר גוון חום תגרום לכך שלתוצר הסופי תהיה השפעה גופנית כבדה ו”מדביקה” יותר.

לקריאה אודות טכניקות זיהוי נוספות לחצו כאן.

6. מתי לעבור מתקופת צמיחה לתקופת פריחה?

לצמח הקנאביס שתי תקופות גידול שחשוב להכיר: שלב הצמיחה ושלב הפריחה.

בתקופת הצמיחה יש לספק לצמח אור קבוע ורצוף 18-24 שעות ביממה. בתקופה זו של צמיחה תתפתח מערכת שורשים מסועפת, גזע עמיד וענפים חזקים, שיעזרו להחזיק את הפרחים העסיסיים.

בשלב השני, תקופת הפריחה, הצמח יתחיל להפיק פרחים בכל נקודה של הסתעפות ענפים. הקנאביס הינו צמח יום קצר (או יותר נכון לילה ארוך), כלומר הצמח מתחיל לפרוח כאשר מספר שעות החושך הינו מעל ל-10 שעות רצופות (תלוי בזן).

פריחה יום 43
צמחי קנאביס במהלך הפריחה

בטבע ניתן לראות כי תהליך פריחת הקנאביס מתחיל להתרחש לקראת חודש ספטמבר, כאשר הימים מתחילים להתקצר והחושך תופס נתח גדול יותר ממהלך היום. בגידול פנים הפריחה מתוזמנת על-ידי המגדל בעצמו באמצעות מעבר למחזור תאורה הכולל לפחות 12 שעות רצופות של חושך ביממה.

יש הבדל בין התקופות גם מבחינת הרכב התזונה של הצמח: בשלב הצמיחה הקנאביס זקוק לכמויות גדולות יחסית של חנקן, ובמהלך שלב הפריחה הוא עדיין זקוק אמנם ללא מעט חנקן, אך במקביל יש לו צורך גם במינונים גבוהים יותר של זרחן ואשלגן (במידה).

בגידול פנים אין כל בעיה למשוך את תקופת הצמיחה לפרקי זמן ארוכים. על פניו, אנו נרצה שיהיה בידינו צמח גדול ככל הניתן, מכיוון שצמח גדול ייתן לכאורה יבול גדול. אין זה נכון בהכרח ועל כן מתעוררת השאלה מתי הזמן הטוב ביותר להכניס את הצמח לשלב הפריחה?

טעות שכיחה של מגדלים מתחילים היא לא לחשב נכון את גודל החלל הפנוי שנותר לצמח, שכן בשלב הפריחה הצמח ממשיך לצמוח לגובה. כאשר הצמח גבוה (גדול) מידי, עלולה להיות צפיפות יתר בחדר הגידול. במצב כזה הצמח מאט את צמיחתו, ואחוזי הלחות עולים – מה שעלול לגרום להופעה של עובש ומזיקים.

אין תשובה חד משמעית וקבועה לשאלת תזמון המעבר לשלב הפריחה והדבר תלוי במספר גורמים שונים: הזן, המרחב בחלל הגידול, גילו של הצמח ומצבו הבריאותי, מצע ומערכת הגידול (אדמה/מצע מנותק), טכניקת הגידול (SOG, SCROG וכדומה) וכמובן כמות הזמן הנתונה לרשותו של המגדל עצמו.

כלל האצבע שיתאים ברוב המקרים הוא לבחון את מראה הצמחים מהצדדים ומלמעלה ולעבור למשטר אור של 12/12 כאשר אלו הגיעו למחצית מהגודל הסופי הייעודי שלהם. שימו לב: בעת המעבר לשלב הפריחה יש להקפיד שהצמח יהיה חיוני ובריא. במידה והצמח נגוע במזיקים, סובל ממחסור במזינים או מצוי במצב עקה מסיבה כלשהי, רצוי (במידה והדבר ניתן) להמשיך בשלב הצמיחה עד לטיפול בבעיה ולעבור לשלב הפריחה רק לאחר שיפור מצבו של הצמח.

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר