“קנאביס בבתי מרקחת? אולי עוד 10 שנים” – ראיון חג עם פרופ’ רוני גמזו

מדוע הוא תומך באי הפללה ולגליזציה (בשלבים), מה הוא חושב על רפורמת בתי המרקחת של ליצמן (לא יקרה בקרוב) ומתי, אם בכלל, יינתן הקנאביס כטיפול ‘קו ראשון’. מנכ”ל משרד הבריאות לשעבר ומנהל בי”ח איכילוב היום – האיש שנתפס בעבר כאויב הגדול של הקנאביס הרפואי אך היה בעצם מי שקידם את הנושא אולי יותר מכולם – מדבר על התקופה ההיא בגלוי בראיון ראשון למגזין קנאביס, אחרי שנת חופש ובמבט מפוכח לאחור. ראיון חג.

בשנת 2010 מינה שר הבריאות יעקב ליצמן (בקדנציה הקודמת שלו כסגן שר) את פרופ’ רוני גמזו כאיש החזק במשרד הבריאות, שקיבל לידיו בין השאר את האחריות הבלעדית לניהול ענף הקנאביס הרפואי החדש של אותם ימים – ענף קטן עם 3,000 מטופלים בלבד שהוקם ונוהל טלאי על טלאי, ללא תקנות ברורות ובשליטתו המלאה של מנהל בי”ח אברבנאל לשעבר ד”ר יהודה ברוך.

במהלך כהונתו כמנכ”ל המשרד, גם עם כניסתה ב-2013 של יעל גרמן לתפקיד שרת הבריאות, היה פרופ’ גמזו זה שעמד עם האצבע בסכר, צידד ברשויות שדאגו מהתרחבות-יתר של הענף ומ’לגליזציה בדלת האחורית’, ספג קיטונות של בוז וביקורת על כל התנגדות ועיכוב ונאלץ להסביר בועדות הכנסת מדוע הוא לא נותן קנאביס רפואי לכולם – מה שהפך אותו למטרה אליה כוונו מרבית חיצי התקשורת והציבור.

מה שבודאי לא תרם לפופולריות שלו היה מכתב שפרסם בו קבע כי במקרים מסוימים יש להגביל את מספר המטופלים בקנאביס גם על חשבון פגיעה אפשרית בבריאותם. הצהרה נוספת בהמשך על כך שקנאביס הוא בעיקר תופעת פלסיבו, גם כן לא עזרה לו מבחינת אהדת הקהל.

רוני גמזו 2017
“על מאה ‘כן’ אתה לא מקבל מחיאות כפיים. על אחד ‘לא’ – אתה חוטף” – פרופ’ רוני גמזו

אבל, אם שופטים את תקופת כהונתו כמנכ”ל משרד הבריאות בראי ההיסטוריה, הוא בהחלט היה אחד הגורמים העיקריים לכך שישראל נחשבת היום למעצמת הקנאביס הרפואי שהיא. בתקופתו זינק מספר המטופלים עד ל-18 אלף, נבנתה לראשונה רשימת ההתוויות (נוהל 106) שאיפשרה חלוקת קנאביס לפי קריטריונים ברורים, והוקמה היק”ר, היחידה הממשלתית לקנאביס רפואי, שמנהלת היום את אחד מענפי הקנאביס הגדולים בעולם.

עתה, לאחר שסיים את תפקידו במשרד הבריאות, נהנה משנת חופש וטיולים וחזר לתפקידו הקודם כמנהל בי”ח איכילוב, כשלצדו דובר חדש, אדיב ומסביר פנים, ישבנו לראיון חגיגי בלשכתו בבית החולים בת”א, בנסיון להבין מה בדיוק היה שם באותן שנים פרועות, איך הוסדר הענף, מדוע כעסו עליו כל כך, איך נבחרו המגדלים, איך נקבע מחיר הקנאביס הרפואי, מתי ולמה החליט לתמוך בלגליזציה והאם ומתי נראה את הקנאביס בבתי המרקחת כמובטח. ראיון חג.

ב-2010 נכנסת לתפקידך במשרד הבריאות – מתי שמעת בפעם הראשונה על הקנאביס הרפואי? מה היתה תגובתך?

כבר בשבוע הראשון. זו היתה הקדנציה הקודמת של שר הבריאות ליצמן, הוא הודיע אז שאין בכוונתו לעסוק בנושא הקנאביס הרפואי והטיל את האחריות כולה עליי. כמנכ”ל המשרד, וכמי שמתוקף פקודת הסמים מוגדר כ’מנהל’ האחראי על נושא זה, רציתי להבין איך מתנהל הענף עד כה, איך נראית ההסדרה, מה הקריטריונים לקבלת רשיון וכו’. הגעתי למקום שמתנהל ללא הסדרה, ללא הגדרה, נראה מאוד מבולגן. מי החולים שמקבלים רשיון ומי לא, מי קיבל אישורים לגדל, למה הם קיבלו, איך נקבע המחיר… ובמקביל המשטרה רואה בי הסכר שאמור לעצור את השטפון.

איך התמודדת עם זה?

אני אדם שמאוד אוהב לסדר דברים. כשראיתי את המצב החלטתי להקים ועדה ולעשות סדר. כי מצד אחד המשטרה באה וביקשה להקטין את מספר המגדלים. משרד החקלאות דיבר על ייצוא. עצרתי הכל והקמנו ועדה אחת שתבדוק את הכל מהתחלה. כך נולדה הועדה להסדרה. באותה תקופה גם הכנסת התחילה לעסוק בזה. החולים הרגישו שהם לא מרוצים, והשירות והזמינות לא תמיד טובים. ולאינדיקציה כזו נותנים ולאחרת לא וכו’. בועדות בכנסת אני זוכר את עצמי מנסה לעשות סדר, לתת הגדרות רפואיות, אבל היה מאוד מורכב לעשות את זה ולבנות את רשימת ההתוויות (המחלות המזכות ברשיון). למשל אם לפרקינסון אין מספיק הוכחות שקנאביס עוזר, אבל יש מקרה אחד שכן, אז אם אתה נותן קנאביס במקרה אחד אתה צריך לתת לכולם. זה משהו שאתה לא יכול לעשות סתם. ואז נולד אותו מכתב זכור.

אז בוא נדבר על המכתב הזה באמת…

תשמע, נניח שיש תרופה לאולקוס, ומישהו מצא שהיא טובה גם להורדת לחץ דם אצל 3 אנשים. אבל לא אצל אף אחד אחר. האם אתה רושם את התרופה הזו כתרופה להורדת לחץ דם? לא. אם אתה שופט את הקנאביס לפי מה ששופטים תרופה, יש לומר קודם שהיא אפקטיבית עבור רוב של האנשים.

אבל במכתב רשמת “להגביל את מספר המשתמשים… גם על חשבון פגיעה בחלק מהאנשים שיכולים להשתפר רפואית”.

הכוונה לא היתה להגביל את מספר המשתמשים, אלא להגביל את מספר האבחנות. כלומר, אל תיקח את הקנאביס ותגיד שזה טוב לכל דבר. כל אבחנה צריכה לעבור מסננת שבודקת שבאמת זה טוב לזה. אם יש עשרת אלפים חולי פרקינסון אבל זה עוזר רק לשלושים, אז האם אתה נותן את הקנאביס לכל העשרת אלפים? מה שבעצם נאמר במכתב זה ‘כן, לפעמים אתה לא תאשר לשלושים כי אחרת אתה צריך לאשר את זה לכל העשרת אלפים’. זו היתה המשמעות. להסתכל על זה כמו תרופה. לא היו מספיק עדויות ב-2011, הן היו אנקדוטליות.

הן עדיין רק אנקדוטליות…

אבל הן הצטברו. הצטברו יותר. נחשפתי למידע. ביקשתי שיראו מגוון רחב יותר של מידע, כי אחרת הרי תמיד תוכל למצוא 10 עד 20 אנשים שבכל אבחנה רפואית קנאביס יהיה להם טוב. האם אז אתה אומר שקנאביס היא עד כדי כך תרופת פלא, שהיא טובה לכל האבחנות הרפואיות?

אולי… יכול להיות?

בוא נאמר שמבחינת צורת המחשבה הרפואית, קשה לה לקבל את זה. היא באה ואומרת ‘תבחן אבחנה אחרי אבחנה’ – וכך עשינו. וכמות האבחנות הלכה ועלתה.

בתקופה שלך אכן כמות האבחנות עלתה באופן משמעותי וגם מספר המטופלים עלה באופן משמעותי, אבל אתה עדיין נתפסת כמתנגד.

כן, הכמות עלתה מ-3,000 ל-16,000. למה היא עלתה בתקופתי? כי אני עשיתי את ההסדרה. על כל מאה ‘כן’ אתה לא מקבל מחיאות כפיים. על אחד ‘לא’, אתה חוטף.

אז למה הקצב נעצר יחסית ומאז הגיע המספר רק ל-30,000?

קודם כל הגענו לאיזושהי רוויה של מספר מחלות מבוקשות מאוד, שהן בגדול סרטן, כאבים ממצבים מגוונים – מאורגניים אנטומיים ועד כאבים לא ברורים כמו פיברומיאלגיה. יש קבוצה של הרבה מאוד מצבים שאתה לא יודע בדיוק למה זה עוזר אבל אתה רואה, ולא במקרים ספורים, שזה עוזר. וגם אנשים במחלות קשות, ALS, פרקינסון וכיוצא באלה. לצד זאת הקבוצה הנפשית, ה-PTSD (פוסט טראומה) וכן אותם אנשים שאמרו בעצם ‘תן לי להשתמש בקנאביס כדי להרגיע את הצורך שלי לסמים אחרים’. המעגל הזה, במיוחד כשברקע אנשי הרשות למלחמה בסמים טוענים שאולי זה מן מעגל שדווקא מחזיר לסמים, מעמיד אותך, כאיש רפואה שהוא לא מומחה בסמים, בדילמה קשה מאוד.

גם היום בעצם זה עדיין לא תרופה, אז תיאורטית אתם לוקחים סיכון מאוד גדול. תיאורטית מטופל קנאביס יכול לתבוע את משרד הבריאות ולהגיד שנגרם לו נזק.

לכן התהליך עבר בדיקות של ועדות, מומחים, רופאים והכל נעשה אחרי בחינה מאוד קפדנית. בתקופתי יצרנו הסדרה שגם שמרה על מקבלי ההחלטות. נוצר תהליך שהם לא קיבלו את ההחלטה לבד, רק לאחר ועדה, ישיבות, לאחר ששמעו חולים ולאחר כל האיזונים האפשריים. אחרי תהליך כזה האפשרות לתבוע היא אפסית, כי היה כאן שיקול רפואי. נכון שזו לא תרופה בהגדרתה כתרופה, אבל מה זו תרופה? בהגדרה הביורוקרטית, של החוק, זה משהו שעבר מחקר קליני, מינון מסוים וכו’. אבל ההגדרה המדעית של תרופה זה בעצם כל חומר כימי שמשפיע על הגוף למטרה של שיפור מצב רפואי כלשהו.

אז למה לא הפכתם את הקנאביס לחומר בעל תועלת רפואית בפקודת הסמים? משרד הבריאות התנגד והפיל לבסוף בימי גרמן את הצעת החוק של ח”כ תמר זנדברג להעביר את הקנאביס לחלק הזה בפקודה.

מאוד רצינו שהקנאביס יוכשר בצד הביורוקרטי כתרופה. מה שתמר עשתה זה שהיא שמה את הקנאביס במקום שהוא לא בפקודת הסמים, אבל גם לא תכשיר רפואי. זה היה מונע מכל אדם בשדה הרפואי כל דרך להתעסק עם זה לפי אמות מידה. ואז איך אתה מחליט איזה אבחנות ייכנסו, מה יהיו המינונים, מי ירשום? איך עושים סדר עם זה?

רוני גמזו 2017
“באיכילוב ניתנים הכי הרבה רשיונות קנאביס רפואי” – פרופ’ רוני גמזו, מנהל בית החולים

מה משקלם של שרי הבריאות בתהליכים שהיו בתחום הקנאביס הרפואי? האם זו מדיניות של שרי הבריאות או שזה בא מפקידי הממשלה?

באופן רשמי על פי חוק כל הסמכות אצל מנכ”ל משרד הבריאות ולא אצל השר. אבל המנכ”ל עובד בתיאום עם השר. ותלוי מה השר אומר. בקדנציה הראשונה שלו ליצמן אמר לי ‘תעשו שיקול רפואי, תסדירו את הבלאגן, אני לא רוצה להתערב’. וכך היה.

שרת הבריאות לשעבר יעל גרמן טענה שיש גורמים עבריינים בתחום הקנאביס הרפואי, שהמגדלים קשורים לעולם תחתון ושיש אפילו שוחד לשוטרים.

לא, ממש לא. לאורך כל הדרך לא ראיתי משפחת פשע אחת, והייתי שם לכל אורך הדרך. אני נחשפתי לכל המגדלים והרבה מהם לא היו ותרנים ונלחמו על העמדה שלהם באמצעי תקשורת ולחץ, אבל לא עם גורמי פשע.

אז איך באמת 8 המגדלים קיבלו אישורי גידול? איך נבחרו דווקא הם? מי קבע?

יהודה ברוך נתן לזה ולזה, אף אחד לא יודע איך. כשנכנסתי לתפקיד מנכ”ל המשרד ושאלתי מה היו הקריטריונים, נאמר לי שכל מי שפנה קיבל. עד שבשלב מסוים עצרנו ואמרנו די – מי שבפנים בפנים ומעכשיו יבחרו על ידי ועדות, קריטריונים ותנאים קבועים, מכרז וכו’. עד אז היו החלטות שאיש לא ידע.

אם נחזור רגע לאותו מכתב זכור. כתבת שאתה לא רוצה שנהפוך לקליפורניה. מה היתה כוונתך?

מה קרה בעצם בקליפורניה? אנשים הפכו את הקנאביס לחופשי. בעצם יש שם התרה של הקנאביס. אבל מה הם עשו, את מי הם הפכו למתיר? במקום ללכת ובאופן הכי נכון – אולי קשה ומורכב – אבל נכון, ללכת ולעשות התרה דרך הרגולציה החוקית, לקחו את הרופאים והפכו אותם לדילרים. מושגים כמו Push-Doctors. אם החליטו שזה עובר דרך המסננת הרפואית, אז בואו נעשה את זה נכון. זה יהיה קשה, אנחנו נחטוף על כל ‘לא’. זה אכן היה קשה, אבל עבר בצורה מסודרת – והרופאים לא הפכו להיות דילרים.

אבל היום זה הולך בדיוק לשם. כבר נסתיימו שלושה קורסים שמסמיכים רופאים לחלק קנאביס במרשם.

בהחלט יכול להיות שמכאן – לאור התרחבות התופעה ואם לא יהיו החלטות לא רק על אי הפללה אלא גם על לגליזציה – יכול להיות שהמערכת הרפואית תמשיך להיות כזו שמשתמשים בה כדי לטפל בסוגיה הזו.

זו הסיבה שמרפאת הכאב באיכילוב לא מספקת טיפול בקנאביס רפואי לכל דורש?

את זה אתה יכול להגיד כמעט על כל בתי החולים באזור המרכז. מכוני הכאב של רוב בתי החולים באזור המרכז סגורים למטופלי קנאביס.

וזה למרות הוראת משרד הבריאות…

לא ראיתי שום הוראה של משרד הבריאות…

נציגי המשרד, כולל המנכ”ל הנוכחי, אמרו את זה שוב ושוב בועדות בכנסת.

זה דיבורים. לא ראיתי הוראה כתובה למנהל בית חולים X ‘תפתח את מכון הכאב שלך גם למטופלים שבאים לקבל המלצה לקנאביס רפואי’. באיכילוב אנחנו דווקא כן מקבלים את המטופלים הללו. אנחנו קורסים בגלל זה. חד-משמעית באיכילוב ניתנים הכי הרבה רשיונות קנאביס רפואי. אצל אחרים אפס. ואני פניתי למשרד הבריאות ואמרתי להם שזה לא יכול להימשך ככה. שיש שמועה שאומרת ‘אתם רוצים רשיונות קנאביס, לכו לאיכילוב’. כי מה קורה – התור לחולי כאב ‘רגילים’ סתום.

ברור שיש בעייתיות של אנשים שאינם חולים ושרוצים קנאביס ומגיעים למרפאת הכאב לבקש רפואי. השאלה איך מטפלים בזה?

אנחנו קודם כל נותנים עדיפות לחולי מכון כאב שלנו – ולא לאלו שמגיעים ממכוני כאב אחרים שם סגרו להם את הדלתות. כאלה שלא נתנו להם במקומות אחרים ובאו לכאן. בהחלט יש כאן תיעדוף לחולי הכאב שלנו.

אז מה הפתרון לזה?

כבר שנה שמשרד הבריאות מנסה למצוא את הפתרון – על ידי כך שמאה, מאתיים, רופאים יעברו קורס, יקבלו הכשרה לעשות זאת בקהילה. זה צריך להיות הפתרון לדעתי.

רוני גמזו 2017
“כל עוד אין לגליזציה, המערכת הרפואית תמשיך להיות זו שמטפלת בסוגיית הקנאביס” – פרופ’ רוני גמזו

אמרת בעבר בראיון בטלוויזיה שקנאביס רפואי הוא בעיקר תופעת פלסיבו. אף אחד לא מכחיש שכל טיפול תרופתי יש לו אפקט פלסיבו. גם לקוביית סוכר, זה ידוע ונחקר. אבל האם אתה עדיין חושב שזה *בעיקר* פלסיבו? ואם לא – מה שינה את דעתך.

זה מפתיע אותנו יותר ויותר. לקנאביס בהחלט יש אפקט סדאטיבי ברור. אפקט סדאטיבי הוא אפקט שלא מכוון ספציפי למחלה, אלא אפקט כללי. יש לו השפעה חיובית על הרבה מאוד מצבים.

אבל יש בגוף מערכת אנדוקנבינואידית עם קולטנים שרכיבי הקנאביס נקלטים בה, זה לא כמו כל אפקט סדאטיבי אחר.

גם כשיש את הקולטנים ואת המערכת, מעליה יש אפקט סדאטיבי. האפקט הזה לא קיים במגוון רחב של תרופות ויש לו השפעה על הרבה מאוד מצבים, בין אם זה PTSD ועד מצבים שקשורים בטונוס שרירים. הכוונה היתה לאפקט הסדאטיבי שמרגיע, נותן תחושה טובה וגם יוצר אפקט חיובי. אין ספק שיש רצפטורים קנבינואידים, והקשר הנוירולוגי שלהם, וההשפעה שלהם – לא ידועים עד הסוף. זה נחקר. קרוב לודאי שיש להם השפעה גם על הרבה מאוד מערכות בגוף.

למה הקנאביס הרפואי ניתן עדיין כטיפול ‘קו אחרון’, כלומר רק לאחר טיפול בכל התרופות ‘הרגילות’, בכדורים, חלקם מכילים אופיאטים – ורק בסוף קנאביס?

צריך לזכור שיש את האפקט הסדאטיבי שהוא תופעת לוואי.

גם לאופיאטים יש…

גם אופיאטים הם לא במקום הראשון. מי מטפל בכאב באופיאטים? אבל אם אתה נותן תרופה לפרקינסון או ALS והיא 80% אפקט סדאטיבי, ומשפיעה קצת על הנהיגה, קצת על הריכוז, על השיפוט. הייתי אומר ‘לא קו ראשון’.

יש תרופות שניתנות לפני הקנאביס והן בדיוק כאלה. ליריקה, טרמדקס…

אני לא חושב שיש להן אפקט סדאטיבי ברמה של קנאביס. הרי לרוב אתה לוקח את הקנאביס בסיגריה, בשאיפה. הריכוז והאפקט הסדאטיבי במתן כזה הוא ב’בוסט’. אם זה היה מיקרו-דוזינג אז זה היה יכול להיות קו ראשון, כמו הספריי הזה, סאטיבקס.

מה דעתך על הטענות על מעורבות של חברות תרופות בהתנגדות להרחבת השימוש בקנאביס. מנכ”ל ‘טבע’ לשעבר היה ממייסדי ‘יש עתיד’ בה היתה חברה שרת הבריאות גרמן – מה שעורר הרבה שאלות.

אף אחד מחברות התרופות לא התקרב אליי מקילומטר בהקשר הזה. יכול להיות שהם עשו את זה לרופאים נמוכים ממני ולגורמים נמוכים ממני, אבל אני לא נתקלתי בזה.

ח”כ לשעבר משה פייגלין אמר שסיימת את תפקידך כמנכ”ל משרד הבריאות לאחר שהוא קרא למשרד הבריאות לפטר אותך. ובגלל הכשלון הזכור להכניס את חברת שרא”ל לשליטה על הענף.

מה פתאום. הייתי ארבע שנים מלאות מנכ”ל. ממש לא.

רוני גמזו 2017
על רפורמת הקנאביס של ליצמן: “המחירים יהיו גבוהים ויש לי תחושה שייקח הרבה זמן. אנחנו עדיין עשר, עשרים שנה, לפני שהאספקה תהיה סטנדרטית ומסודרת בבתי מרקחת” – פרופ’ רוני גמזו, מנכ”ל משרד הבריאות לשעבר

למה היתה ההתעקשות להכניס את שראל? חברה פרטית שהוצגה כחברה ממשלתית?

כל הסיפור היה שהאמנה של הקנאביס, החוק, אומר שכמו בהולנד, אחרי שהמגדלים מגדלים, מי שצריך לקחת את התוצרת, לארוז ולספק את זה לבתי מרקחת, זה רק גוף ממשלתי. היה מורכב להקים גוף שיעשה את זה, אז הרעיון היה לשים את זה בשראל שהיתה כבר קיימת והיא חברה חצי-ממשלתית, וכך נוכל לעמוד באמנה.

נו, אבל בדיוק למקום המורכב הזה הולכת עכשיו הרפורמה של ליצמן, רפורמת בתי המרקחת.

אתה רואה איזו רפורמה מתרחשת? אני רואה דיבורים.

אז אתה אומר שזה לא יקרה?

בינתיים אני לא רואה. כל רפורמה תצטרך להתגבר על השאלה – מי תופס את החומר מהמגדל ואורז את זה באופן מסודר.

זה בדיוק מה שהסדירו, עם ההפרדה לחמש חוליות. מפעלי מיצוי פרטיים לגמרי שיקבלו את הקנאביס מהמגדלים, יכינו מוצרים ויארזו אותו. מקבלים את הרשיונות מהממשלה.

אנחנו חששנו מהשאלה האם באמת נוכל להקים את זה, האם אפשר להקים את זה. אני רוצה לראות שהם יקומו.

אתה סקפטי?

אני חושב שזה מאוד מאוד מאתגר ולא בדרך כלל מה שממשלה יודעת לעשות. זה גם עוד גוף בדרך למחיר גבוה יותר. זה היה חלק מהחשש שלי – מה יהיה המחיר.

המחיר אכן צפוי לעלות.

השאלה היא האם חברות התרופות ייכנסו לייצור של הרבה יותר מגוון במספר המוצרים. יש לי תחושה שייקח הרבה זמן. אנחנו עדיין עשר, עשרים שנה, לפני מוצר שיגדלו אותו מגדלים שיקבלו רשיון מהמדינה והאספקה תהיה סטנדרטית ומסודרת בבתי מרקחת. המחיר יעלה בגלל החוליות בדרך ואני לא רואה את המדינה מצליחה להכניס את זה לסל שירותי הבריאות. בגלל העלות.

אגב, איך בכלל נקבע המחיר של הקנאביס הרפואי, העומד מאז ועד היום על 370 ש”ח בחודש?

המחיר נקבע עוד לפני שנכנסתי לתפקיד, בשנת 2009 בהסכמה עם המגדלים הראשונים, על פי תחשיבים שבוצעו אז. עד אז הקנאביס היה ניתן בחינם, בהתנדבות.

האם נקבע סכום נתון וקבוע? או שהמגדלים היו יכולים תיאורטית לאורך השנים לגבות סכום נמוך יותר אם היו רוצים – ובחרו לגבות את המקסימום שניתן?

זה נקבע עד 370. אף אחד לא הגביל את הסכום למטה, כלומר לא היו בדיקות אם מישהו משלם פחות. חברות הקנאביס הרפואי יכלו לגבות פחות אם היו רוצות בכך. אבל כן היה אלמנט של חשש מסוים אם יגבו פחות, שמא תיווצר תחרות והחברות יהפכו את זה לתחרות שיווקית. מצד שני בגלל שהמשרד הוא זה שמחליט בסופו של דבר מי מקבל רשיונות ומי לא, אז לא הגדרנו. לא התערבנו במחיר.

פרופסור רוני גמזו
“מעת לעת כולנו ביקרנו בהולנד…” – פרופ’ רוני גמזו

עם כניסתך לתפקידך כמנהל איכילוב לפני כשנתיים, פורסמה הנחייה שנשלחה לצוותים מהאחות הראשית בבית החולים שמעתה יינתן קנאביס רפואי רק לחולי סרטן וחולים סופניים, וכן שמי שיגיע לאשפוז עם קנאביס יש לשקול האם לאשר את השימוש או לא.

אין דבר כזה. אני מסתייג מהגדרה זו ובפועל אנחנו לא נוהגים כך.

לפני מספר חודשים במסגרת הקמפיין שלנו עם ‘הצינור’ הצהרת לראשונה שאתה בעד אי הפללה. זה אכן צעד חשוב, אבל האם לא עדיפה לגליזציה, כלומר הסדרה – מיסוי, פיקוח?

המדינה חייבת לעבור בנושאים כאלה תהליכים הדרגתיים. אם אתה שואל אותי מה עדיף, בסופו של דבר צריך בכל שלב לבחון אותו, לראות, ולזוז קדימה. אני חושב שהמדינה זזה קדימה המון. תהליך של אי הפללה זו תזוזה גדולה. אל תבקש מהמדינה לבוא ולעשות את כל התהליך עד הסוף. היא לא יודעת לסדר את המערכות הכלכליות, הבטחוניות, החינוכיות, כל כך מהר. זו מערכת מאוד מאוד גדולה. גם במדינות שזה כן קורה, עברו שם אי הפללה קודם. בטח במדינה חסרת בטחון כמו ישראל. להערכתי מהלך של אי הפללה, שייתן לכולם את ההבנה והבטחון שלא קרה כאן משהו כל כך נורא, הכיוון הבא יהיה לגליזציה. לא לשכוח שעלינו מ-3,000 מטופלים ל-30,000. צריך לבחון – האם זה פגע בחוסן החברתי שלנו כמדינה? האם זה מכניס למעגל הסמים? האם עלינו בבעיית הסמים הקשים? אנחנו בתהליך שצריך ללמוד אותו. האם כמות השימוש שהולכת ועולה – ואכן הרבה עבר דרך הצינור הרפואי ואולי חלק מהמעבר דרך הצינור הרפואי לא באמת היה ‘רפואי’ – האם זה פגע בחוסן החברתי של ישראל? לדעתי לא. לכן היה לי קל להיות מספיק אמיץ, ואני אומר זאת בזהירות, כדי להגיד ‘לכו על אי הפללה’.

מה הוביל אותך לשינוי בתפיסה?

לא היה שינוי בתפיסה, מעולם לא נשאלתי על דעתי בנושא אי הפללה. אני עשיתי את תפקידי כמנכ”ל משרד הבריאות. הפילו עליי את התפקיד של הקנאביס ואני לא בן אדם שבורח מאחריות. אולי מישהו אחר היה אומר ‘תן למספר 5 שלי להתעסק עם זה’. אני לא כזה. אני התעסקתי בזה כדי להסדיר את התחום. לא פחדתי מהגידול במספרים, כן פחדתי מהמהירות בה זה גדל. זה היה נראה לי מאוד מאוד מהיר. האם בתוך התהליך הזה נשאלתי או התעמקתי באי הפללה או לגליזציה? לא. כן שמעתי והקשבתי לכל מי שהיה בעל דעה, ידע, וזה תחום האחריות שלו. אחרי שסיימתי את תפקידי, הייתי שנה בחופש, והתחלתי להסתכל על זה בעיניים אחרות. ראיתי איך התהליך התייצב. הרגשתי טוב. אני לא יודע אם אנשים מבינים שבתקופה שלי כמנכ”ל משרד הבריאות חל השינוי לטובה. אם הייתי אדיש לזה ומשאיר את זה כמו שזה היה, זה היה נשאר על 5,000, 6,000 מטופלים, בלי אבחנות. מי שפתח את שער האבחנות זה היה התהליך שאני עשיתי. ונכון, על כל דבר שאמרתי ‘לא’ חטפנו פי מאתיים ממתי שאמרנו ‘כן’. ככה זה. והייתי צריך לעמוד בכנסת ולהסביר למה אני עושה ועדה, שלרוב עשתה טוב. אבל כשהיא קבעה שמעל גרם מסוים אסור לך לנהוג, היית חוטף.

מה בכל זאת היית עושה אחרת בתקופתך כמנכ”ל משרד הבריאות, בהסתכלות היום, אחרי חופש ובמבט לאחור?

שלושה דברים: אחד – תקשור והסברה טובים יותר. שתיים – יותר אמון עם המגדלים, כי היחסים ביני לבינם היו ממש מלחמה, חלק מזה בגלל האישיות שלי של ‘תנו לי להוביל’ ושלא רוצה שיובילו אותו. והדבר השלישי – אולי הייתי צריך להעיז יותר להביע דעה שונה מול הגורמים שכאילו אחראים על זה, כמו גורמי אכיפת החוק שהיו מבוהלים מהשדות של המגדלים, ומהאבטחה והכמויות והזליגה… אני, כרגולטור שנתן כבוד לדברים שהם לא בתחום שלי, למשל בטחון פנים – מה שהם אמרו אמרתי ‘אמן’. יכול להיות שהייתי צריך להגיד ‘לא’. כיבדתי את הרגולטורים אולי יותר ממה שאחרים נוהגים לכבד. זו הדרך שלי ואני ידוע בה.

ומה לגבי התשלום על סך 140 ש”ח שגובים כעת מחולי סרטן המאושפזים בבית החולים עבור חידוש קנאביס רפואי? האם יבוטל?

זה היה תשלום שמשרד הבריאות היה מממן, עבור אנשי המקצוע שמטפלים בתהליך. משרד הבריאות הפסיק לממן את זה ועד שלא יחזרו לממן אנחנו נאלצים להמשיך לבקש את זה מהמטופלים.

מה דעתך על מגיפת האופיאטים בארה”ב ואזהרת ה-FDA על סכנות חמורות בחלק מהתרופות, על הזליגה של כדורים לשוק השחור?

השוק האמריקני בקטע הזה הוא משהו אחר לגמרי.

השאלה האם קנאביס זה הסם המסוכן שאנשים חושבים שזה.

אני חושב שזה הרבה מאוד תלוי באישיות שלך.

שאלה אחרונה: ניסית פעם לעשן קנאביס?

(מחייך) לא שואלים שאלות כאלה.

בטח ששואלים נו. טעמת פעם את טעם הקנאביס?

תראה… (מחייך) מעת לעת כולנו ביקרנו בהולנד… אז שם אתה מריח את זה בכל קופישופ.

תודה וחג שמח!

גם לכם, והרבה בריאות!

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר