עלה ירוק: סרט דוקו חדש על נביא הקנאביס הישראלי
פרומו ראשון לסרט הדוקומנטרי החדש “עלה ירוק”. הבמאי מוריס קנדיוטי (‘הפיצוחיה’) עקב אחרי שלומי סנדק, נביא הקנאביס הישראלי, במשך 20 שנים של פעילות, והכין מזה סרט מרגש:
שלומי סנדק חזר בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת מארה”ב כשבשורה באמתחתו: הקנאביס הוא בכלל לא סם מסוכן כמו שקובע החוק, אלא תרופה של ממש למגוון רחב של מחלות.
באותם ימים, כשהסתובב ברחובות וחילק לאנשים את הספר “עשב השדה” שכתב ובו כל סודות הקנאביס שהוסתרו מהציבור, הסתכלו עליו כאיש הזוי ומנותק.
לא לקח זמן רב עד שבשנת 1999, יחד עם בועז וכטל חברו, הקימו השניים מפלגה חדשה בישראל: ‘עלה ירוק’. הם רצו יחדיו בבחירות 3 פעמים ברציפות והיו קרובים למדי לאחוז החסימה, אך לא עברו אותו.
היום, כשכל העולם כבר יודע שקנאביס הוא תרופה יעילה ובודאי לא סם מסוכן, סנדק עדיין מחכה בכליון עיניים ללגליזציה, ומתרגש לקראת הקרנת הבכורה של סרט דוקו חדש שיוצג ב-30.1 בבית ציוני אמריקה וישודר לראשונה ב-YES ב-8.2.
בסרט, שהופק על ידי הבמאי מוריס קנדיוטי (‘הפיצוחיה‘), עוקבת המצלמה אחר סנדק, שמתמודד עם השכול על בנו הצעיר שהתאבד לאחר אשפוז נפשי עקב שימוש בסמים קשים ובמקביל מטפל במאות ואלפי חולים הזקוקים לעזרה ולא מקבלים את הטיפול בקנאביס ממשרד הבריאות.
“כשאורי היה בהודו הוא לא שמע שאמרתי לו ‘רק דברים טבעיים, לא כימיקלים’. בטח, לא כימיקלים יא בני”, הוא אומר בראיון מיוחד ל’ידיעות אחרונות‘ לקראת צאת הסרט. “לקח קטמין, שזה חומר שקונים בהודו בבית מרקחת, ובמקור משמש כחומר הרדמה לסוסים. משתמשים בזה כשרוצים לייצר אצל חיות במעבדה תופעות של סכיזופרניה. אז הבן שלי לקח את זה”.
“בכיתה י”ב התחלתי לעשן, כי כולם עשו את זה,” מספר סנדק. “אבל רק אחרי שהשתחררתי והגעתי לארצות־הברית נתקלתי בירחון ‘היי טיימס’ והתחלתי להבין את הדברים לעומק. פתאום זה נשמע לי מאוד הגיוני, ושמתי לב שכשאני מעשן, אני סובל פחות מכאבי גב שנגרמו מהעקמת שאיתה נולדתי. בכתבה בירחון ראיתי את שמו של פרופ’ רפאל משולם, שגילה את הטי־אייץ’־סי, ואמרתי שכאשר אחזור לארץ אני אחפש אותו. לקח לי כמה שנים להתבשל עם הרעיון, וב־1994 קבעתי איתו שיחה בבית החולים הדסה בירושלים, והוא אישר את מה שידעתי קודם. הרגשתי שאני חייב לפרסם את זה. אם אתה יודע שיש תרופה שיכולה לעזור לכל כך הרבה חולים — קרוהן, אפילפסיה, סרטן — וזה צמח שכל אחד יכול לגדל, איך אתה יכול לשמור את זה בפנים ולהמשיך לסבול?”
בנוסף נראים ימיה הראשונים של מפלגת ‘עלה ירוק‘, כולל צילומים בלעדיים מישיבות המפלגה ומועדות הכנסת שבניגוד להיום, אז אפילו לא היו מוכנות להקשיב למסרים.
“בפעם הראשונה, כשהיינו הכי קרובים, היו לי התלבטויות,” הוא אומר. “מצד אחד חשבתי לנצל את ארבע השנים האלה לעבודה פרלמנטרית. מצד שני, פינטזתי שיום אחרי שמשביעים אותי, אני מתפטר ונושא נאום שמסביר את ההתפטרות בזה שהפכו את המוסד הזה לבית זונות. קיוויתי להיות הח”כ שכיהן הכי מעט זמן. ובכלל, היה לנו רעיון להפוך לווירוס במשכן: כל יום ח”כ אחר מהמפלגה יתפטר ויושבע חדש, שיתפטר למחרת, וכך הלאה. להשבית את המערכת”.
“מזל שביבי לא מעשן גראס אלא רק סיגרים, אחרת מילצ’ן ואחרים היו בבעיה עם הכמויות שהיו צריכים להביא לו במחירים שיש היום. מצד שני, אולי הלגליזציה הייתה מתרחשת מהר יותר. וברצינות, בעיניי זה אבסורד שמשרד הבריאות מנהל את הדיונים על קנאביס במשרד לביטחון פנים. למה לא עורכים דיונים על תרופות אחרות במשרד לביטחון פנים? אני בטוח שבסוף תהיה לגליזציה”.
“קודם כל, רוב התרופות היום לא מרפאות. חברות התרופות הרי לא מחפשות תרופות שירפאו אותנו, אלא כאלה שנצטרך לחיות איתן לשארית ימינו. ככה מרוויחים הכי הרבה כסף. שנית, יש לא מעט מחקרים שמראים שקנאביס דווקא כן מרפא מחלות מסוימות, ויכול להמית תאים סרטניים במקרים מסוימים”.
“בזמנו, כשאמרו לי שהמלחמה הקרה לעולם לא תסתיים כל עוד יש את האינטרסים של חברות הנשק, אמרתי שברגע שיגלו שהשלום יכול להיות רווחי יותר — המלחמה תסתיים. ככה יקרה בכל העולם גם עם הלגליזציה. ברגע שיבינו שאפשר להרוויח יותר מקנאביס מאשר מתרופות, זה יקרה. אני לא יודע אם חברות התרופות ישתלטו על התחום. יש כיום שתי רכבות שרצות במקביל: הקנאביס הרפואי מצד אחד, והלגליזציה המוחלטת מצד שני. אני מקווה שרכבת הלגליזציה תגיע לתחנה יום אחד לפני. ואז מי שרוצה תרופה לפי קנה מידה רפואי, יוכל ללכת לרופא ולקבל מרשם. ומי שרוצה מה שאני קורא לו ‘קנאביס חופש’, יוכל לגדל בעצמו. מבחינת מדינת ישראל, זה יכול להיות עסק מדהים. אין בכל העולם יהודי, נוצרי ומוסלמי שלא יהיה מוכן לשלם עוד דולר כדי לעשן קנאביס שגדל בארץ הקודש”.
