שבוע ויום: קנאביס בתפקיד מרכזי בסרט ישראלי חדש
“שבוע ויום” הוא סרט ישראלי חדש המלווה משפחה שאיבדה בן למחלת הסרטן ולומדת להכיר את השכול, את הכאב וגם את עולם הקנאביס הרפואי. בפסטיבל קאן זכה הסרט לשבחים רבים ובפסטיבל הסרטים בירושלים הוא גרף 4 פרסים שונים כולל הפרס לסרט העלילתי הארוך הטוב ביותר. היינו בטרום-בכורה:
מאת: דפנה גלפז
סרט ישראלי חדש בשם “שבוע ויום” (“One Week and a Day”) שיצר הבמאי והתסריטאי אסף פולונסקי ויוקרן החל מיום ה’ הקרוב (8.9) בבתי הקולנוע ברחבי הארץ, עוסק בחייהם של זוג הורים מבוגרים ששכלו את בנם חולה הסרטן ונחשפים לעולם הקנאביס הרפואי בעקבות מותו וההתמודדות עם האובדן.
על שכול, סרטן וקנאביס רפואי
עלילת הסרט מתחילה ביום שלאחר השבעה על מותו של רוני, בנם היחיד של הוריו המבוגרים, ומלווה אותם ואת החלל שנפער בחייהם. יחד עם הידיעה שלא יוכלו להיות הורים יותר, מעמתת העלילה החדה את הצופה עם אפסיות קיומית שנצבעת בצבעים קומיים, בליווי ענן סמיך של עשן מתוק.
עבור שי אביבי המגלם את אייל, אביו בן החמישים של רוני שנפטר מסרטן, זה תפקיד ראשון כשחקן ראשי בסרט באורך מלא. אייל מוצא את שקית הקנאביס הרפואי ששימשה את בנו לפני מותו ומאמץ את התרופה הירוקה לחיקו. אביבי משחק את המהות השי אביבית שלו בשיאה – לא ממש פה, אבל תמיד חד ובוטה.
לצדו של אביבי מופיעה יבגניה דודינה המגלמת את האם, מורה בבית ספר שמתמודדת עם האבל האישי שלה תוך היאחזות מעט אובססיבית בפרטים הקטנים שמרכיבים את שגרת היום יום. עוד בקאסט שרון אלכסנדר בתפקיד שכן נרגן וחרמן, תומר קפון (‘פאודה’) כבנו הסטלן של השכן החרמן ואורי גבריאל בתפקיד קטן ונהדר שחותם את הסרט.
יש שיאמרו שתפקידו המרכזי של הקנאביס הרפואי בסרט, אותו מוצא אייל באופן מקרי, הוא של מקדם עלילה, והוא אכן עושה זאת תוך יצירת גשר בין טיפול קונבנציונלי בקנאביס רפואי בהוספיס לחולי סרטן סופניים, לבין שימוש אקראי ו”סטלני” בצמח באופן שמייצר דינאמיקה משפחתית, אינטימית ומלאת ניואנסים דקים. פולונסקי טווה מסע סוריאליסטי בין חיים ומוות ברגישות עדינה, ובליווי מוזיקה מלנכולית פנטסטית של תמר אפק.
בהקרנת הבכורה בפסטיבל קאן האחרון (מאי 2016) זכה “שבוע ויום” להצלחה ותשבוחות מקיר לקיר ובפסטיבל הסרטים בירושלים שנערך ביולי האחרון, גרף הסרט גם 4 פרסים: הפרס לסרט העלילתי הארוך הטוב ביותר, לסרט הביכורים הטוב ביותר ולתסריט הטוב ביותר, וכן פרס מטעם תא המבקרים הבינלאומי FIPRESCI.
“לא פעם ראשונה”
הקנאביס, הן כתרופה לחולי סרטן והן כחומר לשעות הפנאי בתרבות הסטלנית, משחק בסרט במעין תפקיד משנה, אליו מתקשרות כל אחת מהדמויות בדרכה שלה.
אייל מנסה ללמד את עצמו לגלגל ג’וינטים באמצעות שפיץ של אריזת טילון ונחש גומי, ובמקביל יוצר קשר מיוחד עם בנם הסטלן של השכנים, זולר, שמלמד אותו לגלגל, לשאוף ולנגן מדהים באייר גיטר. אשתו מצידה, מתנסה בעישון במחיצת אישה זרה בסצנה שמייצרת מראה מכמיר לב של הזדקקות נואשת מצד שתי נשים לשאכטה קטנה באמצע החיים.
“האווירה על הסט הייתה סאחית לחלוטין,” מעיד אביבי. “איך אתה משחק שיכור? אתה משחק שאתה מתאמץ להסתיר את זה. ברור שזו לא הייתה הפעם הראשונה שמישהו מאיתנו עישן קנאביס, וזה עזר גם לסרט וגם לנו מבחינת האווירה שנוצרה על הסט”.
פולונסקי, לו “שבוע ויום” מהווה סרט ראשון ומבטיח, מספר כי לפני הפקת הסרט נערך מחקר מעמיק בהוספיס ומחוצה לו, במטרה להבטיח שהמידע הנוגע לקנאביס רפואי בסרט יהיה אמין. עם זאת הוא הדגיש שהקנאביס הוא לא מרכז הסיפור, אלא רק אחד המוטיבים בו.
המקום של הקנאביס בתוך מסגרת משפחתית שבורה שעושה מאמץ לחזור לנורמאליות אחרי משבר, הופכת אותו לקצת ‘נון אישיו’, ויתכן שזו הייתה כוונתו של פולונסקי.
זה לא “סרט על וויד”, זה סרט מצחיק-עצוב על התמודדות עם חידלון.
ראו עוד:
10 סרטי הסטלנים הגדולים של 2015
צפו: High School – סרט סטלנים באורך מלא
