גידול הידרו – המדריך המלא: למתחילים ומקצוענים

גידול קנאביס ללא אדמה בשיטה הידרופונית, המכונה גם "גידול הידרו", הפך בשנים האחרונות לאחת השיטות הפופולריות והיעילות ביותר. שיטה זו מובילה לתוצרת רבה, איכותית, מהירה וחסכונית יותר. הנה כל מה שצריך לדעת על גידול ביתי של קנאביס הידרו, כולל רשימת יתרונות וחסרונות ו-5 שיטות מומלצות. המדריך השלם

הידרו. מילה חקלאית ומשעממת לכאורה, שמעלה חיוך שובב על פניהם של צרכני קנאביס כשהם נזכרים בטעם הטוב, בריח המשכר ובהשפעה החזקה של קנאביס מהסוג הזה.

כשצרכן קנאביס מציין שהפרח שבידיו הוא ‘הידרו’, לרוב הוא מתכוון לכך שאיכותו גבוהה והשפעתו חזקה.

אבל למה ‘הידרו’ זה טוב, ובכלל – למה מתכוונים כשאומרים “הידרו“?

הידרופוניקה – מביאים את החקלאות הביתה

המילה ‘הידרו’ נגזרת מהמילה ‘הידרופוניקה’ (באנגלית: Hydroponics); שיטת גידול עתיקת יומין מחד אך חדשנית, טכנולוגית ומתקדמת מאידך, שבפירוש מאפשרת למקסם את הפוטנציאל הגנטי של הצמח, וכן מזרזת את גדילתו ומפיקה תוצרת איכותית ורבה יותר לעומת גידול מסורתי באדמה.

שיטת ההידרופוניקה, שבמקור נועדה בכלל לגידול עצמאי של מזון, פרצה אל התודעה הציבורית דווקא באמצעות הקנאביס: העובדה שהשיטה מבוססת על מים במקום על אדמה ויכולה להיות אוטומטית כמעט לחלוטין, הפכה את השיטה לאידיאלית לגידול דיסקרטי בתוך הבית – שחיוני למגדלי הקנאביס.

הידרופוניקה 101 - מבוא למגדל המתחיל

אז איך מגדלים בלי אדמה?

צמח הקנאביס, ככל הצמחים בטבע, מקבל את כל צרכיו מאלמנטים חיוניים שנמצאים בסביבתו: האדמה מספקת לו אחיזה ויציבות וכן מינרלים ומיקרו אלמנטים לתזונה, השמש והאוויר הפתוח מספקים לו את האור והפחמן הדו חמצני הנדרשים לביצוע תהליך פוטוסינתזה, הגשמים מספקים את היונים שהופכים את המזון באדמה לזמין, וכל אלה יחד מאפשרים לצמח לצמוח ולפרוח בהתאם לעונות השנה, לגנטיקה ולסביבה הזמינה עבורו.

גידול הידרו מאפשר למעשה לכל מי שיחפוץ בכך, להעביר את סביבתו הטבעית של הצמח אל תוך הבית, ללא אדמה, ללא שמש וללא גשמים. איך? בדיוק לשם זאת נכתב המדריך הזה, שאמור לעזור לכם להכיר טוב יותר את השיטה – שמלבד שימושה הרב בעולם הקנאביס, צפויה גם לשנות את עתיד החקלאות וגידול המזון.

איזה קנאביס אתה?

יתרונות וחסרונות של גידול הידרו

בניגוד לגידול קנאביס רגיל, הידרופוניקה היא שיטת גידול במצע מנותק וניטרלי, בה הצמח ניזון מהאלמנטים והמינרלים המדוייקים להם הוא זקוק באמצעות תמיסת דשן הידרופונית מרוכזת שמערבבים בכמות קטנה יחסית במים.

מהלך הגידול ההידרופוני דורש תחזוקה מדוייקת על מנת להגיע למירב התוצאות, אך לאלו שיבינו את העקרון ההידרופוני וצרכי הצמחים, מדובר במשימה קלילה וידידותית.

להידרופוניקה יתרונות רבים וגם כמה חסרונות:

  • חסכון משמעותי במים לעומת גידול באדמה – עד 99% חסכון!
  • צמיחה מהירה – כל תזונתו של הצמח זמינה לו לשימוש במים, וכל האנרגיה שלו מופנית לתהליכי צמיחה ופריחה – מה שמזרז את קצב הגדילה.
  • יותר יבול – עד כ-30% יותר תוצרת לעומת גידול באדמה.
  • חסכון בדשנים – הצמח לא חולק את המינרלים להם הוא זקוק עם עשבים וצמחים אחרים בסביבתו.
  • אוטומטי – ניתן ליצור מערכת גידול אוטומטית לחלוטין שלא מצריכה התערבות יד אדם.
  • פחות מזיקים – העובדה שהצמח גדל במצע מנותק מורידה משמעותית את הסיכון למזיקים שמקורם באדמה.
  • ניתן להאריך את “עונות השנה” שחווה הצמח ע”י שליטה בטמפרטורת המים.

לעומת יתרונות אלו, גידול הידרופוני טומן בחובו גם כמה חסרונות עיקריים:

  • בשל הערך הטכנולוגי, עלות הקמה ראשונית יקרה יחסית לעומת גידול באדמה.
  • לרוב, מס’ צמחים חולקים מערכת הידרופונית אחת, ובמקרה של מחלה במים כל הצמחים יחד חשופים אליה.
  • במקרה של נפילת חשמל ארוכה (6+ שעות) הצמחים יפסיקו לקבל את המים, שורשיהם יתייבשו ועליהם יתחילו לקמול.
  • השיטה מצריכה למידה מקדימה והבנה מעמיקה של צרכי הצמח לפני תחילת הגידול.

האם זה שווה את כל הבלאגן? צפו בסרטון בו מגדל קנאביס משווה בין תוצאות הגידול בהידרופוניקה לעומת אדמה:

חמש שיטות לגידול קנאביס הידרו

הפשטות שבעיקרון ההידרופוני הביאה את המח האנושי ליצור אינספור גרסאות שונות של מערכות גידול טכנולוגיות ומתקדמות, שכולן מתבססות על מספר שיטות גידול עיקריות – אלו הן 5 מתוכן:

1. ריקון והצפה – שיטה קלה להבנה ויישום, מחזורית וחסכונית. עיקרון ההצפה והריקון למעשה מסביר בפשטות את דרך העבודה שלה: מחוץ למתקן בו נמצאים הצמחים, נמצאת התמיסה התזונתית (מים + דשן) אשר אחת למס’ דקות מציפה את מתקן הגידול ואת שורשי הצמחים, ומתרוקנת במהירות בחזרה.

2. DWC – Deep Water Culture – שיטה הידרופונית מתקדמת ומאוד פשוטה ליישום בבית, בבסיסה עומד העיקרון בו שורשי הצמחים למעשה “חצי יושבים” בתוך המים המועשרים באופן קבוע, כאשר משאבת אויר ואבן חמצן מספקים לשורשים את החמצן שהם צריכים על מנת לא להירקב ולחלות (מעצם השארתם הממושכת במים).

זוהי שיטה פופולארית מאוד בקרב מגדלי קנאביס משום היישום הפשוט והתוצאות המצוינות שהיא מניבה.

שיטת DWC

3. NFT – Nutrient Film Technique – שיטת גידול הידרופונית מחזורית ומתקדמת ביותר, בה ‘סרט’ דק של מים מועשרים בדשן, זורם מהמאגר אל צינורות בהם יושבים הצמחים ומספק ישירות לשורשים את הצרכים התזונתיים שלהם.

לאחר שעברו המים בכל הצינורות, הם חוזרים ישירות אל המאגר. לכן, בגידול בשיטת ה-NFT אין צורך בתוספת חמצן, מאחר ותנועת המים דואגת לכך.

שיטת NFT

4. טפטפות – שיטת גידול הידרופונית שאמנם נחשבת למעט מיושנת יחסית לשיטות הטכנולוגיות האחרות, אך יעילותה אינה מוטלת בספק.

בשיטת גידול זו המים המועשרים שמוזרמים מהמאגר מתפצלים לצינוריות עיליות, או למעשה “טפטפות אישיות”, אשר מטפטפות את הפתרון התזונתי ישירות על שורשי הצמחים, כשכל השאריות חוזרות אל המאגר.

שיטת ה-Drip

5. אירופוניקה – בשיטה האירופונית (שהומצאה בישראל, כבוד) שורשי הצמחים יושבים באויר וכל מה שמחזיק אותם זו כוס הגידול עם המצע.

בשיטת האירופונית טיפות מים קטנות יוצרות מגע ישיר עם שורשי הצמחים שתלויים באויר, ובכך הופכות את המזון לזמין ובר פירוק מהיר. למרות האויר שמתחבא בשמה של השיטה, זוהי שיטה הידרופונית שלמעשה לוקחת את הגידול ההידרופוני צעד נוסף קדימה לכיוון היעילות והקידמה.

שיטת airoponics

בנושא בחירת המערכת המתאימה, חשוב להבין שאין ‘נכון’ או ‘לא נכון’ – כל שיטות הגידול ההידרופוניות עובדות, ולכל מערכת ישנם יתרונות וחסרונות משלה שעשויים להקל או להקשות על כל מגדל באופן אחר.

בבואנו לבצע את הבחירה שתשפיע בהמשך גם על בחירת המצע והתאורה המתאימים, עלינו לבסס זאת על התנאים הפיזיים של מקום הגידול המיועד כמו: גודל, חשיפה לרוח, שמש / תאורה, שינויי טמפרטורות ועוד.

מצעים לגידול הידרו

מכיוון שההידרופוניקה הוציאה את האדמה מהמשוואה, עלינו להשתמש במצע גידול נייטרלי, כלומר – מחוסר ערך תזונתי עבור הצמחים.

הצורך במצע הגידול משתנה בהתאם למערכת ההידרופונית בה נגדל, אך לרוב תפקידו מסתכם בשני פאנים מרכזיים: 1. מתן אחיזה לשורשים ויציבות לצמח, 2. מתן אווריריות שתסייע לקליטת חמצן חיוני באזור השורשים, ובכך תמנע ריקבון.

סוגי מצעי הגידול הזמינים כיום:

הידרוטרון – כדורי חימר שהורחבו והוקשו לצורה עגולה ומלאת נקבוביות. הנקבוביות שבכדורים למעשה מרחיבות את שטח הפנים של המצע ומסייעות בקליטת חמצן. ההידרוטרון מתנקז ביעילות, נטול השפעה תזונתית על הצמחים, בעל חומציות נייטרלית וצורתו העגולה משאירה מספיק חללים פתוחים להתפתחות שורשים.

מצע גידול מסוג זה מתאים במיוחד למערכות מסוג – הצפה וריקון, DWC וטפטוף עילי. אם בחרתם במערכת אחרת, עדיף לבחור במצע מתאים יותר.

 הידרוטון

צמר סלעים – מצע גידול תעשייתי שמזכיר מאוד את הפייבר גלאס המוכר (סיבי זכוכית לתעשייה), אך למעשה נוצר (למרבה ההפתעה) מסלעים שהומסו ונמתחו לסיבים דקים וארוכים.

צמר סלעים מצויין בספיחה ואחיזה של מים והוא נחשב לשכיח למדי, בייחוד לצרכי הנבטה (שלב הגידול הראשון). לפני השימוש יש להטביע את צמר הסלעים במים עמוקים בעלי חומציות מאוזנת עד שיספח לתוכו מקסימום מים, ולאחר מכן לנקזו. לאחר שתעשו זאת ניתן לזרוע / לשתול את הצמחים.

צמר סלעים

צמר סלעים מתאים במיוחד למערכות מסוג – פלטפורמת הנבטה למערכות מסוג NFT, מערכות אירופוניות, מדיום מקבע במערכות טפטוף. אזהרת שימוש: בשימוש ראשוני, האבק שנוצר מצמר סלעים חדש עלול להזיק לבריאות ומומלץ מאוד להשתמש במסכה והגנה לעיניים.

מצע קוקוס – זה כנראה המצע האקולוגי והידידותי ביותר לסביבה וזאת משום שהוא מורכב כולו משאריות סיבי קוקוס שנזרקות מתעשיית הקוקוס – מצע 100% אורגני.

קוקוס

פרלייט – זהו מינרל וולקני חצוב שבחימום מעל 870 מעלות צלזיוס מתנפח וקופץ כמו פופקורן אוורירי.

הפרלייט מצויין כתוסף בתערובת גידול מסורתית, הידרופונית או אפילו לבדו כמצע יחיד. היתרון והחסרון של הפרלייט נובע מיכולת הניקוז הנהדרת שלו שבמקרה של תקלה תביא להתייבשות מהירה של מצע הגידול ושורשי הצמחים.

בדומה לצמר הסלעים, האבק שעולה מהתעסקות עם הפרלייט לא בריא לכם, ולכן יש לחבוש מסכה לפני תחילת העבודה.

פרלייט

ורמקוליט – סוג נוסף של מינרל חצוב שמתרחב בעת חימומו, רק שבניגוד לפרלייט, תכונתו הבולטת ביותר היא יכולתו לספוח לתוכו פי 2 עד 3 יותר לחות ממשקלו, מה שהופך את המים זמינים לצמחים לאורך זמן (גם במקרים שלה תקלות).

עובדה זו הופכת את השילוב בין הורמקוליט והפרלייט למושלם עבור המגדלים ההידרופונים, אך שימו לב כי לא מומלץ להשתמש בורמקוליט לבדו משום שספיחת מים מוגזמת ע”י מצע הגידול עלולה להוביל לריקבון השורשים.

ורמקולייט

מים: ליבה של המערכת ההידרופונית

הדעה הרווחת והשגויה היא שכאשר יורד גשם שמשקה את הגינה שלנו, הוא למעשה מזין אותה. הסיבה בגללה מדובר בטעות נובעת מהעובדה שאין למי גשמים כמעט ערך תזונתי ממשי עבור הצמחים ורוב המינרלים והמיקרו אלמנטים הנחוצים להתפתחותם ניתנים להם ע”י האדמה והאורגניזמים החיים בה.

אז מה בכל זאת תפקידם של המים? ובכן, המים משמשים כאמצעי העברה של התזונה הנחוצה לצמח והופכים את המינרלים והמיקרו אלמנטים לזמינים עבורו, כך שהם למעשה ‘פותחים’ עבור הצמח את האפשרות להנות מעושרה של האדמה באמצעות השורשים. בנוסף, המים מספקים את אלמנט המימן הנחוץ להתפתחות הצמחים.

מד חומיציות

באופן עקרוני השורה התחתונה בנוגע לאיכות המים שתשתמשו בהם לגידול הידרו די פשוטה: כל מים, בין אם מי ברז, מי באר או מי גשמים, נושאים בהם חלקיקים מומסים (מתכות, מלחים, מינרלים) בעלי מטען חשמלי ביחסים שונים.

חלקיקים מומסים אלו מותירים פחות מקום במים לחלקיקי הדשנים, ועלולים לגרום לחוסרים בצמחים במקרה הטוב ולתמותה במקרה הרע – ולכן לגידול הידרופוני נשתמש בכמה שפחות חלקיקים כאלו, עם אפשרות להשקיע יותר ולרכוש במים מזוקקים.

דישון הידרופוני

חומרי ההזנה שאנו מעניקים לצמחים הם למעשה אלמנטים חיוניים שהצמח זקוק להם על מנת לחיות. כשם שעל התזונה שלנו להכיל חלבונים, פחמימות, ויטמינים, חומצות אמינו וכו’, כך הצמחים זקוקים ליסודות כמו חנקן, אשלגן, זרחן, סידן ועוד, על מנת לבצע את תהליכי ההתפתחות החל משלב הצמיחה, דרך הפריחה ועד לפרי.

פחמן, חמצן ומימן נצרכים ע”י הצמח באמצעות האויר והמים, אך את כל שאר האלמנטים החיוניים עלינו לספק לצמחים באמצעות דשן הידרופוני שיחד עם המים, ייצור תמיסת הזנה בריאה עבור הצמחים.

דשן הידרופוני איכותי מכיל את כל צרכי ההזנה של הצמחים ולא משאיר שאריות מלחים בתחתית המאגר (מסיסות טובה במים), ולכן חשוב להשתמש בדשן האיכותי ביותר (ולצערנו גם היקר ביותר) שתוכלו למצוא, כאשר בשוק הגידול היום קיימים כמה דשנים הידרופונים מסחריים בעלי איזון מדוייק של ההזנה הנחוצה לגידול.

דשנים מינרלים

האמלנטים התזונתיים החיוניים לגידול הידרו איכותי מתחלקים ל-3 קבוצות מרכזיות:

תזונת מאקרו – אלמנטים תזונתיים מרכזיים שהצמח צורך בכמויות גדולות: חנקן (N), זרחן (P), אשלגן (K)

תזונת משנה – אלמנטים תזונתיים משניים שהצמח צורך בכמויות בינוניות: מגנזיום (Mg), סידן (Ca), גופרית (S)

תזונת מיקרו – אלמנטים תזונתיים שהצמח צורך בכמויות קטנות: זינק (Zn), בורון (B), מנגן (Mn), ברזל (Fe), כלור (Cl), ניקל (Ni), מוליבדן (Mb), נחושת (Cu), סיליקון (Si), קובלט (Co), סודיום (Na), פלואור (F).

בדרך כלל הדשנים יגיעו בבקבוק אחד, שניים או שלושה, שיחד מרכיבים את הנוסחה המושלמת לפיתוח הצמח. מתן ‘חבילת תזונה’ שתורכב משלוש הקבוצות הנ”ל תעניק לצמח את ההזדמנות למצות את הפוטנציאל הגנטי שלו.

הטבלה שלהלן מפרטת את האלמנטים התזונתיים החשובים לגידול קנאביס, ביחד עם טווח ה-PH המומלץ בגידול הידרו עבור צריכה יעילה של הצמח.

חומרים פעילים - ערכי הדישון המומלצים לגידול קנאביס
ערכי הדישון המומלצים לגידול קנאביס – עם זאת חשוב לדשן לפי הוראות היצרן

מכיוון שרוב המגדלים רוכשים דשנים הידרופוניים מוכנים מראש ואינם רוקחים את האלמנטים בעצמם, אין אזכור של הכמות הרצויה מכל אחד מהאלמנטים ויש לדשן ולתחזק לפי הוראות היצרן.

בדיקת איכות המים

איך נדע כמה חלקיקים מומסים יש במים? טרם הדישון יש לבצע מספר בדיקות שיצביעו על רמת ה’זיהומים’ או החומרים המומסים במים שלנו. לשם בדיקות אלו עלינו להעזר במכשירי מדידה ייעודיים שיציגו את המדדים על לוח LCD קטן ונוח. מכשירים אלו (מסווגים לפי הערכים הנמדדים) ניתנים לרכישה בחנויות גידול הידרופוני בארץ.

הכרות עם המדדים

TDS – Total Dissolved Solids – סך כל החלקיקים המומסים במים, המצביע למעשה על רמת הנקיון הכללית של המים בהם אנו משתמשים.

ברוב מכשירי המדידה הנמכרים בשוק, מדד ה-TDS נקבע על ידי ה-EC (מוליכות) ומומר למספר PPM (חלקים למיליון), שבתורו מעיד על כמות החלקיקים המומסים (במיליגרם), בכל ליטר מים.

על ידי הכרת רמת ה-TDS הראשונית במים, אנו מסוגלים למדוד כמה דשן עלינו להמיס במים. כך למשל: אם בדיקת TDS שעשינו למי השתייה שלנו בהם אנו משתמשים לגידול הצביע על 600PPM, והדשן ההידרופוני בו אנו משתמשים ממליץ על ריכוז של 1,200PPM, אנו יודעים שהבדיקה השניה שנעשה לאחר הדישון אמורה להצביע על 1,800PPM – לא מספיק? הוסיפו עוד דשן ובצעו בדיקה חוזרת.

PPM – Parts Per Million – זוהי יחידת המידה הסופית (השכיחה ביותר בגידולים הידרופונים) לאיכות המים, המתארת את סך ריכוז החומרים המומסים ביחס לליטר מים, בין אם מלחים מומסים (דשנים) או חומרים מומסים אחרים.

DS – Dissolved Solids – יחידת מידה שמצביעה על כמות חלקיקי מלחים מומסים במים (דשנים) יחסית למליון חלקיקי מים (ppm).

EC – Electric Conductivity – רמת המוליכות החשמלית במים. למים מזוקקים בלבד אין ערך חשמלי, וככל שיש יותר יונים וחלקיקים זרים במים כך עולה המוליכות שלהם אשר לרוב גורמת גם לעליית ברמת החומציות (PH).

כל מינרל שניתן לצמח הוא בעל רמת מוליכות חשמלית קצת שונה. דרך ההמרה למדד ה-PPM נעשית באמצעות נוסחה של מדד ה-EC. מכיוון שה-EC וה-PPM אינם קשורים האחד בשני באופן טבעי, מדד ה-PPM הוא בפועל פחות מדוייק משהיינו רוצים, אך יחד עם זאת הוא כלי חיוני ביותר בידיו של המגדל ההידרופוני.

PH – ערך כימי למדידת חומציות / בסיסיות המים. חומציות המים קובעת למעשה את זמינות המינרלים במים עבור הצמחים. אם נחרוג עם מדדי ה-PH מעבר למומלץ, אנו עלולים לגרום לאי ספיקה סדירה והזנה לקויה של הצמחים.

הטווח הכללי של חומציות המים יכול לנוע בין 0 ל-14, כאשר 7 הם מים ניטרלים, מתחת ל-7 הם מים חומציים ומעל 7 מדובר על מים בסיסיים. ככלל, מדד חומציות נייטרלי הוא PH7.

מלבד הבדיקות שעשינו לפני הדישון הראשון, מומלץ למדוד ולתקן את ה-PH באופן שוטף אחת ליום או יומיים.

טמפרטורה – על המים שבמאגר הגידול שלנו להיות בטווח הטמפרטורה המומלצת על מנת לאפשר הזנה בריאה לצמחים, חריגה מהטווח המומלץ תביא לחוסרים בצמחים ולשינויי חומציות ומוליכות תכופים.

להלן המדדים המומלצים לגידול קנאביס:

ערכי הגידול המומלצים לגידול קנאביס
ערכי הגידול המומלצים לגידול קנאביס

אור

הטבע הירוק והנפלא שלנו נוצר במידה רבה הודות לקיומה של השמש הענקית שתלויה לנו בשמיים. האור האדיר שהיא מייצרת ממרחק של 149.5 מליון ק”מ, מספיק כדי לעורר בעולם הצומח את תהליך הפוטוסינתזה (המרת אור למזון) שמהווה חלק חשוב מאוד בהתפתחות התהליכים הכימיים בעת גדילתו.

בטבע, מחזור החיים של הקנאביס מתחיל בסוף החורף / תחילת האביב, כאשר תהליך הנביטה והצמיחה כולו אורך בין 3 ל-5 חודשים.

שלב הצמיחה מתאפשר כאשר הימים ארוכים יותר מהלילות ובמהלכו צומח הקנאביס לגובה, תוך שליחת ענפים ו’עלי לווין’ במטרה לקבל חשיפת מקסימאלית לשמש. לאחר חודש יוני, כשהלילות מתארכים והימים מתקצרים, הצמח מתחיל את שלב הפריחה כאשר כבר לאחר שבועיים ניתן להבחין בביצבוצי הפרחים באזור המפרקים של הענפים והעלים.

למגדלים בחוץ, השמש החינמית והחזקה תעביר את הצמח את כל התהליך הכימי הרצוי, משלב ההנבטה ועד לפריחה. מגדלים ביתיים יצטרכו לעומת זאת מנורות גידול ייעודיות בכדי להשלים את האור באופן מלאכותי.

תאורה עבור גידול פנים

האור שהעין האנושית רואה כאור לבן, מורכב למעשה מצבעים שונים בספקטרומים שונים וטמפרטורות שונות, כאשר צמחים צריכים ומשתמשים רק בחלק מספקטרום האור המלא. החלק העיקרי שנמצא בשימוש הצמחים הוא ‘טווח הקליטה’ של גלי האור שמגיעים אליו ונמדדים בנאנומטרים.

טווח הקליטה הזה מורכב למעשה מאורכי גל שונים שקרינתם מעודדת את תהליך הפוטוסינתזה החיוני בצמח, והוא נקרא גם Photosynthetically Active Radiation, או בקיצור PAR.

אנו יודעים שה-PAR הממוצע לגידול צמחים הוא בין 400-700 נאנומטרים, כאשר ישנם מדענים מסויימים שחולקים על קביעה “מיינסטרימית” זו ומבקשים להרחיב את טווח קליטת גלי האור ל-350-750 נאנומטרים. הצבע החשוב ביותר בספקטרום למיקסום הפקת הכלורופיל בצמח וביצוע תהליך הפוטוסינתזה נמצא בטווח הצבעים האדום והכחול.

כיום מוצעות בשוק מנורות גידול מסוגים שונים ובהספקים מגוונים שמתאימות במיוחד לגידול קנאביס. גם בשוק התאורה הייעודית, לכל מנורה יש את היתרונות, החסרונות והתכונות המאפיינים אותה.

לסיכום

כל אחד מהנושאים שהוזכרו במדריך הוא עולם ומלואו, ותוכלו לחפור ולנבור בכל אחד מהם חודשים רבים עד להבנה ושליטה מוחלטת, אך גם אם לא תעשו כן, השיטה ההידרופונית כל כך קלה להבנה ותפעול, שמספיק להבין את העיקרון הכללי ולמלא אחר הוראות הדישון והתחזוקה של חברות הדשנים ההידרופונים בכדי להגיע לתוצאות יפות.

עם הזמן והנסיון, המגדל ההידרופוני המסור צובר ביטחון וידע שמסייע לו לדייק את הגידול ולמקסם את התוצאות. מי שמחפש עזרה מדוייקת מומלץ להתייעץ עם מומחי הגידול בפורום.

בהצלחה!

מחברת המדריך, סוזי מימון, היא מנהלת מגזין הגינון וההידרופוניקה ‘Nature Tech

ראו עוד:
5 שיטות לגידול קנאביס חזק ואיכותי יותר
מדריך: איך לבחור זן קנאביס מתאים לגידול
מדריך: כך תשטפו את המריחואנה לפני הקציר
גידול קנאביס (מריחואנה, גראס) בבית – המדריך השלם

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר