מה זה קנאביס “שוטגאן” ואיך עושים את זה

תרבות הקנאביס פיתחה לעצמה במהלך השנים שפה מקורית וייחודית משל עצמה: מאנצ’יז, 420 ושאר מושגים עם סיפורים מסובכים יותר ופחות מאחוריהם נטמעו בשפה. אחד מהם הוא ה”שוטגאן”, שמקורו במלחמת ויאטנם בשנת 1970.

מילון שלם יש לתרבות הקנאביס העולמית, בעיקר באנגלית, כשאחד המושגים המוכרים ביותר הוא “שוטגאן“.

שוטגאן ב”קנאביסית” הוא פעולה בה אדם אחד נושף עשן קנאביס אל פיו או פיה של אדם אחר. יש 3 שיטות עיקריות לעשות זאת נכון:

השיטה המוכרת ביותר: כאשר אדם אחד מחזיק בין שיניו את הג’וינט – עם הראש הבוער בתוך הפה והפילטר בחוץ ונושף דרך חור הפילטר את העשן החוצה. בשלב זה החבר מתקרב אל פיו כמו בנשיקה ומתחיל לשאוף את העשן מהפילטר. לא צריך לגעת בפילטר ממש כמו בעישון רגיל מאחר ודחיפת האוויר מצד הנושף תאפשר את השאיפה של העשן גם ממרחק של כמה סנטימטרים.

השיטה השנייה היא למי שמעדיף לא להכניס גחלים בוערות אל פיו. בשיטה זו אחד שואף את הג’וינט כרגיל בזמן שהוא וחברו מצמידים את ידיהם בצורת צינור. לאחר השאיפה נושפים את העשן דרך ה”צינור” והצד השני שואף. לחילופין ניתן לעשות את זה פרי סטייל, כמו בתמונה:

השיטה השלישית היא בעיקר לזוגות ואפשר כבר להבין לבד מהי: אחד לוקח שאיפה מהג’וינט והשנייה מצמידה את שפתיה כבנשיקה צרפתית ושואפת את העשן ישירות מריאותיו. לשדרוג הקשר הזוגי.

מקור המונח “שוטגאן”

אבל מקור המונח “שוטגאן” מתייחס לשיטה בה השתמשו הלוחמים האמריקניים שנחשפו לצמח במלחמת ויאטנם. בעת שהותם הארוכה שם פיתחו לעצמם החיילים משחקי עישון מעניינים.

פלשבק לשנת 1970: חיילים אמריקנים בקרחת יער בג’ונגלים של ויאטנם, 80 קילומטר מסייגון, מעשנים גראס ויאטנמי דרך רובי השוטגאן שלהם.

צפו (דקה וחצי):

קריין החדשות מראיין את החיילים שמסבירים כיצד הם משתמשים בנשק לעישון גראס. “אנחנו כנראה ניתפס על זה אבל שיהיה,” אומר אחד מהם ומציג כיצד עושים זאת נכון.

על פי סקרים שנערכו אז נמצא שכ-50% מהחיילים בויאטנם עישנו מריחואנה, וסביר שאף הרבה יותר. “זה עוזר לנו לשכוח שאנחנו מלחמה,” מסביר אחר.

קטע הוידאו הוא חלק מהסרט הדוקומנטרי “גראס” ששודר לראשונה בשנת 1999 ועסק בכשלון המלחמה בסמים.

הסרט במלואו:

https://vimeo.com/79428932