הודו אישרה לראשונה גידול המפ חוקי

מדינת אוטראקהאנד שבצפון הודו, הפכה למדינה הראשונה ברפובליקה בה יגדלו המפ (קנבוס) באופן חוקי. חקלאים יקבלו רישיונות גידול מהמדינה ויחוייבו למכור את התוצרת בחזרה לרשויות ולא ללקוחות פרטיים. גידול קנאביס עם אחוזי THC גבוהים עדיין אסור.

כתב: גיא קרלינסקי

מדינת אוטראקהאנד (Uttarakhand) שבצפון הודו הפכה למדינה הראשונה בתת היבשת לאשר גידול המפ בשטחה. חקלאים שמעוניינים להתחיל בגידול נרשמים לקבלת אישור מהמדינה, ונאסר עליהם לגדל קנאביס בעל ריכוז THC גבוה, כך על פי הדיווח בהודו.

שדה המפ ראשון בהודו

להודו ישנה היסטוריה ארוכה של שימוש בקנאביס, המהווה לפי המסורת אמצעי פולחן לחסידי האל שיווה. למרות המסורת, הקנאביס הוצא מהחוק בהודו בשנת 1961 בעקבות לחץ מארה”ב, אך גם היום שימוש פולחני בקנאביס עדיין מקובל וחוקי בצורת ‘בהאנג’ – תוצר קנאביס הנצרך בשתייה בחגים הודים.

אמנם עוד בשנת 1985 הוכנס תיקון לחוק ההודי שהתיר גידול של המפ לצרכים חקלאיים ותעשייתיים, אך מאז ועד היום, טרם הופקו רישיונות גידול לחקלאים, ולכן לא היה ניתן לגדל בפועל באופן חוקי. בנוסף לחוסר שיתוף הפעולה בנושא רישיונות הגידול, כל אחת ממדינות הודו אסרה לאחר מכן את גידול ההמפ באופן עצמאי בשטחה.

המהלך החדש צפוי להכניס הון רב לכלכלתה של מדינת אוטראקהאנד, שהכנסותיה מבוססות בעיקר על חקלאות. על פי ההסכם החדש יהיו החקלאים מחוייבים למכור את ההמפ שיגדלו לממשלה, שתבצע איסוף מהחוות, ולא ללקוחות פרטיים, וכך יהיו מוגנים מתחרות או מאפשרות של חוסר בקונים.

שוק עולמי של 1.5 טריליון דולר

בשנים האחרונות הדרישה העולמית להמפ עלתה, והשוק העולמי מוערך בכ-1.5 טריליון דולר, כאשר היצרניות העיקריות הן סין, צרפת וגרמניה. מאז 2013 פועלת חברה בשם ‘BOHECO‘ (קיצור של בומביי המפ קומפני), בעזרת לוביסטים במשרד הטקסטיל ההודי, על מנת ליצור מסגרת רגולטורית שתאפשר תעשיית המפ מסודרת.

“ב-50 השנים האחרונות הממשלה הסתכלה על גידול קנאביס רק מההיבט הנרקוטי, עקב הלחץ הגובר למלחמה עולמית בסמים,” אומר אבניש פנדיה, ראש מחקר ופיתוח ב-BOHECO, “אך יש צד נוסף לקנאביס, צד חסר סיכון, ובעל ערך כלכלי גבוה, אשר לא מנוצל. למה לא לעשות לגליזציה לזה?”

צפו: הפוטנציאל הכלכלי של ההמפ בהודו

https://www.youtube.com/watch?v=GsQrlfdFtNA

בישראל נחשב המפ – על אף שאינו בעל השפעה פסיכואקטיבית ומיועד לתעשייה בלבד – לסם מסוכן מדרגה ראשונה. המפ אסור בחוק בדיוק כמו קנאביס והרואין לצורך העניין, על אף שזרעיו נחשבים ל’מזון על’ והוא יכול להחליף רבות מתעשיות הטקסטיל, הניילון, הפלסטיק והמזון. הצעת חוק שהוגשה להתרת השימוש בהמפ לתעשייה לא הניבה תוצאות. הצעת חוק נוספת צפויה לעלות במהלך שנת 2016 שוב.

ראו עוד:
אפריקה: מלאווי אישרה גידול והפקת המפ
המפ במקום כותנה: 3 סיבות טובות לייצר בדים מקנבוס
משרד הבריאות: “אין הצדקה לאשר גידול המפ בישראל”