ועדת דורנר קבעה: יש להקל בעונשים הפליליים

אחרי 4 שנות עבודה הגישה ועדת דורנר לבחינת הענישה והטיפול בעבריינים – שהוקמה במקור כדי להחמיר בענישה נגד עבריינים – את מסקנותיה לממשלה. בדומה למהפך בנושא במדינות בכל העולם גם חברי הועדה הגיעו למסקנה שעונשי מאסר ארוכים אינם מעלים את ההרתעה ולא מובילים לירידה בפשיעה. במקום ענישה ממליצים חברי הועדה לממשלה להתמקד במתן פתרונות שיקום שיסייעו לאסירים לשוב למוטב.

ועדת דורנר לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים, שהוקמה בשנת 2011 על ידי שר המשפטים דאז יעקב נאמן במטרה להביא לצמצום העבריינות, הגישה השבוע – לאחר 4 שנות פעילות – את הדו”ח הסופי שלה לשרת המשפטים איילת שקד ולשר לביטחון הפנים גלעד ארדן.

השופטת בדימוס דליה דורנר - יו"ר הוועדה
השופטת בדימוס דליה דורנר – יו”ר הוועדה

על פי מסקנות הדו”ח, שפורסמו אמש (ב’), ממליצה הוועדה על הקלה שיטתית בעונשים הניתנים בגין כלל העבירות הפליליות, בעיקר עונשי מאסר ארוכים, וכן על בחינת חלופות לעונשי מאסר, כגון עבודות שירות למען הקהילה.

מלבד יו”ר הוועדה, השופטת בדימוס דליה דורנר, חברים בה גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי, תת-ניצב אורי מכלוף, סגנית הסנגור הציבורי הארצי ד”ר חגית לרנאו, נציבת שירות בתי הסוהר רב גונדר עפרה קלינגר, והפרופסורים יוג’ין קנדל, אורן גזל־אייל, ומרדכי קרמניצר.

מאסרים ארוכים: לא מוסיפים להרתעה – גורמים לנזק

באופן אירוני, הועדה הוקמה במקור עקב ביקורת ציבורית על קלות הענישה, מתוך מטרה לנסות ולהחמיר את העונשים הניתנים כיום על שלל עבירות פליליות ולהביא לירידה בפשיעה. לפי ממצאי הדו”ח, בישראל ניכרת עלייה משמעותית בשיעורי הכליאה בהתחשב בגידול האוכלוסייה – עד שהיום יש פי שלושה יותר כלואים מהתקופה המקבילה לפני 30 שנה.

לאחר בדיקת מכלול הנתונים קבעו חברי הוועדה באופן נחרץ כי עונשי מאסר ארוכים אינם תורמים להרתעת עבריינים פוטנציאליים ואין בהם תועלת מבחינת הורדת רמת הפשיעה. מעבר לכך קבעו חברי הועדה, כי מאסר ארוך עלול להגדיל את סיכוייהם של העבריינים לשוב ולבצע עבירות נוספות לאחר שחרורם.

מסקנות ועדת רודנר: פחות ענישה - יותר שיקום
מסקנות הוועדה: פחות ענישה – יותר שיקום

הכלא מוביל לעבריינות, לא לשיקום

“בעוד שהגדלת הסיכוי להיתפס מגבירה את ההרתעה, לחומרת העונש אין, במרבית המקרים, השפעה מובהקת כזו,” נכתב במסקנות הדו”ח. “לאור זאת,אין טעם בניסיון לקדם את ההרתעה באמצעות הרחבת השימוש במאסרים או באמצעות שימוש במאסרים ממושכים יותר.”

כדוגמא נתנו חברי הועדה את המצב בארצות הברית, בה קיימים אחוזי הכליאה הגבוהים ביותר בעולם: “אחת ההצדקות לכליאת ההמונים בארה”ב הייתה הדעה הרווחת כי הכלא מפחית עבריינות חוזרת, אך מחקרים שבדקו את החוויה הפסיכולוגית והסוציולוגית של האסירים בכלא הראו אחרת, וניכר שהכלא מעודד נטיות עברייניות יותר מאשר מדכא אותן.”

ישראל: עלייה חדה במספר האסירים הפליליים ב-30 השנים האחרונות
ישראל: עלייה חדה במספר האסירים הפליליים ב-13 השנים האחרונות

כדי לייעל את תהליך יישום המסקנות, המליצה הוועדה להקים גוף מחקר בתוך משרד המשפטים הישראלי, שיאסוף מידע על מדיניות הענישה ויישומה, וכן יעביר את המידע לציבור – בכדי לבחון את יעילותן של שיטות הענישה השונות וכן במטרה לשכנע את ההמון כי החמרת ענישה אינה פתרון יעיל.

פחות ענישה – יותר שיקום

כחלופה נוספת לעונשי מאסר, מציעה הוועדה בתי מעבר, אליהם יועברו אסירים שריצו יותר לפחות מחצית מתקופת מאסרם, ובהם האסירים יעברו הליכי שיקום ורכישת כישורים שיאפשרו להם להשתלב בשוק התעסוקה לאחר שחרורם.

“שיקום באמצעות ענישה שנעה בין עבודות שירות לצווי מבחן ושירות למען הציבור צפוי להפיק תוצאות טובות יותר מאשר שימוש נרחב יותר במאסרים,” כתבו חברי הועדה בדו”ח. לדבריהם סיכויו של עבריין מורשע שנידון לעבודות שירות בלבד לשוב לחיי הפשע הינם קטנים משמעותית מאלו של אדם שהורשע ונשלח לרצות עונש מאסר.

לסיום, ציינה הוועדה כי אחזקתו של אסיר במאסר עולה למדינה בממוצע כעשרת אלפים שקלים בחודש, ואילו שיקומו בקהילה מהווה חלופה זולה יותר.

כלא בישראל
עונשי מאסר ארוכים אינם מוסיפים להרתעה ועלולים לעודד פשיעה חוזרת

ראו עוד:
אורוגוואי: אסירים יוכלו לעשן מריחואנה
רחפן מלא סמים התרסק בחצר הכלא – וגרם למלחמת אסירים
סלפי כלא: ויז קאליפה נעצר בגין החזקת מריחואנה

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר