מחקר מסביר: מדוע באנג ממכר יותר מג’וינט

האופן בו חומר מסויים נצרך משפיע יותר על התמכרות מאשר כמות החומר הנצרך – כך על פי מחקר חדש שמסביר למעשה מדוע באנג (מקטרת מים) ממכר יותר מג’וינט ומדוע משתמשים למשל במדבקות ניקוטין כדי להפסיק התמכרות לעישון ניקוטין.

בדומה למחקר המופלא על “פארק העכברים“, שמצא שאחת הסיבות העיקריות להתמכרות לחומרים היא מחסור בגירויים חברתיים ולאו דווקא החומר עצמו, מחקר חדש מצא כי ייתכן מאוד וכמות החומר היא כלל לא הסיבה העיקרית להתמכרות.

הסנפה, הזרקה או עישון משפיעים אחרת

על פי המחקר החדש ומאמר שפרסמה המדענית אן-נואל סאמהה (Anne Noel Aamaha), פרופסורית לפרמקולוגיה מאוניברסיטת מונטריאול, קנדה, שיטת ואופן הצריכה, לצד מהירות הגעת החומר הפעיל למוח, משפיעים לא פחות – ואף יותר – על עומק ועוצמת ההתמכרות.

אן-נואל סאמהה - פרופסורית לפרמקולוגיה באוניברסיטת מונטריאול
אן-נואל סאמהה – פרופסורית לפרמקולוגיה באוניברסיטת מונטריאול

ההבדל הפיזיולוגי הקיים בין עישון, הסנפה, הזרקה או בליעה, המהוות את ארבע שיטות הצריכה העיקריות לכל סוגי הסמים, טמון בשני מאפיינים פארמקוקינטים: כמה חומר מגיע למוח ובאיזו מהירות הוא “עולה” או “יורד”.

מאפיינים אלו קובעים כיצד סופח הגוף את החומר הנרקוטי ומפזר אותו לכל איברי הגוף דרך זרם הדם. ככל שהספיגה טובה ומהירה יותר, וכך גם הירידה, סביר יותר שהגוף יפתח נטייה להתמכרות.

“מחקר אודות מאפיינים אלו יכול לסייע בהבנת השינויים במוח אשר אחראים להתמכרות,” מציינת סמאהה. “על ידי הבנת שינויים אלו ייתכן ונצליח לפתח דרך להפוך אותם.”

מהיר יותר – ממכר יותר

למשל כאשר מדובר בקנאביס, ההבדל העיקרי הינו בין עישון או אידוי (שניהם בשאיפה), לבין צריכה דרך מערכת העיכול. בהשוואה זו, כאשר החומר הפעיל נספג דרך הריאות ומגיע היישר לזרם הדם, הוא גורם לעלייה וירידה מהירות יותר, ולכן שיטות אלו נחשבות לממכרות יותר מאשר צריכת מאכלים.

בדוגמא אחרת ניתן להתבונן על הניקוטין בסיגריות, אשר ידועות בתור מצרך ממכר ביותר. כאשר נכנס הניקוטין לגוף דרך הריאות הוא משמש להגברת ההתמכרות, אך כאשר הוא נצרך דרך מדבקת ניקוטין, הוא משמש בדרך כלל להתגברות על ההתמכרות.

בליעה עישון והסנפה - ככל שהחומר מגיע מהר יותר למוח - הוא ממכר יותר
בליעה עישון והסנפה – ככל שהחומר מגיע מהר יותר למוח – הוא ממכר יותר

שיטת הצריכה משמעותית יותר מהכמות

על פי הדברים שכתבה אן במאמר בנושא שפרסמה באתר ‘קונברסיישן’, ההתמכרות לחומר נובעת משינויים במוח שהוא גורם, אשר מובילים לבסוף לעמדה בה המוח דורש מהגוף להמשיך ולהשיג את החומר הדרוש בצורה קומפולסיבית.

במאמרה היא מתייחסת לדעה הרווחת בקרב עמיתיה, על פיה כמות החומר הנצרך היא המשמעותית ביותר לחיזוי תופעות של התמכרות, וציינה כי דווקא שיטת הצריכה היא המשמעותית והמשפיעה ביותר על התמכרות בפועל, וזאת על פי המחקר החדש.

תוצאות המחקר מוכיחות כי דווקא המהירות בה מגיע החומר אל המוח והמהירות בה הוא יוצא ממנו, הן אלה שאחראיות על הגברת הסיכון להתמכרות, ללא קשר לכמות החומר שנצרך.

יישום בתחום הטיפול בהתמכרויות

“כבר כעת אנו משתמשים בחומרים מסוימים כדי לעודד טיפול בהתמכרויות,” סיכמה אן בסיום המאמר תוך שהיא מציינת כדוגמא את המתדון אשר משמש לגמילה מהרואין.

מלבד זאת, ציינה אן מספר ניסיונות עתידיים לפיתוח שיטות דומות, למשל לטיפול בהתמכרות לקוקאין על ידי אמפטמינים אשר נצרכים דרך הפה (במקום בהזרקה או עישון), ומיועדים לשתק זמנית מרכז התגמול במוח שאחראי על ההתמכרות.

על פי דבריה, המחקר החדש עשוי לשנות את התהליכי המחקריים בעתיד ולמשוך אותם להתמקד בשיטות צריכה, וכן הוא יהווה בסיס למחקרים נוספים בתחום אשר יסייעו בעתיד לפיתוח שיטות נוספות לכל סוגי ההתמכרות.

ראו עוד:
מחקר: נשים מושפעות פחות ממריחואנה
הרצאת TED: תשכחו מכל מה שידעתם על התמכרות
האם מריחואנה ממכרת?
מתוך בחירה אישית: כך תפסיקו לעשן קנאביס

המשך קריאה
Back to top button
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר