למה אני מצביע לעלה ירוק

שלושה חברים יושבים בסלון בעוד יום שישי אחר הצהריים. שאכטה באוויר ודיבורים על נושאים ברומו של עולם.

השיחה גלשה לפוליטיקה, לפתע כשנשאלה השאלה וכולם הביטו בי: “אני? אני מצביע לעלה ירוק.”

– “מה אתה דפוק?!” נזף בי חבר א’ “תראה, אני בעד לגליזציה, בחיי. אבל יש דברים יותר חשובים! חייב לדאוג לדיור, לכלכלה, והכי חשוב: חייבים להוריד את ביבי!” אמר והדליק את הג’וינט שהיה כבוי אצלו ביד כבר עשר דקות.

הג’וינט הגיע לחבר ב’. הוא לא חלק מהישיבה הקבועה, אבל כשהוא איתנו הוא מעשן קצת. הוא תמיד מרטיב את הג’וינט. “תראה…” חבר ב’ התחיל בטון הנואם והמתנשא הזה של אנשים שחושבים שהם מבינים בפוליטיקה. “אני לא בטוח שאנחנו מוכנים ללגליזציה עכשיו. מי שצריך לקבל רפואי כבר מקבל! חייבים לחזק את הימין. אתה יודע מה, דה-קרמיניליזציה, אולי. בגלל זה אני מצביע לבנט! הוא אמר שהוא לא פוסל את זה!”

הוא לקח שאכטה עמוקה מהג’וינט בדיוק לפני שהוא נפרד ממנו והעביר אותו לחבר ג’, ששיחק אותה מופתע לקבל אותו (כאילו הוא לא חיכה לו בקוצר רוח כבר חמש דקות כשחבר ב’ נאם). חבר ג’ פינק בפאף יפה, הוציא עשן ואמר בקול חנוק: “עוד אחד זורק את הקול שלו לפח…אל תצא מהבית אחי, הם גם ככה לא יעברו את אחוז החסימה. הקול שלך הולך לפח!”

הוא לקח שאכטה אחרונה, החזיק בריאות, והעביר אל כיווני את הסוף של הג’וינט, שנשאר ממנו רק החלק המגעיל שהוא פילטר וקצת אפר, מלא ברוק של חבר ב’.

בין הרצוי למצוי

לכל המעשנים הייתה את הדילמה הזאת. השיחה הפנימית הזו עם עצמם, בה הוא או היא שוקלים מה שחשוב להם בחיים לעומת מה שכיף להם בחיים. אני לא יודע מה אתכם, אבל לי חשוב לחיות במדינה שלא הופכת אותי לפושע כשאני לא פוגע באף אחד. חשוב לי לחיות במדינה שלא מתעללת בחולים שלה, ומייבשת אותם שנה עד שהיא שוקלת אם לתת להם את התרופה שלהם (או לא).

חשוב לי לחיות במדינה שהממשלה שלה מקשיבה לאזרחים ומיישמת את קולם. כולם מדברים על חופש הביטוי, ולמי מותר לסתום למי את הפה ומתי. אבל כרגע, נראה שהמפלגה היחידה שבאמת מעסיקה אותה שאלת “מהי הדמוקרטיה בישראל?” היא עלה ירוק.

אנשים מדברים על ימין ועל שמאל, אבל שכחו להסתכל למעלה, במי שמחליט בשבילם מה טוב ומה רע בארץ הזו, בנבחרי הציבור שלנו. כמה אכפת להם ממך? לא מכם כעם, כבוחרים, אלא ממך, כאזרח/ית? חוץ מלגליזציה, עלה ירוק מציעה לקדם מודל דמוקרטי שכל כך מתבקש, מודל משאל העם. כמו בריטניה, קליפורניה ומדינות מפותחות נוספות, כל אזרח יכול לנסח הצעת חוק, להחתים 100,000 אנשים, ולהעלות אותה להחלטה במשאל עם. אתם יכולים לתאר לעצמכם כמה נבחרי הציבור שלנו מתלהבים מרעיון כזה שמסרס אותם? עדיין אכפת להם ממה שאת/ה רוצה?

בחירות ארצות הברית לגליזציה מריחואנה אורגון אלסקה וושינגטון קליפורניה
תושבי ארה”ב משתתפים במשאל עם דמוקרטי

אחוז החסימה לא מעניין אותי. לא מעניין אותי לזרוק את הקול לפח. אני לא חושב על זה אפילו. מעניין אותי להצביע למפלגה שמייצגת את מה שאני מאמין בו. ברור לכולם שכל מי שהיה מתלבט בגלל הסיבה הזאת, היה מצביע בכל זאת, המפלגה הייתה עוברת את אחוז החסימה בהרבה. אבל עדיין, לחץ חברתי זה דבר נורא, במיוחד כשהוא כופה עליך צורת מחשבה. חשיבה עצמאית היא דבר שקשה לאנשים ליישם כי הם לא סומכים על עצמם.

אם מדברים על אחוז החסימה, כרגע, אם הייתי מתלבט בין עלה ירוק למפלגה גדולה – השיקול שלי היה כזה: לפי הסקרים עלה ירוק רחוקה ב-30,000 קולות מאחוז החסימה. המפלגות הגדולות הולכות להיות בכנסת, איתי או בלעדי. בינינו, גם ככה ביבי הולך להיות ראש הממשלה הבא שלנו (הלוואי ואני טועה). הקול שלי יחזק את עלה ירוק יותר ממה שהוא יזיק למפלגות הגדולות שאני לא אצביע להם. להיות אחד מה-30,000 שיכניסו את עלה ירוק לכנסת יותר חשוב מהקול הבודד למפלגה הגדולה.

האנשים הנכונים

אחרי השנים בה עלה ירוק השתעשעה עם סטנדאפיסטים, וחברה לכל מיני רשימות מוזרות אחרות, סוף כל סוף היא התברכה ברשימה הכי מרשימה שיש למפלגה להציע. שכוללת תמהיל מנצח של אקטיביסטים, אנשי תקשורת, עורכי דין ורופאים. צריך לנצל את זה שהכוכבים הסתדרו בשורה ולהכניס אותם לכנסת. יש מפלגות אחרות שבנוסף לאג’נדות הראשיות שלהם, יש להן עמדה חיובית לגבי קנאביס. זה טוב ומבורך, אבל לא מספיק. אם אתם רוצים שמישהו יעשה את העבודה כמו שצריך – תדאגו לפנות לאנשים הנכונים.

לא מתביישים להגיד: קנאביס חוקי זה הכי חשוב!
לא מתביישים להגיד: קנאביס חוקי זה הכי חשוב!

יש אינספור סיבות ללגליזציה – מוסריות, רפואיות, נפשיות וכלכליות, כולם מוצדקות. אבל אלה הסיבות שלי. חשבתי עליהן הרבה. הרבה אנשים משתעשעים עם המחשבה על להצביע עלה ירוק, ולבסוף הולכים לדרך אחרת מהסיבות הלא נכונות. אני אסיים דווקא בביקורת על המפלגה שמקבלת את הקול שלי. כי גם כשאוהבים צריך לדעת לומר את האמת:

הסלוגן: “לא ‘הכי’ חשוב, אבל חשוב מאוד!”, ההנמכה בערך העצמי של המפלגה באמירה הזאת עלולה לקבור אותה בבחירות האלה. לצערי הגדול. היא מחזקת את הטיעון שיש דברים יותר חשובים להתעסק בהם, ולמעשה מעודדת את המתלבטים בכל זאת להצביע למפלגות הגדולות. אני כל-כך לא מסכים עם הסלוגן הזה.

אנחנו המדינה הדמוקרטית הכי לא דמוקרטית שיש – דמוקרטיה היא הנושא הכי חשוב שיש לטפל בו! רק אחרי שאנחנו נטפל בעצמינו נהיה בשלים לטפל בבעיות אחרות ה”חשובות יותר”. תשקלו: “עלה ירוק: לא רק חשוב מאוד, הכי חשוב!”

אז לכל חבריי המעשנים (ואני יודע בדיוק מי אתם) וספציפית לחבר א’ ב’ וג’. אם אתם מעשנים, ומאמינים בלגליזציה ובדמוקרטיה: תפתחו את העיניים, תאמצו חשיבה עצמאית, תלכו עם האמת שלכם, ותעשו את הדבר הנכון. רק אז אולי נוכל להפסיק להתחבא בסלון. עד אז, נשאר עם הסוף המגעיל של הג’וינט.

ראו גם:
10 סיבות טובות להצביע עלה ירוק
סקר מינה צמח: עלה ירוק עם 3 מנדטים

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר