סקירה מחקרית של נזקי האלכוהול
אלכוהול גורם להתכווצות המוח, מעורב ביותר מ-50% ממקרי הרצח, 50% ממקרי האונס, 40% ממקרי התקיפה, ו-66% ממקרי האלימות כלפי בת או בן הזוג. בפעם הבאה שמישהו מסביר לכם מדוע הוא מתנגד ללגליזציה של קנאביס, תוך כדי שהוא לוגם מהבירה שלו – אתם יותר ממוזמנים להשתיק אותו תוך רגע עם האוסף הזה – של המחקרים האקדמיים המהימנים והמוערכים ביותר שקיימים כיום על נזקי האלכוהול.
רקע
ההשוואה בין קנאביס לאלכוהול היא השוואה שתומכי לגליזציה מאוד אוהבים לעשות, והופיעה לא מעט גם כאן במגזין. זו גם השוואה שמתנגדי לגליזציה מאוד מנסים להימנע ממנה – ובצדק, שכן היא מגלה כשלים לוגיים משמעותיים במשנה האידיאולוגית שלהם. לאחרונה, התגלה דרך מסמך רשמי של הרשות למלחמה בסמים שדלף כי הרשות אפילו מנחה את המרצים מטעמה להתחמק באופן אקטיבי משאלות שעשויות לעורר דיון השוואתי בין אלכוהול לקנאביס. הפחד שמא דיון כזה יתפתח באחת מההרצאות של הרשות הוא כל כך גדול, שההנחיה הזאת מודגשת במסמך עם סימני קריאה וטקסט אדום. אכן, נראה שהרשות למלחמה בסמים מודעת טוב מאוד לעקב האכילס הזה במערך ההסברה שלה נגד קנאביס – ובמקום להתמודד איתו בעזרת טענות נגד שמבוססות על ראיות מדעיות, כיאה לרשות ממשלתית – היא מנחה את עובדיה לשנות בכוח את הנושא כאשר ההשוואה לאלכוהול עולה במסגרת ההרצאות שלהם.
אם הייתי יושב כרגע מול יו”ר הרשות למלחמה בסמים, יאיר גלר (מפגש כזה היה מצריך ממני לבוא אליו – שכן מר גלר נמצא כרגע במעצר בית על עבירות שוחד, מרמה, והפרת אמונים) – הוא היה אומר לי שיכול להיות שאני צודק בטענתי שקנאביס פחות מסוכן מאלכוהול – אבל שזאת לא סיבה להפוך אותו לחוקי. הטיעון הקבוע של גלר ושות’ בנוגע לסוגיה הזו תמיד היה “זה שיש לנו סם מסוכן אחד חוקי (אלכוהול) זה מספיק רע – אוי לנו אם נוסיף על כך גם את הקנאביס”. בהזדמנויות שונות גלר טען גם כי אם הייתה ביכולתו להוציא את האלכוהול מחוץ לחוק הוא היה שמח – אך זה כבר אינו אפשרי משום שמדובר בסם שהשימוש בו מוטמע עמוק בתרבות שלנו. הוא אפילו ציין, בצורה אירונית, את הניסיון לאסור על אלכוהול בארה”ב – ניסיון שנכשל בהפחתת הצריכה וגרם לצמיחת הפשע המאורגן. אני אומר “בצורה אירונית”, כי הטיעון הזה תקף באותה מידה גם נגד האיסור על קנאביס, שגם הוא נכשל בדיוק באותה צורה.
על פניו, ברמה התיאורטית, הטיעון של גלר (“זה שאלכוהול הוא סם מסוכן לא אומר שאנחנו צריכים להתיר עוד סמים מסוכנים”) נשמע הגיוני לגמרי. בעולם מושלם שבו ניתן פשוט להעלים סמים מסויימים מעל פני האדמה לפי בחירתנו – זה אולי עוד היה עובד. אך בפועל, ברמה האופרציונאלית, היישום של התאוריה של גלר מחייב הפיכת בין 500 אלף למיליון אזרחים ישראלים לעבריינים פליליים. האם זה עדיין נשמע הגיוני?
“סמים מסוכנים”
הסיבה שההשוואה לאלכוהול היא כל כך רלוונטית, היא מכיוון שהחוק מתיימר ליצור רף היפותטי של מסוכנות, כאשר הסמים שמעל הרף הם לא חוקיים ואלו שמתחתיו כן. אלכוהול וטבק, בהיותם סמים חוקיים וללא ספק מסוכנים, מייצגים את הרף הזה – ולכן זאת צריכה להיות נקודת ההשוואה כאשר אנו ניגשים לבחון את רמת המסוכנות של כל סם אחר. לסיווג של סמים מסוכנים יש השפעה גורלית על חייהם של מאות אלפי אזרחים. הוא גוזר על סוחרי קנאביס שנים ארוכות בכלא ומתיר לסוחרי טבק ואלכוהול לפעול באין מפריע בקיוסקים. הוא מסמן משתמשי קנאביס עם רישום פלילי, אות קין שעשויה להיות גורלית לעתיד התעסוקתי שלהם. הוא מהווה עילה עבור משרד הרווחה לקחת ילדים מהורים שמשתמשים בקנאביס. הוא גורם למאות אלפי אנשים להשתמש בתחליפים סינתטיים חוקיים וזולים כמו “נייס גאי” שמזיקים פי כמה וכמה מהסמים הבלתי חוקיים שהם באו להחליף. לכן, עם כל ההשלכות שיש לסיווג הזה – אסור בשום פנים ואופן שהוא ייעשה בצורה שרירותית. ההבחנה בין סם מסוכן ללא מסוכן חייבת להיעשות לפי קריטריון מסויים. “פקודת הסמים המסוכנים” מתיימרת לקבוע, לפי קריטריונים מדעיים ואובייקטיביים של מסוכנות למשתמש ולחברה – אילו סמים בטוחים מספיק לשימוש ואילו לא. אבל אם אפילו הרשות למלחמה בסמים מודה בחצי פה שאלכוהול הוא הסם המסוכן יותר מבין השניים – הרי שהסיווג של קנאביס כסם מסוכן הוא שרירותי לחלוטין, הוא אינו מסתמך על ראיות מדעיות אובייקטיביות אלא על קו מחשבה אוטופי ולא ריאליסטי בעליל של “עולם ללא סמים” – עולם שמעולם לא היה קיים. ההחלטה השרירותית הזו מובילה ליותר מ20,000 מעצרים בשנה על שימוש עצמי. אם פקודת הסמים המסוכנים לא מגדירה סמים לפי קריטריון של מסוכנות בלבד – הרי שהיא חסרת תוקף לחלוטין, ואם קנאביס נמצא מעל “רף המסוכנות” ההיפותטי שלפיו הפקודה מסווגת סמים מסוכנים – הרי שאלכוהול וטבק על אחת כמה וכמה נמצאים מעל הרף הזה.
אני אמשיך בשיחה ההיפותטית שלי עם יו”ר הרשות למלחמה בסמים. הוא בוודאי היה טוען כי “גם נגד אלכוהול וטבק אנחנו נלחמים, פשוט בדרך אחרת”. בנקודה הזאת אני מבקש דווקא לשבח את גלר ודומיו – לפי כל הנתונים, נראה שצריכת האלכוהול, ובמיוחד הטבק, נמצאת בירידה משמעותית גם בארץ וגם בחו”ל בשנים האחרונות. אבל זה רק מוכיח את הטענה שלי – המלחמה בסמים באמצעות איסור גורף על צריכתם נכשלה בהפחתת השימוש בסמים גם לאחר עשרות שנים (ואפילו מאות שנים באזורים מסויימים). לעומת זאת, דווקא המלחמה שנעשית כנגד טבק ואלכוהול באמצעות פיקוח ממשלתי, מערך הסברה רציני שמבוסס על מחקרים ולא הפחדות שקריות, הגבלות על מכירה לקטינים ומכירה לאחר שעות מסויימות, מרכזי גמילה ושיקום, וכו’ – דווקא היא שיטת המלחמה שיעילותה בהפחתת השימוש בסמים הוכחה מעבר לכל ספק.
אז מדוע אנחנו לא נלחמים בקנאביס באותה דרך? כתבתי על זה כבר בכתבה קודמת אז אין מה להרחיב כאן מעבר לזה. אני רק אוסיף ואומר שלהרבה אנשים שהסם המועדף עליהם (טבק, אלכוהול) כבר חוקי קשה להבין מה כל כך חשוב בלגליזציה, או אי-הפללה של קנאביס. הם יגידו בטון מזלזל ש”יש נושאים יותר חשובים” – אך אני מוכן להתערב שאם שוטרים היו הופכים את הדירה שלהם בחיפוש באמצע הלילה כדי למצוא שאריות אלכוהול, הם היו שרים מנגינה אחרת.
המחקרים
דיברתי על “רף המסוכנות ההיפותטי” של פקודת הסמים המסוכנים – ועכשיו אני אתן לכם לקבוע בעצמכם האם אלכוהול נמצא מעליו או מתחתיו. חלק מהמחקרים נלקחו מספר הלימוד שלי בפסיכולוגיה אבנורמלית, חלק מסקירה עצמית שלי במאגרי מידע של האוניברסיטה. אני אציג כאן את הנתונים כפי שהם הובאו שם. בניגוד לנתוני הקנאביס של הרשות למלחמה בסמים, כאן מדובר בסקירה מדעית לכל דבר – אני אצרף לפחות מחקר מהימן ומוערך אחד לתמוך בכל טענה, כולם פורסמו בירחונים המדעיים הבולטים בתחום וחלקם גם נערכו ע”י רשויות ממשלתיות שונות:
* אלכוהול מעלה משמעותית את הסיכון לפציעות אלימות (Cherpitel, 1997, a, b, c)
* אלכוהול מעלה משמעותית את הסיכון לנישואים כושלים (Leonard, K. E., Eiden, R. D. 2007 ; Whisman, 2006)
* אלכוהול הוא גורם מרכזי באלימות בין בני זוג (Eckhardt, 2007 ; Cunradi, 2006), ויותר מכך – לפי משרד המשפטים האמריקאי, כשני שליש (66%!) ממקרי האלימות בין בני זוג קשורים באלכוהול (US Department of Justice, 2006)
* אלכוהול גורם לנזק אורגני משמעותי לאיברים פנימיים, כולל התכווצות של המוח, אצל אחוז גבוה מהאנשים שמפתחים תלות בו (Hunt, 1993 ; Gazdzinski et al., 2005)
* אלכוהול פוגע משמעותית בביצועים במטלות קוגניטיביות (Pickworth et al., 1997)
* אלכוהול מעורב בבין 40-50% ממקרי הרצח (Wieczorek et al., 1990 ; Bennett, Lehman, 2006)
* אלכוהול מעורב ב-40% מתאונות הדרכים (Chou, et al., 2006)
* אלכוהול מעורב ב-40% ממקרי התקיפה ו-50% ממקרי האונס (Abbey et al., 2001)
* 1 מכל 3 מעצרים בארה”ב קשור לשימוש לרעה באלכוהול, ו-43% מההיתקלויות האלימות עם המשטרה מערבות אלכוהול (McClelland, Teplin 2001)
* במחקר על הקשר בין שימוש בסמים לפשע אלים אצל מתבגרים, נמצא כי אלכוהול גורם ליותר פשיעה אלימה ולא אלימה בהשוואה לקנאביס (Dawkins, 1997).
* בקרב אנשים שאושפזו בשל פציעות אלימות, שיעור בדיקות ה”ינשוף” החיוביות לנוכחות אלכוהול היה גבוה פי כמה וכמה לעומת אנשים שאושפזו בשל סיבות אחרות (Cherpitel, 1997)
* שימוש מוגזם באלכוהול מעלה משמעותית את הסיכון להתאבדות (McCloud, 2004)
* גברים נמצאים בסיכון גבוה פי 5 מנשים לפתח תלות באלכוהול, אך נראה כי הפער הזה מצטמצם בשנים האחרונות (Helzer et al., 1990)
נשים מעכלות אלכוהול בצורה פחות יעילה מגברים, ולכן משתכרות מהר יותר ובמינונים נמוכים יותר (Gordis, et. al, 1995)
כ-30% מהמכורים לאלכוהול מפתחים שחמת של הכבד. בין 40-90% ממקרי המוות כתוצאה משחמת הכבד בארה”ב (כ-26,000 בשנה) נובעים משימוש כרוני באלכוהול (Parrish et al., 1991)
* צריכת אלכוהול בזמן ההריון גורמת לעובר להיוולד עם תסמונת אלכוהול עוברית (Fetal Alcohol Syndrome). הילדים האלו סובלים במהלך חייהם מפגמים התפתחותיים, מוטציות בפנים ובגפיים, נזק למערכת העצבים המרכזית, וליקויים בתפקוד הקוגניטיבי (Kodituwakku et al., 2001). בנוסף מחקרים בסריקות הדמיה הראו ירידה בנפח הכולל של המוח ואבנורמליות במבנים מוחיים מסויימים באונה הפרונטאלית (Spadoni et al., 2007)
(שימו לב שעבור רוב המחקרים, התקציר הוא בחינם אבל הגישה למחקר המלא מותנית בתשלום אם אתם לא סטודנטים באוניברסיטה שרשומה לאתר. לצערי זאת הנורמה בקהילה המדעית).
ביבליוגרפיה:
Cheryl J. Cherpitel
Alcohol and Violence-Related Injuries in the Emergency Room, Recent Development in Alcoholism Volume 13, 1997, pp 105-118
Alcohol and Injury: A Comparison of Three Emergency Room Samples in Two Regions
Journal of Studies On Alcohol And Drugs, Volume 58, 1997.
Alcohol and Injuries Resulting from Violence: A Comparison of Emergency Room Samples from Two Regions of the U.S
Journal of Addictive Diseases, Volume 16, Issue 1, 1997.
Leonard, K. E., Eiden, R. D.
Marital and Family Processes in the Context of Alcohol Use and Alcohol Disorders
Annual Review of Clinical Psychology, 3, 285–310, 2007.
Whisman, Mark A.; Uebelacker, Lisa A.; Bruce, Martha L.
Longitudinal association between marital dissatisfaction and alcohol use disorders in a community sample.
Journal of Family Psychology, Vol 20(1), Mar 2006, 164-167.
Eckhardt, C. I.
Effects of Alcohol Intoxication On Anger Experience and Expression Among Partner Assaultive Men
Journal of Consulting and Clinical Psychology, 2007, 75(1), 61.
Carol B. Cunradi, Raul Caetano
Alcohol-Related Problems, Drug Use, and Male Intimate Partner Violence Severity Among US Couples
Alcoholism: Clinical and Experimental Research, 2006, Vol 26 Issue 4.
Catalano, S. M
Intimate partner violence in the United States
US Department of Justice, Office of Justice programs, 2006, Bureau of Justice Statistics.
Walter A. Hunt
Are binge drinkers more at risk of developing brain damage?
Alcohol, Volume 10, Issue 6, 1993, Pages 427-573
S Gazdzinski, T C. Durazzo.
Quantitative Brain MRI in Alcohol Dependence: Preliminary Evidence for Effects of Concurrent Chronic Cigarette Smoking on Regional Brain Volumes
Alcoholism: Clinical and Experimental Research, Volume 29, Issue 8, pages 1484–1495, August 2005.
Pickworth, Wallace B.; Rohrer, Melissa S.
Effects of abused drugs on psychomotor performance
Experimental and Clinical Psychopharmacology, Vol 5(3), Aug 1997, 235-241.
William F. Wieczorek, John W. Welte, Ernest L. Abel
Alcohol, drugs and murder: A study of convicted homicide offenders
Journal of Criminal Justice, Volume 18, Issue 3, 1990, Pages 217–227
Joel B Bennett, Wayne EK Lehman
Alcohol, antagonism, and witnessing violence in the workplace: Drinking climates and social alienation-integration
American Psychological Association, 2006
Chou SP, Dawson DA, Stinson FS, Huang B
The prevalence of drinking and driving in the United States, 2001-2002: results from the national epidemiological survey on alcohol and related conditions
Drug Alcohol Depend. 2006 Jun 28;83(2):137-46.
Abbey Antonia, et al.
Alcohol and Sexual Assault
National Institute on Alcohol Abuse and Alcoholism, 2001.
Gary Michael McClelland, Linda A. Teplin
Alcohol Intoxication and Violent Crime: Implications for Public Health Policy
The American Journal on Addictions, Volume 10, Issue Supplement s1, pages s70–s85, Winter 2001
Dawkins, Marvin P.
Drug use and violent crime among adolescents
Adolescence, Vol 32(126), 1997, 395-405.
McCloud, A., Barnaby, B.
Relationship between alcohol use disorders and suicidality in a psychiatric population In-patient prevalence study.
The British Journal of Psychiatry, 2004, 184(5), 439-445.
Gordis, E.
The National Institute on Alcohol Abuse and Alcoholism: Past accomplishments and future goals. Alcohol Health and Research World
Alcohol Health and Research World, 1995
Parrish, K. M., Higuchi, S.
Alcohol consumption and the risk of developing liver cirrhosis: implications for future research.
Journal of substance abuse, 1997, 3(3), 325-335.
Kodituwakku, P. W., Kalberg
The effects of prenatal alcohol exposure on executive functioning.
Alcohol Research and Health, 2001, 25(3), 192-198.
Spadoni, A. D., McGee, C. L.
Neuroimaging and Fetal Alcohol Spectrum Disorders
Neuroscience and Biobehavioral Reviews, 2007, 31(2), 239-245.
