זאב ז’בוטינסקי מעשן חשיש – וכותב על זה

זאב ז’בוטינסקי, מכונן הציונות הרוויזיוניסטית, ראש בית”ר, לוחם ומצביא, היה בצעירותו חובב גדול של עישון חשיש – כך לפחות על פי שיר שהוא עצמו כתב ובו פירט את חוויית ה”סוטול” כפי שטרם תוארה בעברית מאז.

זאב ז’בוטינסקי, מהדמויות הבולטות ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, הוגה דעות, לוחם, מנהיג, ומי שהיה ליברל ידוע ומאמין גדול בחופש הפרט, ביצירתיות, ברוח ובשאיפה לעולם שכולו טוב, היה בין השאר גם סופר ומשורר מוערך ומפורסם ואף נהנה מעישון חשיש מפעם לפעם.

ז’בוטינסקי, לפחות בצעירותו, נהג להנות מעישון חשיש ואף הגדיל לעשות והקדיש לנושא שיר שלם ושמו “חשיש”, בו הוא מתאר באופן מרשים את ההשפעה הייחודית לה גורם החומר.

בשירו, שנכתב כפי הנראה בשנת 1901 בעת שהיה סטודנט בן 21 ברומא, מצליח ז’בוטינסקי להעביר את תחושת ה”סאטלה” הנעימה בעזרת מילים יפות כפי שטרם נראה מאז.

חשיש / זאב זבוטינסקי
“חשיש” / זאב ז’בוטינסקי (לחצו להגדלה)

חשיש / זאב ז’בוטינסקי

ביסורי חמדה גלמדת
ארחף בין מוות לתחייה.
גלי נחושת מהדהדת
זורמים ממרום הכנסיה.

רוחי דועך, בגוף שום עוז אין,
מוחי שוקע, נים-לא-נים;
וכגזר-דין ירעם באוזן
אותו צלצול פעמונים.

ובלי מגע תשרוף אש-כסף –
ולזרועות של בת-בלי-גוף
אותי אל ערש-הסיגוף
ימשוך חלום-ערוה-וחושף.
ובטירוף המשכר
יקרא לי “בוא” – ואמהר…

השיר – במקור מכרך סיפורים בכתבי ז’בוטינסקי בסיפור “טריטוריה לסטודנטים” בתרגומו של חנניה רייכמן – פורסם לפני מספר שבועות ב”ברית הבריונים“, רומן היסטורי חדש מאת אורי אפנצלר ירדני המגולל את סיפור יריבותם וידידותם של דוד בן גוריון וזאב ז’בוטינסקי ולצדם הנשים שאיתם.

ברית הבריונים / אורי אפנצלר
ברית הבריונים / אורי אפנצלר ירדני

“מדובר על סוף המאה ה-19 בזמן שז’בוטינסקי הוא סטודנט ברומא על סף מאה חדשה ומלאה תקוות למהפכה אצל הצעירים,” מסביר אפנצלר, שבספרו בחר לקשר את השיר לתקופה מאוחרת יותר בחייו של ז’בוטינסקי, בעת שחגג את יום הולדתו ה-54 בקפה ‘לה קופול’ בפאריס, צרפת, במסגרת הכינוסים המפורסמים של חברי בית”ר.

“המפגש אותו דמיינתי התרחש ביום ההולדת ה-54 של ז’בוטינסקי בזמן הפוגה מהשיחות החשאיות שלו עם בן גוריון בלונדון. הוא מעשן סיגריית חשיש לצהלות סובביו ומצטט משירו שלו. מפגשים כאלה התרחשו על בסיס יומי בפאריס. אני בחרתי לספר על כך במסגרת חגיגות יום ההולדת שלו שהוא קיים בפאריס על פי הכתוב בספרי ההיסטוריה.”

“מדעותיו הליברליות אני מסיק בתוקף שהיה בעיניו בלתי נסבל להוציא את צמח הקנאביס מחוץ לחוק מלכתחילה וראוי להזכיר כי עד שנות העשרים זה היה חוקי לגמרי,” סיכם.

ראו גם: שמעון פרס על לגליזציה של קנאביס

מסתבר אם כן שאחד מגדולי ההיסטוריה בישראל נהג לעשן חשיש, והוא יותר מראוי להצטרף לפרוייקט “נורמטיביים“. בכנסת ישראל ישנם היום רבים שמעשנים קנאביס, אך עד כה רק ח”כ תמר זנדברג הודתה בכך בגלוי.

ראו גם: חשיש, חשיש / יורם קניוק (1970)
ראו גם: פרופ’ עזרה זהר: “אינני מבין מדוע אוסרים על חשיש”
ראו גם: קציר הקנבוס בקיבוץ דפנה (1942)

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר