רציתי להיות לוחם בסיירת, סיימתי עם תיק פלילי

מפטריוט לעבריין: א’, בן 18, רצה להיות חייל בסיירת מובחרת, אבל בגלל חיפוש אחד הפך לעבריין פלילי שהמדינה מתנכלת לו. “את המשטרה אני כבר לעולם לא אוכל להעריך,” הוא אומר.

קוראים לי א’, אני בן 18, גר בשומרון ומשתייך למיגזר הדתי לאומי. כרגע אני נמצא במכינה קדם צבאית לקראת הגיוס הקרב ובא.

נולדתי באחד היישובים דרומית לירושלים. כמו כל מקום, השימוש בצמח המופלא היה קיים גם אצלנו. (כן. דתיים ומתנחלים). מגיל 12 ראיתי אנשים וחברים מעשנים ותמיד ידעתי שיום אחד גם אני אנסה. לא עכשיו, כשיגיע הזמן המתאים…

באותה תקופה גם התחלתי להאריך שיער מתוך חיבה לרוק כבד וסתם כי זאת אחלה דרך למרוד. מאותה תקופה אני זוכר את משטרת ישראל עושה עלי חיפושים בכל פעם שהייתה לה הזדמנות. הפעם הראשונה הייתה ממש טראומתית, חיכיתי לטרמפ הביתה חזרה מבית הספר כשג’יפ משטרתי נעצר לידי וממנו ירדו שני שוטרים. באמת זוג אידיוטים שכל הנסיונות להסביר להם שאין לי תעודת זהות כי אני רק בן 12 ושאין עליי שום דבר לא חוקי עלו בתוהו.

בהרבה אלימות מצידם הילקוט נפתח, רוקנו לי את הכיסים ופתחו לי את הארנק. כשדרשו ממני להוריד את המכנסיים ולנער את התחתונים כבר ממש נשברתי ופרצתי בבכי. אנשים טובים שהיו לידי העיפו את השוטרים ואני חזרתי הביתה המום שזה מה שהמשטרה עושה. אמא שלי הזדעזעה מהסיפור וביחד נסענו לתחנת משטרה להגיש תלונה. הפקידה לא הבינה מה אנחנו רוצים והכניסה אותנו למישהו יותר בכיר בתחנה שהסביר לי שהשוטרים בסך הכל עשו את העבודה שלהם.

4 שנים אחר כך החיפושים נהיו כבר דבר שבשגרה. היו שוטרים יותר ופחות נחמדים והשיער כבר הפך לראסטות (שמסתבר שאת זה השוטרים אוהבים במיוחד). בגיל 16 עישנתי את הג’וינט הראשון שלי.

דתי צבא
“רציתי להיות חייל בסיירת, סיימתי עם תיק פלילי…” (תמונת אילוסטרציה)

מאז כל סוף שבוע נהגתי לעשן. אין מה לעשות, אנחנו נוער ואנחנו צריכים להתפרק קצת. הרבה לחץ מהבגרויות, הצבא שמגיע וסתם כי אנחנו מחפשים ריגושים. השאלה היא האם עדיף לשבת כמה חברים לבילוי לא מזיק במרפסת או ללכת לפרק בקבוק וודקה בפארק (כשאנחנו יודעים איך זה לרוב).

שנה וחצי אחר כך מצאו עליי מבחנה בחיפוש. תחנה, חקירה, צעקות, הורים מבוהלים. פתחו לי ט.מ. (טיפול מותנה לקטינים)והסיפור עבר. אחרי חודשיים זימנו אותי לחקירה נוספת. הפעם חבר ‘פתח’ עלי, (אין לי שום כעס כלפיו. קשה מאוד לעמוד בלחץ שהמשטרה מפעילה על ילד בן 17 בדרכים הנבזיות שלה). הודיתי בשלושה מתוך חמישה מקרים. לשוטרים זה לא הספיק ואחרי שש שעות של צרחות, קללות ואיומים הוחלט להגיש נגדי כתב אישום שעדיין נמצא בהליכים.

עדות: לוחם צה”ל סובל מפוסט טראומה ולא מקבל קנאביס רפואי

המשטרה העבירה את פרטי החקירה לתיכון שבו למדתי והעיפו אותי משם. לפני שבועיים עמדתי מול שופט שהחליט לדחות שוב את הפסיקה בפעם הרביעית.

מאז שאני זוכר את עצמי, החלום הגדול ביותר שלי היה לשרת בסיירת מובחרת בצה”ל ובבוא היום גם להגיע לפיקוד וקצונה. כהשגעתי ללשכת הגיוס וביקשתי יום סיירות סירבו לתת לי בגלל ‘עבר במשטרה ותיק פלילי פתוח’. נלחמתי קצת ובסוף מישהו ניגש אלי ואמר לי “תראה אנחנו יכולים לתת לך יום סיירות, אבל עם כאלה נתונים אתה כבר לא תגיע לסיירת.”

כנראה שפרופיל 97 ודפ”ר 90 לא נחשבים אם השתמשת בצמח שעשרה גרם ממנו פחות מזיקים מגרם אחד חמאה. שנים ארוכות של אימונים וכושר ירדו לטימיון בגלל סטיגמות ודעות מיושנות.

סיירת מובחרת בצהל
“החלום הגדול ביותר שלי היה לשרת בסיירת מובחרת בצה”ל…”

לסיכום, מדינת ישראל עושה טעות מרה. מבזבזת אנרגיות ותקציבים של מיליוני שקלים על צמח שאינו מזיק, אלא להיפך – מביא תועלת ברמה ששום צמח אחר לא מביא (אין טעם לפרט).

אם אני ארצה או לא ארצה, את המשטרה אני כבר לא אוכל להעריך לעולם אחרי כל החוויות הנוראיות שהיא העבירה אותי. גם כי בגללה אין לי כרגע את תעודת הבגרות שעבדתי עליה בפרך עד שזרקו אותי מהתיכון. ואת רישיון הנהיגה שעדיין לא הוצאתי כי אסור לבקש טופס ירוק אם הרשיעו אותך בשנה האחרונה בפקודת הסמים (מעניין שקפה לא נחשב…)

במקום לצאת לשפוך בקבוקי אלכוהול או לעצור את ההפצה של הסמים הסינטיים (רעל מזוקק אגב) ולהחרים סכינים, המשטרה בוחרת ללכת לנער לילדים את התחתונים בשביל חצי גרם מסכן של חשיש, או לחילופין לעצור מסיבות טבע – התקהלות של אלפי אנשים, בלי אירוע אלימות אחד (קנאביס ואסיד). כל זאת בזמן שמחוץ למועדונים ילדים דוקרים אחד את השני כי ההוא לא בא טוב להוא בעין (אלכוהול). משהו פה דפוק…

אני רק יכול לקוות שהילד שלי יוכל לעשן ג’וינט בלי לפחד מאף אחד. כי אני באמת מעדיף שהוא לא יתרגל לשתיה חריפה.

ראו גם: אלכוהול או קנאביס – אולי הגיע הזמן להחליף תחביב?
ראו גם: מדריך לחייל: מה לעשות בבדיקת סמים של מצ”ח?
ראו גם: חיילים רואים חשיש בפעם הראשונה

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר