קנאביס היה מותר הרבה לפני שהיה אסור

השימוש בקנאביס מתועד בהיסטוריה האנושית כבר מלפני אלפי שנים ועד שהוכרז כבלתי חוקי בארה”ב לפני פחות משמונים שנה, היה הצמח חלק בלתי נפרד ואף מהותי ביותר בתרבות האדם בכל רחבי כדור הארץ. להלן סיכום 12 אלף שנה של קנאביס חוקי.

מאת: עשן ישראלי

השימוש המתועד הראשון בקנאביס, על פי הספר ‘The Great Book of Hemp’, הוא באתר מתקופת האבן החדשה, סביבות 12,000 לפנה”ס, ביואן-שן שבטאיוואן. באזור נמצאו כלי חרס קדומים המציגים שימוש בסיבים המופקים מצמח הקנאביס ואף כלים המשמשים להכנת חבלי קנאביס גסים.

ראו גם: המקורות התנ”כיים של השימוש היהודי בקנאביס

על פי פרופ’ ג’ון א. גארטי ופרופ’ פיטר גאי מאוניברסיטת קולומביה, בדים עשויים קנאביס נמצאו בטאיוואן מסביבות 8,000 לפנה”ס – הנקודה שבה, על פי מקורות רבים, החל האדם לעסוק בחקלאות.

קרל סייגן
קרל סייגן

פרופ’ קרל סייגן מאוניברסיטת קורנל אף העלה את ההשערה שייתכן וקנאביס הוא היבול החקלאי הראשון אותו טיפח האדם.

“יהיה אירוני בצורה מעניינת אם בהיסטוריית האדם גידול מריחואנה הוביל באופן כללי להמצאת החקלאות, וכתוצאה לציוויליזציה,” אמר.

עדויות מצביעות על כך שכבר ב-6,000 לפנה”ס זרעי קנאביס ושמן המופק מהם שימשו כמזון בסין.

שנונג – קיסר סיני החי בסביבות 2,800 לפנה”ס, החזיק בידע רב בנוגע לחקלאות ורפואה והעבירו בתורו אל עמו. משמעות שמו היא “החקלאי האלוהי”. בספר ‘ShennongBencao Jing’ (בעברית “חומריו הרפואיים של החקלאי האלוהי”) – ספר המרכז את ניסיונו של שנונג ברפואה – ישנו האזכור הראשון לתכונותיו הרפואיות של צמח הקנאביס. עדות לכך שקנאביס משמש לרפואה לפחות כ-4,800 שנים.

איזה קנאביס אתה?

אתהרוה ודה – אחד מארבעת ה-ודות בתרבות ההינדואיזם – הוא ספר טקסי-דתי, מקורו בשנים 2,000 עד 1,000 לפנה”ס ומספר על הבהנג (Bhang) – מרקחת טקסית המשמשת כפולחן לאלה שיווה. המרכיבים הם קנאביס, עם דגש על חלקי הצמח המכילים קנאבינואידים – החומרים הפעילים בקנאביס, חלב וגהי – סוג של חמאה. צורת ההכנה למעשה מאפשרת לצרוך את צמח הקנאביס באכילה ועדיין לאפשר השפעה פסיכו-אקטיבית, כזו שלרוב מיוחסת לעישון. עד היום למעשה מדובר במנהג מקובל בהודו וסביבתה.

ראו גם: קנאביס ומין בתרבות ההודית

ב-430 לפנה”ס, הרודוטוס – ההיסטוריון היווני הנודע – מדווח על שימוש בקנאביס על ידי הסקיתים, כפולחן טקסי ולמטרות הנאה יחדיו.

בסין נמצא נייר קנאביס פרימיטיבי מסביבות 100 לפנה”ס – התיעוד המוקדם ביותר לנייר.

קנאביס בסין
קנאביס בסין

בתום המאה הראשונה לספירה, החל יבוא חבלי קנאביס לאנגליה.

בספר ‘רשומות שלושת הממלכות’ ישנו תיאור של חווא טו – רופא ומנתח סיני החי בסביבות המאה השנייה לספירה – ושימושו במרקחת על בסיס קנאביס ויין כחומר הרדמה בעבודתו.

הנביא המוסלמי מוחמד, החי בסוף המאה השישית לספירה, הטיף נגד צריכת אלכוהול. צריכת הקנאביס בזמנו עדיין שכיחה ומקובלת.

ראו: קנאביס בנצרות – האם ישו השתמש במריחואנה?

במאה ה-16 השימוש בקנאביס לתעשייה, רפואה והנאה עדיין שכיח, מקובל ואף הכרחי. באירופה, הנרי השמיני, מלך אנגליה, מגדיר צו המחייב חקלאים לגדל מכסה מסוימת של קנאביס וקונס את אלו שאינם עומדים בה. שלושים שנים לאחר מכן, המלכה אליזבת’, שבאופן מוצהר השתמשה בקנאביס להקל על תופעות מחזור הווסת מהן היא סובלת, מגדילה את המכסה ומחמירה בעונשים.

במאה ב-17 המתיישבים בצפון אמריקה מביאים עימם את צמח הקנאביס כגידול חקלאי.

ב-1621 איש הכמורה והמלומד מאוקספורד – רוברט בורטון, מציע בספרו ‘The Anatomy of Melancholy’ את השימוש בקנאביס כטיפול לדיכאון.

ב-1753, פרופ’ קארולוס ליניאוס – בוטנאי שוודי, סווג את המין Cannabis sativa.

עבודת אמן: ג'פרסון ווושינגטון בשדה קנבוס
עבודת אמן: ג’פרסון ווושינגטון בשדה קנבוס

בשנים 1745 עד 1775, ג’ורג’ וושינגטון, אבי האומה האמריקאית והנשיא הראשון, גידל קנאביס בקנה מידה חקלאי. ביומנו אף תיאר הפרדה בין הזכרים והנקבות. ההפרדה מונעת הפריה שבתורה מנמיכה את ריכוז הקנאבינואידים בצמח, מה שמצביע על כך שיועד לעישון.

ב-1793 אף כתב הערה לגנן ב’מאונט ורנון’ – אחוזתו, בנוגע לגידול ‘קנבוס הודי’. כנראה צמח מהמין Cannabis indica, אשר עדיין לא סווג בזמנו. “הפק את המרב מזרע הקנבוס ההודי, וזרע אותו בכל מקום!” (כתבי ג’ורג’ וושינגטון, כרך 33, עמוד 270)

בשנים 1774 עד 1824, תומאס ג’פרסון, אחד ממייסדי האומה האמריקנית והנשיא השלישי, על פי יומניו החקלאיים ומסמכיו האישיים, עסק בגידול חקלאי של קנאביס.

ב-1842 שב הקנאביס לשמש כתרופה זמינה ומקובלת בבריטניה.

“במאה ה-19, מריחואנה הגיחה כתרופה מקובלת במערב. מחקרים ב-1940 על ידי רופא צרפתי בשם ד”ר ז’אק-ז’וסף מוראו [פסיכיאטר צרפתי] מצאו כי מריחואנה מדכאת כאבי ראש, מגבירה תיאבון, וסייעה לאנשים לישון.” (עו”ד ריצ’ארד גלן בויר וקווין פיני, חוק המריחואנה הרפואית, 2007).

ב-1850 הקנאביס קיבל מעמד של תרופה בארה”ב. “עד 1850, מריחואנה מצאה את דרכה לפרמקופיאה בארה”ב [סמכות רשמית וציבורית המכתיבה תקנים בנוגע לכל התרופות, במרשם או לא], אשר רשמה מריחואנה כטיפול למספר פגיעות, כולל: כאב ממקור עצבי, טטנוס, טיפוס הבהרות, כולרה, כלבת, דיזנטריה, אלכוהוליזם, התמכרות לאופיאטים, אנתרקס, צרעת, חוסר ריסון מיני, שיגדון, עוויתות שריר, דלקת גרון, שיגעון, דימום ווסתי מוגבר ודימום מן הרחם, בנוסף לפגיעות נוספות. תמיסות מריחואנה מוגנות בפטנט נמכרו…” (עו”ד ריצ’ארד גלן בויר וקווין פיני, חוק המריחואנה הרפואית, 2007.)

ב-1906 חוקק בארה”ב חוק אשר חייב ציון נוכחות במוצרים, בין היתר של אלכוהול, אופיאטים וקנאביס – ‘Pure Food and Drug Act’. מה שהוביל בסופו של דבר להקמת מנהל המזון והתרופות האמריקאי.

ב-1914 חוקק בארה”ב חוק אשר הסדיר ומיסה שימוש באופיאטים וקוקאין – ‘ Harrison Narcotics Tax Act’, ולראשונה הפך שימוש וסחר בלתי מפוקח לעבירה. ניצול לרעה של החוק על ידי הרשויות המדינות, אשר הגדירו בחוק את צמח הקנאביס כנרקוטיקה, הוביל למעצרים הראשונים הקשורים לסחר ושימוש בקנאביס.

ב-1937 חוקק בארה”ב החוק הראשון אשר הפך אחזקה, סחר ושינוע קנאביס לעבירה פדרלית – ‘Marihuana Tax Act of 1937’. בין הטענות הרבות אשר הובילו לאיסור, נטען כי קנאביס מוביל לשיגעון, אלימות ו”מיניות יתר”.

ראו: גלגולה של המילה “סמים” – מימי התנ”ך ועד ימינו אנו

אגב, ב-1942 עדיין גידלו קנאביס בקיבוץ דפנה בישראל.

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר