מחאת הקנאביס הרפואי 2013 – מורה נבוכים

שביתת הרעב מחוץ לביתה של שרת הבריאות נמשכת זה היום השישי ברציפות ועל אף נסיונות הידברות עם המפגינים, גרמן אינה מצליחה לספק את מבוקשם. איפה הפערים?

שביתת הרעב שהחלה ביום ה’ בשבוע שעבר (16.5) הגיעה אמש לשיא כאשר פעילים ממחאת “צדק חברתי” הגיעו להביע תמיכה במאבקם של החולים. שרת הבריאות יעל גרמן יצאה לשוחח עם המפגינים בכדי לנסות ולספק את דרישותיהם, אך נראה שפערים גדולים מדי מונעים כל סיכוי להבנה.

הבוקר (21.5) הודיעה שרת הבריאות למפגינים כי היא דורשת שיפנו את השטח בו הם נמצאים וכי אין ביכולתה לעזור להם יותר.

החלטנו לנסות ולעשות סדר בכדי לנסות ולהבין איפה הפערים.

טענת השרה: “לא היה כל שינוי במדיניות”

השרה טועה! שינויים רבים נעשו בתחום הקנאביס הרפואי, על כולם דיווחנו כאן לפני חודשיים. התניית קבלת אישור רפואי בויתור על רשיון הנהיגה (סעיף שבוטל בעקבות המחאה), חתימה על ויתור סודיות מלא (סעיף שבוטל בעקבות המחאה), תנאי של שימוש בתרופות קונבנציונאליות במשך 12 חודשים לפחות לפני קבלת אישור רפואי ואיסור על מכירת מוצרי מזון למטופלים, הם רק חלק מרשימת ההוראות החדשות של משרד הבריאות.

אז איפה הפער? השרה ניזונה ממידע שמסופק לה על ידי גורמי משרד הבריאות, אשר מצד אחד קובעים מדיניות הפוגעת בחולים ומצד שני טוענים כי אכפת להם והם רק רוצים לעזור. עושה רושם שישנו פער תקשורתי מסויים בין השרה הטרייה שנכנסה לתפקידה לפני שבועות בודדים בלבד לבין מדיניות המשרד שנקבעת מזה שנים רבות על ידי מנכ”ל המשרד ולא על ידי השר הממונה (שר הבריאות הקודם, יעקב ליצמן, הודיע כי אין בכוונתו לעסוק בנושא הקנאביס. כנראה ידע היטב מדוע).

טענת השרה: “אין שחיתות במשרד הבריאות”

השרה טועה! במשרד הבריאות בכלל ובתחום הקנאביס הרפואי בפרט ישנם לכאורה אי סדרים חמורים וייתכן ואף ניגודי אינטרסים.

אז איפה הפער? השרה גרמן כנראה לא צפתה בכתבה ששודרה בערוץ 1 בתכנית “מבט שני” ובה ניתן לראות כיצד יהודה ברוך, מי שהיה האחראי הבלעדי על תחום הקנאביס הרפואי, ניהל את מתן הרשיונות דרך בחור בשם אורי גלזר אשר היה מספק רשיונות גידול בתמורה לטובות הנאה לכאורה. ניתן וסביר בהחלט להניח שלא רק יהודה ברוך ידע על כך, כי אם גם מנכ”ל המשרד וסגנו (ואם לא ידעו על כך, מוטב שיפתחו בחקירה או לכל הפחות יבהירו את הנושא אחת ולתמיד).

בנוסף, על אף שהשרה חזרה שוב ושוב על דבריה כי אין קשר בין גורמי המשרד לחברות התרופות, טענות מצד גורמים שונים אומרות כי לבעלי תפקידים במשרד הבריאות יש לכאורה קשרים הדוקים עם גורמים פרטיים וכי יובל לנדשפט, מנהל יק”ר (היחידה לקנאביס רפואי) החדש, היה בעברו בקשרים כאלו ואחרים עם חברת ‘סופר פארם’.

טענת השרה: “כמות הרשיונות בארץ היא הגדולה בעולם”

השרה צודקת וטועה! כמות הרשיונות בארץ היא אולי מהגבוהות בעולם, אך יש לכך סיבות אחרות.

אז איפה הפער? הנתונים מארצות הברית מראים כי ישנם מעל ל-7.7 מחזיקי אישור רפואי על כל 1,000 אזרחי המדינה. בישראל, על פי חישוב של 11,000 מאושרים מתוך אוכלוסיה של 8,000,000, ישנם 1.3בעלי אישור על כל אלף אזרחים. כלומר – הטענה אינה נכונה מעצם מהותה.

בנוסף, החישוב לוקה בחסר מאחר ולא נלקחת בחשבון העובדה שבישראל החוק הפלילי ואכיפתו הם נוקשים ביותר, שלא כמו במדינות מערביות אחרות. בהולנד, ספרד, גרמניה, ארה”ב, ומדינות רבות נוספות, ניתן בקלות לרכוש קנאביס איכותי “לא חוקי” ללא מאמץ רב ובמחיר זול יותר מזה המוגדר כ”רפואי”.

טענת השרה: “לא הורדו התוויות מהרשימה המקורית”

השרה צודקת! מהרשימה המקורית, המכילה בתוכה את מחלת הסרטן, טרשת נפוצה, קרוהן, כאב כרוני ואיידס, לא הורדו התוויות כלל. עם זאת, הבעיה היא לא באותן התוויות ברורות, אלא באלו השנויות במחלוקת – פרקינסון, פוסט טראומה, טורט, פיברומיאלגיה ועוד, אינן מזכות באישור קנאביס רפואי, אך משרד הבריאות מתיר במקרים חריגים שימוש כזה כאשר נראה שאין פתרון אחר, או כאשר מנסים להשתיק מחאה כדוגמת שביתת הרעב של ליאת הלוי אשר זיכתה אותה באישור באופן חריג על אף שסבלה “רק” מאנורקסיה, מחלה שאינה נכללת בהתוויות.

אז איפה הפער? מה שעורר את זעמם של המטופלים הוא החלטת משרד הבריאות כי גם אותם “חריגים” להם ניתנו אישורים באופן פרטני, יימנעו מעתה לקבל אישור שכזה. כלומר – משרד הבריאות החליט להיצמד לרשימה המצומצמת הקיימת היום ולא לחרוג ממנה גם כאשר מדובר במקרים קשים במיוחד. החלטה זו, גם אם אינה מהווה “צמצום רשימת ההתוויות” דה-פקטו, היא בהחלט הקשחה של העמדות מצד משרד הבריאות. דרישת המפגינים היא למעשה לביטולה המוחלט של רשימת ההתוויות או לכל הפחות להרחבתה כך שתכלול מחלות ובעיות בריאותיות רבות אחרות.

טענת השרה: “מספר ההיתרים רק הולך וגדל”

השרה צודקת וטועה! טענתה כי מאז שנת 2009 ועד שנת 2012 גדלה כמות האישורים מ-3,500 ל-10,000 היא נכונה.

אז איפה הפער? ראשית, על אף שהשרה טוענת שבשנת 2012 היו למעלה מ-10,000 בעלי אישור, במהלך השנה האחרונה ירדה כמות המחזיקים באישור רפואי אל מתחת ל-9,000. כלומר – כן היתה ירידה בכמות האישורים.

בנוסף, אותה עלייה בכמות ההיתרים לא נעשתה בזכות משרד הבריאות אלא למרות משרד הבריאות. 10,000 מטופלים הם טיפה בים של עשרות אלפי דורשי אישורים וכאלה שכלל לא דורשים כי יודעים שלא יקבלו. עשרות אלפי חולי טורט, מאות אלפי חולי סוכרת ואלפי חולי הפרקינסון למשל, כולם היו יכולים להנות מהיתרונות של הקנאביס בטיפול במחלתם, אלמלא אותה רשימת התוויות.

מעבר לכך, באוקטובר 2010 כתב מנכ”ל משרד הבריאות את מכתב ההנחיות הידוע לשמצה ובו הודיע כי “המדיניות שאני קובע לנושא היא להגביל את מספר המשתמשים… גם על חשבון פגיעה בחלק מהאנשים שיכולים להשתפר רפואית.” כמו כן הודיע גמזו כי יש להגביל באופן ספציפי הבחנות כמו פרקינסון, פיברומיאלגיה ועוד. לדבריו, הסיבה להגבלה זו, היא איננה סיבה רפואית כגון חוסר יעילות התרופה או בגלל שהתקבלו דיווחים על תופעות לוואי שליליות שלה, אלה החשש האישי שלו מפני “תהליך שהתרחש בקליפורניה”…

מספר חודשים לאחר מכן, בדיון שנערך במשרד לבטחון פנים, התחייב המנכ”ל כי מספר החולים בעלי האישור לא יעבור את ה- 5000. מאז, הרושם הוא שמנכ”ל משרד הבריאות, סגנו הד”ר בעז לב והמערכת שמתחתיו עושה ככל שביכלתה על מנת להוציא אל הפועל את מדיניות צמצום ההיתרים, לא פעם על חשבון בריאותם ואיכות חייהם של החולים מהם נמנעת התרופה. בנוסף, בחודש יולי 2011, אמרה רפ”‘ק אראלה כנפו כי המשטרה ממליצה, כאמצעי הרתעה מפני השגת אישורים שלא לצורך לשימוש בסם, לשלול את רישיון הנהיגה של מי שהותר להם השימוש בקנביס רפואי.

טענת השרה: “רבים מהמפגינים כלל לא הגישו בקשה”

השרה צודקת! עשרות אלפי חולים המעוניינים באישור קנאביס רפואי אינם מגישים את הבקשות למשרד הבריאות מאחר ונסיונם לימד אותם שהמשרד אינו מאשר את הבקשות.

אז איפה הפער? ראשית, אין באפשרותו של חולה להגיש בקשה לאישור קנאביס רפואי בעצמו. על המעוניין בקבלת אישור לגשת לרופא/ים מומחה/ים ולבקש מהם את ההמלצה לטיפול. הרופא מגיש את ההמלצה למשרד הבריאות שבתורו מחליט אם לאשר או לא. אותם רופאים מומחים אשר המליצו על שימוש בקנאביס מכירים היטב את רשימת ההתוויות של משרד הבריאות ואת עמדתם של העומדים בראשו ולכן אינם מגישים את ההמלצות כלל. שנית, תהליך הבקשה אורך זמן רב ועולה כסף רב שלרבים מהחולים פשוט אין…

הטענה כלפי החולים כי אינם מגישים את הבקשות אינה הוגנת כלל שכן גם כאשר מוגשת הבקשה, במרבית המקרים היא מסורבת מאחר ואינה עומדת בתנאי וועדת ההתוויות. בנוסף, חולים רבים מתלוננים כי גם כאשר נשלחות ההמלצות למשרד הבריאות, במקרים רבים הפקס נאבד ואין כל אפשרות לוודא הגעתו מאחר והטלפון לבירורים אינו זמין ברוב מוחלט של שעות היום.

טענת השרה: “קנאביס זה לא תרופה”

השרה צודקת! קנאביס הוא לא תרופה ועל אף סגולותיו הבריאותיות, לעולם כנראה לא יוכל להיות. זאת מאחר ובכדי לעמוד בהגדרת “תרופה”, על החומר המדובר לעבור בדיקות ומחקרים מחמירים ביותר אשר עולים כסף רב. חברות התרופות, המממנות העיקריות של מחקרים מסוג זה, מסרבות לקיימם מאחר ועל צמח הקנאביס לא ניתן לרשום פטנט ולכן גם לא להרוויח ממנו. במקביל, חברות תרופות מסויימות, יחד עם ממשלת ארה”ב, ממשיכות לרשום פטנטים על מרכיבי הצמח (קנבינואידים) ובעזרתם מפתחות תרופות מרשם המבוססות על הקנאביס ונמכרות באלפי שקלים (“סטיבקס”, “מרינול” וכו’).

אז איפה הפער? הקנאביס הוכח באלפי מחקרים ובאלפי עדויות חיות, כחומר היעיל להקלה על מגוון רחב ביותר של תופעות בריאותיות כאשר יתרונו הבולט הוא בהיעדר תופעות הלוואי הקשות הנלוות לתרופות המרשם הקונבנציונאליות. תופעות הלוואי היחידות של הקנאביס הן למעשה תופעות רצויות – הגברת תחושת התיאבון, הקלה על הירדמות ושינה עמוקה, הפחתת הסבל מכאבים ושיפור מצב הרוח. זאת מבלי להזכיר את המחקרים הרבים שמצאו כי קנאביס מרפא סרטן ותורם להקלה על מחלות רבות אחרות. (ראו: קנאביס – בריאות ומחקרים).

קנאביס הוא צמח בריא, בדיוק כפי שתפוז, שום וג’ינג’ר (באמת ג’ינג’ר), הם חומרים טבעיים אשר תורמים לבריאות האדם.

טענת השרה: “אני רק שרת הבריאות, זה לא בסמכותי”

השרה צודקת וטועה! החוק בישראל קובע כי קנאביס הוא סם מסוכן ללא כל תועלת רפואית ולכן האפשרות היחידה לספקו בהיתר של המדינה, היא בהתאם לרשימת התוויות שקובעת וועדה מסודרת. כלומר עד שלא יוסר הקנאביס מפקודת הסמים המסוכנים, אנו צפויים להמשיך לשמוע על סבלם של כאלו שלא קיבלו את האישור המיוחל ממשרד הבריאות.

אז איפה הפער? על אף דרישות חוזרות מצד המפגינים לשמוע מי מנהל את “וועדת ההתוויות”, מי יושב בה ומה נקבע במהלכה, טרם סיפקה השרה תשובה לטענה זו. אמנם קיימת לכאורה וועדה שכזו, אך מעולם לא פורסמו הפרוטוקולים מדיוני הוועדה ואין אנו יודעים על אילו נתונים מבססת הוועדה את החלטותיה לאשר או לא לאשר התוויות. אם נצטרך להעריך, אפשר לנחש שבוועדה יושבים פרופ’ רוני גמזו, מנכ”ל משרד הבריאות (שאמר לאחרונה ש”קנאביס הוא סם מסוכן”), בועז לב, המשנה למנכ”ל משרד הבריאות (שאמר לאחרונה ש”קנאביס הוא סם ממכר”) ויובל לנדפשט, מנהל היחידה לקנאביס רפואי, שנכנס לתפקידו רק לפני מספר שבועות בודדים.

עובדות אלו, יחד עם עדויות על לחצים ואיומים מצד חברות התרופות, חשדות לקשרים שקיימים לכאורה בין מנהלי המשרד לאותן חברות וחוסר נסיונה של שרת הבריאות, גורמים לכך שאותה וועדת התוויות הפכה למעשה לוועדת חיים ומוות שקובעת האם אנשים יחיו בכיף או יסבלו בדרכם לקבר.

מצד שני, השרה טועה וזאת מאחר ואם היתה שמה את כל כובד משקלה בכדי להגדיר שוועדת ההתוויות תאשר שורה רחבה יותר של מחלות, כך היה קורה. אמירה מסוג “אני רק שרת הבריאות” היא למעשה התחמקות מאחריות.

לסיכום

נראה שהפער בין עמדתה של שרת הבריאות גרמן לבין דרישותיהם של המטופלים והמפגינים עדיין גדול. דרישותיהם של שובתי הרעב הן לבטל את תנאי 12 חודשי ההמתנה לפני הגשת בקשה, ביטול וועדת ההתוויות (או לכל הפחות הרחבה משמעותית של רשימת ההתוויות), קבלת אישור לקנאביס רפואי תוך 10 ימים מיום הגשת הבקשה והתרה לרופאים מומחים בתחומם לספק אישורי קנאביס רפואי על פי ראות עינם ועל סמך סימפטום רפואי (הקאות, כאבים וכו’) ולא על סמך שמות של מחלות, זאת בדומה לכל תרופת מרשם אחרת.

גרמן הבטיחה אמש כי תיפגש עם נציגי השובתים במהלך השבוע הבא בכדי לנסות ולגשר על הפערים. המפגינים מבטיחים להישאר מחוץ לביתה עד שתיעננה דרישותיהם.

צפו: שרת הבריאות מדברת עם המפגינים אמש (20.5):

צפו באירוע המלא (צילום: אבי בלכרמן):