מזל שהתינוקת בלעה חשיש / לירן שלו

לירן שלו מסביר מדוע הוא לא נפל מהכיסא כששמע את הדיווח על התינוקת המסכנה שבלעה חתיכת חשיש…

אתמול התבשרנו בחדשות סוף השבוע על מקרה מצער בו תינוקת בת שמונה חודשים “בלעה אצבע חשיש” ומאושפזת כרגע ב”מצב קשה” בבית החולים מאיר בכפר-סבא.

התקשורת הפופולארית דאגה לסקר את האירוע היטב והתינוקת המסכנה זכתה לחשיפה נדירה ב-MAKO, YNET ואפילו במהדורה המרכזית של חדשות ערוץ 2 פירגנו בכתבה עם כמעט שתי דקות מסך בהם בין היתר דאגו להראות את האחיות ההמומות מהמקרה: “תראי איזו ילדה מהממת, איך היא הגיעה לדבר כזה” שואלת אחת מהן “את יודעת מה? זה מעביר בי צמרמורת”.

ובכן, אני מתנצל על חוסר הרגישות מצידי, אבל לי זה לא העביר צמרמורת. מה שכן המקרה גרם לי להיות מופתע מחדש, בפעם המי יודע כמה – כיצד אנשים אינם “זהירים” בתקשורת שהם צורכים. לא עוצרים מידי פעם לחשוב ופשוט משתמשים בדיווחים השונים כחיזוק משמעותי לדעות קדומות שלהם.

מה לא בסדר בתינוקת שבולעת חשיש?

בכל פעם שמתפרסמת ידיעה בתקשורת על מקרה שכזה מיד יוצאים כל אותם “מתנגדי הסמים” ודואגים לנצל את הסיטואציה בכדי לנגח ולבקר את המחדלים הלא נכונים בעליל (הטענה המרכזית והמגוחכת ביותר בעיניי היא “כיצד נותנים להורים שמעשנים חשיש להחזיק בילדים” כאילו כותב הטוקבק לא מחזיק כמה בירות במקרר או בקבוק יין טוב שהוא שומר “לאירועים מיוחדים”).

וזו בדיוק הנקודה: המחדל הוא חוסר האחריות של ההורים על הילדים, על כך צריך לתת את הדין – אין לי מושג כיצד קוביית החשיש בכלל נכנסת למשוואה – הרי ברור לכולם שאם התינוקת הייתה מטפסת על המרפסת נופלת שלוש קומות וגומרת את החיים שלה עם הפרצוף על הרצפה אף אחד לא היה יוצא נגד אותן “מרפסות המוות” הרשעות, זה פשוט מטומטם לעשות את זה – גם אם היה קורה מקרה בו תינוקת מכניסה את ראשה לתוך תנור לוהט ומוצאת את מותה במוות כתוצאה מכוויות נוראיות – האם היינו יוצאים כנגד תנורי המטבח באשר הם? וודאי שלא, זה תנור, הייעוד שלו הוא להגיע ליותר מ-200 מעלות, אחרת הוא לא היה תנור – האחריות שלנו בתור אנשים בוגרים שמודעים לכך שיש פעוט בבית הוא לוודא שאותו פעוט לא יתקרב לתנור, או לכל דבר אחר שעלול לפגוע בו בבית – ולעזאזל, יש כל-כך הרבה דברים שיכולים לפגוע בתינוק בבית שלנו, לפגוע הרבה יותר מחתיכת חשיש…

למעשה, כשחושבים על הדברים קצת יותר לעומק מבינים שצריך להגיד תודה שהתינוקת בלעה חתיכת חשיש: היא לא בלעה גולה מזכוכית שהייתה חונקת אותה למוות, לא בלעה אקונומיקה או אלכוהול חלילה.

“מבחן האקדח לרקה”

בכתבה בחדשות ערוץ 2 הציגו את ד”ר יוסי בן ארי שסיפר לנו על כך ש

“לאחרונה יש עליה בשימוש של החשיש המדיקלי, החשיש הרפואי, יותר בסביבה הטבעית של הילדים ואני מתרה בהורים להזהר מאוד שזה לא יגיע לידי הילדים”.

ובכן, עם כל הכבוד לד”ר בן ארי, שאני בטוח שהידע הרפואי שלו עולה באלפי מונים על הבורות שלי בנושא – אבל אם כבר קיבלת כמה שניות זמן מסך בערוץ הנצפה ביותר בישראל, והחלטת לנצל את אותו זמן מסך יקר בשביל להעביר מסר חשוב להורים בישראל – לא היה עדיף להעביר אזהרה קונקרטית יותר להורים שפשוט ישימו עין על מה שהילדים שלהם מכניסים לפה בכלליות? כי אני ממש לא חושב שבליעת חשיש היא המקרה החמור ביותר של רשלנות מצד ההורים.

למעשה, אם ניקח מצב היפוטטי בו מטורפים סדיסטים פורצים אליכם הבייתה, מכוונים לכם אקדח לרקה וקובעים עובדה:

“אנחנו מטורפים סדיסטים שרוצים לראות את התינוק שלכם מכניס משהו לפה וסובל – או שהולכים לארון התרופות החוקיות, או שנותנים לו לבלוע פרח קנאביס”

– מה הייתם עושים??

אני מזמין אתכם לקום רגע מהכיסא, לגשת לארון התרופות בבית שלכם ולהתבונן בתוויות היטב – אין תרופה חוקית אחת בארון התרופות שלי (אחת!!) שהייתי מעדיף שהתינוק הקטן והחמוד שלי יכניס לפה מאשר פרח קנאביס.

איזה אינטרס יש לאבא שהתינוק שלו יבלע אקמול, אדוויל או תרופות מרשם למיניהם שגרמו כבר בעבר באופן מוכח למקרי מוות של בוגרים מאשר צמח תמים יחסית שהשפעותיו השליליות על הילד מסתכמות באפאטיות ונמנום כמו שדיווחו אתמול ב-Ynet:

“אמש הגיע הדוד לבית הוריה בטירה שבמשולש, ומצא אותה כשהיא אפאטית וכמעט לא מגיבה לסובבים אותה”

בואו לא נתייחס כרגע לעובדה שהתיאור הנ”ל מתאים במדויק לאופן שבו נראים רוב האנשים בדקות הראשונות לאחר שהם צורכים קנאביס עם הרבה חומר פעיל (שוב, אסור שהתינוק יגיע למצב הזה אבל אין על מה להיות המומים – זה חשיש. וזה בין היתר מה שהוא עושה).

ננסה להיכנס לפרופורציות: לעצור רגע את שטף המחשבות האינטנסיבי שזורם לראשנו, להביט על התמונה הכללית ולשאול את עצמינו מה באמת לא בסדר במה שקרה כאן? מה הוא המחדל האמיתי בסיפור?

רק כך לדעתי נוכל להגיע למסקנות יעילות באמת שאינן מסתכמות בפופוליזם זול.

המקרה המצער מאתמול הוא ממש לא המקרה הראשון בארץ בו פעוט מכניס לגופו “סם מסוכן” מסוג “חשיש” או “מריחואנה”. לפניו היו מספיק “תאונות” בסגנון כמו התינוקת בת שבעה חודשים מירושלים שבלעה חשיש (2011) תינוק בן שנה מבאר שבע (2008) ותינוקת בת שנה מראשון-לציון (2005). בשלושת המקרים הללו, כמו בשאר המקרים האחרים, לא מצאתי אף דיווח על נזק משמעותי או פגיעה קטלנית כלשהיא בתינוק – פגיעה אשר ללא ספק הייתה קורת במקרה בו התינוק היה מכניס לפיו כמעט כל דבר אחר שמסתובב בבית. במקרה של התינוק מבאר-שבע אף דווח שהוא שוחרר לביתו כשהוא בסדר גמור, וגם במקרה מאתמול ד”ר עיראקי ציין בניגוד לכל אותם “כותרות אפוקליפטיות” שמצבה של התינוקת יציב.

אז חברים, בואו נפסיק להיות מטומטמים ונתחיל לגלות אחריות:
בתור הורים – לגלות אחריות על הילדים היקרים שלנו.
בתור צרכני תקשורת – לגלות אחריות על האופן שבו אנו מקבלים ומפרשים את הדיווחים השונים.

המון בריאות וחג שמח!

קיראו עוד: “תינוקות המריחואנה” – עישון מריחואנה או חשיש בזמן הריון איננו פוגע בעובר