2012 – שנת הסמים הסינתטיים
החל מקניבלי “מלחי אמבט” וכלה בביקורים בחדרי מיון הקשורים לספייס, 2012 הייתה השנה בה הסמים הסינתטיים נכנסו לפנתיאון הסמים.
זוהי שנתו של החיקוי. תבשילים מכושפים של סמים סינתטיים חדשים, רובם ממריצים, שנרקחו כמו מלחי אמבט או מרקחות “ספייס”, הציעו למשתמשים צורות חדשות של רולטה רוסית, ושינו באופן בלתי הפיך את פני הסחר הבינלאומי בסמים. 2012 הייתה גם השנה בה ההיסטריה השתלטה. מיתוסים החלו להצטבר, ובכל מקום שהסתכלת, מישהו כביכול עשה משהו פסיכוטי בגלל השימוש בחומרים הסינתטיים החדשים. מי יכול לשכוח את רודי יוג’ין, הקניבל מפלורידה קוסווי, האיש המוזר אוכל הפנים בהשפעת מלחי אמבט? המתקפה הותירה את גורמי אכיפת החוק תוהים כיצד סם היה יכול לגרום ליוג’ין לפשוט את בגדיו, לתקוף אדם חסר בית, וללעוס חתיכות של בשר מפניו.
ובכן, אלה לא היו מלחי אמבט, כפי שהתברר בהמשך. אבל זה לא חשוב. כפי שכותבת טור במגזין אמריקאי, מאיה סאלאביץ, כתבה : “למרות העובדה שליוג’ין לא היו סמים סינתטיים במערכת שלו, סביר להניח כי המקרה שלו עדיין ישמש במשך שנים רבות כדוגמה למה שמלחי אמבט יכולים לגרום לאנשים לעשות.” אבל משתמשי סמים ראו את זה בצורה שונה. אחרי הכול, כמה קטלניים יכולים להיות באמת מלחי אמבט, אשר תלויים על המדף לצד הבשר המיובש, משקאות האנרגיה וטבליות הקפאין במינימרקט המקומי?
עד שנת 2012, ממריצים מסוג אמפטמין, לרבות נגזרות מלחי אמבט סינתטיים, הפכו פופולריים ברחבי העולם יותר מקוקאין או הרואין, כך על פי משרד האו”ם לסמים ופשיעה (UNODC). ההאפלה הבינלאומית הזו על “סמים קשים” על בסיס צמחי שהתרחשה בעבר, מייצגת שינוי פרדיגמה מרכזי בנוף סחר הסמים הלא חוקי. צמיחת השוק המדהימה של הממריצים הסינתטיים לא קשה להבנה. מוצרי סמים המבוססים על מלחי אמבט זינקו בפופולריות לאורך שנת 2012 בעיקר בשל האמונה בקרב משתמשים שהסמים היו : 1) חוקיים למחצה, 2) לא ממכרים, 3) בטוחים יחסית, 4) בלתי נראים בבדיקות סמים.
עד סוף השנה, זה נהיה ברור שאף אחד מהדברים האלה כבר לא היה נכון.
ראשית, מלחי אמבט, בדיוק כמו ספייס וחיקויי קנאביס אחרים, הם כבר לא חוקיים ומסתבר גם שרבים מהסמים שנמצאו במלחי אמבט הם ממכרים וחלקם אף נושאים סכנות בריאותיות ידועות. בנוסף, למרות שהכוונה הייתה לעדן את בדיקות הסמים שנתנו דחיפה גדולה למעמד החדש הזה של כימיקלי פנאי, מרכיבי מלחי אמבט עיקריים ניתנים כעת לזיהוי בבדיקת שתן שגרתית.
החוקרים הקניטו את האשמים העיקריים בשתי הקטגוריות של החומרים הסינתטיים – באשר למריחואנה סינתטית, זוהי משפחת כימיקלי המחקר JWH. באשר לחומרים ממריצים, אלה הם קתינונים, תרכובות כמו מפדרון ו-MDPV, ממשפחת האלקלואידים הפסיכו-אקטיביים הכוללת גת, הצורה הלעיסה של ספיד, הפופולרית במזרח אפריקה.
אבל האמת היא שאף אחד לא באמת יודע בוודאות מה בדיוק היה בתוך חבילות הפלסטיק המבריקות הללו. אף אחד לא ידע כמה לקחת, או כיצד לקבוע כמה נלקח. רופאים לא יודעים מספיק אודות הסמים כדי לאבחן מנות יתר באופן עקבי, הבדיקה שהייתה זמינה לגילוי ממריצים סינתטיים הייתה יקרה ומפוקפקת וההשפעות היו בלתי צפויות באופן פרוע. משתמשים משרתים בתור שפני ניסויים תמימים עבור מעצבי מחתרת, בולעים תרכובות שלא ידוע עליהן כלום, או כמעט כלום מבחינה קלינית. כאבי ראש אלימים, פראנויה, הפרעות ראייה וקבלת החלטות לקויות, כולן יכולות להיות השפעות של מלחי אמבט. אבל אפשר גם להתמסטל קצת, ולעבור את הערב ללא שריטה. האם הם בטוחים? כן ולא. אולי. הרבה אנשים השתמשו במלחי אמבט ונשארו בחיים כדי לספר על זה. אבל ממריצים מבוססי מלח אמבט ונגזרות מריחואנה בסגנון ספייס יכולים לפעמים גם להיות מושווים ל”שוט של מתאמפטמין וצ’ייסר של PCP”, במילותיו של אחד ממשתמשי מלחי האמבט. וזה לא רעיון ממש מוצלח לערב מהנה.
אנחנו יודעים שהדברים האלה נכונים, כי 2012 הייתה גם שנה של “מחקרים ממומנים היטב, שנערכו היטב על השפעות של תרכובות סינתטיות במודלים של בעלי חיים,” אומר דוד קרול, פרמקולוג המוזיאון למדעי הטבע בקרוליינה הצפונית, ובעברו פרופסור ויו”ר הפקולטה למדעי הרוקחות באוניברסיטת דורהאם המרכזית בצפון קרוליינה. ד”ר קרול עוקב אחרי מוצרי הסמים הסינתטיים החדשים במשך שנים, ומציין כי בתחילת 2012, בזמן שמשתמשים המשיכו להופיע בחדרי המיון במספרים משמעותיים, חוקרים ברחבי העולם היו לחוצים למצוא דרכים להבדיל בין מגוון המוצרים הכימיים שמרכיבים את הסמים החדשים. מלחי אמבט הם לא רק סם אחד, שנקרא סופר ספיד, קרול מציין. “הטעות הגדולה ביותר שמצאתי היא שהמריחואנה הסינתטית ומלחי האמבט קובצו יחד באותה הקטגוריה של “ממסטלים סינטטיים,” אומר קרול. “אבל הם מכילים תרכובות שפועלות על ידי מנגנוני פעולה מאוד מגוונים כדי לגרום לתופעות פסיכו-אקטיביות שונות מאוד. יש לנו כימיקלים עם השפעה מאוד חזק ופרנואידי של התמסטלות מריחואנה, יש לנו השפעות דמויות השפעות של קוקאין, והשפעות אמפטיות כמו של MDMA.”
גורמי אכיפת החוק במדינת ארקנסו בארה”ב הודיעו לאחרונה כי זיהו 250 כימיקלים שונים במוצרי מלחי אמבט. חוקרים מצאו אופיואידים כמו טרמדול, תרכובות אופיואידים בעלות רצפטורים פעילים כמו קראטום (מיטרגניה ספסיוסה), ואולאמיד ונגזרות חומצת שומן בעלת תכונות פסיכו-אקטיביות במנות של מריחואנה סינתטית כמו גם כמעט כל דבר שעשוי להקשות על מעבדות זיהוי פליליות למצוא הכול: אספסת, עלי קומפרי, פסיפלורה, מנטה, ועוד. כמובן שלא כל התרכובות האלה עוברות בדיקות בטיחות על בני אדם. “בננה קרים ניוק”, שנרכש בחנות עישון אמריקנית, והפך שתי נערות צעירות לחולות מאוד, הכיל 15 זנים של קנאביס סינתטי, אבל אף אחד מהמרכיבים הצמחיים לא הופיע על התווית.
באופן מעשי, מה יכולים מלחי אמבט לעשות לך? הם לא יגרמו לך לנגוס בפניו של אדם זר, אבל הם בהחלט מסוגלים לגרום לך להגיע לחדר המיון. יחד עם זאת, כמו במקרים של ספיד וקוקאין, רוב המשתמשים לא מגיעים בסופו של דבר לבית החולים, אחרת הסמים הללו לא היו פופולריים כל כך. זה לא קשה להבין את המשיכה לחומרים ממריצים, מותאמים אישית או אחרים. אינספור בני דור הבייבי בום ואחרים השתמשו בקוקאין ומתאמפטמין למטרות פנאי, ואין להם בעיה להסביר זאת: זה פשוט מרגיש טוב.
באשר לפקידי בריאות הציבור, הבורים בנושא הסמים החדשים, דיווחים על מקרים של משתמשי מלחי אמבט וספייס שמבקרים בחדרי המיון יצרו גל של דאגה והתראה מצד אמצעי התקשורת. זה הופך את עבודת החינוך הציבורי לקשה עוד יותר, כי חלק מהסיפורים המפחידים האלה היו נכונים:
“תוך כדי הליכה לקראת המטופל, אתה מבחין בגבר רזה יושב פעור עיניים על המדרכה. עורו סמוק ומזיע באופן ניכר, והוא נראה מתוח מאוד. אתה מבחין ברעידות קלות בפלג גופו העליון, לסת קפוצה ומבט חלול בעיניו… כשאתה מתחיל להלביש את השרוול למדידת לחץ הדם, המטופל מתחיל להתנגד באלימות ומשתולל על המדרכה, כאשר הוא עדיין אזוק. נדמה ששום דבר לא יכול להרגיע אותו, ובו בזמן הוא דופק את ראשו על המדרכה ומנסה לבעוט בך… טמפרטורת הגוף שלו היא 39.5 מעלות צלסיוס… מאוחר יותר במשמרת שלך, אתה חוזר לאותה מחלקת חירום ומקבל הודעה כי החולה אובחן כסובל מלרבדומיוליסיס והודה בנטילת “מלחי אמבט” בשלושת הימים האחרונים”.
כך אומר ג’ון נווין, טכנאי רפואי ופרמדיק חירום מקליפורניה. ורבדומיוליסיס, אגב, הוא פירוק של רקמת שריר שלדי, אשר יכול לגרום לסיבוכים מכוערים כמו נזק לכליות. 2012 הייתה גם שנתם של הדיווחים הרשמיים הראשונים על נזק כלייתי חריף כתוצאה ממלחי אמבט, ככל הנראה MDPV או מפדרון. נראה שפציעת כליות חריפה היא תופעת לוואי נדירה אך הרסנית של הסמים האלה. במרץ האחרון, פקידי הבריאות בויומינג לא הצליחו להסביר תופעה של כאב כליות והקאות בקרב בני נוער בעיר קספר. שלושה ילדים אושפזו בסופו של דבר אחרי שעישנו משהו שתואר כ”תבלין אוכמניות”.
חלק מהקורבנות ככל הנראה סבלו ממינון יתר של אקסטזי או סמים אחרים, אבל בשנה שעברה טוויסט חדש אודות המבנה המולקולרי של קתינון החל לקבל תאוצה רצינית בארצות הברית. כדי להישאר צעד אחד לפני החוק, כימאים מהמחתרת החלו ערוך ניסויים על כמויות גדולות של אמפטמין מגרסה שונה בעלת השם מפתל-הלשון מתילנדיוקסיפירוואלרון, או בקיצור MDPV. ומה רואים חובשים ופרמדיקים במקרים בהם ניתן לזהות את מנת היתר כזו של MDPV? חוסר שקט, טכיקרדיה, הזיות, התנהגות תוקפנית, יתר לחץ דם, כאבים בחזה, ראייה מטושטשת, ומספר מקרי מוות לכאורה. היה ברור שהקתינון הסינתטי מסוגל לייצר אפקט פסיכוטי הדורש תרופות הרגעה. כל זה נשמע דומה באופן מוזר למינון היתר של אבק המלאכים משנות ה-60 וה-70, כאשר חומרי ההרדמה הווטרינריים נהנו מתקופה של מוניטין מפוקפק.
אז בסדר, ספייס ומלחי אמבט אינם בטוחים כמו חלב. גם לא הרואין וקוקאין. שום דבר לא בא ללא סיכון. אבל האם מלחי אמבט ממכרים? כל מה שצריך זה רק כמה התבטאויות חמורות מהמשרד הלאומי למדיניות פיקוח על סמים כדי להתחיל קרבות סוערים על מדיניות הסמים. אבל במקרה זה, הראיות מהמחקר בבעלי חיים לא נראו טוב עד סוף השנה, כפי שניגר מהממצאים בכמה מעבדות מחקר באוניברסיטאות נחשבות.
ד”ר מיכאל טפה, שעובד עם הוועדה לנוירוביולוגיה של הפרעות ממכרות במכון המחקר סקריפס, חוקר את השאלות האלה במעבדה שלו בלה הויה, קליפורניה. “כן”, אומר טפה, ומתייחס לתרכובות הקתינון, “יש ראיות שהן ממכרות.” אבל זה לא סיפור פשוט. השוואה ישירה למתאמפטמין יכולה להטעות. הוכח שמפדרון מנוהל באופן עצמאי בבעלי חיים בשיעורים גבוהים יותר מאשר מתאמפטמין”, על פי טפה. “וכבר הראינו נתוני ניהול עצמי של MDPV גם כן. אבל מה שאנו יכולים לומר הוא שיש ראיות שסמים אלה מנוהלים באופן עצמאי בבעלי חיים, בדיוק כמו שהיית מצפה מממריצים פסיכומוטוריים. בנוסף, יש רמזים של התמכרות ברמה התאית. עיכוב טרנספורטר הדופאמין הוא תופעה קלאסית של ממריצים פסיכומוטוריים כמו מתאמפטמין, אולי התופעה הבולטת ביותר”, אומר טפה, “וגם המפרדון וה-MDPV גורמים לתופעה הזו”.
אז, נראה שהמלכוד בחלק מהתרופות הללו הוא שהן ממכרות בפוטנציאל. הגרלת השוק המחתרתית תקבע אם כל אחד מהכימיקלים הממכרים האלה יגיע בסופו של דבר לחבילה שלך.
לבסוף, האם מלחי האמבט וסמי ספייס בלתי נראים לבדיקות סמים, כפי שפורסם? התשובה היא לא, לא עוד. ישנן בדיקות סמים חדשות שם בחוץ, שבעזרתן ניתן לזהות רבים מהמרכיבים העיקריים גם במלחי אמבט וגם במוצרי קנאביס בסגנון ספייס. וזה מסמן שינוי גדול שגורמי אכיפת החוק מקווים שיפגע בצמיחה המהירה של התעשייה הזו.
“באופן מתגבר, ובמיוחד בצבא ארה”ב, חברות בדיקה כוללות את התרכובות האלו בשיטות שלהן”, אומר ד”ר קרול. חברה בשם RTI International משווקת כיום ערכת בדיקה חדשה, המאפשרת לזהות מגוון רחב של סמים סינתטיים. יצרני ערכות בדיקות סמים נוספים יגבירו את הייצור בעתיד הקרוב באופן וודאי, אבל זהו מאמץ יקר. “אנשים כנראה לא מודעים לכמה קשה הוא פיתוח שיטות לזיהוי את כל המרכיבים האלה”, מוסיף קרול.
בעוד מלחי האמבט מגיעים בעיקר מאסיה, סמים על בסיס מלחי אמבט מיוצרים כיום במלזיה, במערב אפריקה, ובאיראן – מקומות שקודם לכן היו מחוץ לרדאר כשזה הגיע לייצור סמים. מנכ”ל UNODC, יורי פדוטוב, כתב כי שוק הממריצים הסינתטיים “התפתח מתעשייה מסוג קוטג’ המתאפיינת בפעילות ייצור בקנה מידה קטן יותר של שוק קוקאין או הרואין עם רמת אינטליגנציה גבוהה יותר וקבוצות פשע מאורגנות מעורבות לאורך כל שרשרת הייצור והאספקה”. מלחי אמבט הפכו לעסק גדול.
לגליזציה היא אחת התשובות, אומרים חלק מהמשקיפים. אחרי כל הפיתולים הביזאריים במלחמה בסמים, עכשיו מתמודדת המשטרה עם מעצר אזרחים בגלל שקית של משהו שהם קנו בגלוי בחנות עישון במורד הרחוב. אבל גישה שונה, פחות דרסטית ואולי אפילו הגיונית היא הקלה בבדיקות סמים פורמליים בעבודה – דבר שהוכיח את עצמו בתור משהו שלא שווה את הכסף, ברוב המקרים. פחות בדיקות משמעותן פחות תמריץ לחפש מוצרי סמים שלא נבדקו, מה שמבטיח למשתמשי הקצה סבב בדיקות שתן.
בסופו של דבר, משתמש אחד במלחי אמבט יכול לחוות חווית סמים מקובלת, ואילו אחרים עשויים לגלות שכמה שאיפות של אותו ממריץ סינתטי יביאו אותם לחדר המיון עם קצב לב גבוה באופן מסוכן וסיבוכים אחרים. באשר לקנאביס הסינתטי, סקר גדול של Guardian/Mixmag באנגליה, שכלל את ארה”ב, דיווח כי משתמשי הסמים נטו לדרג את סמי ה-Spice/K2 בתור “מזיקים יותר מעשב טבעי, ופחות סבירים לספק התמסטלות מהנה”.
ותרו על החומרים הסינתטיים. וספרו לחברים שלכם.
