קנאביס רפואי: עבר, הווה עתיד / ד”ר סילביו בריל

השימוש בקנאביס למטרות רפואיות עתיק, כנראה, כימי האנושות. כבר לפני 5,000 שנה נמצאו עדויות בקברי המלכים בהודו, במצרים ובאשור העתיקה לשימוש בו למטרות רפואה. בסין המליץ רופא הקיסר “טאו” כבר לפני 2,000 שנה על קנביס לטיפול במכאובים.

במהלך המאה ה-19, חברות תרופות החלו לחפש תרופות ממקורות צמחיים, ביניהם האספירין שהופק מצמח הערבה, הכינין מצמח הלענה, וכמובן האופיואידים השונים שהופקו מצמח הפרג. באמצע המאה ה-19 החלו חברות תרופות לייצר משחות על בסיס הקנביס הרפואי, ביניהן בריסטול מיירס סקויב, בורהוז-וולקם ואלי לילי.

קנאביס רפואי

בשנת 1941, עקב תהפוכות פוליטיות וכלכליות (בהן תיאוריות קונספירציה מרובות, כמו התנגדות של חברות הטבק והאלכוהול האמריקאיות, חברת דופונט שיצרה חבלים סינתטיים והתחרתה בחבלים המיוצרים מצמח הקנאביס, ועוד) הרשויות האמריקאיות הכריזו על הקנאביס כחומר לא חוקי. הכרזה זו גררה בסופו של דבר את שאר העולם לקבל את העמדה האמריקאית, כך שבשנות ה-50′ למאה הקודמת הוצא הקנביס מחוץ לחוק בכל המדינות המערביות.

ראו עוד: קוקאין – מתרופת פלא לסם מסוכן

הבסיס הפרמקולוגי לשימוש בקנאביס ותוצריו

ידוע כיום על לפחות שני רצפטורים לחומרים קנבינואידים: 1CB ו-CB2 . קולטני ה-1CB מאכלסים בעיקר את מערכת העצבים המרכזית והשפעתם היא פסיכוגנית. ואילו הסוג השני, ה-CB2, מאכלס בעיקר את מערכת העצבים הפריפרית ומקושר להשפעת דיכוי דלקתית, אימונו-סופרסיבית.

ההשפעה הנוספת של החומרים הנ”ל היא על תעלת הסידן מסוג (N (Nerve type . אותה תעלה משמשת מטרה לתרופות המודרניות לכאב נוירופטי מסוג הגבהפנטין (נוירונטין) והפרה-גבלין (ליריקה). התעלה הפרה-סינפטית מכניסה יוני סידן לצידה הפרה-סינפטי של הסינפסה, ובהמשך גורמת לשיחרור של חומרים נוירו-סטימולטורים מסוג glutamate, substance P, noradrenaline שמגבירים את הולכת הכאב. חסימת התעלה מעכבת את שחרור חומרים אילו, ובכך מקטינה את ההיפר-סנסטיזציה של הכאב הנוירופטי ואת הכאב האלודיני.

ראו עוד: הקנבינואידים בקנאביס – מה יש בתרופה שלכם?

בצמח הקנביס יש למעלה מ-460 סוגים של חומרים פעילים. הידועים מביניהם הם ה-Δ9 – THC וה-CBD. חומרים אלו שונים באופן השפעתם. ה-Δ9 – THC משפיע בעיקר על ה-CB1 שהשפעתו היא פסיכוגנית וכנראה גם על מרכזי תיאבון ובחילה במוח. ואילו ה-CBD, השפעתו היא בעיקר פריפרית על ה-CB2, שהשפעתו היא כאב תחושות פריפריות וטונוס שרירי.
הסיבות לשימוש בקנאביס הרפואי

קנאביס

לאורך ההיסטוריה, קנאביס ניתן להקלה במחלות וסימפטומים רבים: כאב במחלות כרוניות, בחילות, חוסר תיאבון, ועוד. עם תחילת השימוש ה”מודרני” בו, הקנאביס הומלץ גם לחולים אונקולוגים שסבלו מתופעות לוואי משניות לכימותרפיה והקרנות: בחילה, הקאות וחוסר תיאבון. בארה”ב, עקב איסור השימוש בקנביס, הוגבל השימוש לתרופה הסינתטית של ה-THC שניתנה במתן אוראלי. התרופה היתה אכן יעילה לעירור תיאבון וצמצום בחילות והקאות, אך לא הקלה על הכאב. מירב המחקרים האיכותיים שנעשו בספרות הרפואית עסקו ב-THC, מאחר וכך וניתן היה לייצר מינונים קבועים ומדויקים, ואף ליצור פלסבו. כאשר נעשה שימוש בתרופות על בסיס קנאביס הכוללות גם את רכיב ה-CBD, שיעור היעילות בשיכוך כאב עלה, בעיקר בבעיות כאב עצביות.

ראו עוד: “תינוק הפלא”: בן 8 חודשים מחלים מגידול סרטני במוח בעזרת קנאביס רפואי

מעבר לרכיבים הכימיים, גם שיטת מתן החומר משפיעה ככל הנראה על יעילותו הרפואית: כדור הניתן במתן אוראלי שונה באופן ספיגתו בדם ובעוצמתו לעומת עישון.

לפני שבוחנים אפשרות למתן קנאביס רפואי לחולה, חייבים לשקול מתן קנאביס רפואי מבלי לשקול תחילה את תופעות הלוואי האפשרויות של החומר. עישון קנאביס בגיל צעיר מקושר להגדלת הסיכוי להתפרצות סכיזופרניה וכן לשימוש בסמים קשים בהמשך החיים. מאידך, יש לשקול את הסיכונים הכרוכים באופציות הטיפוליות החלופיות, לרבות אופיואידים, בנזודיאזפינים, תרופות טרי-ציקליות ותרופות ממשפחות ה-NSAID. לתרופות אלו יש פוטנציאל לתופעות לוואי גדול בהרבה מאשר לקנאביס ואף פוטנציאל ההתמכרות גבוה. ועם זאת, השימוש בקנאביס לעולם לא יהיה טיפול קו ראשון, ויינתן רק לחולים שכבר טופלו בתרופות אחרות שנכשלו מבחינת יעילות או תופעות לוואי. כמו כן, חשוב להבין מה הן אותן תרופות אחרות שבהן מטופלים החולים, כדי לצמצם ככל הניתן תופעות לוואי שמקורן באינטראקציה בין-תרופתית.

הליך האישור

השימוש בקנאביס רפואי מאושר כיום, באופן עקרוני, לכל החולים האונקולוגים הנמצאים בטיפול אקטיבי – בכפוף לשיקול דעתו של הרופא – ולכל החולים הסופניים בסרטן או במחלות אחרות כגון HIV/AIDS, Chron’s ו-MS. הטיפול מאושר לחולי כאב על בסיס פגיעה עיצבית שניסו טיפול תרופתי אחר, ונכשלו. כמו-כן מאושרת התרופה לחולי כאב בהתאם להמלצתם של רופא מומחה. חשוב להבין שמרפאות כאב ברחבי הארץ הן המקום העיקרי שבו הקנאביס הרפואי ניתן כיום לחולים, ואחראים ל-80% מכל רישיונות השימוש הניתנים מדי שנה.

חשוב לציין שגם כאשר הרופא המטפל ממליץ לטפל באמצעות קנאביס רפואי, נדרש אישור זה. אישורו של ד”ר ברוך נחוץ גם בכל מקרה של בקשה להעלאת מינון. האישור מאפשר לחולים לרכוש את עלי הקנאביס – במשקל המצוין והמפורט במרשם הרופא – מאחת העמותות הפועלות בישראל ומגדלות את הצמח באישור.

ראו עוד: מהו נוהל קבלת ההיתר לשימוש בקנאביס רפואי?

לפני מתן ההמלצה צריך לודא שאין קונטרה-אינדיקציה לשימוש ממושך במריחואנה (מחלת נפש פעילה, סכיזופרניה במשפחה קרובה, היסטוריה של התמכרות ועוד). יש להסביר לחולה בפירוט את סיכוני השימוש בקנאביס, את ההשפעות הפסיכו-מוטוריות הצפויות, ולהגדיר יחד איתו את מדדי הצלחת הטיפול (ירידה בצריכת תרופות אחרות, הפחתת כאב, שיפור בתפקוד בעבודה ובמשפחה, וכו’). חולה כאב המטופל בקנאביס רפואי נדרש להגיע לביקורת במרפאת כאב מדי שלושה חודשים.

אופן צריכת הקנאביס הרפואי

כאמור, יש מספר דרכי שימוש בתרופה. עד לפני מספר שנים, בתי-המרקחת שיווקו את גלולות ה-THC הסינתטי. שיווק הגלולות הופסק לאור חוסר כדאיות כלכלי. החולים עדיין יכולים לייבא אותן מחו”ל, אם כי החיסרון העיקרי בגלולות אלו, כפי שכבר צוין, הוא שהן מכילות רק קניבינואיד אחד שיעילותו בעיקר בטיפול בבחילות ובחוסר תיאבון. כמו כן, חולים מתלוננים על כך שהשפעת התרופה מתקבלת רק לאחר מספר שעות מרגע הנטילה (בניגוד להשפעה כמעט מיידית של עישון קנאביס). מאחר ומדובר בתרופה בעלת השפעות מרכזיות, התחושה אינה נעימה לחולים ורובם מפסיקים להשתמש בה.

מריחואנה

העישון הוא, ככל הנראה, הצורה המועדפת על ידי החולים. לעישון יש כמובן מגרעות מעצם חשיפת הריאות והלוע לעשן, ולרופאים יש קושי להמליץ על שיטה זו, אך למתן הקנאביס בשיטה זו יש מספר יתרונות. ראשית, החומר הפעיל מגיע לחולה תוך שניות. בנוסף לכך, למטופל יש יכולת לנטר אחר הכמות הנצרכת בהתאם להשפעתו ולהקלה בתופעות הלוואי (“לקחת שאכטה יותר או שאכטה פחות”). וכמובן, היתרון המרכזי הוא בכך שעשן הקנאביס כולל את רכיב ה- CBD, החומר הפעיל לשיכוך כאב שאינו קיים בגלולות סינטטיות. צורת שימוש שמאפשרת ליהנות מיתרונות העישון מבלי לחשוף את הגוף לעשן היא באמצעות מכשיר אידוי הנקרא “וולקנו”. המכשיר מחמם את עלי הקנאביס ומביא אותם לחום הנמוך במקצת מטמפרטורת בעירה. החומר מנודף ונשאף על-ידי ריאות החולה, ללא כל עשן. גם שיטה זו אינה נטולת חסרונות: ראשית, כמות החומר הפעיל הנשאף נמוכה מזו שנקלטת בעת עישון. שנית, מדובר בפתרון יקר: עלותו של מכשיר הוולקנו היא כ-2,000 שקל.

ראו עוד: וופורייזרים מומלצים ויתרונות האידוי

אפשרות נוספת היא לערבב את פרחי הקנאביס במזון (בדרך כלל תה או עוגיות). למעשה מדובר בפתרון ביניים שבין כדורים לעישון: מצד אחד, הטיטרציה וזמן הפעילות דומים לאלו של כדורי ה-THC. מאידך, פרחי הקנאביס מכילים את כל הרכיבים הפעילים, וניתן לשלוט במידת החומר הנצרך בהתאם להשפעתו, באמצעות שליטה בכמות המזון או השתייה. אפשרות נוספת היא שימוש בטיפות זמן, המופק מצמח הקנאביס.
עתיד

מספר סוגיות עומדות כיום על סדר היום בכל הנוגע לשימוש בקנאביס רפואי. יש לתת עליהם את הדעת לקראת הרחבה אפשרית של השימוש בעתיד, כדי להטיב ולהקל עם המטופלים, ובמקביל למנוע שימוש לרעה בחומר.

1. סוגיית הפצה: כיום, על החולים להגיע אחת לחודש למקום אספקת צמחי הקנאביס. הקשר מטופל-מגדל הוא לא נכון, ואינו קיים בשום מקום אחר בעולם הפרמקולוגיה. יש להסדיר את הפצת הצמחים דרך גוף הפצה ארצי, ולמנוע קשר ישיר בין המגדל לצרכן.

2. בקרת איכות: כיום יש מחסור בסטנדרטיזציה של גידול קנאביס, מבחינת איכות וסוג העלים, וריכוזי החומר הפעיל. יש ליצור מנגנון רשמי שיחייב בקרת איכות, לרבות מדידת כמות חומר פעיל וניקוי זיהומים ומזיקים – בהתאם לסטנדרטים המשמשים את תעשיית התרופות.

3. שימוש מחוץ לבית החולה: כיום האישור לשימוש בקנאביס רפואי תקף רק בביתו של החולה, ואינו מכסה מצבים בהם החולה מתאשפז בבית-חולים או, לחלופין, יוצאת לחופשה בת מספר ימים מחוץ לביתו.

4. מחקר ופיתוח: צריכים להיות כנים ולומר את הדברים באופן ברור: הרבה מאוד מידע חסר כיום בנוגע ליעילות התרופה לטיפול בכאב במצבים רפואיים ומחלות שונות. המצב שבו רופא רושם לחולה תרופה שהוא יודע עליה פחות מהמטופל – הוא גרוע. מחסור הידע הזה יוצר גם מצב של שימוש יתר בקנאביס. כמו כן, יש צורך בפיתוח זנים שונים שכנראה משפיעים אחרת על כאבים הנובעים ממחלות שונות.

5. מערך הדרכה: אי-אפשר לספק למטופל את החומר מבלי להדריך אותו על אופן השימוש, על מינונים, על ההשפעה הצפויה ועל תופעות לוואי אפשריות. כיום הדבר נערך באופן ספורדי ולא עקבי. נדרש מערך מוסמך ומסודר, שידריך את המטופלים בכל הידע הקיים – באופן קונסיסטנטי.

6. נהיגה תחת השפעת קנאביס: אין ספק ששימוש בקנאביס פוגע בטווח הקצר ביכולות סנסו-מוטורויות. ואולם, אין כל הגדרה מתי מתפוגגת השפעה זו. נדרש כאן קביעה של ערך סף קבוע בחוק, שמעל לערך זה הנהיגה אסורה – בדומה לקביעה הקיימת בחוק לגבי אלכוהול ונהיגה.

7. אינטראקציה עם תרופות אחרות: כפי שצוין, אין כיום מידע מספק על אינטראקציה אפשרית של הקנאביס לצרכים רפואיים עם תרופות אחרות. נדרש מחקר כדי להבין קשרים אלו, ולייצר התוויות נגד רפואיות בהתאם.

ראו עוד: קנאביס רפואי – כל מה שרצית לדעת ולא העזת לשאול

סילביו בריל
ד”ר סילביו בריל

הפוסט נכתב ע”י ד”ר סילביו בריל, מנהל היחידה לטיפול בכאב, המרכז הרפואי ת”א ופורסם באתר המרכז הרפואי ע”ש סוראסקי בת”א

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר