בית / כל הכתבות / מדריכים וטיפים / למגדל / דישון ותזונה / תזונת המריחואנה – מדריך בסיסי לדישון קנאביס

תזונת המריחואנה – מדריך בסיסי לדישון קנאביס

תזונה נבונה לבנות בגינה – סקירה קצרה ותמציתית על היסודות העיקריים הקיימים בדשן: מה אנחנו בעצם מאכילים את הקנאביס וכיצד זה תורם לכך שהנסיכות שלנו יניבו פרחים שמנים וריחניים…

בדיוק כמו שאנו – בני האדם, מסוגלים לשרוד תקופה ארוכה רק עם מים ואוכל בסיסי, אולם אם נבקש לגדול ולהתפתח נאלץ להקפיד על תפריט מגוון ותזונה נבונה שתבטיח לנו שהגוף מקבל את כל הויטמנים והמינרלים הדרושים עבורו על-מנת להגיע למלוא הפוטנציאל הפיסי שלו – כך גם עם הקנאביס שלנו. תאורה חזקה ואיכותית והקפדה על השקיית מים כשצריך זה בהחלט האל”ף-בי”ת של כל גנן מתחיל אבל במיוחד כשמתעסקים בגידול ביתי חשוב מאוד לדאוג שהצמח יקבל גם את הערכים התזונתיים הדרושים כדי לעזור לו לצמוח לגדול ולפרוח.

במערכת אקולוגית מושלמת, או לפחות עשירה ופוריה יותר – כמו שיש למשל ביערות הגשם, הקנאביס שלנו לא היה זקוק כנראה לעזרה מצדנו בפרגון של דשן כזה או אחר מכיוון שהאדמה עצמה מסוגלת לספק לצמח את כל מה שהוא זקוק לו. אולם כמו שכבר הזכרנו מוקדם יותר – אנו מתעסקים בעיקר בגידול ביתי שבו הצמח גדל באדנית עם כמות מצומצמת של אדמה כך שלצערנו מרכיבי התזונה הקיימים באדמה לא יספיקו לכל אורך מחזור הגידול של הצמח ואספקה קבועה של דשן הינה הכרחית ביותר.

תזונת הקנאביס – מה יש בדשן בעצם?

בתוך הדשן ישנם מספר יסודות אשר יתרמו בצורה זו או אחרת להתפתחות נכונה ומהירה של צמח בריא – אם זה בהאצת גדילת השורשים, עזרה בספיחת נוזלים, שיפור תהליך הפוטוסינתזה וכ’…

שלושת היסודות העיקריים הקיימים בדשן הבסיסי ומהווים חלק בלתי נפרד מהצריכה היום-יומית של צמח הקנאביס הינם – חנקן זרחן ואשלגן. דשנים אלו מכונים “דשני מאקרו”:

חנקן (N) – הקנאביס צורך חנקן יותר מכל יסוד אחר והוא משמש בין היתר בייצור ה”כלורפיל” – שהוא הפיגמנט הירוק האחראי על קליטת קרני האור לפוטוסינתזה. החנקן נודד מהצמיחה הישנה לצמיחה החדשה ולכן מחסור בו יגרום ראשית להחוורה ולאחר מכן להצהבה ונבילה של העלים התחתונים, בעוד החנקן נודד לאזורי הצמיחה החדשים צמחים הסובלים ממחסור בחנקן מגיבים במהירות לדישון – בתוך יום או יומיים עלים חיוורים נעשרים ירוקים יותר וקצב גדילת הצמח גובר.
החנקן קיים בשתן דגים, תערובת זבלים ודם יבש.

דשן נוזלי

דשן נוזלי

זרחן (P) – זרחן נצרך על-ידי הצמח בהעברת האנרגיה הנקלטת מהאור. הוא גם נצרך בכמויות גדולות יותר לגדילת שורשים ופריחה. מריחואנה עושה שימוש בזרחן בעיקר במהלך הצמיחה המוקדמת ובשלב הפריחה. רוב הדשנים מספקים כמויות מספקות של זרחן ולכן צמחים בדרך-כלל לא סובלים ממחסור.
צמחים הסובלים ממחסור בזרחן מצמיחים עלים קטנים וכהים, עם גזעים וגבעולים אדומים. הקצוות של העלים התחתונים מתים לפעמים, ובסופו של דבר כל העלים התחתונים מצהיבים ומתים. טיפול בדישון משפיע רק על צמיחה חדשה – הצמיחה הישנה שנפגעה לא תתאושש.

אשלגן (K) – האשלגן נצרך ע”י צמחים בכדי לווסת את המטבוליזם (חילוף חומרים) של פחמימות, סינטזה של כלורופיל, וסינטזה של חלבונים. בנוסף לכך הוא מספק עמידות מסוימת כלפי מחלות.
רמות מספיקות של אשלגן יניבו גזע חזק וקשיח בעוד שמחסור באשלגן עלול לגרום להתפתחות גזע גבוה ודק יותר. בנוסף לכך מחסור באשלגן עלול לגרום לשינוי צבע הגזע והפרחים לגוון יותר אדום או סגול.

כמובן שישנם יסודות נוספים המרכיבים את הדשן – אליהם נתייחס בפעם אחרת.

שלבי ההתפתחות השונים של הקנאביס

כמו שאתם בטח מתארים לעצמכם סוג הדשן ותרכובתו תשתנה בהתאם לשלב והנקודה בה נמצא הצמח. מאחר ויסודות מסוימים נותנים דגש על משהו מסוים – בהאצת צמיחת שורשים למשל, בזמן שיסוד אחר דואג יותר לפיתוח פרחים גדולים – סביר להניח שלא נשקה צמח קטן וצעיר באותו תרכובת דשן המיועדת לצמח בשלב הפריחה.

צמח צעיר – רבים נוהגים שלא להוסיף לצמח כלום מלבד המים הנקיים אותם הוא מקבל. כך בשבועיים-שלושה הראשונים (אפילו חודש). הצמח עדיין קטן וצנום ואין לו צורך בתוספי תזונה מיוחדים.

צמח בשלב הצמיחה – לאחר שהצמח כבר פיתח לעצמו מערכת שורשים בסיסית וכבר יצאו לו כמה ענפים מומלץ להתחיל לדשן אותו בדשן עשיר בחנקן. שלושת המספרים הכתובים בדרך-כלל על הדשנים מתייחסים לחנקן אשלגן וזרחן (N:P:K). אם כך אנו מחפשים דשן ביחסים של 8:4:4 או 20:10:10.
יש מגדלים שבשלב זה עדיין נותנים לקנאביס דשן מאוזן יותר כגון – 6:6:6.

יותר מידי דשן עלול להזיק לקנאביס

יותר מידי דשן עלול להזיק לקנאביס

צמח בשלב הפריחה – בשלב זה נשים פחות דגש על חנקן ויותר על זרחן ואשלגן. הזרחן עוזר לצמח בהפיכת האנרגיה הנקלטת מהאור למרכיבים כימיים, והאשלגן כאמור תומך בתהליך חילוף החומרים של הצמח לכן חשוב “לפנק” את הצמח במרכיבים אלו – הכל כמובן במידה. דשן המיועד לפריחה יכיל בדרך כלל יחסים של 6:12:10.

דישון ייחורים – כשאנו ניגשים להשקות ייחור של קנאביס נדאג לתת לו כמות מינימלית של חנקן ונוסיף יותר אשלגן וזרחן.
דגשים נוספים:

• בגידולי חוץ מומלץ יותר להשתמש בגרגירי דשן לשחרור איטי/מבוקר לעומת גידול פנים שבו בדרך כלל מומלץ להתתמש בדשן נוזלי לשחרור מהיר.

• כמובן שתמיד כדאי להשתמש בדשן אורגני/ביולוגי ולא בדשן כימי.

• מומלץ להוסיף “הומוס” לתערובת האדמה. ההומוס מפרה את הקרקע, מאפשר קליטה מהירה יותר של היסודות החיוניים לצמח ומעודד התפתחות מהירה של מערכת השורשים.

• דשן משלים – מלבד החנקן הזרחן והאשלגן – אותם הצמח צורך בכמויות גדולות יחסית – ישנם עוד יסודות וחומרים שיעזרו בפיתוח ובגדילה של הצמח אולם אותם הוא יצרוך בכמויות קטנות יותר. אלו מכונים “מיקרו אלמנטים” ובטבע הם מופקים בעיקר מאצות ים וכדומה.

למידע נוסף על גידול קנאביס בכלל ודשנים בפרט הנכם מוזמנים להוריד את “המדריך של סימיסו – מדריך הגננים לגידול ביתי כחול לבן”.
תודה רבה לאתר המחירון.

לקריאה נוספת בנושא תזונת המריחואנה אתם מוזמנים לקרוא גם את
המאמר של ברי בלאנטמן – מה המריחואנה רוצה לאכול?

העבירו הלאה:
תנו לייק וקבלו את כל העדכונים גם לפייסבוק