זה “קנאביס”, לא “מריחואנה” / אריק אלון

רשמים מיום הקנאביס הבינלאומי בישראל 2012

ביום הקנאביס 2012 בפארק הירקון התקיים דיון מרתק בין נציגים בולטים מתחום הקנאביס בישראל. במרכז השולחן ישבה ח”כ עינת וילף מסיעת “העצמאות”, לידה פעיל הלגליזציה הותיק שלומי סנדק ולידם מנחה הדיון אברי גלעד. לצידם ישב גם יאיר גלר, ראש הרשות למלחמה בסמים.

"מאיפה יש לך את החוצפה??" אחת המשתתפות בתלונה למנכ"ל הרשות
"מאיפה יש לך את החוצפה??" אחת המשתתפות בתלונה למנכ"ל הרשות

כבר בטור הדיעה שלו ל-ynet, שפורסם בבוקר יום הקנאביס הבינלאומי עוד בטרם הגיע אל האירוע עצמו, הספיק גלר לכנות את האירוע – “מצג שקרי”. אף על פי כן, עם כניסתו לעימות עם פעילי הלגליזציה, לחצתי את ידו והובלתי אותו היישר אל מוזיאון הקנאביס המאולתר שהוקם במקום. על קירות המוזיאון היו תלויים פלקטים שהכילו מידע על ההסטוריה של צמח הקנאביס ותפקידו המשמעותי לאורך כל ימיה של התרבות האנושית.

להפתעתי או לא, גיליתי שיאיר גלר יודע כל כך מעט על צמח הקנאביס.

אם בארזים נפלה שלכת, מה יגידו אזובי הקיר?

כשיאיר גלר טוען בדבריו ש“מריחואנה לא במקרה הוצאה אל מחוץ לחוק ברובן המוחלט של הדמוקרטיות המערביות” הוא חצי טועה וחצי צודק. צמח הקנאביס אכן לא הוצא במקרה מן החוק, אך בהחלט לא מהנסיבות אותן מציג מר יאיר גלר: “אובדן זיכרון, הפרעות קשב וריכוז, פגיעה ביכולות לימודיות, התקפי פאניקה, הגברת הסיכון לסכיזופרניה וכמובן ירידה ניכרת ביכולת הנהיגה והשליטה ברכב שמובילה לסיכון רב לביצוע תאונות”. כל “הסכנות” האלו כלל לא היו קיימות ומוכרות בשנת 1937 בה הוצא הקנאביס אל מחוץ לחוק בארה”ב. כל אלו הם טיעונים מולבשים כחלק מהתעמולה השקרית של הרשות למלחמה בסמים הנוהגת לעדכן את הסכנות של הצמח בהתאם לשיח הציבורי האקטואלי.

בשנים בהן הוצא הקנאביס מהחוק בקושי עוד היו מכוניות על הכביש, והפרעות קשב וריכוז כלל לא היו מוגדרות רפואית עדיין. הסיבה האמיתית והיחידה בגללה הוצא הקנאביס מן החוק היא אינטרסים כלכליים של בעלי ענקית התעשיות הכימיות “דופונט” – בעלת המניות בג’נרל מוטורס – שבאותה תקופה שאפה לקדם את תעשיית הפלסטיק ושאר מוצרי נפט ואת ייצור הנייר משבבי עץ.

למה קנאביס לא חוקי
למה קנאביס לא חוקי? לחצו להגדלה...

עד אותן שנים כמעט כל ייצור התרופות, הבדים, הנייר, שקיות, שמנים וכיוצ”ב, היו מיוצרים מחומרי גלם טבעיים המופקים מצמח הקנאביס הנקרא המפ והידוע כבעל סיבים חזקים במיוחד ומקור לשמן רב תכליתי. התעמולה היזומה והשקרית שעודדו ענקיות התעשייה התבססה על פרסום שקרי המכונה “וודו” בפני הציבור האמריקאי שעיקרו היה פירסום סרטוני הפחדה בהם רואים אנשים מעשנים קנאביס ואז רוצחים מישהו או נכנסים להתקף של טירוף. ברור שהסרטונים האלו היו מתקבלים היום בגיחוך וזו הסיבה שהרשות הלאומית למלחמה בסמים חייבת מדיי פעם להמציא מחדש את “הסכנות” שבעישון קנאביס.

קיראו עוד על ההיסטוריה של הקנאביס

רציתי לשאול את מר גלר – אילו באמת הוצא הקנאביס מהחוק מן הסיבות אותן הוא טוען – כיצד יסביר את עובדת היעלמותם של מוצרי קנאביס המפ (המפ – חסר החומר הפעיל – THC) מן התעשייה. כיצד יסביר שעד שנות השלושים בארה”ב כמעט כל תרופה הכילה מרכיבים של הצמח. כיצד יסביר שבישראל וארה”ב שנת 2012 לא חוקי לגדל קנאביס משום זן, גם זה החסר חומר פעיל.

אז שאלתי…

בבדיקה שלי מולו לא ידע מר יאיר גלר מדוע מכונה הקנאביס “מריחואנה”. גם לא כל כך עניין אותו לדעת. אך השם “מריחואנה” הוא השם שהודבק לצמח על-ידי הממשל האמריקאי ששייך את מנהג העישון לציבור המהגרים המקסיקנים. כך רצה הממשל האמריקאי לעורר סלידה בקרב רוב הציבור. לכן המונח “מריחואנה” הוא בעל הקשר גזעני מובהק. לכן מעתה יאיר גלר – אמור בבקשה “יום הקנאביס” – שמו הטקסונומי הרשמי של הצמח.

מילא לא ידע מר יאיר גלר את משמעות השם, מנכ”ל הרשות מסרב להכיר בהסטוריה האדירה של צמח שמשרת לתועלת האדם מזה אלפי שנים.

מה יקרה אם תהיה לגליזציה?
מה יקרה אם תהיה לגליזציה?

מה היה קורה אם היתה לגליזציה?

לו היה הקנאביס מותר בחוק בכל תצורה של לגליזציה הרי שמאבק הלגליזציה לא היה קיים מלכתחילה. ואף נערה או נער לא היו שומעים את “זעקות הקוזאק הנגזל” (במילותיו של מר גלר) של יותר מ-700,000 אזרחים בישראל.

אחת הסיבות לירידה באחוזים של צריכת המריחואנה והחשיש במדינות שיזמו מדיניות של אי הפללה היא היחלשות השיח הציבורי בעניין. הנוער היום בישראל חשוף לקריאות הלגליזציה וימשיך לתהות על משמעותה ולהתנסות בעצמו כל עוד תהיה הקריאה חיה. מדיי פעם מפרסמת הרשות הלאומית תוצאות מחקרים המראים על השפעתו השלילית של הצמח. אני חושב שהשאלה היא מדוע בכלל עדיין עושים מחקרים שכאלו? הרי הצמח כבר אינו חוקי…

האם עדיין מתבצעים מחקרים הבודקים בריאותן של סיגריות? עצם העובדה שעדיין מתקיימים מחקרים כאלו שאף בתוצאותיהם תמיד מציגים מסקנות דו צדדיות, מצביעה על החולשה של חברה המנסה למצוא סיבות לתחלואות הקיימות בה. זו הסיבה שתמיד נוח להאשים את האלכוהול באלימות, אך רוב האנשים ששותים אינם אלימים. זאת משום שאלכוהול אינו גורם ישיר לאלימות. חינוך רע אולי כן אך הרבה יותר קל לרשות הלאומית להילחם בחומרים מסוכנים מאשר להשקיע בחינוך או להתנגח עם משרד החינוך.

כשלונה של המלחמה בסמים

בפועל, לאורך כל עשרות שנותיה של המלחמה בסמים אחוז המשתמשים תמיד עלה, הנגישות לסמים עלתה, צריכת אלכוהול בקרב בני נוער עלתה, מספר תיקים במשטרה לבני נוער עלה, מספר סוחרי הסמים עלה, מספר סוגי סמים חדשים בשוק עלה, בקיצור – המלחמה בסמים נכשלה!

ניתן לעיין בטבלאות המציגות את נתוני התפיסות המשטרתיות מסך כל הכמויות המוחדרות לישראל מדיי שנה. הנתונים מתוך האתר של הרשות הלאומית עצמה וממחישים את כשלונה של המלחמה בסמים.

עצוב לגלות שדווקא האנשים העובדים ברשות הלאומית ובעיקר יאיר גלר, העומד בראשה, הם אלו שיודעים הכי מעט על צמח הקנאביס. בייחוד היום כשהמידע על אודות הצמח וההסטוריה האדירה שלו חשופים ונגישים לכל באינטרנט. יותר ויותר אנשים מגלים את האמת על הצמח והסיבה האמיתית בגללה הוצא מן החוק לפני שבעים וחמש שנים. אחרים כמו יאיר גלר ימשיכו להאשים חומרים “מסוכנים” בתחלואות החברה. ימשיכו לתמוך במדיניות המשקיעה חצי מיליארד שקלים בשנה בפעולות משטרתיות כדי לתפוס משתמשים תמימים במקום לחנך נוער להפעיל שיקול דעת.

זהירות עובדות לפניך

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר