התרמית הבינלאומית Juicy Fields קרסה, מיליונים ירדו לטמיון

היא אמנם לא כל כך “תפסה” בישראל, ולכן גם לא סיקרנו אותה – בעיקר כדי לא לעודד השקעה בה – אך כן היו ישראלים, כמה עשרות כאלה לפחות, שהשקיעו בחברה ההולנדית ג’וסי פילדס (Juicy Fields) שמלכתחילה היה חשד שהיא למעשה תרמית פירמידה אחת גדולה. השבוע נודע גם להם באופן סופי, כמו לעשרות או אולי אף מאות אלפי משקיעים אחרים ברחבי עולם, שהם הפסידו את השקעתם לתמיד. על פי הערכות, סך כל ההשקעות בחברה הגיעו למאות מיליוני דולרים.

החברה עצרה את פעילותה בהפתעה, הקפיאה את כל חשבונות המשקיעים באתר האינטרנט שלה ואת העברות הכספים, ובתוך 48 שעות מחקה מהרשת את כל החשבונות והפרופילים הרשמיים שלה בפייסבוק, בטוויטר, בטלגרם ועוד, והעלימה על פי הערכות כ-17 מיליון דולר במטבעות קריפטוגרפיים (“ביטקוין”).

בכירי החברה בדרג ההנהלה, כולל האגרונום הישראלי שלמה בוקלין (Shlomo Booklin), טוענים כעת שהם אינם אחראים לעוגמת הנפש שנגרמה. בוקלין טוען היום (שבת) בתשובה לפניית מגזין קנאביס כי בסך הכל היה יועץ בשכר ולא חלק ממשי מהפעילות. למרות זאת, בשעות האחרונות מחק בוקלין מפרופיל הלינקדאין שלו את התפקיד COO of Juicy Fields בו התפאר קודם, וחסם את כתב המגזין. “אני עבדתי רק בתור יועץ, כרגע אני מעדיף לא לדבר על זה,” הסכים לומר רק. “קיבלתי משכורת על שירותים שנתתי להם כשכיר,” הוסיף, אך סירב להשיב לשאלה באילו שירותים מדובר. לאחר מספר שעות התרצה ושלח נייר עמדה רשמי בו כתב בין היתר כי עבד בחברה במסגרת חוזה יעוץ ונשא את התואר סמנכ”ל תפעול באופן זמני במשך 3 החודשים האחרונים בלבד. “מעולם לא הכרתי ולא פגשתי אף אחד מבעלי החברה הרשמיים,” הסביר. “איני מחזיק בהון של החברה או בבעלות, מעולם לא ייעצתי למישהו להשקיע בחברה וכולם היו מודעים למודל ההשקעה בסיכון גבוה. אמרו לי לא לעבוד עם JF אבל עשיתי את זה בכל זאת כי האמנתי בהיבטים הטובים של העסק. הם הכתימו את הענף כולו ואני מצטער שעבדתי איתם”.

ג’וסי פילדס הציעה בשנתיים וחצי האחרונות לכל מי שחפץ בכך להשקיע, ללא צורך בהזדהות, החל מ-50 ועד 180,000 אירו בצמחי קנאביס שיניבו להם רווחים, ולהפוך כך למה שהם כינו E-Growers, “מגדלים אלקטרוניים”. כלומר, להיות מגדל קנאביס מבלי לגדל בעצמך את הקנאביס. החברה הציעה 4 מסלולי השקעה (ג’וסי פלאש, ג’וסי מיסט, ג’וסי קוש, ג’וסי הייז), אך העיקרון הבסיסי היה שהמשקיע מממן גידול של כמה צמחי קנאביס שהוא רוצה בחווה הממוקמת במיקום לא ידוע, ומדי 108 ימים (שהם מחזור גידול אחד בערך) הוא מקבל רווח של בין 33% ל-66% מההשקעה, על בסיס מכירת תפרחות הקנאביס שהצמחים שקנה הניבו. למשל, במסלול הבסיסי ביותר, שנקרא “ג’וסי פלאש”, השקעה של 50 אירו הניבה אחרי שנה אחת בין 200 ל-250 אירו.

בפועל, ככל תרמית פירמידה אחרת, הכסף שקיבלו בהתחלה המשקיעים הראשונים באופן מסודר, הגיע ככל הנראה לא ממכירת הקנאביס, או לא רק ממכירת הקנאביס, אלא בעיקר מכספי ההשקעה של המשקיעים שבאו אחריהם, מינוס החלק שעבר למייסדי ומנהלי החברה. אלה מצידם נהגו בראוותנות, נסעו ברכבי יוקרה והקימו דוכני-ענק בכנסי הקנאביס הגדולים ביותר בעולם כדי לגייס משקיעים נוספים. בפועל, למרות שהחברה דאגה להציג סרטוני וידאו שמדמים חוות קנאביס בה גדלים הצמחים ואף ערכה ביקורים של המשקיעים – שלא מעט מהם פקפקו בה לאורך שנות הפעילות – במשרדים ובחוות עמן שיתפה פעולה לכאורה, הסתבר שככל הנראה לא נמכר כל כך הרבה קנאביס, אם בכלל, או שלכל הפחות הרווח עבורו לא היה כפי שהציגו.

על פי חלק מההערכות מדובר בהפסד השקעות בשווי מאות מיליוני דולרים כאמור, שנכנסו לחברה מעשרות עד מאות אלפי משקיעים שנפלו בפח אל מול הבטחות-שווא של ג’וסי פילדס ומנהליה, כולל שימוש שעשתה החברה במותגי קנאביס בינלאומיים גדולים כמו טילריי, קרונוס, אורורה ועוד, תוך שהיא טוענת שהם מקיימים איתה סוגים שונים של שיתוף פעולה. כל החברות הנ”ל, כאשר פנו אליהם עיתונאים, הכחישו כל שיתוף פעולה עם החברה.

בשבועות האחרונים החלו בכירים בחברה לעזוב את החברה אחד אחרי השני, כולל מנכ”ל החברה אלן גלנס (Alan Glanse) ואחריו גם הישראלי שלמה בוקלין, אך למרות זאת התעקשה החברה להציג מצג שווא כאילו הדברים מתנהלים כסדרם. למשל, החברה מינתה מנכ”ל חדש בשם ווילם ואן דר מרווה (Willem van der Merwe), פרסמה אודות הסכמי סחר חדשים, הצהירה שהגיעה לחצי מיליון לקוחות והשיקה מעין תחרות בין המשקיעים תוך שהיא מבטיחה שהזוכה יקבל 250,000 אירו. השבוע כאמור, כל הפעילות נסגרה סופית והמשקיעים נותרו ללא הכסף וללא מענה מהחברה.

ג’, ישראלי שהשקיע עשרות אלפי שקלים בחברה והפסיד אותם, סיפר הערב (מוצ”ש) למגזין קנאביס על מה שעבר עליו: “השבוע מחקו את קבוצת הטלגרם הישראלית וקבוצות אחרות, הם פשוט נעלמו. אני משקיע שם קצת פחות משנה, הגעתי אליהם במקרה, מצפייה בפרסום שלהם ביוטיוב, חיפשתי משהו מעניין והם נראו מתאימים. היו חשדות, אבל הם שכנעו… היו להם ביקורות טובות בסך הכל”.

ג’ גם ניסה לאורך תקופה לגייס משקיעים נוספים לג’וסי פילדס דרך אתר אינטרנט ישראלי שהוא הקים ונשא את שם החברה. “ברגע שהרגשתי שיש איזושהי בעיה, ולא רציתי להיות מעורב בדברים כאלה, הורדתי אותו. היה לי שם כסף ולפני כשבועיים פתאום לא יכולתי למשוך אותו. התחלתי לפני שנה עם השקעה של 50 אירו, אחרי 108 ימים, כמו שהם הבטיחו, קיבלתי עוד 47%, בנוסף ל-50 אירו שהשקעתי. זה קרה גם הרבה פעמים אחר כך, אז אמרתי לעצמי ‘טוב, זה עובד, זה נראה טוב’ והשקעתי עוד. זה לא היה נראה כמו תרמית פירמידה. היו חששות אבל הם התעקשו שזה לא ככה. היו להם 7 משרדים ב-7 ערים ברחבי העולם, אנשים הלכו וביקרו שם, הלכו לחוות גידול והתארחו שם. היו גם משאיות שלהם, בהן הם העבירו את הסחורה מ-17 חוות לדבריהם. היו להם חלקים בחוות שונות, למשל בפורטוגל, דרום אפריקה ועוד”.

לדברי ג’, הוא מכיר עוד ישראלים שנפגעו מהתרמית. “ברגע שדברים התחילו להתערער, הם מחקו את הקבוצה הישראלית. אין לי קשר לאף אחד מהם וגם לא לחברה. אין מה לעשות, הדבר היחיד הוא ללמוד לקח. הלקח הוא שהקנאביס הוא תחום נהדר אבל בגלל שהוא כזה טוב, יש גם דברים לא טובים. לא הפסדתי את כל הכסף שלי, אבל כן הפסדתי לא מעט. זה ממש לא נעים.”

לפני שעה קלה (16.7) גם סיפק לראשונה המנכ”ל לשעבר של החברה אלן גלנס הסברים לעיתון הספרדי אל-פאיס (El Pais). לטענתו, אזרחים רוסים הם שעומדים מאחורי החברה שבעליה האמיתיים מעולם לא נחשפו. לטענת גלנס גם הוא נפל קורבן בדיוק כמו המשקיעים וציין שהוא “בהלם” ממה שאירע. “אני לא חושש מכלום כי אני חף מפשע,” אמר. “לעולם לא הייתי לוקח ככה את הכסף, אני בסך הכל רוצה למצוא את האנשים האלה (ששלטו בחברה). ראיתי אותם רק 5 פעמים, הם שכרו את שירותיי וזה הכל”.

אחד השמות שלטענת גלנס היה מבעלי השליטה בחברה הוא פול ברגהולץ (Paul Bergholts), שהחזיק 51% מג’וסי פילדס. רוברט לייבך (Robert Laibach) החזיק לכאורה ב-49% הנותרים, אך בתור נאמן, כלומר מעין “איש קש” שמאחוריו עמדו אנשים אחרים שהיו בעלי המניות בפועל, בשם אלכס ויימר (Alex Vaimer) ווסילי קנדינסקי (Vasily Kandinski). ברשת פורסמו בשעות האחרונות פרטיהם של אותם בעלים רוסיים כולל צילומים של הדרכונים שלהם ופרטים על שאר הגורמים בחברה (PDF). בשעות אלו בוחנים משקיעי החברה מאירופה את האפשרויות שלהם להגשת תביעה ייצוגית ותלונה פלילית נגד בעלי ומנהלי החברה.