שופמן הדינוזאור האחרון: האיש שתומך בהפללה
ד”ר אמי שופמן, פסיכיאטר עם התמחות בהתמכרויות, חושב שאסור שקנאביס יהיה חוקי ותומך אפילו בהפללת הצרכנים. שלומי סנדק עבר פסקה אחר פסקה במאמר החדש של הדוקטור, ולא הצליח למצוא סיבה אחת מוצדקת לגישה העתיקה. דעה.
מאת: שלומי סנדק
ד”ר אמי שופמן, פסיכיאטר הנמנה על מתנגדי הקנאביס החריפים ביותר, נוהג מדי כמה חודשים לפרסם מאמר שדומה בצורה מחשידה מדי למאמר הקודם שלו, ולזה שלפניו – כולם כאחד נגד השימוש בקנאביס ונגד כל הקלה בחוקים.
בתכנית ‘הצינור’, שהצטרפה למגזין קנאביס במאבק למען אי הפללה, מחפשים זה זמן מה אדם שייצג את הצד התומך בהפללת וענישת צרכני הקנאביס בישראל, ללא הצלחה.
כעת, לאור כתבה חדשה שפירסם השבוע שופמן באתר ‘לרופאים בלבד’ (Doctors Only) נראה שנמצא האדם שיכול לייצג את מחנה התומכים בענישת צרכני הקנאביס – מחנה שמתדלדל מיום ליום ושאפילו הרשות למלחמה בסמים כבר זנחה אותו רק לאחרונה.
על סמך היכרות קודמת שיש לי עם עמדותיו של האיש, המתגאה אגב בכך שהמציא את הביטוי “מגואה לגהה”, הכנתי לעצמי ספל תה ירוק פלוס ג’וינט – ורק אז הקלקתי על הקישור.
הכותרת הבהירה לי מיד כי אין שינוי בעמדותיו וכי המהפך המחשבתי שעברו אנשי הרשות למלחמה בסמים, ורבים אחרים כמותם, מן הסתם דילג עליו: “הסכנות של דה-קרימינליזציה ולגליזציה של קנאביס בישראל” נכתב.
כותב ד”ר שופמן: “במאמר זה אסביר מדוע שינוי זה לדה- קרימינליזציה (אי הפללה) רחוק מרחק של מילימטר מלגליזציה של הסם ומדוע שניהם מסוכנים לציבור”. עלי להודות כי אני מסכים עם החלק הראשון של המשפט, אולם משם ואילך דרכינו נפרדות.
ד”ר שופמן מציין כי הוא טיפל עד היום במאות נפגעי קנאביס והוא מונה נזקים רבים כגון פסיכוזות, דיכאונות, ירידה באיי.קיו וכמובן, איך אפשר בלי הנימוק המנצח: תאוריית ‘סם המעבר’.
“נוכחתי בעצמי לראות כי הרבה ממטופלי, שהגיעו אלי בעודם משתמשים בסמים קשים (הרואין, קוקאין ועוד) התחילו את דרכם העגומה בשימוש בקנאביס,” מעיד ד”ר שופמן ומציין כי “מחקרים רבים מראים כי הקנאביס יכול בצורה עקיפה גם להוות סכנת חיים“.
זה השלב שבו אני נשען אחורנית, לוגם באיטיות מספל התה ומדליק את הג’וינט.
“בהרבה מתאונות הדרכים הקטלניות מעורבת צריכת קנאביס ללא אלכוהול,” כותב ד”ר שופמן ומתעלם מהמחקרים האחרונים המראים כי במדינות בהן הייתה לגליזציה נמצאה דווקא ירידה במספר תאונות הדרכים הקטלניות.
כמובן שיכולתי להמשיך ולסתור אחת לאחת את טענותיו של ד”ר שופמן. הרי כיום ישנם בישראל כ-28,000 מטופלי קנאביס רפואי ברישיון. אם אכן ישנם נזקים כלשהם כתוצאה מהשימוש בקנאביס, בודאי אם מדובר היה על מגיפת תאונות דרכים, אני סמוך ובטוח שמשרד הבריאות לא היה מהסס לפרסם אותם.
כמה מתוך 28,000 המטופלים ברשיון חוו את אותן תופעות לוואי עליהן מדבר בהרחבה ד”ר שופמן? השתיקה של משרד הבריאות מדברת בעד עצמה ולי לא נותר אלא לתהות כיצד זה שרק אצל המטופלים של ד”ר שופמן מופיעות אותן תופעות שהוא ציין. כמובן, איש מבין מטופלי הקנאביס הרפואי לא המשיך בדרכו לסמים הקשים.
“חשוב לי לציין כי אני בעד מתן קנאביס רפואי, דהיינו לחולי סרטן, כאבים כרוניים שתרופות לא שיככו, הפרעות נוירולוגיות ועוד,” ממשיך שופמן, ולרגע אני מתפתה לחשוב שזו הסבתא ולא הזאב, אולם הוא מיד מוסיף: “אך בבריאות הנפש התמונה שונה לחלוטין, לפי הידע המקצועי שבידיי ולפי המידע המחקרי בתחום, אני מעריך את הסם הזה כמסוכן”.
כנראה שאפילו שופמן הבין עד כמה זה ‘פוליטיקלי-קורקט’ לתמוך בקנאביס הרפואי, אם כי הוא עצמו מעדיף מן הסתם לרשום למטופליו כדורים כימיים.
בהמשך אני מבין שהידע המקצועי של ד”ר שופמן, כמו גם המידע המחקרי עליו הוא מתבסס, הגיע כנראה ממציאות מקבילה כלשהי, וזאת משום שאין ספק שהוא ואני לא חיים באותה מציאות. אנחנו לא על אותו כדור הארץ.
במציאות של ד”ר שופמן “חוו בקולורדו עליה חדה בתאונות דרכים קטלניות, כמו גם עליה בהפניות ילדים ומתבגרים לחדרי מיון בגין סם זה”. במציאות שלי, בכדור הארץ שלי, העובדות הן שונות לחלוטין ולכן יותר ויותר מדינות הולכות בעקבות ההצלחה של קולורדו ומאמצות אף הן הקלות שונות על צרכני הקנאביס ואף לגליזציה מלאה – סיוטו הגדול של השופמן.
“הולנד, מדינה ותיקה בתחום הלגליזציה של קנאביס, משנה את מדיניותה בשנים האחרונות,” טוען שופמן ומסביר: “עניין זה מתבטא בסגירה מסיבית של קופי שופס, אחרי שהופנמה מידת הנזק: מעבר לתיירות סמים, מקפצה לסמים קשים, עליה בפשע ועוד”, וזה מוזר, כי חזרתי לפני שבועיים מאמסטרדם, והכל שם כרגיל.
שופמן מדווח לנו היישר מהמציאות המקבילה בה הוא חי, ומסיים בקונצ’רטו להפחדת המונים, יצירת הפאר של הרשות למלחמה בסמים: “אני שואל כל אזרח – האם הוא ירצה להיות מנותח על ידי כירורג שנטל מריחואנה שעה לפני הניתוח? האם מישהו מעוניין לטוס במטוס ששעה לפני הטיסה הקברניט עישן ג’וינט?”
“התופעות האלה יקרו בתדירות גבוהה ברגע שתהיה דה קרימינליזציה או לגליזציה”, הוא מזהיר, כאילו, הטייסים והמנתחים מחכים רק לאי ההפללה על מנת להדליק את הג’וינט, שעה לפני הניתוח או הטיסה. במקרה של אל על אגב, אני לא בטוח שזה רעיון כל כך רע.
לשמחתי ד”ר שופמן הוא ללא ספק הדינוזאור האחרון, עתיק-ותיק שמרן שמסרב להכיר במציאות. עד לפני שנים לא רבות הוא ביטא את דעת הרוב ואילו אני הייתי במיעוט. איך שגלגל מתהפך…
אגב, שמתי לב שד”ר שופמן משיב לתגובות, כמו לתגובתה של הגברת לאה בן-אריה שכותבת לו: “מאמר מרתק ופוקח עיניים, נטול אינטרסים ושיקולים זרים! כל הכבוד”. יש לי מעין תחושה שהוא ישמח קצת פחות לקרוא את התגובות שלכם.
