שופטת זיכתה צעיר שנתפס עם 80 ג’ קנאביס: “לא הוכח חשד סביר”

לפני כשנה (מאי 2018) בשעה 4:00 לפנות בוקר, נתפס ש’ עם 79.1 גרם קנאביס, בעת שישב בצד הנוסע ברכב בו נהג חברו. השניים עוכבו על ידי השוטר גולן ביליה והפקח יוסף שובל, לאחר שנהגו ללא אורות. בחיפוש ברכב אותרו הממצאים.

עו”ד שירן ברגמן, סניגורו של ש’, טען בבית המשפט כי יש לפסול את הראיות שנמצאו בחיפוש, כמו גם את שאר ממצאי החקירה, זאת מאחר והשוטר והפקח לא ביססו חשד סביר מספיק להניח שברכב נמצא קנאביס ולכן החיפוש שנעשה אינו חוקי.

אתמול (ד’) קיבלה שופטת בימ”ש השלום ברחובות אושרית הובר היימן את טענותיו של עו”ד ברגמן, והחליטה לזכות את ש’ מכל עבירה. השופטת פסקה כי לשוטרים אכן לא היתה סמכות לערוך חיפוש ברכב ללא הסכמה וכי לא היה בידיהם חשד סביר כנדרש.

בעדותו בבית המשפט ציין השוטר ביליה כי הואיל והריח ריח חזק של קנאביס ברכב, החליט לבצע חיפוש. טענה זו נדחתה על ידי עו”ד ברגמן, שקבע כי יש לפקפק בעדותו של השוטר וכי ייתכן שהוא הוסיף פרט זה לדו”ח הפעולה בדיעבד, רק לאחר שנתגלה הקנאביס, וזאת על מנת להצדיק את ביצוע החיפוש.

חיזוק לטענה זו של עוה”ד נשמע גם מפיה השופטת הובר היימן עצמה, שקבעה בפסק הדין כי “ספק באשר לקיומו של יסוד סביר לחשד בעקבות ריח של גראס ברכב עולה מן העובדה שנהג הרכב כלל לא עבר בדיקת דם או שתן לאיתור שרידי סם בגופו אלא עבר בדיקת אלכוהול בלבד. נשאלת השאלה, אם אכן הבחין השוטר ביליה בריח חריף של סם ברכב כבר בשטח, האם הדבר לא עורר חשדו כי נעשה שימוש בסם ע”י יושביו לרבות הנהג?”

חיזוק נוסף לטענה שהשוטר ביליה הוסיף רק בדיעבד לדו”ח החיפוש את הקביעה כי ריח של קנאביס הוא שהוביל לחיפוש, כך לטענת השופטת, הוא שהפקח יוסף שובל טען בעדותו כי הסיבה לחיפוש שערך השוטר ביליה ברכב היתה לאחר שהבחין בשקיות הקנאביס כאשר רכן אל תוך הרכב. הפקח אף ציין בעדותו כי זיהה ריח של וודקה אך לא ריח של גראס או כל ריח אחר.

בתשובה טענה עו”ד שרית בץ, שייצגה את המדינה, כי השוטר ביליה הינו בעל ותק של 24 שנים במשטרת ישראל ונוכח נסיונו הרב הוא יכול לזהות בקלות ריח של קנאביס, בעוד שהפקח שובל הוא פקח עירוני בעל ותק של 4 שנים בלבד. “את הטענות האמורות לא אוכל לקבל,” קבעה השופטת.

בסיכום כתבה השופטת כי “מתברר כי ישנו פער משמעותי בין עדויותיהם של עדי התביעה (השוטר ביליה והפקח שובל) בשאלה האם אכן נדף ריח חריף של סם מהרכב ועובדה זו הינה רבת משמעות שכן על פי עדותו של השוטר קיומו של הריח הוא שהקים בקרבו יסוד סביר לחשד לביצוע עבירה והובילו לביצוע החיפוש ברכב.”

לבסוף קבעה כי “מכל האמור לעיל עולה כי לא הוכח ברמה הנדרשת בפלילים שהסיבה שבעטיה ביצע השוטר ביליה חיפוש ברכב היתה ריח סם שנדף מהרכב ומכאן שלא הוכח קיומו של יסוד סביר לחשד לביצוע עבירה. בהיעדר חשד סביר, וללא הסכמה מדעת, המסקנה היא כי השוטר לא היה מוסמך לערוך חיפוש ברכב ולפיכך הרי שמדובר בחיפוש שנערך שלא כדין”.

פסיקה זו של השופטת אושרית הובר היימן מצטרפת לפסיקה אחרת שלה, מלפני כ-4 חודשים, אז שחררה צעיר בן 25 ללא הרשעה למרות שנתפס עם 92 גרם חשיש (פרטים כאן).