“בעד לגליזציה, לא רק של קנאביס” – ריאיון עם הדר מוכתר
"יש לנו חברה שמגדלת דור מסורס, אדיש, שלא מאמין בפוליטיקאים ולא במערכת, וגם גורמת לדור הזה להאמין שהוא לא יכול לשנות. כשאני באה ומשנה, אני לא מבינה למה זה כל כך מפריע להם. מה עדיף, שבחורה בת 20 תשתכר במסיבות? אני מנסה לשנות…" - כך אומרת הדר מוכתר, יו"ר מפלגת צעירים-בוערים, ש"שורפת" את הרשת בדרך לכנסת
הכירו את הדר מוכתר – רק בת 20, ילדה-טובה-קרית-אונו, שמצליחה למשוך תשומת לב ציבורית ותקשורתית שחברי כנסת ותיקים היו מתים לקבל.
היא עושה את זה באמצעות הכלי שהיא הכי טובה בו – טיקטוק – ומבטיחה שאם תיבחר, תביא לשינוי אמיתי – גם בתחום הקנאביס: “נעביר חוק משאל-עם,” היא מסבירה. “אם 70% מהציבור רוצים לגליזציה, למה צריך לחכות לממשלה?”
אחרי כמה חודשים של פעילות, במהלכן עוררה התעניינות מצד אחד אך גם ביקורות עוקצניות, בעיקר מהתקשורת, תהינו האם מדובר בקמפיין מוצלח בלבד, או בכוונות אמיתיות – ומה הן בדיוק. אז לה הרמנו טלפון…
היי הדר, ספרי רגע, איך הגעת למאבק החברתי?
“די פשוט. אני מסתכלת על העתיד שלי ורואה שהוא שחור משחור. אני לא רוצה שזה יהיה העתיד במדינת ישראל. אני רוצה עתיד שאפשר לקנות בו דירה, לשבת עם המשפחה…”
מוכתר לא הספיקה להשלים את המשפט הראשון בריאיון, וכבר נשמעים מהצד השני של הטלפון קולות שפונים אליה, עוברי אורח, שמעודדים אותה. “המדינה גונבת אותנו, תצביעו צעירים בוערים בבחירות!”, היא משיבה להם.
איפה את מסתובבת כרגע?
“אני בתל אביב בדיוק, אני מקבלת מלא הערות, הציבור איתנו, העם איתנו, רק הצייצנים בטוויטר קצת פחות.”
נראה שאת בהחלט יוצרת המון התלהבות, ומצד שני יש גם אנטגוניזם. למה?
“אני מרשה לעצמי לדבר פתוח. כשהתקשורת רואה ילדה בת 20 שבמקום ללכת להשתכר במסיבה ישנה שבוע באוהל ברוטשילד, ומתייחסת אליי כבדיחה, זה אומר משהו עליהם, ועל החברה הישראלית – חברה שמגדלת דור מסורס, אדיש, שלא מאמין בפוליטיקאים ולא במערכת, וגם גורמת לדור הזה להאמין שהוא לא יכול לשנות. כשאני באה ומשנה, אני לא מבינה למה זה כל כך מפריע להם. מה עדיף? שבחורה בת 20 לא תהיה פעילה? שתשתכר במסיבות? שתלך להודו ותדפוק את הראש? לא שיש לי בעיה עם זה, אבל אני מנסה לעשות משהו כל כך חשוב. למה אלה התגובות שאני מקבלת?”
ממי בעיקר מגיעות התגובות הרעות האלה?
“בעיקר מהתקשורת. הם פשוט יוצאים עליי נון-סטופ. אני הרבה פעמים שואלת את עצמי למה. מה, אני עושה משהו רע?”
מה הם טוענים? מפקפקים בכנות שלך?
“אומרים שאני פופוליסטית, שאין לי ניסיון. אני לא חושבת שלהעביר מסר ב-10 שניות זה להיות פופוליסטית. אני חושבת שלהעביר מסר ב-10 שניות זה לדעת איך להשתמש בטיקטוק ולנצל את הפלטפורמה הזאת. הם משקיעים מיליונים בקידום ממומן לסרטונים שלהם, הם גם מוחקים תגובות רעות על הסרטונים שלהם. אני לא משקיעה אגורה והחשיפה שלי מטורפת.”
הצלחת לאסוף קצת כסף?
“עשיתי קמפיין מימון המונים, גייסתי 40,000 ש”ח, כל אחד שם קצת.”
אז מה עושים עם זה עכשיו?
“רושמים את המפלגה.”
מי עוד ברשימה חוץ ממך?
“אני אקבע אותה.”
כרגע אין אנשים ברשימה? אין מועמדים?
“יש מועמדים, אבל אנחנו עוד עובדים על זה.”
את לא יכולה לגלות איזה שם פוטנציאלי?
“לצערי לא.”
אבל את מתחייבת שתוגש רשימה, כן? אם את עושה את מה שאת עושה כקמפיין, כדי לעורר מודעות, זה גם אחלה, אבל זו באמת שאלה – האם זה קמפיין מודעות וברגע האחרון לא תגישי רשימה, או שבאמת יש כוונה להתמודד?
“אני רצה עד הסוף!”
אז מה הטענות ששומעים על זה שאת צעירה מדי ובכלל לא יכולה לרוץ?
“הגשתי על זה עתירה לבג”ץ. אני לא דואגת. נסדר גם את זה.”
אבל מה החוק קובע בדיוק? שמתחת לגיל 21 אי אפשר להתמודד?
“כן, יש לי יום הולדת באוקטובר, חסר לי חודש. צריך להיות בן 21 לפני הגשת הרשימות.”
זאת אומרת שיש סיכוי שתקבלי אישור חריג?
“כן בדיוק.”
תגידי, חוץ מהוזלת מחירים ועזרה חברתית, איזה עוד נקודות בולטות יש במצע של מפלגת צעירים בוערים?
“יוקר מחיה, יוקר מחיה, יוקר מחיה, צעירים, צעירים, צעירים, וכמה עולה לי ולך לקנות בסופר. ואנחנו גם בעד חוק משאל עם.”
מה זה חוק משאל עם?
“חוק משאל עם, גם על לגליזציה – קראתי אצלכם – היו כבר איזה 20 משאלי עם בארצות הברית על לגליזציה. האזרחים שם הצביעו בעד, והחוק נכנס לתוקף מיד. למה כאן צריך לחכות לממשלה כש-70% מהאזרחים רוצים לגליזציה?”
מה איתך בנושא הזה?
“אני תומכת בלגליזציה.”
כן? תומכת?
“כן. למה לא? למה המדינה צריכה להחליט עליי, עלינו? אני אגיד לך יותר מזה – אני גם בעד לגליזציה לסמים קשים, אבל בצורה מבוקרת, שיינתנו כתרופות. אני אומרת שאם בנאדם מכור להרואין, הוא חולה, הוא צריך לקבל הרואין כתרופה כדי לנהל חיים נורמטיביים. הוא צריך ללכת לרופא, לקבל מרשם ולקבל תרופה. זה עדיף על זה שהוא יקנה את זה בשוק לא חוקי. כי ככה הוא יכול לנהל חיים נורמטיביים. ככה הוא יכול ללכת לעבוד. ככה נשים לא יתדרדרו לזנות. היא חולה כי היא מכורה להרואין. אז היא תלך לרופא כל שבוע, הם יעשו תכנית טיפול, בצורה מסודרת, כל פעם הוא יוריד לה טיפה מהמינון, והיא תוכל לנהל חיים, למרות שהיא מכורה להרואין.”
וואלה, יש סיכוי שעוד יצביעו לך בסוף.
“בעזרת השם. אתם ממגזין קנאביס – אז שתדעו: זו הדרך היחידה לקדם לגליזציה. עזבו את ההבטחות, שבענו מההבטחות של הפוליטיקאים, זה צריך להיות מאושר על ידי האזרחים במשאל עם ושלא יבלבלו לנו את המוח.”
איזה עוד נושאים יעלו למשאל עם?
“דת ומדינה, ושטחים. נושאים שהם במחלוקת. נישואים אזרחיים – משאל עם, תחבורה בשבת ברמה העירונית – משאל עם, מרכולים בשבת ברמה העירונית – משאל עם. האזרחים צריכים לקבוע, לא הפוליטיקאים המושחתים.”
אגב, הבנתי שצבא לא עשית.
“עוד לא, אני אעשה בהמשך.”
מטעמי דת?
“לא. אני עתודאית. סיימתי את התואר הראשון שלי במדעי המחשב.”
אם את נכנסת, את פוסלת את אחד מהצדדים? יש כאלה שפוסלים את בן גביר, את נתניהו, את מנסור עבאס?
“ממש לא. לא אכפת לי. כולם מושחתים באותה מידה. העיקר שיביאו לי כוח לגרום לדירות בישראל לעלות מיליון וחצי שקל במקום 3 מיליון שקל.”
איך עושים את זה?
“בעזרת המון רפורמות שכבר יש, שפשוט תקועות בכנסת, אני לא יותר חכמה מביבי או בנט. אני חושבת שצריך לפתח את עיירות הפיתוח, ולבזר ביקושים במרכז. יש מעט מאוד היצע במרכז והמון ביקוש, כי רק בתל אביב והרצליה יש לך איפה לעבוד. אם תפתח את באר שבע שתהיה כמו תל אביב, אנשים יעברו לבאר שבע. אם תפתח את חיפה כמו תל אביב, אנשים יעברו לגור בקצרין.”
מה זה אומר ‘לפתח’?
“למשל, אם אתה נותן הטבות מס לקרקעות עבור משרדים, קרקעות במחיר מוזל למפעלי תעשיה, הטבות מס לחברות הייטק שיעברו לדרום – יותר ממה שקורה עכשיו כי זה לא מזיז להם. הטבות משמעותיות. אתה בונה אוניברסיטאות שיהיו בפריפריה. בונה בתי ספר, גנים טובים, בסיסים צבאיים, שיהיה מרכז תעסוקה ותרבות.”
טוב, הדר, שיהיה בהצלחה.
“בעזרת השם, תודה רבה!”
