קנאטק 2018: משקיעים ויזמים מהעולם ביקרו בישראל
מכשיר לבדיקה ביתית של קנאביס, מערכת אירופונית לגידול ורטיקלי, ניירות גלגול עם טרפנים ועוד. כנס הקנאביס הבינלאומי ‘קנאטק’ חוגג 4 שנות פעילות חלוצית עם למעלה מ-1,000 משתתפים באירוע 2018. “חוקי הקנאביס בישראל לא עולים בקנה אחד עם החדשנות והטכנולוגיה כאן,” מתארת עיתונאית מחו”ל.
מאת: זיו ג’ניסוב
לא בכל יום מתקבצים בישראל אנשי עסקים, יזמים ומשקיעים, יחד עם אנשי מדע ומחקר מלמעלה מ-40 מדינות בעולם, בכדי לדון ולעסוק בהיבטים הרבים של תעשיית הקנאביס המתפתחת.
בשבוע שעבר זה קרה במהלך כנס ‘קנאטק’ 2018, הרביעי במספר, שנערך ב-19-20 במרץ בנמל תל-אביב.
את האירוע פקדו למעלה מ-1000 אורחים מתחומי עניין שונים שנהנו ממתחם רחב ידיים בו הוצגו לראווה מוצרים ופיתוחים חדשים ומקוריים, לצד הרצאות מעשירות מפי מומחים במגוון שדות רלוונטיים לתעשייה כגון גנטיקה, חקלאות, מחקרים רפואיים ועוד.
הנוכחים ניצלו את מזג האוויר המעולה והרבו לשהות בקומה העליונה הפתוחה של אולם האירועים היוקרתי ‘טראסק’, תחת כיפת השמיים ועל רקע חופי צפון תל אביב, שם הם יכלו ליהנות ממשקה צונן ולערוך מפגשים אישיים ושיחות ברוח מעט אינטימית יותר.
“מה שקורה בארץ יכול להביא לכאן את כל העולם”
“כבר לפני ארבע שנים התחלנו לראות מה הקנאביס הולך להיות,” אומר שאול קיי, מנכ”ל האירוע. “הקנאביס הולך להיות תרופה, והוא הולך להיות, גם בארץ, לשימוש פנאי. ראיתי שמה שקורה בארץ יכול להביא את כל העולם, הם מאוד מסוקרנים לגבי מה שקורה פה והם רוצים לראות מה יש פה. ויש כאן סטארטאפים ברמה הרבה יותר גבוהה ממה שהם רואים בארה”ב.”
אורח הכבוד של הכנס היה האקטיביסט ויזם הקנאביס סטיב דיאנג’לו, המנהל מספר פרויקטים הקשורים לתחום ובראשם רשת חנויות הקנאביס הנחשבת לגדולה בעולם. “‘קנאטק’ בהחלט מתחיל לקבל הכרה בעולם הקנאביס, במספר רב של מדינות,” אמר לנו דיאנג’לו בראיון שערכנו עמו. “זה קורה בעיקר בגלל סוגי הכישרונות המתקבצים כאן, רמת ההפקה הגבוהה של הכנס, וכמובן בגלל ההזדמנות להיות במקום נפלא כמו תל אביב.”
גם מורטן מורטנסן, מגדל קנאביס מדנמרק שקיבל לאחרונה אישור מהממשלה הדנית לגדל את הצמח בקנה מידה מסחרי, התרשם מאוד מהאירוע: “אני חושב שהכנס הזה נפלא, יש פה כל-כך הרבה מידע שאני יכול לקבל בתור מגדל חדש.”
סטארטאפים חדשניים ועשרות משקיעים
באולם התערוכה המרכזי הוצגו כאמור מגוון רחב של ציוד חדיש ומוצרים מקוריים המיועדים לשימושים בתחום הקנאביס. ד”ר רוני אטאלי, מחברת ‘גמאסרט’ (Gemmacert) הסבירה אודות המכשיר החדש לאבחון כמות הקנבינואידים בפרח שהחברה שיווקה לאחרונה.
“מה שמיוחד במכשיר זה שהוא בודק את הפרח ללא כל מגע – אין צורך בהכנות דוגמית, לא צריך לטחון, לא צריך לעשות כלום, פשוט מכניסים פרח, לוחצים ‘אבחן’ באפליקציה, וכעבור דקה וחצי בערך אתה מקבל בדיוק את כמות ה-THC וה-CBD שיש לך בפרח.” המוצר יהיה זמין במכירה מוקדמת במחיר של 2,500 דולר – שיאמיר לאחר מכן עד ל-4,000 דולר, כך לדבריה.
גם בתחום הגידול הביתי ניתן היה לחזות במספר מיצגים מעניינים למדי, כמו מערכת גידול אירופונית המורכבת בצורת מגדל המאפשר גידול ורטיקלי של קנאביס.
“מדובר במערכת סגורה עם מיכל מים של 30 עד 35 ליטרים,” הסביר דן מימרון מהחברת היצרנית “ורטיקנא” (Verticanna). “משאבת המים מסחררת את המים למעלה, לחלק העליון של המערכת, ומשם המים נופלים בנפילה חופשית של מטר שישים, כאשר המים מגיעים עד לבתי השורשים.”
אחד הנושאים החמים ביותר בתחום הקנאביס בשנים האחרונות הוא נושא הטרפנים, אותן תרכובות אורגניות האחראיות בין היתר לארומה של הפרחים ואף מסייעות בהשפעה הבריאותית של הצמח במסגרת מה שמכונה “אפקט הפמליה“.
בכנס הופיעו מספר מיצגים של מוצרים המבוססים על טרפנים שנלקחו מצמחים שונים (שאינם קנאביס – בכדי לעקוף את המכשול הרגולטורי) והורכבו מחדש בהרכב שאמור לדמות זני קנאביס מפורסמים.
כך למשל גיל לוקסנבורג מחברת “Is It Weed” הציג את ניירות הגלגול עם טרפנים שהחברה משווקת: “המוצר הזה המוצר הראשון בעולם שמכיר פרופילים של טרפנים בצורה שהיא יציבה לאורך זמן לשימוש המשתמש'” טוען לוקסנבורג. “זה בעצם נותן למשתמשים את האפשרות לשים בתוך הנייר הזה חומר כלשהו, ולחוות בכל פעם את האפקט הפמליה המלא בכיוון שהם רוצים.”
תכשיר הקנאביס הראשון בבתי מרקחת
בכל מה שקשור לשימוש הרפואי בקנאביס, ניכר שישנה מגמת מתמשכת של מעבר מצריכת התרופה בעישון לכיוון דרכים אלטרנטיביות. אחת מאותן חברות הנמצאות בחוד החנית בתחום היא חברת “פנאקסיה” (Panaxia), חלק מקבוצת חברות הפעילות זמן רב בתחום הפארמה, ונכנסה לפני כ-8 שנים לתחום של מוצרים מבוססי קנאביס.
“אנחנו משווקים את המוצרים בארה”ב, ובקרוב גם בדרום אפריקה ובקנדה,” אומר ד”ר דדי סגל, מנכ”ל החברה, המספר גם על שיתוף הפעולה עם חברת התרופות הוותיקה ‘רפא’, כפי שחשפנו לראשונה בשבוע שעבר. “בישראל המוצרים שלנו מאושרי GMP, יש לנו את סדרת המוצרים שנקראת ‘אקסיבן’, אלו מוצרים שמוכוונים רפואית, מאחוריהם חברת תרופות גדולה בשם ‘רפא’, ולכשתהיה כניסה לבתי המרקחת ‘אקסיבן’ יימכר בהם.”
תכשירי קנאביס נוספים הנצרכים באופנים שונים (שאינם עישון) ניתן היה למצוא בין היתר גם בדוכן של חברת ‘קנה-בי’ (Kaneh-b), המייצרת קרמים ומשחות מבוססי קנאביס לילדים ומבוגרים הסובלים ממגוון בעיות בריאותית – החל ממיגרנות ועד בעיות קשב וריכוז.
“כל הרעיון זה לקחת את המוצרים הללו, המכילים חומרים מאוד מרים, ולהפוך אותם למוצרים שכיף לילד ליטול,” מסביר יהב בלייכר, הכימאי הראשי של החברה. “הסיבה לכך היא מכיוון שבמקרים כמו בעיות קשב וריכוז אתה צריך התמדה, והתמדה מתרחשת רק כאשר אתה גורם לילד לבוא ולשתף איתך פעולה ואז הטיפול הוא הרבה יותר יעיל.”
חברה ישראלית נוספת העוסקת בפיתוח של מכשור מתקדם לצריכה רפואית היא חברת ‘קנאבו’ (Kanabo), אשר קיבלה לאחרונה תו תקן אמ”ר על המוצר שלה, ‘וייפוד‘ (Vape Pod), שהפך אותו למוצר הקנאביס הראשון המאושר לשימוש רפואי.
“אנחנו הולכים לעולם הזה של אידוי, לוקחים טכנולוגיות שקיימות כבר שנים בחוף המערבי של ארה”ב ומעבירים אותן תהליך של מדיקליזציה,” מסביר אביהו תמיר, מנכ”ל החברה. “אנחנו מוסיפים פיצ’רים שנותנים מידות מדויקות, כך שבכל שאיפה אתה יודע מה אתה מקבל.”
“אפילו הישראלים מפספסים מה שקורה פה”
הכנס משך כאמור קהל רב מהתפוצות, שביקש ללמוד ולהתרשם מתעשיית הקנאביס הישראלית. אחת מהן היית הכתבת גבריאל רולדן, שהגיעה למקום בכדי לסקר את הכנס עבור כלי תקשורת בבריטניה.
“אני חושבת שזו תעשייה צומחת בקצב משגשג כאן בישראל, אנשים מכל רחבי העולם באים לכאן בכדי לראות מה מתרחש כאן, מה יש לישראל לתרום לתמונה,” אומרת גבריאל, ומוסיפה: “זאת בין השאר במיוחד מאחר וישראל מוכרת כאומת סטארטאפ מלאה בחדשנות וטכנולוגיה”.
עם זאת גבריאל מודעת היטב שההצגה במתחם היא מעין בועה לעומת המציאות החוקית שבה חיים חובבי הצמח במדינה. “לצערי, ממה שהבנתי, החוקים הקשורים לקנאביס בישראל אינם עולים בקנה אחד עם החדשנות והטכנולוגיה שראיתי כאן היום.”
שאול קיי התייחס לבסוף לסוגיות הרגולטוריות והביע אופטימיות זהירה: “אמנם יש לנו המון בעיות עם הרגולטור – אבל נפתור את הבעיות עם הרגולטור. יש לנו עיכוב בייצוא – נפתור את העיכוב בייצוא. יש פה תעשייה תוססת, והכסף זורם מחו”ל לישראל. אולי אפילו הישראלים מפספסים את מה שקורה פה.”
