קלאסי: גם וויליאם שייקספיר עישן מריחואנה

במחקר חדש שנערך על ידי צוות מדענים מדרום אפריקה, נבדקו 24 מקטרות חימר בנות 400 שנה. המקטרות היו שייכות למחזאי המפורסם וויליאם שייקספיר ובשליש מהן מצא הצוות שרידי קנאביס המעידים ככל הנראה על חיבתו של שייקספיר לצמח. “שייקספיר היה חובב קנאביס וחלק גדול מהמחזות המפורסמים ביותר שלו נכתבו תחת השפעה,” קובע מנהל המחקר.

וויליאם שייקספיר אשר נולד בשנת 1564, נחשב לגדול המחזאים של הממלכה הבריטית בכל הזמנים. המחזות אשר נכתבו על ידו, הנחשבים לגדולים ביותר שנכתבו בשפה האנגלית ובתרבות המערב בכלל, תורגמו ליותר מ-200 שפות והם נלמדים עד היום בבתי ספר בכל בכל העולם, כולל בישראל.

וויליאם שייקספיר
וויליאם שייקספיר

לאחר מותו של שייקספיר בשנת 1616, תרמו קרובי משפחתו את כל חפציו לצדקה. בזכות פעולתה של הקרן לשימור תרבות שייקספיר‘ אשר פועלת מאז שנת 1847, חלק מחפציו האישיים נאספו והגיעו לאוניברסיטת וויווטרסרנד אשר במחוז הולדתו של שייקספיר, לצורך שימור.

בין החפצים שנשתמרו עד היום נמצא אוסף של 24 שברי מקטרות חימר אשר הגיעו ממקטרות שהיו שייכות לשייקספיר ולחבריו לעט. מקטרות החימר היו אמצעי עישון נפוץ באנגליה של אותה התקופה ושימשו לרוב לעישון טבק.

האם שייקספיר עישן קנאביס?

בתחילת חודש יולי האחרון, צוות חוקרים מדרום אפריקה בראשותו של המדען פרנסיס טאקיריי, השאיל מהאוניברסיטה את אוסף המקטרות לצורך מחקר חדשני באמצעות טכנולוגיה הנקראת כרומטוגרפיית גז, אשר התקיים במוזיאון טרנסוול פרטוריה.

השיטה החדשה בה נבדקו השברים מיועדת לסייע בהפרדה מולקולרית של חומרים לשם זיהויים ונחשבת למדויקת ביותר בעולם המדע המודרני. באמצעותה, ביקשו החוקרים לבדוק האם המקטרות אכן שימשו לעישון טבק בלבד או לעישון של חומרים נוספים, על ידי ניתוח שיירי צמחים שנשתמרו בהן.

מקטרות חימר מהמאה ה-17
מקטרות חימר לעישון טבק מהמאה ה-17

תוצאות המחקר, שפורסמו בסוף השבוע האחרון בירחון הדרום אפריקאי למדע, חושפות כי על שמונה מתוך 24 השברים נגלו שרידי קנאביס משמעותיים, כאשר ארבעה מהשברים הגיעו ממקטרות שהיו שייכות לשייקספיר עצמו.

על שניים מהשברים שנבדקו נמצאו שרידי קוקאין ועלי קוקה, אך שניהם הגיעו ממקטרות שאינן היו שייכות לשייסקפיר. כמו כן, על חלק מהשברים נמצאו שרידים של מספר סוגי טבק שונים ואפילו שרידים של חומר פסיכדלי לא מזוהה.

על פי סיכום המחקר שמסר הצוות: “השימוש הנרחב שנעשה בהמפ באותה התקופה יכול להוות סיבה להימצאותם של שרידי הצמח אשר היו עשויים להגיע באקראיות לשברי החימר. עם זאת, הימצאותם של שרידי הסמים האחרים מצביעה על כך שהמקטרת שימשה בוודאות לעישון קנאביס, אשר נעשה ככל הנראה לצרכי הנאה.”

עשב המעורר את היצירה

בסונטה מס’ 76 שלו, כותב שייקספיר על “עשב המעורר את היצירה” וכן על “חומרים זרים” שאינו מעוניין להיות מעורב עמם. על פי פרשנותו של טאקיריי, בסונטה זו מדבר שייקספיר על פרחי הקנאביס אותם הוא נוהג לצרוך ועל הקוקאין שהיה נפוץ באותה העת באנגליה הכפרית.

“בתור מחזאי ויוצר, הגיוני לחלוטין ששייקספיר היה צרכן קנאביס”, מציין טאקיריי בסיכום תוצאות המחקר. “העדויות המדעיות בשילוב העדויות הכתובות שלו עצמו, מוכיחות בוודאות כי גדול המחזאים של הממלכה היה חובב גדול של הצמח וכי סביר להניח שחלק גדול מהמחזות המפורסמים ביותר שלו נכתבו תחת ההשפעה.”

סונטה מס’ 76 – עיבוד מאת: אלפרד ג’נסון

ראו עוד:
התזמורת הסימפונית של קולורדו חוגגת לגליזציה
נמצא הבאנג העתיק בעולם: בן 900 שנה
הפתעה בבורגר-קינג: מקטרת מריחואנה בארוחת הילדים

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר