פרק חדש של סאות’ פארק צוחק על תעשיית הקנאביס הגזענית בקולורדו

טריי פארקר ומאט סטון, יוצרי הסדרה סאות’ פארק שבימים אלה משודרת העונה ה-25 שלה, הם גם ילידי קולורדו, מדינה המתפארת בהצלחת הלגליזציה שלה.

רק לאחרונה פורסם כי מאז שנפתחו בקולורדו לראשונה חנויות קנאביס חוקיות, בינואר 2014, נמכר במדינה קנאביס בשווי של יותר מ-12 מיליארד דולר, כאשר המדינה הניבה מהן יותר מ-2 מיליארד דולר במיסים. בשנת 2021, נשבר שם שיא עם רווח של 423 מיליון דולר במיסים.

אבל לא הכל ירוק בממלכת הקנאביס של קולורדו, וכפי שהיא יודעת לעשות מעולה, סאות’ פארק לא מתעלמת גם ממה ששחור, תרתי משמע, בכל הקשור לקנאביס במדינה.

הפרק השני של העונה החדשה, ששודר ב-9 בפברואר, עוסק בנושא אי השוויון הגזעי בתעשיית הקנאביס בקולורדו. 

רגע לפני שנעשה לכם כמה ספויילרים, קבלו כמה נתונים על הדרתם של בני ובנות קהילות המיעטים מתעשיית הקנאביס של קולורדו, בדגש על שחורים. 

רק 2.9% מבעלי רישיונות העיסוק בקנאביס בקולורדו הם שחורים

בסוף 2012 עבר בקולורדו “תיקון 64” שהכשיר את הלגליזציה במדינה. על פי התיקון, בעלי רישום פלילי הקשור לקנאביס לא יכולים לפתוח עסק בתחום במשך עשר שנים. כידוע, לאורך שנים, נעשתה אכיפה בררנית כלפי שחורים, שהופלו והופללו פי 4 יותר מצרכני הקנאביס הלבנים למרות שהאחרונים עישנו קנאביס באחוזים זהים.

כך, בחסות החוק, תעשיית הקנאביס של קולורדו נותרה לבנה בעיקרה במשך שנים. על פי המחקר הדמוגרפי של חטיבת אכיפת הקנאביס במדינה בשנת 2021, שפורסם בספטמבר, 83.7 אחוזים מבעלי הרישיונות לגידול ולמכירת קנאביס הם לבנים, בעוד שרק 7.7 אחוזים הם לטיניים ו-2.9 אחוזים הם שחורים.

בחודש שעבר נערך בדנבר, בירת קולורדו, כנס מגדלי הקנאביס לשנת 2022. באחד הפאנלים, שעסק בגידול המפ, אמר אחד הדוברים לקהל, הלבן ברובו, כי “אנחנו המגדלים חייבים להתמודד עם מציאות קשה. מאז הלגליזציה של הקנאביס, הקהילות הצבעוניות ובעיקר השחורים הן אלו שנפגעו יותר מכל.

“המלחמה הגזענית בסמים נעלה אותם מחוץ ליצירת העושר של התעשייה,” הוסיף, “למרבה המזל, הציבור מתחיל להבין את חוסר ההגינות הזה ואנשים רבים מדברים כעת על החרמת חברות קנאביס שהן בבעלות לבנה בלבד. 

“לצד הזינוק הבריא והדרמטי אצל הצרכנים, אנחנו רואים דרישה שהקנאביס שלהם יגודל על ידי אלה שמבינים את המאבק למען שוויון חברתי. השורה התחתונה היא כזו: עסק בבעלות לבנה לחלוטין של קנאביס פשוט לא הולך לשרוד”.

לדברי ג’ון ביילי, ראש יוזמת “Black Cannabis Equity” בקולורדו, “תיקון 64 (חוק הלגליזציה, מ”ק) עוסק בהדרה חברתית, ולא בהון חברתי. מה שהמחוקקים עשו הוא לומר מי לא יכול להשתתף, ואלה כמובן מי שהושפעו הכי הרבה מהמלחמה בסמים”.

“כעת, המגדלים והמשווקים הלבנים שותים מבאר שהם לא חפרו. הם לא נכנסו לכלא ולא היו צריכים לשלם קנסות משמעותיים”.

גזענות בשוק הלא חוקי הפכה להפליה בשוק החוקי

“אם היו לך הרשעות בגין קנאביס, לא היית יכול להשתתף בתעשייה החוקית במשך עשר שנים”, מוסיפה שרה וודסון, מייסדת ארגון ההסברה “צבע הקנאביס”. לדבריה, הדבר השפיע במידה הרבה ביותר על גברים שחורים. “הבחור שנהג למכור לך גראס לא היה מסוגל לעשות את זה באופן חוקי”, אמרה.

שינוי חיובי במצב החל ב-20 באפריל 2021, אז חתם ראש עיריית דנבר מייקל הנקוק על תוכנית השוויון החברתי של העיר, שנכנסה לתוקף בחודש יוני. התוכנית נכתבה על פי ההגדרה החדשה של השוויון החברתי בקולורדו, שנוצרה על ידי בית המחוקקים מוקדם יותר באותה שנה.

במקביל, בית המחוקקים העביר חוק חדש, שהעניק רישיון להקמת עסקי קנאביס על פי תנאים חדשים, לצד סדרת מענקים, הלוואות בריבית נמוכה ותוכניות סיוע ייחודיות נוספות. נוסף על כך, בסוף 2021 חנן מושל קולורדו ג’ארד פוליס 2,732 מורשעים בהחזקת קנאביס.

בכל זאת, וודסון טוענת כי החוק והחנינות אינם מספיקים, שכן “גם לפי החוק החדש, אדם צריך להוכיח שהוא או משפחתו לא נעצרו באשמת סמים, שהוא מרוויח פחות מ-50% מההכנסה החציונית של המדינה ושהוא מגיע מקהילה או מאזור גיאוגרפי ש’סומנו’ על ידי פקידי המדינה כבעלי הזדמנויות כלכליות נמוכות. יש כיום אנשים שחורים רבים שאינם עונים לכל קריטריונים הללו, כך שדלתה של תעשיית הקנאביס עדיין חסומה בפניהם”.

“אתה לא הבחור של הרעיונות…”

ועכשיו, הבטחנו ספויילרים לסאות’ פארק, והבטחות צריך לקיים. בפרק ששודר, החדשות על בעיות במניות בתעשיית הקנאביס בקולורדו תופסות את רנדי מארש, יזם סירים מצליח ובעל חברת הקנאביס “חוות טגרידי” (“Tegridy Farms”), בהפתעה – והוא מחליט לשמור על פריחת העסק שלו בכל האמצעים הדרושים.

רנדי, שהוא כמובן לבן, מזמין את המשפחה השחורה האחת בעיירה סאות’ פארק – משפחת בלאק – לארוחת ערב, ומצליח לשכנע את אב המשפחה סטיב בלאק, שהוא כבר מנהל מצליח מאוד בחברת ייעוץ פיננסי, לעבוד איתו כיועץ בטגרידי.

זמן לא רב לאחר מכן, כשסטיב נוסע ברחבי העיר, הוא רואה שלט חוצות ענק של טגרידי, עם תמונה שלו לצד רנדי על רקע עציצי קנאביס והרים.

“המכירות מטורפות עכשיו”, אומר רנדי לסטיב, שפונה אליו נסער לאחר שחשב שהוא רק עושה “קצת ייעוץ” עבור רנדי.

הפרק (כאן) מתאר את תפקידו של סטיב בלאק בחברה של רנדי כלא יותר משכירת בן מיעוטים, שנועדה כדי לנפנף בו באופן גזעני ולזכות במכירות נוספות.

כך, למשל, כשסטיב מעלה רעיון משלו לשימוש בשמות מז’אנר הפנטזיה לזני קנאביס חדשים, רנדי דוחה את הרעיון בבוז. “נראה שלא אכפת לך מאוד מאף אחד מהרעיונות שלי”, אומר סטיב, לרנדי, וזוכה לתשובה: “אתה יודע, אתה פשוט לא הבחור של הרעיונות…”

לאור המצב, סטיב בלאק מחליט לפתוח חברת קנאביס משלו, ממש מעבר לרחוב מזו של רנדי. העסק החדש, שהוא בבעלות שחורה וגם מפרסם את עצמו ככזה, גורם לרנדי כמובן להתעצבן להפליא על התחרות החדשה שצצה מעבר לרחוב.

בעוד שבעולם הסאטירי של סאות’ פארק סטיב בלאק מצליח לנגוס בנתח מתעשיית הקנאביס, במציאות זה קורה רק לעתים רחוקות בקולורדו.

“העסקת שחורים למטרות יחסי ציבור היא עניין נפוץ במדינות שבהן יש לגליזציה, כולל קליפורניה”, אומר ג’ון ביילי. לדבריו, “חוסר המידתיות והפערים הללו מעידים על כך שבעלי העסקים הלבנים לא מתכוונים לוותר על זרם ההכנסות שלהם”.

לדברי וודסון, שאומרת שהיא אוהבת את התוכנית ורואה אותה עם בנה הבכור, “הנושא החברתי נמצא תמיד בתחתית הסולם. אמנם היחס לשחורים ולמיעוטים אחרים בהחלט נמצא עלייה, אבל אני חושבת שעוד נדרשת בנושא הרבה עבודה קולקטיבית מצד כל הגורמים במערכת”.

עוף מטוגן רפואי

זו לא הפעם הראשונה בה סאות’ פארק עוסקים בנושא הקנאביס. בפעם הקודמת, בעונה ה-14, לפני יותר מעשור בימים בהם הקנאביס הרפואי החל להתפשט ברחבי המדינה, פורסם אחד הפרקים המצחיקים ביותר בסדרה.

הפרק ההוא, שנקרא “Medicinal Fried Chicken”, מתחיל כאשר חבורת הילדים נוסעת לאכול ב-KFC, אך כשהם מגיעים למקום, הם מגלים שהחליפו את חנות ה-KFC בחנות קנאביס רפואי.

קרטמן השמן מאוכזב מאוד, אבל סטנלי (אביו של סטן) לא יודע את נפשו מרוב אושר. הוא ניגש לרופא ומבקש ממנו אישור לקנאביס רפואי, וכשהדוקטור מודיע לו שרק חולים במחלות קשות כמו איידס וסרטן מקבלים אישור, סטנלי מחליט לעשות כל מה שאפשר על מנת לפתח אצלו גידול סרטני.

מבין כל סוגי הסרטן שיש, מצליח סטנלי לפתח לעצמו גידול דווקא באשכים, וכך הוא נכנס לקנות קנאביס עם אשכים בגודל של כדורי פילאטיס.

הרעיון של סטנלי תופס תאוצה והוא מאומץ תוך זמן קצר על ידי תושבים נוספים שמסתובבים בעיירה מסטולים, מקפצים על השק שלהם ועושים שאכטות.

העלילה עוד מתפתחת והמסר ברור – מאט וטריי הצליחו ליצור פרק מצחיק בטירוף שמעביר באופן נהיר ביותר את האבסורד של מדיניות הסמים האמריקאית.

במהלך תוכנית רדיו אמריקאית הם נתבקשו לתת פרשנות לפרק הנ”ל ודיברו על מקור הרעיון של הפרק ותהליך היצירה שלו. בסיום השיחה הוסיפו מאט וטרי הערה חשובה: “אנו מקווים שבקרוב יעשו את זה חוקי”. גם אנחנו.