פארמוקן הפסידה 9 מיליון בשנה, ולא מצליחה לצמוח בהכנסות

האם פארמוקן תיאלץ למכור את פעילותה לחברה גדולה בשנת 2022? לפי הדוחות השנתיים שפורסמו זה בהחלט אפשרי שכן החברה עברה מרווח ב-2020 להפסד של יותר מ-9 מיליון ש"ח ב-2021

חברת פארמוקן (Pharmocann) פרסמה את דוחותיה הכספים לשנת 2021, בהם היא מציגה הכנסות של כ-29 מיליון שקל, שהם אמנם גידול אבל מינורי בלבד של כ-3.9%, אל מול הכנסות של כ-27.9 מיליון שקל בשנת 2020. אמנם מדובר בגידול מסוים, אך ראשית, במונחים של צמיחה ריאלית, כלומר לאחר שיקלול האינפלציה הכללית במשק שנרשמה במשך התקופה הזו, יוצא כי הגידול נשחק אף יותר. מעבר לכך, בהשוואה לצמיחה שרשם שוק הקנאביס הרפואי בישראל בשנים אלו – אין ספק שמדובר בצמיחת חסר.

הסיבה לקיבעון היחסי בהכנסות של פארמוקן, היא אולי הסירוב העיקש של החברה להתקשר בהסכמי ייבוא אסטרטגיים מחו”ל, כפי שעושות חברות מצליחות בשוק כמו אינטרקיור, בול פארמה, שיח מדיקל ועוד. פארמוקן, שהיתה גם מהחברות הבודדות שלא הסכימו להשתתף ביוזמה של סגן שר הבריאות לשעבר קיש לפיילוט “הנחות תמורת ייצוא”, מתאפיינת בגישה שמרנית ואינה מייצאת או מייבאת אלא רק מגדלת בחווה שלה בצפון, במושב ציפורי, ובחווה בדרום עמה לפארמוקן הסכם שיתוף פעולה, במושב עין חצבה.

בשורה התחתונה הציגה פארמוקן הפסד של כ-9.1 מיליון ש”ח בשנת 2021 (בנטרול של הוצאות תגמול מבוסס מניות, שינויים בשווי הוגן של נכסים ביולוגים והכנסות והוצאות). ההפסד הזה הינו ללא התחשבות בהוצאות הפחתת נכסים בלתי מוחשיים, שנוצרה מעסקת הרכישה של חברת קנזון בתמורה לכ-2.45 מיליון שקל במזומן ובמניות וגרמה להוצאה של בערך 600 אלף שקל. אם כן מתייחסים לכך כהוצאה, מגיעים להפסד מייצג של כ-9.7 מיליון שקל בשנת 2021, זאת אל מול שורה תחתונה של רווח של כ-5.6 מיליון שקל בשנת 2020 במהלכה הייתה החברה אחת מחברות הקנאביס הבודדות שמרוויחות כסף, ביחד עם שיח ואינטרקיור.

יש להדגיש שבתוך ההפסד השנה יש כ-6.1 מיליון שקל שנרשמו כתוצאה ממחיקת מלאי של זנים עם אחוז THC של מתחת ל-20% שאין בכוונת החברה להמשיך ולגדל. חלק יחשיבו את הדבר כהוצאה ברווח המייצג וחלק לא, והדבר תלוי ספציפית במשקיע הבוחן את העניין.

תזרים מזומנים

בשורת תזרים המזומנים מפעילות שוטפת רשמה פארמוקן תזרים שלילי בהיקף של כ-3 מיליון שקל. חלק מהמשקיעים בשוק ההון מתייחסים לתזרים המזומנים מפעילות שוטפת כגורם חשוב מאוד המייצג למעשה את כמות הכסף שנכנסה או יצאה מהחברה לצורך פעילותה השוטפת. כלומר אם חברה ביצעה רכישה משמעותית של מלאי או לא קיבלה עדיין תשלום מלקוחותיה, התזרים שלה יהיה נמוך יותר.

מנגד, ישנן גם בעיות בתחשיב של תזרים מזומנים. לדוגמה: אם חברת קנאביס א’ מכרה 100 קילוגרם קנאביס במהלך שנת 2021 והרוויחה על המכירה מיליון שקל אך את התשלום סוכם שתקבל רק בשנת 2022, אזי בשנת 2021 היא לא תרשום תזרים מזומנים בגין המכירה למרות שכן נוצר לה רווח. בשנת 2022 היא כן תרשום תזרים מזומנים, למרות שהמכירה לא התרחשה באותה השנה. מגזין קנאביס מספק למשקיעים גם את נתון תזרים המזומנים מפעילות שוטפת, אך גם את הרווח המייצג שלנו, שמנטרל במקרים רבים דברים לא תזרימיים כמו הוצאות תגמול מבוסס מניות שאינן חוזרות ונשנות.

מרג’ין אוף סייפטי

המרג’ין אוף סייפטי של החברה (אותו מחשבים באמצעות חיסור ההתחייבויות מהנכסים של החברה, לא כולל את הרכוש הקבוע שאת השווי שלו בעת מכירה קשה להעריך, וזאת ביחס לשווי השוק של החברה) עומד על כ-55.5%, כלומר מהרף הגבוה מבין חברות הסקטור.

הסכמים ושת”פים

ראשית, לחברה יש כאמור הסכם שיתוף פעולה עם החווה לגידול קנאביס בעין חצבה, במסגרתו החווה מגדלת עבורה זנים בליווי צמוד של פארמוקן בתהליך הגידול. פארמוקן רוכשת את התוצרת שמגודלת בחווה בתמורה למחיר קבוע לגרם. בעבר, הייתה שותפה גם חברת בזלת במתווה וקיבלה חלק בהכנסות, אך כיום שיתוף הפעולה המרכזי הוא בין החווה בעין חצבה לפארמוקן. שיתוף הפעולה הזה, שעד כה נשא פרי עבור פארמוקן שכן הזן שנחשב לנמכר ביותר שלה, ג’ונגל דרימס, גודל בחווה זו, בוצעה משתי סיבות עיקריות; האחת, הגדלת הקיבולת של פארמוקן, והשנייה – המיקום הגיאוגרפי השונה שגם מאפשר לחברה לבחון את השפעת האקלים השונה על הזנים שלה.

שיתוף פעולה שני שיש לפארמוקן הוא עם מכון שמיר, במסגרתו הקימו שני הצדדים חברה משותפת בתחום המחקר והפיתוח של פטריות פסילוסיבין – חברה בה מחזיקה פארמוקן כ-51% ומכון שמיר מחזיק ב-49% הנותרים. בתמורה לחלק שלה בחברה, שילמה פארמוקן כ-110 אלף דולר שילכו לביצוע מחקרים, כאשר במסגרת ההסכם גילויים שיתגלו במחקרים ושמומנו על ידי הסכום הנ”ל, יהיו שייכים לחברה המשותפת.

כמו כן, פארמוקן חתמה על הסכם שכירות למבנה באילת לצורך הקמה של בית מרקחת במקום. דמי השכירות עומדים על כ-10,000 שקל בחודש וההסכם נחתם בסוף שנת 2021 (בחודש דצמבר). בית המרקחת הזה יצטרף, אם וכאשר, לבית המרקחת שכבר פתחה פארמוקן בעפולה בשם “קליניקאן“. החברה אגב שונה בנוף מבחינה זו שכן את בתי המרקחת שלה היא לא רוכשת אלא מקימה בעצמה. מצד אחד זה כרוך בעלויות שבדרך כלל פחות משמעותיות מאשר רכישת בית מרקחת שכבר פעיל, אך מאידך מדובר בתהליך מורכב שלוקח זמן ותלוי בביורוקרטיה וכן עד שבית המרקחת מגיע להיקף מכירות משמעותי.

מה הלאה?

פארמוקן, כמו חברות רבות בענף, מתקשה בשורה התחתונה, ברווח. היא מתמודדת מול תחרות עזה של ייבוא, בשילוב עם אי ביצוע של ייבוא תוצרת חו”ל בעצמה או ייצוא לחו”ל מהתוצרת המקומית של החברה. כל אלו גרמו לצמיחה נמוכה בהכנסות החברה כאמור. האתגר של פארמוקן יהיה לנסות ולצמצם את ההפסד מתוך הבנה שבשווי שוק נוכחי של 36 מיליון שקל בלבד, כמעט ובלתי אפשרי לגייס סכומי כסף משמעותיים בשוק ההון. שכר של כ-35,000 שקל שהיא נותנת לפרופסור זאב רוטשטיין עבור קצת פחות מרבע משרה כיושב ראש, זה לא בטוח צעד בכיוון הזה.

לסיכום

פארמוקן לא הצליחה לצמוח בצורה משמעותית במהלך שהת 2021 ועברה מרווח יפה של כ-5.6 מיליון שקל ב-2020 להפסד של מעל 9 מיליון שקל ב-2021 (כולל הפחתת מלאי, שכאמור חלק כן מתייחסים אליה “כהוצאה אמיתית” וחלק לא). החברה צריכה לבצע שינוי מהר, אחרת היא עלולה למצוא את עצמה במקום לא טוב או שתיאלץ למכור את פעילותה לחברה גדולה אחרת.

אין בנכתב המלצה לפעול בניירות ערך, כל העושה כן עושה זאת על אחריותו בלבד ואין צוות המגזין אחראי לפעילויות בניירות ערך שיעשו בעקבות הכתבה.

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר