עשור לנפילת קדאפי: כך הפכה לוב לבירת הברחות הסמים של אפריקה

מי הם השחקנים המרכזיים בשוק הברחות הסמים של לוב, כמה עולה פלטת חשיש בטריפולי, אילו סוגי סמים יוצאים ונכנסים למדינה, מהיכן הם מגיעים ולאן הם מיועדים בסוף הדרך? מאז נפילת הרודן הלובי השתלטו על המדינה קבוצות חמושות שמתקיימות בעיקר מהברחות. כתב מגזין קנאביס עם מבט על "בירת ההברחות" של יבשת אפריקה

לפני קצת יותר מעשור, במהלך אוקטובר 2011, העולם הוכה בתדהמה כאשר נחשף הסרטון בו נראה מועמר קדאפי, עד זמן לא רב קודם השליט הבלתי מעורער של לוב, כשהוא חבוט ומותש, רגע לפני שקבוצת המורדים שתפסה אותו כילתה בו את זעמה ושלחה אותו לעולם שכולו טוב.

זו הייתה נקודת אל-חזור מבחינת העם הלובי. לאחר למעלה מארבעה עשורים (42 שנה ליתר דיוק) שבמהלכן שלט קדאפי ביד רמה בכל מה שקשור למדינה, הגיעה נפילתו הגדולה ואיתה תקווה גדולה עוד יותר לעתיד שיביא עימו שגשוג ורווחה למדינה החבולה.

אך בדומה לאזרחים רבים במדינות המזרח התיכון, גם הלובים גילו ש”האביב הערבי” שלהם הפך די במהרה לחורף קר ושחור, כאשר הכאוס ושפיכות הדמים נוכחים בכל פינה במדינה. וכשאין מי שיעשה סדר, ממלאים את הואקום כנופיות חמושות שמתקיימות על פשיעה והברחות.

“בעידן קדאפי היה פיקוח על תנועת החשיש”

בכדי להבין את התמורות שחלו בשוק הברחות הסמים הלובי לאחר נפילת קדאפי צריך פשוט להעיף מבט על אופן התנהלות השוק במהלך התקופה שבה הרודן עוד היה האיש החזק במדינה.

במהלך 42 שנות שלטונו השכיל קדאפי לנצל את נתיבי המסחר העתיקים של לוב, אשר קישרו בין אפריקה הסאב סהרית (“אפריקה השחורה”) לשבטים הברברים והערבים שבצפון אפריקה ומשם כמובן גם לאירופה ואגן הים התיכון, בכדי להבריח סחורות אסורות כגון נשק, דלק וגם לא מעט סמים.

מועמר קדאפי (צילום: עאבד רחים חטיב)
שלט על עסקי הברחות הסמים ביד רמה. מועמר קדאפי (צילום: עאבד רחים חטיב)

ההבדל המשמעותי בין התקופה של קדאפי לתקופה הנוכחית, היא שבתקופת קדאפי היה “בעל בית” חזק וסמכותי שמפקד על כל המערכת, תוך שהוא מקפיד לאפשר רק לקבוצה מצומצמת של שבטים וקרובי משפחה לטמון את ידם בצלחת המדושנת של עסקי ההברחות.

כך למשל מתאר אדם משבט הטוארג (שבט ברברי המרוכז בעיקר במערב אפריקה) את סצנת החשיש בלוב במהלך תקופתו של קדאפי בדו”ח של המכון לשלום ארצות הברית (USIP): “בעידן קדאפי הייתה בלוב תנועה ערה של חשיש, אבל היא הייתה מפוקחת, אם היית רוצה להבריח חשיש נאלצת לשלם עבור ‘רישיון’ לאחד מאנשי הממשל, בכדי שזה יאפשר לך להעביר את הסחורה, אבל היום כבר אין פיקוח וכל מי שרוצה יכול לנוע בחופשיות – מה שגרם לעליה משמעותית בתנועת החשיש ובצריכה שלו במדינה”.

חשיש מלבנון ומרוקו, קוקאין מקולומביה ואקסטות מאירופה

לאחר נפילת קדאפי נכנסה המדינה לתקופה של יותר משנתיים במהלכן ניסתה לאחות את הפצעים ולכונן ממשלה ומשטר מרכזי מתפקד. אך מאמצים אלו עלו בתוהו כאשר בשנת 2014 פרצה מלחמת אזרחים נוספת שבפועל פיצלה את לוב לשתי מדינות וחצי. הראשונה היא “ממשלת ההסכמה” היושבת בטריפולי ושולטת במזרח המדינה. ממשלה זו מוכרת על ידי האו”ם ונתמכת בעיקר על ידי טורקיה וקטאר. לעומתה, ממשלת “בית הנבחרים” יושבת בטוברוק ושולטת במערב המדינה (לאחרונה כבשה שטחים גם במזרח). ממשלה זו נתמכת בעיקר על ידי רוסיה, מצרים ואיחוד האמירויות. במקביל, בכל אזור הדרום שולטת קואליציה של שבטים מקומיים (בעיקר מבני הטוארג) כמו גם ארגוני פשיעה וארגונים אסלאמיסטיים.

אזורי השליטה בלוב: בצהוב – “ממשלת בית הנבחרים”, בכחול – “ממשלת ההסכמה”, בירוק – אזורים בשליטת שבטים מקומיים, ארגוני פשיעה וארגונים אסלאמיסטיים

מיותר לציין שבתוך כל הסכסוך הפנימי בין השבטים והקבוצות האתניות השונות במדינה, יחד עם עירוב אינטרסים בינלאומיים של מי שהגיעו לגזור קופון מהמצב – ארגוני הפשיעה ותעשיית ההברחות חוגגים באין מפריע.

הסמים עושים את דרכם ללוב בנתיבים יבשתיים וימיים: חבילות של חשיש מרוקאי, הרואין אפגני וקוקאין דרום-אמריקאי מגיעות באופן קבוע מדרום אלג’יריה וצפון ניז’ר במשולש גבולות לא מאובטח המכונה “מעבר סלבדור”.  משם הסחורה ממשיכה למחסני אריזה בעיר סבהא בדרום והלאה לעיירות חוף כמו טריפולי, אל-ח’ומס ובנגאזי, שם חלק מהסחורה נמכרת לאוכלוסייה המקומית אך רובה המוחלט ממשיכ אל מעבר לים והיישר אל אירופה, לרוב דרך מדינות הבלקן.

במקביל, יש כאמור גם את הנתיב הימי שמכניס בנוסף לחשיש ממרוקו ומלבנון, גם לא מעט קוקאין מדרום אמריקה, אקסטזי ואמפטמינים מאירופה וקפטגון מסוריה.

המפה שלהלן, שפורסמה ב-2020 באותו דו”ח של USIP, מתארת את נתיבי ההברחה המרכזיים של הסמים השונים לתוך ומחוץ ללוב, ביבשה ובים:

מפת הברחות הסמים בלוב. המקראה משמאל מציגה את חלוקת החומרים לפני צבעים

לפי הדו”ח של USIP, שלוש ההוצאות המרכזיות של מבריח סמים בלוב הן עבור ליווי ופרוטקשן – שכירת בני לוויה מקומיים שידריכו וידאגו שהשיירה לא תותקף, תשלום מיסי-מעבר בנקודות מסוימות בדרכים – המבריחים נאלצים לשחד גורמי אכיפה עבור מעבר חופשי בנקודות בידוק לאורך הדרך או לחלופין לשלם לכנופייה מקומית עבור מעבר של הסחורה בשטחים בשליטה שלה, וכן עבור “שחרור סחורה”, כדי שהסמים יעזבו את לוב ללא תקלות – המבריחים נוהגים לשחד את פקידי המכס בנמלי הים או בנמלי התעופה על מנת שאלו יעלימו עין ולא יבדקו מכולות מסוימות שעוברות תחת ידיהם.

מלבד העובדה שתעשיית הברחות הסמים מתבססת על נתיבי מסחר שהיו כאמור קיימים דורות על גבי דורות בלוב, ומשמשים בין היתר גם כנתיבים להברחת נשקים, דלקים, מהגרים וסחורות נוספות, פעמים רבות יש “חפיפה” מלאה בין התעשיות כאשר מבריחי מהגרים נתפסו לא פעם מחביאים סמים שונים ברכב או בסירה. לעתים אף דווחו מקרים על מהגרים שנאלצו לשאת על גופם כמות מסוימת של קוקאין בכדי לממן את הנסיעה.

“אפשר להריח חשיש ברחוב”

רוב הסמים שנכנסים ללוב עושים את דרכם הלאה לאירופה, אולם בשנים האחרונות נראה שחלה עליה בשימוש בסמים אצל הלובים עצמם, בעיקר בקרב אוכלוסיות מבוססות יותר בערים הגדולות כגון טריפולי ובנגאזי.

לדברי סוחר סמים מקומי שמצוטט בדו”ח USIP, “קילו חשיש שנכנס ללוב מהגבול הדרומי יכול לעלות 1,500 דינר לובי (כ-1,075$), אבל כשהוא מגיע לטריפולי למשל, המחיר מכפיל את עצמו ומגיע ל-3,000 דינר לובי (כ-2,150$). מדובר כאן בחומר לא מדולל. אם אני מדלל את החומר אני יכול להגיע לרווח של 10,000 דינר לובי (כ-7,000$).”

וכך מתאר צעיר לובי את השפעת נפילת קדאפי על צריכת החשיש במדינה: “מאז 2011 עישון החשיש עלה באופן משמעותי, זה הרבה יותר נגיש. לפני כן, היית צריך להכיר מישהו שנמצא במעגלים חברתיים מסוימים בשביל להשיג את החומר, אבל היום אתה יכול להריח את זה באמצע הרחוב. אתם תהיו מופתעים כמה אנשים צורכים חשיש בלוב היום – אנשים, זקנים וצעירים”.

יש לציי שלמרות שרובו המוחלט של הקנאביס והחשיש מגיעים מחוץ ללוב, בשנים האחרונות מדווח על מגמה של עליה במספר גידולי הקנאביס המקומיים, בעיקר בפרברים מסביב לערים הגדולות.

אבל הלובים כבר מזמן לא מסתפקים רק בקנאביס וחשיש, ובערים הגדולות התפתחה כלכלה שחורה המתבססת על מכירת סמים שונים ותרופות מרשם. כך למשל נראה מחירון משוער של חומרים שונים בלוב:

  • קנאביס: 1.5$-3$ עבור “שיפוד” 3 ס”מ
  • חשיש: 5$-10$ עבור גרם אחד
  • טרמאדול: 1.5$-3$ עבור 8 טבליות
  • אקסטזי: 20$-30$ עבור כדור אחד
  • קוקאין: 90$-100$ עבור גרם
  • הרואין: 45$-68$ עבור גרם אחד (30% טהור), 3$-5$ עבור גרם אחד (3% טהור)

למעלה מ-70 טון קנאביס בשלוש שנים

לא ברור האם וכיצד תעשיית הברחות הסמים הלובית תיעצר בקרוב, אפילו תתמתן, וסביר להניח שכל עוד השחקנים הגדולים (הפוליטיים והצבאיים) במדינה ימשיכו להתכתש ביניהם, לוב תמשיך להיות קרקע פורייה לפעילות הרווחית הזו.

בחודש שעבר דווח על תפיסת משלוח של 20 ק”ג קוקאין בצפון ניז’ר (הגובלת עם לוב מדרום), מה שהיה תפיסת הקוקאין הגדולה ביותר בהיסטוריה של המדינה, כאשר החומר היה מיועד להגיע ללוב ובהמשך לאירופה. תפיסה מרשימה נוספת התרחשה בשנה שעברה כשמשטרת ניז’ר שמה את ידה על מאגר של 17 טון חשיש שהיה מאוכסן בניאמיי, בירת המדינה, שעל פי המשטרה המקומית היה אף הוא מיועד לעשות את דרכו ללוב.

לפי הדיווחים של הרשויות המקומיות בלוב, כמות הקנאביס שנתפסה במהלך השנים 2017-2020 מגיעה ליותר מ-70 טון. מהנתון העצום הזה ניתן רק לנחש מהי כמות הקנאביס שכן נכנסת למדינה ושהמשטרה הלובית לא מצליחה לתפוס.

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר