גידל 105 שתילי קנאביס במחסן – נענש בעבודות של”צ
הנאשם גידל את שתילי הקנאביס במחסן ביתו. השופטת אמנם החליטה להותיר את הרשעתו על כנה, אך יחד עם זאת הטילה עונש קל, מאחר שסברה כי עצם המשפט היווה עבורו גורם מרתיע.
סגנית נשיא בית משפט השלום בנצרת, השופטת עדי במביליה-אינשטיין, החליטה לגזור שירות לתועלת הציבור בלבד (של”צ), על גבר כבן 49 שגידל עשרות שתילי קנאביס בביתו שבצפון הארץ.
בכך דחתה השופטת את עמדת המדינה שדרשה מאסר בפועל, אולם מנגד דחתה גם את המלצת שירות המבחן שהמליץ לבטל את הרשעתו של האיש.
בחיפוש שנערך בשנת 2016 בביתו נחשף מתקן לגידול קנאביס במחסן, בו נמצאו 105 שתילים במשקל כולל של כ-837 גרם נטו. בנוסף הנאשם החזיק 3 אריזות של חשיש במשקל כ-287 גרם נטו.
במהלך 2017 הנאשם והמדינה הגיעו להסדר טיעון, במסגרתו הוא הודה והורשע בעבירות של גידול וייצור סמים מסוכנים, והחזקתם שלא לצריכה עצמית בלבד. בנוגע לעונש סוכם כי הצדדים יטענו באופן חופשי.
המדינה עתרה לעונש של 10 חודשי מאסר, בדגש על כך שכמות שכזאת אינה לצריכה עצמית אלא למסחר והפצה. בעניין זה המדינה אף ביקשה להתחשב בתכנון ובמאמצים הכרוכים בהקמת המתקן, הכולל ציוד רב.
מנגד, הנאשם וסנגורו ביקש לאמץ את עמדת שירות המבחן שהמליץ להימנע מהרשעה, וזאת משיקולי שיקום. בהקשר זה הנאשם הפנה לתסקירים שערך שירות המבחן בעניינו, המצביעים על התקדמות בהליך הטיפולי והליך גמילה משמעותי.
עוד נטען כי הנאשם לקח אחריות על מעשיו ושינה את דרכיו, ומרוב בושה אף עזב את עבודתו כאח בבית חולים ומצא עבודה חדשה כאח בבית אבות, כאשר הרשעה עלולה לפגוע בפרנסתו שלו ושל אשתו ושלושת ילדיו.
כמו כן, נטען כי הנאשם השתמש בקנאביס מגיל 17, וגידל את הקנאביס לצורך שימוש עצמי בדרך חסכונית, בשל מצבו הכלכלי הירוד, ולא להפצה או סחר.
הנאשם עצמו טען כי בשנתיים האחרונות עבר מהפך של ממש בחייו, לאורך זמן רב לא מצא עבודה וכיום עובד.
השופטת במביליה-אינשטיין דחתה את טענת הנאשם בדבר צריכה עצמית, והזכירה כי הוא עצמו הודה בכך שהסמים נועדו שלא לצריכתו העצמית בלבד.
לאחר סקירה של מקרים דומים, השופטת קבעה כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר קצר שניתן לריצוי בעבודות שירות, לבין 10 חודשי מאסר בפועל, וזאת לנוכח סוג הסם, הכמות ונסיבות החזקתו וגידולו.
השופטת אף דחתה את בקשת הנאשם לאי הרשעה, תוך שציינה בין היתר כי אמנם רישום פלילי עלול לפגוע באפשרות תעסוקה, אולם “בעניינו של הנאשם, שעובד כאח מטפל בבית אבות, בעבודה שהגיש לאחר שהורשע בדין בהליך הנוכחי, הפגיעה אינה נראית לעין, אינה קונקרטית ואין בה כדי לפגוע בפרנסתו ובמשפחתו”.
עם זאת, השופטת סברה שיש לסטות ממתחם העונש, ובאופן די משמעותי, כשהחליטה להטיל על הנאשם עונש של 300 שעות של”צ, כלומר לא מאסר מאחורי סוג ובריח ואף לא מאסר שירוצה בעבודות שירות.
בעניין זה השופטת התחשבה בכך שלנאשם אין עבר פלילי, הוא הודה ולקח אחריות, ואף נמצא בטיפול. כמו כן, השופטת התרשמה כי עצם המשפט, וכן העובדה שהנאשם שהה במעצר, מהווים עבורו גורם מרתיע, ואף התחשבה בצורך לשמר את מקום עבודתו הנוכחי עקב היותו המפרנס העיקרי של משפחתו.
בנוסף לשל”צ, על הנאשם הוטלו התחייבות בסך 5,000 שקל, וכן מאסר על תנאי למשך 10 חודשים במקרה שיעבור על פקודת הסמים המסוכנים, כך על פי פסק הדין.
ב”כ המאשימה: עו”ד עמיחי רווה. ב”כ הנאשם: עו”ד נדב גרינולד ועו”ד ארגוב ארצי.
