רשות ני”ע עצרה את הנפקת החברה השנויה במחלוקת EPM

בשורה למי שנמאס לו לצפות בפרסומת הכי מציקה בטלוויזיה בימים אלה: גם הפרסומת עצמה וגם קמפיין גיוס הכספים אליו היא מפנה יעצרו - בשלב זה באופן זמני ובהמשך אולי באופן סופי, זאת לאחר התערבות רשות ניירות ערך. אם אכן הקמפיין ייעצר סופית הכספים שכבר הושקעו יושבו למשקיעים - כך מבהירה החברה, EPM

“מה הייתם עושים אם הייתם יכולים לחזור אחורה בזמן ולתפוס את הנפקת החברה שהמציאה את הטלפון החכם?”, שואל מנכ”ל חברת EPM רשף סויסה את הצופים בקמפיין הפרסום האגרסיבי שעלה בחודש האחרון בערוצי הטלוויזיה, ממנו לא ניתן להתחמק.

בהמשך הפרסומת נראית שחקנית כשהיא נכנסת למעין “מכונת זמן” ויוצאת ממנה בשיער פרוע, ואילו סויסה, כשהוא ספק נאנח ספק צוחק, אומר “את הרכבת הזו כבר פספסתם, אבל לא מאוחר להצטרף למהפכה של EPM” ומזמין את הציבור להשקיע בהנפקת החברה ולרכוש את מניותיה של מי שטוענת שהיא מפתחת מולקולות סינטטיות שאמורות לחקות מולקולות טבעיות מצמח הקנאביס.

נשים בצד את העובדה שיהיו מי שיקבעו שההצהרה הבומבסטית הזאת של EPM – שמשווה עצמה להמצאת הסמארטפון, לא פחות – היא יומרנית מאוד ואולי גובלת אף בהטעיה חמורה, כעת מתברר שגם הרכבת של EPM נעצרה בעל כורחה בתחנה, וזאת בעקבות הנחיית רשות ניירות ערך – הגוף המפקח על הבורסה והנפקות ציבוריות – אם כי לא מוסבר מדוע בדיוק הוחלט כך.

על פי הודעה שפרסמה החברה בסוף השבוע, היא נאלצה לעצור את האפשרות לרכישת מניות למשך 14 יום לפחות. בהודעת החברה, שעליה חתום גם סויסה עצמו כמנכ”ל, נכתב כי “בהתאם להנחיית רשות ניירות ערך, עצרה החברה את האפשרות לקבלת הזמנות נוספות במסגרת ההנפקה לתקופה של 14 ימים, אשר במהלכן תפעל החברה לקבלת היתר מחודש מרשות ניירות ערך ולפרסום תיקון לתשקיף”.

לדברי החברה “הזמנות שהוגשו על ידי משקיעים לא יבוטלו והחברה תפנה אל המשקיעים עם חידוש התקופה לקבלת הזמנות, על מנת לאשרר את ההזמנות שהוגשו על ידם”.

בנוסף החברה רומזת שייתכן וההנפקה כולה תיעצר לגמרי ואף לא תושלם כלל, וכך עלולים לרדת לטמיון עשרות מיליוני שקלים שהושקעו בחברה ובפרסום שסיפקו חברות התקשורת הגדולות “קשת” (ערוץ 12) ו”רשת” (ערוץ 13) תמורת שותפות במיזם השנוי במחלוקת.

“ככל שההנפקה לא תושלם, מכל סיבה שהיא, יושבו למזמינים הכספים ששולמו על ידם בתוך 14 ימים, באותו ערוץ שבו שולמו,” נכתב.

כאמור, לא ידוע בשלב זה מדוע הופסק הקמפיין בהוראת רשות ני”ע, אך יש מי שמעריכים שהעניין “הבעייתי” הוא שהפרסום האגרסיבי בטלוויזיה גורם לאנשים שאינם מעורים בהשקעות וקריאת תשקיפים שלא לקרוא את התשקיף, שכן מפרסומת של כמה שניות לא ניתן להעביר מידע שיש ביותר מ-300 עמודי תשקיף והיא אולי ‘קורצת’ מדי וכפי שציינו – אף עלולה להיות מטעה.

אם זו אכן הסיבה, המשמעות היא שהמניות שניתנו לגופי התקשורת קשת ורשת, תמורת פרסום, יתכן “שניתנו סתם”, הרי אם הרשות לא תסכים להם לחזור ולפרסם בטלוויזיה הם נתנו את המניות ללא קבלת התמורה. יש לציין עוד שבכך, סביר להניח שהחברה חושפת את עצמה לתביעות מצד בעלי מניות שהשקיעו על בסיס אותם סרטוני הפרסומת בטלוויזיה.

בפועל, כרגע, מי שמנסה להיכנס לאתר החברה, לעיין בתשקיף המדובר ולנסות אולי להשקיע ולרכוש מניות כחלק מקמפיין גיוס ההמונים, מגיע לעמוד הקמפיין ונתקל באותה בהודעה מטעם החברה, שלפיה האפשרות להשקיע נעצרה.

סכום המינימום להשקעה, אגב, הוא 1,055.5 שקלים, כשמטרת החברה המוצהרת היא לגייס סכום עצום של כ-44.5 מיליון שקל (מתוכם גויסו עד כה כ-18 מיליון ש”ח בלבד) לפי שווי של 381 מיליון שקל. אם אכן תעשה זאת היא תהפוך למעשה להיות חברת הקנאביס הישראלית השנייה בגודלה במונחי שווי שוק, אחרי אינטרקיור (1.05 מיליארד שקל) ובדומה ל-IMC (430 מיליון שקל בערך).

כמו כן, מלבד העובדה שמדובר בניסיון הנפקה של חברה בעלת מוצר שעדיין לא הוכחה יעילותו במחקר ולא נעשו ניסויים קליניים הכרחיים לשם כך, עולה השאלה מה הוא בכלל המוצר. ובכן, למעשה מדובר בגרסה סינטטית של הקנבינואידים THCA ו-CBDA שהם הקנבינואידים הבולטים בקנאביס THC ו-CBD בגרסתם הצמחית, פייטוקנבינואידים, בטרם הם עוברים דה קרבוקסילציה בחימום. החידוש, ממחקרים בודדים שביצע פרופ’ רפאל משולם, הוא שהם נשארים לנצח בצורתם החומצית מבלי לעבור לעולם דה-קרבוקסילציה. יעילותם האמיתית לטיפול כאמור לא הוכחה. לקנבינואידים הסינטטיים הללו הם קראו בשמות EPM, על שם החברה, והגישו אותם במסגרת בקשה לאישור ה-FDA, שבינתיים רק אישר להם להתחיל במחקר.

זאב רוטשטיין EPM
פרופ’ זאב רוטשטיין בקטע מתוך הפרסומת השנויה במחלוקת לקמפיין שנעצר בשלב זה באופן זמני

חברת EPM, שכאמור מפתחת מולקולות סינטטיות שמחקות מולקולות טבעיות מצמח הקנאביס ומאמינה שהן עשויות להביא מזור לחולים במחלות שונות, יצאה למהלך של הנפקה בבורסה המקומית. היא עושה זאת באמצעות הליך עקיף של גיוס כספים באמצעות פלטפורמת אינטרנט לגיוס המונים, למשל כפי שעשתה חברת קנבוטק שגייסה כ-26.6 מיליון שקל לפי שווי של כ-134 מיליון שקל והמשקיעים בה מופסדים בינתיים בכמעט 50%.

הנפקה כזאת, אגב, קשה להאמין שהיתה מתקבלת בידי המשקיעים ה”מוסדיים”, כלומר קופות הפנסיה ומנהלי תיקי ההשקעות הגדולים, בוודאי בהתחשב בשפל היחסי בו נמצא שוק ההנפקות בישראל כיום. לכן, סביר להניח, החברה בחרה בדרך של גיוס המונים במסלול שמאפשר להירשם לבורסה לאחר השלמת גיוס ההמונים.

בנוסף, יש לציין שמעיון בתשקיף שהחברה מחוייבת לפרסם, מתגלים נתונים שעלולים להיחשב בעייתיים בקשר למצב הפיננסי שלה, למשל גרעון בהון של כ-1.9 מיליון דולר ויתרת מזומנים בקופה בגובה של כ-148 אלף דולרים בלבד. לשם השוואה – החברה שורפת סכום כזה בתוך פחות מחודש ובמהלך שנת 2020 היא הפסידה לא פחות מ-2.3 מיליון דולר.

אם כמו רבים אחרים תהיתם מדוע חברה שרוצה לגייס מיליונים משקיעה מיליונים בפרסומות בטלוויזיה, התשובה היא שהיא לא. שני בעלי מניות נוספים ב-EPM הם כאמור קשת (2.89%) שקיבלה את המניות שלה בתמורה לשירותי פרסום בשווי 10 מיליון שקל בערוץ 12 ובאתר מאקו למשך 30 חודשים, ורשת (0.87%) שקיבלה אותן תמורת פרסום בשווי 3 מיליון שקל למשך 36 חודשים.

נתון מעניין נוסף הוא גובה שכרו של רשף סויסה, המנכ”ל. סויסה מקבל כיום שכר של כ-64 אלף שקלים בחודש, לא כולל בונוסים שההנהלה יכולה לתת לו כתלות בהצלחות מחקריות ועסקיות של החברה.

נשיא EPM והפרזנטור הראשי שלה בפרסומות, פרופ’ זאב רוטשטיין, שמוכר לציבור כמי שהיה בעבר יו”ר ועדת סל התרופות במשרד הבריאות ושימש לאחרונה שימש כמנכ”ל בית החולים הדסה (לפני כמה שבועות דווח כי מונה גם לתפקיד יו”ר חברת הקנאביס פארמוקן, שבו הוא משמש גם כיום), התראיין לאחרונה במגזין קנאביס וסיפר על פעילות החברה. 

לדברי פרופ’ רוטשטיין, המחזיק בעצמו אופציות לכ-1.63% ממניות החברה, “לצמח הקנאביס יש פעילויות רפואיות שונות. הבסיס של הצמח מורכב מאבני בניין קטנות שכל אחת מהן היא מולקולה, חלק עם פעילויות רציניות וחלק פחות רציניות. 

“הרעיון של חברת EPM הוא בנושא של בניית מולקולות על בסיס הגנטיקה הצמחית, אבל המולקולות סינטטיות ומיוצרות במעבדה, על בסיס מחקר של פרופ’ רפאל משולם. הכל סינטטי, לא צמחי. המולקולות שלנו מחקות פעילויות שונות של הקנאביס ויכולים לבודד אותן מבחינת תופעות רצויות ולא רצויות, זאת אומרת שאפשר להתמקד רק במולקולות שיש להן פעילויות חיוביות כמו למשל מולקולה שהיא נגד דלקת, ומורידה חומר טבעי שנקרא TNF, שזה מדד לדלקת שהגוף תוקף את עצמו, אז היא מחקה פעילות של סטרואידים ואפשר להשתמש במולקולה הזאת במקום לתת טיפול בסטרואידים.

“בימים אלה הניירות שלנו נמצאים ברשות התרופות האמריקנית, ה-FDA, כדי לכוון אותנו לטיפול במחלות. אני מקווה שתוך זמן לא ארוך נצליח להגיע כבר לניסיונות קליניים בבני אדם. כרגע אנחנו מדברים על שתי המולקולות 302 ו-314. הניסיונות הם מאוד יקרים בבני אדם, לכן אני מוביל להנפקה שאנחנו עושים בימים אלה ואנחנו מבקשים מהציבור שמעוניין להשקיע שישקיע. אני מאוד מקווה שלא נאכזב את ציבור המשקיעים שלנו”. 

מדוע לשלם על פרסום בטלוויזיה במקום לפנות למשקיעים ספציפיים. למה לפנות לציבור לצורך גיוס כספים כשאתם אפילו לא בשלב הניסויים הקליניים, כלומר אין לכם עדיין מוצר.

“אמרנו בדיוק מה יש לנו ומה אין לנו. הציבור הוא ציבור אינטליגנטי. לא אמרנו משהו שאנחנו לא עושים. אמרנו במפורש שסיימנו את השלב הפרה-קליני והולכים כרגע לניסיונות הקליניים. אנחנו קוראים לציבור שמעוניין ומחפש אפיקי השקעה, להשקיע”.

מה ירוויח מי שישקיע?

“הוא יהיה בעל מניה בחברה שהיום הערך שלה הוא בסביבות 140 מיליון דולר, אבל היא יכולה להגיע להיות כמו GW, שגם היא פיתחה מולקולה, ופייזר קנתה אותה ב-7 מיליארד דולר. זאת אומרת שאנחנו מתפללים שנהיה כמו GW ואנחנו עובדים קשה כדי להצדיק את זה. אם אנחנו באמת נגיע לטיפולים נקודתיים במחלות שעד היום אין להן פתרונות מספיק טובים, אז אני משוכנע במאה אחוז שמי שהשקיע את כספו יברך על המוגמר”.

כעת, כאמור, עצרה החברה את האפשרות לקנות מניות למשך 14 יום לפחות, וזאת בהוראת הרשות לניירות ערך. מהחברה ומהרשות לניירות ערך לא נמסרה תגובה נוספת מעבר להודעת החברה שפורסמה.

המשך קריאה
Back to top button
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר