סכסוך במושב: החקלאי דרש לגדל קנאביס, הועד התנגד, ביהמ”ש פסק‎‎

חקלאי ממושב תקומה שניסה להקים מיזם לגידול קנאביס נתקל בהתנגדות של גורמים בהנהלת המושב. הוא פנה לביהמ"ש ולאחר הליך נקבע כי המושב לא יכול לאסור עליו לפעול בתחום. במושב שוקלים להגיש ערעור לעליון כשברקע תביעה נוספת בסך 13 מיליון ש'

ועד האגודה של מושב תקומה, מושב דתי בנגב המערבי בסמוך לעזה, סירב לאפשר לתושב המקום, החקלאי אביחי קוך, להקים חוות קנאביס רפואי בנחלה שבבעלותו, וזאת למרות שהחקלאי קיבל את כל האישורים הנדרשים לכך מהיחידה לקנאביס רפואי של משרד הבריאות.

בעתירה שהגיש לאחרונה קוך לבית המשפט המחוזי בבאר שבע באמצעות עו”ד אריק נצר, טען קוך כי יו”ר ועד האגודה, משה סימקוביץ’, מתנגד באופן אישי למיזמי קנאביס ולכן עשה ככל שביכולתו למנוע זאת. פסק דין מעניין שניתן בשבוע שעבר עשוי להיות רלוונטי גם לחקלאים בקיבוצים ומושבים אחרים.

על פי העתירה, לטענת קוך, המנסה מאז 2016 לקבל היתר לגידול קנאביס רפואי, אין בתקנון האגודה סעיף שיכול למנוע זאת ממנו כל עוד “הבקשה אינה סותרת כל דין”. לדבריו על פי סעיף 71 בתקנון נקבע שהועד לא יכול לסרב לבקשת חבר להקמת מיזם חקלאי עצמאי משלו ומכיוון שקנאביס הוא גידול חקלאי לכל דבר, הרי שהמושב לא יכול להתנגד למיזם שלו.

מושב תקומה (תמונה באדיבות "שלטי גוטמן")
מושב תקומה (תמונה באדיבות “שלטי גוטמן”)

הבלאגן האמיתי החל בפברואר 2020 כשועד האגודה התכנס לדיון בשאלה האם בכלל להתיר גידול קנאביס ואם כן, האם לאפשר זאת גם בחלקה א’ (הקרובה לבתי המגורים במושב ונמצאת בבעלות מלאה של החקלאי) תוך טענות על חשש לריחות קנאביס שיעלו בתקופת הפריחה, או רק בחלקה ב’ (הנמצאת מאחורי חלקה א’, רחוקה יותר מבתי המגורים, ומיועדת אמנם לפעילות של החקלאי עצמו אך נמצאת בבעלות המושב), או רק בחלקה ג’ (הרחוקה אף יותר ומיועדת רק לפעילויות שמשותפות למושב כולו).

בסוף הדיון בועד הוחלט שכן לאשר לחברי המושב לגדל קנאביס בחלקה ב’ בכל מקרה, וגם בחלקה א’ “עבור חברים המעוניינים בכך”, כשאחד מהם כמובן הוא קוך עצמו. לדבריו, למרות החלטת הועד, יו”ר הועד סימקוביץ’ לא התיר לו לקבל את האישור, לא חתם על המסמכים הנדרשים לשם כך, ובכך הפר לכאורה גם את תקנון המושב וגם את החלטת ועד המושב.

בעתירה שהגיש לבית המשפט כתב קוך כי “מר סימקוביץ’ פועל לסיכול המיזם על יסוד נטיית לבו האישית המתנגדת למיזמי קנאביס חרף העובדה כי מדובר במיזם שיש בו להביא פרנסה לתושבי האזור, להכניס מטבע זר לישראל ולהוות מקור לחדשנות, גאווה לאומית וקידום החקלאות בעוטף עזה”.

לאחר הגשת העתירה עלתה ההצעה להצבעה נוספת, בדצמבר 2020, הפעם באסיפה הכללית של חברי המושב ולא רק במסגרת חברי הועד. חברי המושב החליטו ברוב לאסור על גידול קנאביס גם בחלקה א’ וגם בחלקה ב’, ולהתיר זאת בחלקות ג’ בלבד המרוחקות עוד יותר וכן רק כיזמות משותפת של חברי המושב כולו יחדיו.

“גידול קנאביס אינו שונה מפעילות חקלאית אחרת”

בעקבות העיכובים הללו בהליך, במסגרת העתירה הורה השופט יעקב דנינו מביהמ”ש המחוזי בבאר שבע לרשות מקרקעי ישראל ולמשרד החקלאות למסור את עמדתם בסוגייה. משרד החקלאות הבהיר כי מבחינתו מיזם בתחום הקנאביס הרפואי הינו מיזם חקלאי לכל דבר ועניין, כפי שגם נקבע עוד בשנת 2017, וכי מיזם כזה כלל אינו טעון הסכמה של הועד המקומי של המושב.

יתרה מכך, המשרד ורמ”י קבעו בפירוש כי “המדיניות היא לעודד ולתת עדיפות להקמתם של מיזמי קנאביס בחלקות א’ של נחלות באגודות חקלאיות” ואף כי קיימת עדיפות להקמת המיזם בחלקה א’, בין היתר מכיוון שחלקה ב’ נעדרת זכויות בנייה נדרשות.

לדברי המדינה, בתשובה לטענות המושב על נזק סביבתי שייגרם לכאורה בעקבות המיזם הקרוב לבתי המגורים, “הניסיון שהצטבר ממיזמי קנאביס בנחלות חקלאיות מלמד כי הם לא יוצרים מפגעים מיוחדים בהשוואה לפעילות חקלאית רגילה ומקובלת כמו רפתות ולולים. לכן, גידול קנאביס אינו שונה מפעילות חקלאית אחרת”.

חממות במושב תקומה (תמונה באדיבות: Growponics)
חממות במושב תקומה (תמונה באדיבות: Growponics)

לאור הדברים הברורים של המדינה, דרש קוך מבית המשפט לקבוע כי הסמכות להחליט על גידולי קנאביס בחלקות א’ מוקנה לועד המושב (שבמקרה זה אישר כזכור את המיזם) לפי סעיף 71 ולא לאסיפה הכללית (שדחתה אותו). המושב מנגד טען את ההפך בדיוק, שמדובר בגידול חדש, ושהם רוצים שאסיפת החברים תאשר זאת.

השופט דנינו קבע לבסוף כי “עיון בתקנון איננו יכול להתפרש ליותר מאשר מובן אחד, ברור והחלטי: הסמכות לדון בכל בקשה הנוגעת למקרקעין המוחזקים על ידי חבר האגודה, הטעונה הסכמת האגודה, תידון על ידי ועד ההנהלה.”

לדבריו “ככל שהאספה הכללית חפצה להגביל את היקף שיקול דעת ועד ההנהלה, היה בכוחה לצמצם את היקף סמכותו. משלא עשתה כן, אין לקרוא מסקנה מאוחרת בדבר הגבלה ביחס לאופי השימוש המבוצע במקרקעין על ידי החבר, כל עוד מדובר בשימוש חקלאי.”

בהתאם למסקנה זו, תוך שהוא נותן משקל לטיעונים הנוגעים לחופש הקניין, חופש העיסוק וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, קבע השופט כי לא הוכח שייגרם נזק סביבתי כלשהו מעצם גידול הקנאביס, וכי בעל החלקה התחייב בכל מקרה שלא תתקיים נסיעה בכבישי המושב הדתי בשבת.

לפיכך קבע כי החלטת האסיפה הכללית של המושב לאסור על גידול קנאביס מבוטלת, וכן כי ועד המושב ולא אסיפת החברים ידון בבקשתו של קוך תוך 45 יום. השופט גם פסק כי המושב ישלם 15,000 ש”ח הוצאות משפט לקוך, וכן כי קוך יהיה רשאי לתבוע בתביעה נפרדת נוספת את המושב בגין הנזק הכספי שנגרם לו מהעיכובים בהליכי ההקמה.

“חשוב שבאגודות השיתופיות יכירו את פסק הדין”

האם זה אומר שפסק הדין סופי וקוך יקבל את האישור? קוך טוען שכן. “השופט קבע שהועד ידון בשאלה לפי סעיף 71 לתקנון בו כתוב שמדובר בענף חקלאי לכל דבר ועניין בהסתמך על חוות הדעת של משרד הבריאות, החקלאות ורמ”י, ולכן הוא יהיה חייב לחתום,” אומר קוך בשיחה עם מגזין קנאביס. “זה נקבע חד משמעית, כולל בחלקה א’. השופט הדגיש שכל חבר שמבקש לקבל היתר למשהו שמוכר על ידי משרדי הממשלה, הועד לא יתנגד”.

“חשוב שבאגודות השיתופיות בארץ ידעו את התוצאה, שהם לא יכולים לקבוע מה חקלאים יעשו בחלקות שלהם,” הוסיף. “מה שחבל זה שזה יצר כאוס במושב, גרם למריבות, הרס את הקהילה, זה הוביל להרבה נזק,” אומר קוך. “עשיתי הכל כדי למנוע את זה, כדי לא להגיע לבית המשפט, פניתי אליהם, הסברתי שזה מה שהתקנון קובע, הם לא רצו להקשיב.”

לדבריו התנהלות זו של המושב גרמה לנזקים עצומים ולמתחים אדירים בין חברי המושב עד כדי הרס של הקהילה ממש. עוד הוא מציין כי חברי מושב נוספים מתכננים כעת להגיש תביעות דומות לאחר שקיבלו במהלך השנים האחרונות סירוב מצד ועד המושב למיזמים דומים.

“המושב חשוף עכשיו לתביעות של מיליונים,” הוא אומר. “השופט הזהיר אותם והציע להם התפשר, לא להגיע לפסק דין, אבל הם התעקשו להגיע עד פסק דין, עכשיו שמעתי שהם רוצים להגיש ערעור לבית המשפט העליון”.

“הנטיה היא לערער על פסק הדין”

המושב טוען אחרת ושוקל בימים אלה האם להגיש ערעור על ההחלטה לבית המשפט העליון. בתגובה שנמסרה למגזין קנאביס מטעם עו”ד אפרת אבירם ואש, בשם המושב, נטען שאכן “הנטיה היא לערער (על פסק הדין, מ”ק). שאלת הגשת הערעור תובא בפני המוסד העליון של האגודה, האסיפה הכללית, בהקדם האפשרי”.

עו"ד אפרת ואש
עו”ד אפרת ואש (תמונה באדיבות עו”ד ואש)

לגבי הטענות על כך שההתנגדות של המושב למתן היתר למיזמי קנאביס על חלקה א’, והסכמתם בדיעבד לפעילות כזו על חלקה ג’ המשותפת למושב, השיבוע כי זו “לא נבעה ממניעי רווח כספי אלא מחשש מריחות חזקים, מהשפעה על חיי בעלי החלקות הגובלות, חשש מגורמי פשיעה, פגיעה בצביון הדתי ובאיכות החיים ומכך שהמתקנים נראים כמתקנים בטחוניים בלב לבו של ישוב חקלאי תוך פגיעה בצביון הכפרי”.

לדבריהם “מלכתחילה האגודה ייעדה את חלקות ג’ המשותפות לפרוייקטים שאמורים ליצור הכנסה לכלל חברה האגודה מבלי לפגוע במרקם ובאיכות החיים”.

לגבי הטענות על כך שההליך המשפטי וההתנהלות של הועד יצרו כאוס וגרמו לסכסוכים במושב השיבו כי “תלוי את מי שואלים, על פי הנתונים רוב גדול של חברי האגודה הצביעו בהצבעה חשאית משוחררת מלחצים נגד פעילותו של חבר זה או אחר וזו לדעתנו התשובה”.

לשאלה מדוע סירבו להתפשר והתעקשו “ללכת עד הסוף” לפסק דין השיבו כי “הצעות הפשרה שלנו היו הגונות אבל קוך הוא זה שהתעקש ללכת ‘עד הסוף’ שעדיין כלל לא הגיע כך שזו הגדרה מטעה. האגודה פועלת בצורה שוויונית וטובת הכלל היא שמחייבת.”

אקונביס תובעת כ-13 מיליון ש”ח ממושב תקומה

אכן, כפי שציין קוך, נגד המושב מתנהל לפחות הליך אחד דומה בענייני קנאביס, במסגרתו חברה בשם אקו-נאביס הגישה בדצמבר 2020 תביעה בסך כ-13 מיליון ש”ח נגד מושב תקומה בטענה כי מאז שנת 2016 מנסים ללא הצלחה היזמים מטעמה, רועי פורר ז”ל, אסתר אזולאי, ראובן אבישר, רומן מאירוב וגל לוי גורי, להקים מיזם לגידול קנאביס על שטח חקלאי של 20 דונם במושב השייך למשפחת דובקין.

בניגוד לתיק מול קוך, שלא התחיל בפעילות בטרם קיבל אישור סופי, חברת אקונביס החלה להקים את הפעילות בשטח, לדבריה בעקבות החלטת המושב משנת 2017 “לאשר לדובקין להתקדם במהלך ההקמה של אתר הקנאביס”, וכן על בסיס “אישור מטעם המושב לגדל קנאביס בחלקה ב’ של משק 17”.

על בסיס הסכמה זו נחתם באפריל 2018 הסכם שותפות ראשוני בין אקונביס לדובקין ובחלוף מס’ חודשים כבר קיבלו אישור ראשוני ממשרד הבריאות לפעילות בתחום הקנאביס. בפברואר 2020, לאחר השלמת תכניות ההקמה וקבלת האישורים, נחתם הסכם סופי בין הצדדים במסגרתו התחייבה אקונאביס לגייס משקיע שיזרים לחברה 25 מיליון ש”ח לפי שווי חברה של 50 מיליון ש”ח.

לדברי התובעים, בדומה לדברים שאומר קוך, המושב עשה לכאורה ככל שביכולתו כדי למנוע הקמת מיזמי קנאביס על חלקות א’ במקרה של קוך ואף על חלקות ב’ במקרה של אקונאביס, ואחרי ש”סינדל” את הפעילויות הללו אישר בהצבעת חברי אסיפת המושב הקמת מיזם קנאביס משותף של המושב כולו על חלקה ג’, שכאמור מיועדת לפעילות עסקית משותפת של כל חברי המושב יחדיו.

לרוע מזלו של המושב גם התיק של אקונאביס מתנהל בביהמ”ש המחוזי אצל השופט יעקב דנינו, אותו השופט שפסק לטובת קוך.

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר