מתח בועדת הקנאביס: המשטרה מסרבת לוותר על הפללה

אחרי 6 שעות של דיונים הגיעו 7 חברי ‘ועדת ארדן-השכל’ למסקנה: מאחר ושלושה היו בעד הפסקת הפללת צרכני הקנאביס, שלושה נגד ואחד מתנדנד, נקבע כי בשבוע הבא יתכנס הצוות בפעם האחרונה כדי להגיש מסקנה אחת מטעמם, שתוגש לשר ארדן.

הצוות שהוקם לבחינת מדיניות הפללת צרכני הקנאביס נפגש הבוקר (ג’) לדיון המסכם, זאת לאחר שביום א’ נדחה בשלושה שבועות מועד ההצבעה על הצעת החוק בנושא שהגישה ח”כ שרן השכל יוזמת המהלך.

מתוך 7 חברי הצוות וכפי שהיה ידוע מבעוד מועד, שלושה מהנציגים (שני נציגי משרד המשפטים + נציג הציבור חיים מסינג) הרימו ידם בעד והתעקשו כי נדרש שינוי בחוק והפסקת הפללת הצרכנים.

מולם היו שלושה נציגים נוספים: שני נציגי המשטרה שסירבו לקבל כל הקלה בחוק הפלילי, זאת לטענתם מאחר ו”כבר היום יש אי אכיפה של שימוש עצמי בקנאביס” וכן כי “אנחנו עוצרים רק במקרים של עבירות קשות”. עוד הם קבעו כי כל הקלה בחוק תגרום לנזק ולהרחבת השימוש בקנאביס בישראל. נציג נוסף של המשרד לבטחון פנים לא קבע את עמדתו הסופית.

הנציג השביעי והאחרון, מטעם הרשות למלחמה בסמים, הביע תמיכה באי הפללה ובמודל הפורטוגלי, אך עשה זאת במתינות יחסית והמליץ על מודל חדש שיערב בהליך גם את משרדי הבריאות והרווחה.

בשלב הסיכום אמור היה הצוות לגבש עמדה כללית של כלל הנציגים יחדיו, אך למרבה הצער לא הצליחו להגיע להסכמה ברורה.

בעוד שהמשטרה היתה מוכנה להקל מעט בעמדתה ולהסכים על ‘אי אכיפה’ במסגרתה גם בפעם השנייה בה נתפס צרכן קנאביס לא ירשם לו תיק פלילי (כיום זה קורה רק בפעם הראשונה), נציגי משרד המשפטים ונציג הציבור לא היו מוכנים להתפשר על פחות משינוי החוק לאי הפללה מוחלטת של צריכת קנאביס לשימוש עצמי.

מאחר ונציגי המשרד לבטחון פנים סירבו להציג עמדתם החד-משמעית לאור התנגדות המשטרה, נקבע כי חברי הצוות יתכנסו בשבוע הבא פעם נוספת כדי לסכם החלטה אחת שתהיה מקובלת על כולם – אותה ימסרו באופן רשמי לשר ארדן להחלטתו. ייתכן אף שארדן עצמו יהיה נוכח בפגישת סיכום זו שתיערך בתאריך שטרם ידוע.

“”אני מברכת את רוב נציגי הועדה שהחליטו לקבל החלטה אמיצה ולדבוק במדיניות אי הפללה של צרכני קנאביס,” מסרה ח”כ השכל. “אני מקווה שלא ייכנעו ללחץ המשטרה שטוענת כי 18,000 תיקים פליליים בשנה ו 280 אזרחים בממוצע שמגיעים לפתחו של בית המשפט בכל חודש, בגלל שימוש עצמי בקנאביס זה מצב תקין. חמשת החודשים שעברו מאז הגשת הצעת החוק היו לא פשוטים ומאוד מאתגרים, בלשון המעטה. היו אלה חודשים של מאבק שלעיתים הרגיש כמו ‘לדפוק את הראש בקיר’ בניסיון לחצוב איזושהי פרצה של הגיון מול הפקידות, מול המשרדים, מול הדעות הקדומות, מול החשיבה הקפואה והמיושנת. לעיתים נאבקתי על עצם זכותם של גורמים שונים להשמיע דברים בפני הועדה, גורמים מקצועיים ובעלי תפקידים בעבר ובהווה, שמבינים עד כמה טענות המתנגדים הנן חסרות הגיון חברתי, משפטי, כלכלי, מדעי וערכי.”