משרד הבריאות מודה: רפורמת הקנאביס הרפואי – אולי ב-2020

הדיון שנערך הבוקר בועדת הסמים של הכנסת חשף לראשונה את מה שחששו ממנו מאות חקלאים ויזמים שקיוו להיכנס לתחום: רפורמת הקנאביס הרפואי ‘תתחיל’ אולי במהלך 2018, אבל תוטמע בפועל רק ב-2019, אולי אף אחרי 2020. בדיון הובטח גם שמטופלי קנאביס שרשיונם פג יוכלו לחדשו אוטומטית, בהליך מקוצר יותר ולא כפי הנוהל כיום.

מלבד החיוכים הציניים של יובל לנדשפט, מנהל היחידה לקנאביס רפואי, הדיון שנערך הבוקר (ב’) בועדת הסמים של הכנסת היה עגום ביותר.

המאוכזבים הגדולים ממה שנחשף היום לראשונה בפה מלא, הם מאות חקלאים ויזמים שקיוו שממש עוד רגע הם נכנסים לענף – וכעת מסתבר שזה ייקח עוד שנים.

בדיון הארוך הודה למעשה לראשונה משרד הבריאות בכשלון נסיונו להטמיע את רפורמת הקנאביס הרפואי בזמן, על אף שלא אמר זאת במפורש.

לנדשפט, מנהל הפרויקט ניסה להיראות אופטימי וחזר שוב ושוב על כך שהרפורמה “תחל ברבעון הראשון של 2018”, אך בפועל הודיע בדקה האחרונה של הדיון כי הוא מעריך שהרפורמה כולה תוטמע רק אולי בסוף שנת 2019 ושייצוא קנאביס לחו”ל יתחיל גם כן רק בעוד למעלה משנה.

אולי בשנת 2020 – רפורמת הקנאביס מתעכבת

“לוחות הזמנים, ומקסימום אני טועה בחצי שנה, המדיקליזציה פה בארץ עשויה להתחיל במהלך הרבעון הראשון של 2018,” אמר, אך הוסיף: “במהלך של שנה תתבצע התחלופה של 32 אלף הרשיונות של המטופלים הקיימים לחדשים – זה ייקח תהליך של שנה ואז יתאזן ואז רוב המטופלים יתחילו לקבל בבתי מרקחת.”

כלומר רק בסוף שנת 2018, אולי בתחילת 2019 ואף לאחר מכן, יוכלו לקבל כלל המטופלים את הקנאביס הרפואי שלהם בבתי מרקחת.

“במהלך 2019 נעשה ‘פיין טיונינג’ (כיוונונים אחרונים), ובסוף 2019 אני חושב שהשוק הזה, אולי חצי שנה קדימה (2020), זה יקרה,” המשיך והזהיר: “אני מציע למי ששוקל להיכנס לשוק לעשות זאת בזהירות.”

לגבי תזמון תחילת הייצוא לחו”ל אמר כי “ייצוא בפועל אני חושב שיתחיל בשלהי 2018 או תחילת 2019”, תוך שציין “פער טעות של חצי שנה נוספת”.

למרות שבקנדה יש כבר רפורמת קנאביס רפואי פעילה, לנדשפט התעקש גם שהוא ‘ממציא את הגלגל’. “אנחנו עושים משהו שלא עושים בעולם, בזכות השר ליצמן ששם את המטופל במרכז. זו דרך שאף אחד לא הלך בה מעולם.”

מאות חקלאים מחכים – ימשיכו לחכות

עוד מסתבר שאפילו בעניין רופאי הקנאביס החדשים, שכבר הוכשרו לנפק רשיונות בעצמם, יירשם עיכוב משמעותי.

למרות הבטחת משרד הבריאות בדיון קודם לאפשר ל-80 רופאים שכבר הוסמכו להתחיל לעבוד, בפועל גם זה יידחה רק לאחר הטמעת הרפורמה בכללותה, כך לדברי לנדשפט.

הסיבה לכך, לדבריו, היא שעד שלא ניתן יהיה למכור את הקנאביס הרפואי דרך בתי המרקחת, יישמר הקשר בין המטופלים למגדלים. לדברי לנדשפט מדובר בהליך המנוגד להחלטת הממשלה.

מה שמוכיח כנראה את הכישלון של הטמעת הרפורמה הצפויה יותר מכל דבר אחר – ואת האכזבה ואובדן ההשקעות שיחוו החקלאים החדשים שחשבו שהם נכנסים אוטוטו לשוק – הוא מספר האישורים שמשרד הבריאות כבר ניפק:

• 95 בקשות להקמה של בתי מרקחת כבר הוגשו – מתוכן 72 אושרו.
• 252 בקשות להקמה של חוות ריבוי (משתלות) כבר הוגשו – מתוכן 152 אושרו.
• 383 בקשות להקמה של חוות גידול (חממות) כבר הוגשו – מתוכן 242 אושרו (ללא תקן GAP עדיין).
• 60 בקשות להקמה של מפעלי ייצור כבר הוגשו – מתוכן 29 כבר אושרו (מתוכן רק 2 עברו אישור GMP).
• 44 בקשות להקמה של בתי מסחר כבר הוגשו – מוכן 22 כבר אושרו.

משמעות חלוקת כ-400 אישורים להקמת חוות ריבוי וגידול קנאביס בישראל, בזמן שכיום יש רק 8 חוות שרק 2 מהן מצליחות להיות רווחיות בשוק של 32 אלף מטופלים בלבד – היא פשיטות רגל צפויות של מאות חקלאים, יזמים ובעלי עניין, חלקם כבר השקיעו זמן, כסף ואנרגיה רבים.

מאחר ו’חוסר הצדקה כלכלית’ היא סעיף מפורש ברפורמת הקנאביס הרפואי המאפשר אי-הנפקה של רשיונות גם למאות הגורמים שכבר קיבלו ‘אישורים ראשוניים’ – בפועל יגדלו קנאביס בישראל רק מספר מצומצם מאוד של חוות, ולא כפי שנדמה.

בנוסף, על מנת לייצא תוצר קנאביס רפואי לחו”ל, יש לעשות זאת רק על בסיס קנאביס שגדל בתקן GAP של תנאי גידול נאותים. כיום בישראל אין אפילו חוות קנאביס אחת שכבר עובדת עם תקן GAP, כלומר גם אם מחר היתה מקבלת חווה כלשהי אישור כזה, לוקח כמה חודשים לגדל את הקנאביס ולהכין אותו לייצוא.

אין גנטיקה של זני קנאביס רפואי מותרים

תקלה נוספת שתעכב משמעותית את תהליך הרפורמה כולו, את הקמת חוות הגידול החדשות וכן את אישור ה-GAP לחוות קיימות – הוא נושא זני הקנאביס הרפואי.

זני הקנאביס הנמצאים כיום בשימוש הובאו מחו”ל ללא הליך מסודר, מה שאומר שהם אינם בעלי האישורים הנדרשים לגידול במסגרת הרפורמה החדשה (פיטו-סניטציה למשל), לא יכולים לגדול בתקן GAP – ובהתאם גם אסורים לייצוא.

לפיכך גם המגדלים הקיימים וגם המגדלים החדשים לא מחזיקים במקור לרכישת זני קנאביס ‘כשרים’, העומדים בתקנים, ולכן לא יכולים להתחיל לגדל גם אם יקבלו את האישור. בוודאי לא לייצא.

לנדשפט גם הציג את טבלת החלוקה החדשה של הזנים, המבטלת למעלה ממחצית מהזנים הנמצאים כיום בשימוש. נציגי חברות הגידול, שלא נכחו בדיון, הבהירו בשיחה עם המגזין כי אין להם כל כוונה להפסיק את השימוש בזנים הקיימים, שעברו מחקרים ובדיקות ושמטופלים נעזרים בהם כבר שנים.

לנדשפט הסביר כי “יש כבר שני יזמים שהצליחו לייבא גנטיקה של קנאביס מחו”ל” – אך סירב לחשוף מי הם אותם גורמים, איך קיבלו את האישורים לייבא או כיצד נעשה התהליך.

עוד טען לנדשפט כי תהליך ה’ייצוב’ (הדירות) של זני הקנאביס שיהיו בשימוש במסגרת רפורמת הקנאביס הרפואי, הוא תהליך שייקח שנים ארוכות. בעוד שבדיון טענו כי זהו הליך שלוקח 3-4 שנים, לנדשפט טען שזה ייקח מעט פחות.

משרדי הבט”פ והכלכלה לא אופטימיים

נציג המשרד לבט”פ טען בדיון כי הוא תומך בהליך הייצוא בתנאי שיתלווה לכך תהליך אבטחה ותהליך חינוך והסברה, “זאת כדי שנוכל למנוע זליגה מהחוות אל השוק השחור”.

בבט”פ עוד ציינו כי הם כלל לא ערוכים לערוך בדיקות בעשרות ומאות חוות הקנאביס החדשות שיוקמו, אם יוקמו. “נצטרך לגייס אנשים לתפקידים חדשים, להכשיר אותם, ואז לייצר גורם מפקח, זה ייקח זמן,” הבהיר נציג המשרד.

גם נציג משרד הכלכלה לא הראה אופטימיות: “יש כאלה שבאים להיפגש איתי, כאלה עם רצון רב, הרבה כסף והרבה השקעה – הם בכלל לא יודעים על מה מבוסס סחר בינלאומי. זה מבוסס על המון רגולציות. אנחנו לא יודעים מה יידרשו המדינות שתתרנה ייבוא של קנאביס מישראל. אף אחד לא לקח את זה בחשבון.”

נושא נוסף שיעכב את הייצוא של הקנאביס לחו”ל הוא מה שמכונה בעגה המקצועית ‘מחסני בונדד’ – אזורים מאובטחים לאחסון בשדות תעופה ונמלים בשלב שלפני הייצוא. מדובר בשטחים אקס-טריטוריאליים שעדיין לא ידוע כיצד יתמודדו עם נושא הקנאביס הרפואי. טרם נקבע הליך מסודר.

לאחר מכן יש צורך בחברות תעופה שיסכימו לשנע את הקנאביס מישראל החוצה – נושא שעדיין כלל לא נבדק. למעשה אין עדיין חברת תעופה שהסכימה לייצא קנאביס מישראל לחו”ל, כך לדברי נציג משרד הכלכלה.

לנדשפט כן שיבח את פרויקט משאף הקנאביס החדש של חברת ‘טבע’ וטען כי מדובר במוצר מבטיח ביותר ושהתוצאות מצוינות – זאת למרות שטרם פורסמו כל תוצאות והביקורות אינן משבחות. “לא יודעת אם הייתי סומכת על ‘טבע’ בימים אלו,” השיבה לו ח”כ זנדברג.

אין חדש תחת השמש

כל הנ”ל מראים בבירור כי תהליך הטמעת רפורמת הקנאביס הרפואי (עליה הוכרז לראשונה בשנת 2013), יימשך עוד זמן רב.

“עושה רושם שיש עוד חסמים,” סיכמה ח”כ זנדברג את הדיון. “נקבע דיון המשך בעוד חצי שנה.”

קצב התפתחות זה תואם את דבריו של פרופ’ רוני גמזו, מנכ”ל משרד הבריאות לשעבר, שאמר לפני כחצי שנה בראיון למגזין קנאביס שהרפורמה לא תוטמע גם בעוד 10 שנים.

כפי שנטען בכתבת התכנית ‘על המשמר’ עם לינוי בר-גפן, ששודרה בתאגיד השידור ‘כאן’ בשבוע שעבר, עד שמדינת ישראל תאשר ייצוא בשנת 2020, הרבה מדינות כבר יקדימו אותה.

בדיון הבטיח פרופ’ איתמר גרוטו, מנכ”ל משרד הבריאות, שמטופלי קנאביס שרשיונם פג יוכלו לחדשו אוטומטית, בהליך מקוצר יותר ולא כפי הנוהל כיום. יחד עם זאת הבטחותיו של גרוטו בועדה ידועות כבר לשמצה – רובן ככולן לא מומשו בפועל.