מפעל ההתעללות בצרכני קנאביס הוא רוע טהור

תחושת רדיפה מתמדת היא תחושה לא נעימה. יודע זאת היטב כל אדם שחווה אווירה עוינת או שנאלץ להסתיר סוד שהיה יכול לסכן אותו או את בני משפחתו. הרי כמעט כל אדם נאלץ להסתיר סוד כזה או אחר.

בעבר, עבדים היו מסומנים, בדומה לבקר, באמצעות צריבת העור שלהם בסמל ייחודי של הבעלים. כאשר היו בורחים, הם היו דואגים להסתיר את הסמל הזה, ובמקרים קיצוניים להעלימו על ידי הוספת צריבות נוספות כדי לומר שנפגעו משריפה או אפילו על ידי קטיעת איברים.

חברי הקהילה הלהט”בית למשל היו נרדפים בכל מקום, רק בגלל שבאיזה ספר מלפני 3,000 שנה היה סיפור על פיה שהחליטה לרצוח את כל האנשים בסדום ועמורה. מזה 80 שנה פלוס זהו “תורנו”, צרכני וצרכניות הקנאביס, להיות הקורבנות.  

האסון הגדול ביותר של צרכני הקנאביס היה ההמצאה של בדיקות הדם והשתן המגלות שרידי קנאביס הנותרים כמעט חודש בגוף. הבדיקה הזו זהה במהותה לאותה צריבה על העור של העבדים מכיוון שצריכת קנאביס נורמטיבית מתבצעת בתדירות של יותר מפעם בחודש, שלא לומר יותר מפעם בשבוע, ולכן כל צרכן קנאביס נמצא מרחק בדיקת מעבדה אחת מאסון אישי ומשפחתי ולכן לעולם צריך לחשוש.

בשל כך, כל צרכני הקנאביס, ללא יוצא מן הכלל, חיים במידה כזו או אחרת בחשש ותחושת רדיפה מתמדת – ובצדק גמור.

יתר על כן: כל צרכני הקנאביס שפגשתי שהיו בטיפולי “גמילה” תוך כפיה משפטית בצווים הניתנים במסגרת הליך פלילי או במסגרת טיפולי רווחה, תיארו את ה”טיפול” הזה כהתעללות על ידי “חבורה של זקנים מרושעים ונשים צדקניות” – הכל בניגוד לרצונם, באיומי סנקציות משפטיות הכוללות סילוק ממסגרות לימודיות, הוצאת ילדים מהבתים, נידוי חברתי, רישום פלילי ועונשי מאסר.

מדובר, כפי שחשפתי בשבוע שעבר, בעסק ששווה מאות מיליונים ואולי אף מיליארדים של שקלים, אשר ממומן כולו מכספי הציבור, ושכל הלוקחים בו חלק עושים את משכורתם על גב הסבל של קורבנות מדיניות ההפללה, ובעיקר על גבם של צרכני הקנאביס המהווים את הרוב המוחלט של ה”משתתפים” במפעל ההתעללות ההמוני הזה. 

סדיסטים שלא מודעים לסדיסטיותם

שאלתם את עצמכם פעם איך זה שהאנשים האלה, השותפים במעשי רוע בלתי נתפסים, לא סובלים מנקיפות מצפון? היינו מצפים מהם לשרוק במשרוקית! להרים דגל שחור! אולי אפילו להתאבד מעול המצפון המעיק, או לכל הפחות – להתפטר! האם זה נעים להפיק רווחים ממפעל התעללות? האם יש בחברה כל כך הרבה סאדיסטים שההנאה שלהם בחיים היא גרימת כאב וסבל לאחרים? 

אני מאמין שהאנשים האלה חיים בתוך סוג של תודעה כוזבת. הם חושבים שהם אנשים טובים. גם אם העובדה שהטיפול שהם מספקים מבוצע אגב איומים וכושל. הם אומרים לעצמם שהוא נועד למטרה טובה ולכן מבחינתם לפעמים מותר לעשות דברים רעים קטנים כדי להשיג טוב גדול.

מבחינתם, גם אם הם לא בטוחים שקנאביס גורם כזה נזק נורא, להבנתם עדיין אין הוכחות לכך שהוא לא גורם נזק נורא ולכן עדיף להמשיך לעשות את מה שעושים כבר מאה שנה. “זה לא שאנחנו הורגים אותם,” הם בוודאי חושבים לעצמם. “הכוונות שלנו ממש טובות, אנחנו רק רוצים לעזור להם! אנחנו לא נאצים”. 

סיפורו הבדיוני של יאם שוף

בואו אספר לכם את סיפורו של יאם שוף, דמות דמיונית שהמצאתי, וכך תוכלו להבין את המצב התודעתי שהמטפלים האלה חיים בו.

יאם שוף, גומל ידוע, קם כל בוקר לעבודה והולך לטפל במטופליו המסכנים הנשלחים אליו על ידי מערכות הרווחה, אשר גם מממנות את הטיפול. הוא יודע שאם הוא לא יעזור להם להיגמל מסמים מסוכנים שהם צורכים, הם ילכו לכלא, יקבלו רישומים פליליים, יקחו להם את הילדים או שאחת מרשויות המדינה תהרוס להם את החיים בדרך כזו או אחרת. זו עובדה. 

אבל הם ממשיכים בשלהם. הגרועים ביותר מבחינתם הם צרכני הקנאביס, או כמו שפסיכיאטרים קוראים לו “המוות הירוק”, שהוא חומר ביולוגי (בשפת העם: פרח מיובש) המצוין בפקודת הסמים המסוכנים, שנגרס לאבקה ונצרך באמצעות סיגריות מאולתרות. 

החומרה נובעת מהעובדה שצרכניו אומרים: “לי זה עושה טוב – אני עובד יותר טוב, ישן יותר טוב ובאופן כללי בן אדם יותר נחמד” וזה כמובן נורא ואיום! הרי אם בן אדם מעיד שמשהו עוזר לו ולכן הוא צורך אותו באופן קבוע – הרי זה סימן ברור להתמכרות! 

יאם שוף לא מבין: איך זה יכול להיות שהאנשים האלה לא מבינים את הנזק החמור ש”המוות הירוק” גורם להם? זו בעיה! המוות הירוק הזה דפק להם את המוח. מדובר במסוממים רפי שכל. הם לא מבינים שאם לא יפסיקו – הם ימשיכו להיות מכורים ורשויות המדינה ימשיכו להרוס להם את החיים עם רדיפה, אלימות ותיקים פליליים! מוכרחים לעזור להם בכל דרך. 

אז יאם שוף ודומיו עושים הכל כדי לעזור למסוממים רפי השכל האלה להיגמל. מדברים איתם, משפילים אותם, מבודדים אותם מהחברה, דוחפים להם תרופות מדכאות ששורפות להם תאי מוח, אולי במקרה יתמזל מזלם ומבין כל תאי המוח ישרף דווקא זה שאומר שצריך לאהוב את המוות הירוק.

מי שכל זה לא עוזר לו – נותנים לו גם מכות חשמל. מי שמתנגד לכך וטוען שהתעללויות כאלה כבר גורמות לו להעדיף למות – כולאים אותו בחדר, קושרים אותו, ומסממים אותו בכח.

אמנם כמעט כל בן אדם נורמלי שחווה את הטיפול הזה מתאר אותו כטראומה נוראית עד היום, אבל – היי! זו לא סיבה להפסיק לנסות, וחוץ מזה, בלאו הכי אף אחד לא בודק אם יש תועלת ב”טיפולים” האלה, כי מה כבר יכול להיות יותר גרוע מלהיות מסומם שכל ערב הורג את עצמו עם המוות הירוק?

הערב יש ליאם שוף אירוע חשוב. הוא דובר מרכזי בכנס המלחמה בסמים. הוא עולה ומספר על המסוממים המסכנים וכמה בלתי אפשרי לגמול אותם מהמוות הירוק. הוא מתאר כמה הוא וחבריו עושים הכל, אבל ממש הכל, כדי לעזור להם, ולא מצליחים. בסוף הנאום הוא מזיל דמעה על מר גורלם ומקבל מחיאות כפיים. כשהוא יורד, מתייפח כולו, הוא מקבל את מעטפת הכסף על הנאום המרגש, וחוזר לבית החם, שם תחכה לו המשפחה הגאה והאוהבת את האב שהקדיש את חייו לעזרה ולהצלת חיים. 

תופעת הלוואי של הנאציזם: הרס הרגישות המוסרית 

עד לפני כמאה שנה, פלוס מינוס, לכל עם היו את “הרשעים” המיתולוגיים או ההיסטוריים שלו. לנו היהודים לדוגמא יש את פרעה, המן הרשע, אנטיוכוס. במזרח אירופה הייתה את בַּאבָּה יַאגָה המכשפה הרעה מהיערות, וכך לכל תרבות היו את השדים הרעים והרשעים ההיסטוריים שלה. אבל לעומת הנאצים – כל אלו מחווירים. 

עברנו את פרעה? מי זה פרעה בכלל! הוא רק רצה להעביד אותנו בפרך. המן הרשע? פחח… כולה ארגן כמה לינצ’ים נגד היהודים. מי לא עשה את זה. אנטיוכוס? הוא בכלל רק רצה להעניק לנו מערכת חינוך טובה יותר. האם אפשר להשוות אותם אל היטלר, גבלס, מנגלה ושות’? שגזלו את הרכוש ודחסו את אזרחיהם הציגנריים, הרומיים, הסינטיים (שלושתם מכונים “הצוענים”) והיהודים אל משאיות ורכבות על מנת לרצוח אותם באופן שיטתי? שהתייחסו אליהם גרוע יותר מאל בעלי חיים ירודים ועשו עליהם ניסויים מחרידים?

כתוצאה ממלחמת העולם השניה, השיפוט המוסרי של כל עמי העולם לוקה בתופעת לוואי פוסט טראומטית: בגלל מה שעשו הנאצים, תמיד ניתן יהיה למצוא משהו יותר גרוע מכל דבר שראשי מדינות עושים כיום לבני עמם. נשים לא יכולות לנהוג בסעודיה? אז מה? זה ממש בריא ללכת ברגל וזה לא גרוע כמו הנאצים. מכריחים אנשים באריתריאה ללכת לצבא לשירות חובה של 20 שנה או יותר? אז מה? זה הגנה על הבית ובכל מקרה לא גרוע כמו מה שעשו הנאצים. מיליוני אזרחים בעולם נרדפים על כך שהם צורכים פרח? זה מה שמרגש אתכם?!? זה לא כאילו הרגנו אותם ובכל מקרה – זה לא כמו הנאצים. סה”כ אנחנו מנסים לעזור להם. אנחנו לא נאצים. בטח לא היטלר, לא מנגלה, לא גבלס. אבוי למי שיאמר אחרת. 

השטן הטוב?

יש משפט מפורסם שאני לא אוהב: “הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות”. לדעתי זה משפט שעושה הנחה לא מוסרית לאנשים שעושים מעשים פסולים באופן קבוע באמצעות איצטלא של “כוונות טובות”. אני לא רואה שום כוונה טובה בלהרוויח את לחמך מהתעללות באחר, מנטילת החופש שלו – והכל בלי שום ביקורתיות ובלי שום אמפתיה לאותו אדם. אלו לא כוונות טובות – זהו רוע המשולב בטמטום ועצימת עיניים. אסור לעשות על זה הנחות.  

חברה נורמלית אינה אלא שיטה שבה מארגנים אלימות בצורה שקופה, כלומר בחוקים גלויים ומחלקים את הכח לנהל ולתת הוראות באמצעות השיטה הכספית-קניינית וזה בסדר: אי אפשר להרשות לכל אדם לעשות מה שבא לו, לאיים על חבריו, לסחוט, להתעלל, לגנוב, לשקר ולעשוק. יש לומר בצורה הכי גלויה – מעשים רעים ייחסמו בכוח ובאלימות ממוסדת מדינתית. טוב שיש תאגיד מדינה המספק לכל אדם שירותים הקשורים לזכותו להגנה עצמית. אני האחרון שאפשר לומר עליו שהוא צדקן בהקשר הזה, אבל ארגון אלימות ממוסדת נגד אנשים רק בגלל שהם צרכו פרח של צמח?!? אין פה כוונה טובה. רק רוע. 

אז אם נסכם: כל מי שקשור לתמיכה או התעלמות ממדיניות ההפללה הוא איננו נאצי. איננו היטלר. איננו גבלס. איננו מנגלה. למען השם – הם אפילו לא פאשיסטים או סאדיסטים. אבל הם כן בני אדם שמבצעים מעשי רוע חמורים, מדי יום ביומו. חלאות המין האנושי.