מסים קשים: כולנו משלמים מס פחד
בין אם אתם מעשנים קנאביס או לא, תומכים בלגליזציה או לא – כולכם משלמים מס פחד. עמוס סילבר קורא לכם להצטרף ולהחריף את המאבק לשחרור הצמח ושחרור מעבדות מנטלית.
מאת: עמוס דב סילבר
החוק היבש בישראל קובע 3 שנות מאסר בפועל על עישון קנאביס ו-20 שנה על גידול או סחר, כשבגוף החוק אין אבחנה בין עציץ אחד או עיסקה בשווי של 100 ש”ח לבין 300 עציצים ועיסקאות ענק. האיום הוא אותו איום.
לא, זה ממש לא משנה אילו עונשים ניתנים בפועל! הפחד מפני החוק מרתיע אנשים מלהיתפס, מה שמוביל אותם בהכרח להפסיק לעשן/לגדל או לשקר לגבי זה ולהסתיר בכל דרך (עישון כמובן נמצא בקצה אחד של הסקאלה והסחר בשני, כשהגידול באמצע).
הפחד אגב, אינו רק מהעונש הקבוע בחוק, אלא משלל נזקים סביבתיים של עצם המפגש עם החוק. היתקלות עם שוטר, חוקר או שופט, הסטיגמה החברתית של ‘עבריין’, וההוצאות הכספיות על הגנה משפטית – הרתיעה הזאת גורמת לכך שלא רבים הם אלו שיעיזו להזמין זרעים/לגדל/להפיץ או בכלל לקשור את עצמם לנושא הזה – מה שגורם לכך שההיצע דל למרות שהביקוש הוא אדיר. התוצאה: 100 ש”ח לגרם של צמח שהמחיר הריאלי שלו מבחינת עלויות חומרים + זמן הוא בערך 5 ש”ח לגרם.
בחישוב פשוט מדובר על המס הקשה מכולם – של 2000% אחוז פחות או יותר – לא נתון פשוט בכלל…
אז גם אלו שלא נתפסים, אלו ש”יושבים בבית בשקט מעשנים”, נמצאים בכלא. לא כלא פיזי אמנם, אלא כלא מנטלי שגורם להם בסופו של דבר להוציא כסף ואנרגיה במקום להתקומם נגד המס המעוות הזה. כי הרי בשביל הכסף הזה הם צריכים לעבוד יותר קשה למשך יותר שעות.
קחו לדוגמה צרכן מתון שמעשן חצי גרם ביום. המחיר הריאלי של הצריכה שלו צריך להיות בערך 75 ש”ח לחודש, ואילו כיום הוא משלם על אותה כמות פי עשרה – כ-1,500 ש”ח – אשר שווים ל-1,425 ש”ח מס פחד!
יש כמובן גם את הקצוות – אלו שמשלמים גם 130 ש”ח לגרם או אלו שמעשנים 5 ג’ ביום, ולחילופין אלו שמסתפקים בחומרים זולים יותר או נמנעים/מצמצמים את כמויות העישון, מערבבים עם טבק, ובכך פוגעים בעצם בבריאותם. רבים מהצרכנים עוברים להשתמש בסמי פיצוציות מזיקים במקום הקנאביס שלא נגיש, וכמובן בסיגריות, אלכוהול ומיני כדורים.
וכאן מדובר בעניין נוסף – העלות של מס הפחד היא לא על הכיס שלנו אלא על הבריאות שלנו, מה שלא נכלל באותם 2000% שאנחנו משלמים – אם בגלל הימנעות מצריכתו, צריכת תחליפים חוקיים ומזיקים שלעיתים גם ניתנים ע”י הרופא או הלחצה עצמית לעבודה קשה יותר.
וכאן המסר שלי: גם מי שיושב בבית ומעשן – ומעולם לא ראה שוטר/חוקר/שופט, בית מעצר, או כלא מבפנים, וחושב שהמאבק ללגליזציה לא נוגע אליו, גם הוא כלוא במסגרות של עבודה מאומצת ולחצים בכדי שיוכל לממן את התענוג האסור הזה שכולו פיסת צמח מן הטבע…
אפילו מי שמעולם לא עישן מעולם ואפילו אלו המתנגדים נחרצות לשימוש בקנאביס – גם הם אמורים לתמוך בהסדרת הנושא שכן שכל הכספים האלה שמועברים כיום לארגוני פשיעה, עבריינות ומי יודע מי עוד, יישארו בידי הציבור וימוסו כמו כל שאר דברי צריכה.
הגיע הזמן שכולם יתמכו ברעיון הלגליזציה. רוצים לעזור לי לקדם את הנושא? תגיעו יחד איתי ב-20 באפריל ל”ליל הבאנגים הגדול“. יחד נשים סוף למס הפחד!
הכותב, עמוס סילבר, הוא פעיל לגליזציה המוכר בפעילויותיו החתרניות לקידום הנושא.
עוד מעמוס סילבר: להפסיק את מדיניות ההפללה של צרכני קנאביס!
ראו גם: עולה עולה, כמה זה עולה לנו?
