מינון חודשי של קנאביס רפואי: איך קובעים את זה ולמה זה משנה?

תוכן מקודם בשיתוף Peace Naturals

כל תרופה מגיעה עם הנחיות ברורות – כמה לקחת, מתי ואיך. אבל כשזה מגיע לקנאביס רפואי, מדובר בטיפול שמגיע ללא הסבר מדויק, ודורש הרבה סבלנות ואורך רוח מצד המטופל על מנת למצוא את דרך הטיפול הנכונה עבורו.  אבל מה קורה כאשר הטיפול מתחיל להיות פחות אפקטיבי לאורך זמן? ד"ר ניר חודרוב מסביר מה חשוב לדעת על מינון חודשי של קנאביס רפואי

נפלא! קיבלתם את רישיון הקנאביס שלכם והתחלתם את התהליך ההדרגתי של קביעת המינון המתאים לכם, כלומר מה נכון לכם מבחינת זן, כמות ושיטת הצריכה, ובהתאם גם מה אתם יכולים לרכוש מבחינת הכמות החודשית ומבחינת ריכוז החומרים הפעילים. 

אז אתם בוודאי יודעים שכיום, רוב המטופלים בקנאביס רפואי מתחילים את דרכם עם 20 גרם לחודש (בהתאם לגישה הטיפולית הרווחת ובהתאם להנחיות משרד הבריאות). מדובר במינון יחסית נמוך, אך זהו הסטנדרט האחיד במיוחד עבור מטופלים חדשים שלא התנסו מעולם בצריכת קנאביס. 

על פי שיטת הטיפול הזאת מותר בהדרגה לבקש להגדיל את המינון אחת לכמה זמן (בהתאם להנחיות המתעדכנות של היק"ר ובתיאום עם הרופא המטפל), אך עבור מרבית המטופלים המינון הגבוה ביותר יהיה 60 גרם לחודש. המעטים שמגיעים לצריכה של 100 גרם או יותר יידרשו לאישורים והמלצות נוספות., חריגות.

אז איך בעצם משנים מינון? ומה זה בכלל "מינון"?

ד"ר ניר חודרוב מסביר כי על־פי "הנוהל היבש", כדי לשנות את מינון הקנאביס יש לקבל המלצה מרופא מומחה אשר מומחה למחלה או לבעיה שבעטיה ניתן מרשם לקנאביס רפואי.

"למשל," הוא אומר, "אם מדובר במטופל הלוקה בפוסט־טראומה, עליו לקבל את האישור הראשוני מפסיכיאטר. אדם שסובל מכאבי גב יצטרך לספק המלצה מאורטופד. את הרישיון והמינון מספק רופא שהוסמך כ"מנהל לפי פקודת הסמים", כלומר מי שעבר הכשרה לטיפול באמצעות קנאביס רפואי." 

עוד מסביר ד"ר חודרוב, כי כאשר מטופלים מגיעים עם בקשה למינון או זן מסוים, תפקידו של הרופא־המנהל לבחור במינון, אך זהו תפקידו של אדם שלישי, כמו רופא, מדריך או רוקח, להתאים את הזן הנכון למצבו הרפואי והנפשי של המטופל.

המרשם לקנאביס רפואי מורכב מ-4 מרכיבים עיקריים:

  1. משקל התפרחת: כאמור, לרוב מטופלים חדשים מתחילים מ-20 גרם לחודש. 
  2. ריכוז החומרים הפעילים הרשומים כאות ומספר: האות T מייצגת את רכיב ה-THC והאות C מייצגת את ריכוז ה-CBD.
  3. רישום צורת הצריכה המומלצת: תפרחת או שמן.
  4. אפיון הזן המומלץ: כלומר אחד משני משפחות זנים – סאטיבה או אינדיקה או שילוב (בלנד/היבריד) בין שניהם. סעיף זה במרשם אינו מחייב את המטופל והרוקח, וכפוף להתנסות של המטופל והמלצת הרוקח. הרוקח עשוי לבחור צמח היברידי המתאים לפירוט ריכוז החומרים הפעילים לפי המרשם.

ד"ר חודרוב מוסיף: "לריכוז החומרים יש משמעות רבה. לכן, אם הרופא המתמחה בקנאביס ממליץ על שינוי בריכוז של החומרים הפעילים בצמח, יש לקבל מרשם חדש".

רגע לפני שמעלים מינון, קצת על תהליך הניפוק

לפני שמנופק מרשם לקנאביס רפואי למטופל חדש, נבדקים נתונים שונים אודות היסטורית הצריכה שלו לפני שקיבל את רישיון הקנאביס, כדי לקבל את ההחלטה על ריכוז ה־THC המתאים. אדם שצרך בעבר קנאביס עשוי לגלות עמידות גבוהה יותר כמובן בהשוואה לאדם שלא צרך קנאביס קודם בכלל.

לכן, כאשר נרשם מרשם חדש למטופלים "נאיבים" (השם המקצועי למי שלא נחשף לקנאביס קודם לכן), הוא מונפק עם כמות נמוכה של THC ככל הניתן, לרוב עד T10. מטופלים בעלי ותק בצריכה (חוקית וחוקית פחות), שצרכו קודם לכן קנאביס באופן יום־יומי יתחילו מ־T20, כיוון שריכוז נמוך מדי של THC עשוי להשפיע עליהם פחות. חשוב לדעת שלאורך הזמן מתפתחת עמידות לחומרים הפעילים, ולכן יש לשנות את הזן, להגדיל את המינון או להעלות את ריכוז החומרים הפעילים.

בנוסף, ישנם מטופלים שאינם זקוקים כלל למרכיב ה־THC בתפרחת, והם יקבלו זנים עשירים ב־CBD. הדבר תלוי בפרמטרים כמו: משקל הגוף של המטופל, המחלה שבעטיה הוא צורך את הקנאביס, מחלות נוספות וצריכת תרופות נוספות במקביל.

"בדרך כלל למטופלים חדשים אני ממליץ לצרוך תרכובת עשירה ב־CBD במהלך היום כולו, ורק בלילה לצרוך באמצעות שאיפה אחת תרכובת עשירה ב־THC," מסביר ד"ר חודרוב את הגישה הטיפולית שלו ומוסיף: "בשיטה זאת הגוף מתחיל להתרגל בהדרגה למולקולת ה־THC הגורמת לחלק מתופעות הלוואי שמטופלים לפעמים מדווחים עליהן."

מה עושים כשלא מורגשת הקלה או כאשר כן מורגשות תופעות לוואי לא רצויות

"אם מטופל מדווח על כך שהוא אינו חש הקלה בסימפטומים, אני לא מעלה את המינון כאן ועכשיו, אלא בוחן באמצעות שאלות מנחות את צורת הצריכה," מסביר ד"ר חודרוב. "כך, ניתן לגלות שחלק מהמטופלים מערבבים טבק בתפרחת, בוחרים במיצוי שמן לא מתאים, או משתמשים בטכניקה לא מתאימה שגורמת לחומרים הפעילים להיספג בצורה לקויה בגוף."

במקביל מוסיף ד"ר חודרוב כי במידה וישנן תופעות לוואי שליליות כמו אכילה מרובה, תחושת אופוריה או תופעות אחרות, "יש לבחון אם מדובר בקשיי הסתגלות ראשוניים, בעת הצורך להפחית את כמות ה־THC ולעבור לצריכת תרכובות מאוזנות. תרכובות מאוזנות הן תרכובות בהן יופיע שיעור גבוה יותר של CBD ובכמות קרובה לזו של ה-THC. לעיתים, שינוי של זן יכול לשנות את הדרך שבה הגוף מגיב לקנאביס".

לדבריו "בקרב מטופלים ותיקים יותר, אשר חווים ירידה ברצף הטיפולי ובאפקט הכולל של הטיפול, חשוב להבדיל קודם כל בין המינון שלהם לבין הריכוז שלהם. מינון גבוה מתייחס לכמות גדולה יותר בגרמים בכל מרשם". 

"במרבית הטיפולים יש צורך להעלות את המינונים בצריכה לאורך זמן, במיוחד כאשר הטיפול הוא עם ריכוז גבוה של THC (שהוא גם בעל פוטנציאל התמכרותי)," הוא מסביר. "לכן חשוב לתכנן נכון את הצריכה עבור המטופלים. כאשר מגיעים למינונים גבוהים ברמה של 60 גרם ומעלה כדאי לנסות לנקוט בפעולות שונות כדי להפחית את המינון".

"הטיפול בקנאביס רפואי, כמו טיפול בתרופות רבות מסוגים אחרים, הוא בעל פוטנציאל התמכרותי, במיוחד כאשר מדובר בשימוש רציף לאורך זמן," הוא מדגיש עוד. "במקרה כזה יש להפסיק למשך חודש או לתקופה אחרת את הטיפול בקנאביס רפואי, במידת האפשר ליטול תרופות חלופיות ולחזור לאחר מכאן לטיפול בריכוז נמוך יותר של החומר הפעיל או במינון נמוך".

"במקרים לא רגילים נפחית את ריכוז ה-THC למטופלים," הוא אומר. "אלה מקרים לא רגילים אבל מדי פעם קיימים מטופלים כאלה. למשל, מטופל שהיה צורך תרכובת עם THC בריכוז גבוה, ולאחר מכן עבר למיצוי שמן CBD בלבד לטיפול בפיברומיאלגיה. מרבית המטופלים, עם זאת, נשארים באותו הריכוז או מעלים אותו." 

אם לא תבקש, לא תקבל

"חשוב להבין שאם המטופל לא יבקש להעלות את המינון, סביר להניח שהוא לא ישתנה," אומר ד"ר חודרוב. "עצם קבלת הרישיון אינה מהווה רישיון לכל החיים, ובאחריות המטופל לבצע את הפרוצדורה הטכנית של חידוש הרישיון אחת לחצי שנה או לשנה. כדי לשנות את המינון עליו להיוועץ עם הרופאים המטפלים בו ולהעלות את הסוגייה. העלאת המינון מתבצעת כאשר המינון הנוכחי במרשם כבר אינו אפקטיבי ואינו מסוגל לטפל בסימפטומים של המחלה שממנה הוא סובל."

"במצב בו המטופל מבקש לשנות את המינון אנו בוחנים כל מקרה לגופו," הוא מסביר. "יש מטופלים אשר להם מומלץ לצרוך שמן שיעיל למשך שש שעות, לעומת צריכה בשאיפה המטפלת בסימפטום למשך שעתיים עד שש שעות. בדרך כלל הדרך הנכונה היא באמצעות תשאול של המטופל על הסיבה שבעטיה הוא מטופל בקנאביס ודרך השימוש שלו, וכך ניתן לבצע את ההתאמות. לא תמיד נכון להחליף את שיטת הצריכה, ולפעמים דווקא נכון להחליף את הזן לסוג סאטיבה או אינדיקה עדין או אגרסיבי יותר כדי לקבל את התוצאה המיטבית."

לסיכום, ההחלטה על המינון המתאים לכל מטופל בקנאביס רפואי מתבצעת על פי המאפיינים האישיים, המחלה שממנה הוא סובל והניסיון שלו בצריכה של קנאביס בתקופה שקדמה לקבלת המרשם. חשוב להכיר את האפשרות לבצע שינויים במינון בעת הצורך, כל זאת בסיוע הצוות הרפואי המקצועי המנפיק את המרשם.

כתיבת תגובה