מחקר: עודף אכיפה משטרתית מגביר את הסיכון להתנהגות אלימה ואנטגוניזם כלפי הממסד

מחקר חדש גורס כי עודף אכיפה משטרתית והתנהלות אגרסיבית של גורמי האכיפה מובילים דווקא להפך מהצפוי ומגבירים את הסיכוי של הקורבן להתנהגות אלימה בעתיד.

בתחילת החודש נערך בוועדת הכנסת דיון שעסק בנושא אלימות המשטרה כלפי אזרחים. חברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית היו תמימי דעים והביעו תרעומת על אלימות המשטרה בהפגנות.

אחד הטיעונים העיקריים של אלו התומכים בהגברת האכיפה, הוא שהשוטרים מהווים אמצעי הרתעה מפני ביצוע עבירות וכן כי יותר עבריינים ייעצרו בעקבות הגברה זו. אבל מה אם מגע של אזרחים עם המשטרה מוביל דווקא לסיכוי רב יותר להתנהגות עבריינית בעתיד?

מחקר חדש שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת מיזורי בארה”ב ופורסם החודש בעיתון “פשע ועבריינות” (Crime and Delinquency), מצא שמגע של אזרחים עם המשטרה דווקא עשוי להגביר את הסיכוי לביצוע עבירות פליליות בעתיד.

המחקר נערך בקרב 2,614 ילדים בני 9 עד 15 (49% בנים) שנסקרו שלוש פעמים – פעם ראשונה בהתחלה, פעם שנייה לאחר 9 חודשים ופעם שלישית לאחר שנה נוספת.

החוקרים השתמשו בממצאי הסקר הראשון בכדי לאבחן את ה”צפי” להתנהגות עבריינית בהתבסס על רקע דמוגרפי, גיל, מין וגזע, כמו גם מרכיבים אחרים הכוללים אימפולסיביות, סקרנות, נטילת סיכונים, מחוייבות ללימודים, רקע משפחתי, שימוש בחומרים אסורים ועוד. בסקר השני הם בדקו מי מהצעירים נתקל בגורמי אכיפה ומשטרה.

אלימות שוטרים
אלימות שוטרים (תמונה: דה-מארקר)

הממצאים הראו כי אלו שסיפרו בפעם השנייה כי נתקלו במשטרה, אמרו בסקר השלישי שירגישו פחות אשמה עם ביצוע עבירות. הם הביעו תמיכה עם טענות שונות המצדיקות אמירת שקרים במטרה להימנע מעונשים, הם הביעו יותר מחויבות לעמיתיהם העבריינים ואמרו שימשיכו לבלות את זמנם עם אנשים ששהו בכלא, ולבסוף, הם היו מעורבים ביותר מקרים של התנהגות אלימה, הברזות משיעורים בבית הספר ונטילת סמים. התוצאות היו זהות גם במקרים בהם הצעירים נעצרו וגם במקרים בהם רק עוכבו.

“המחקר שערכנו מצא כי עיכובים ומעצרים לא רק שמגבירים את הסיכוי לעבריינות עתידית, הם גם מעודדים התנהגויות אלימות,” נכתב במחקר.

“הממצא החשוב שמצאנו הוא העובדה שמדיניות זו של המשטרה, משפיעה לא רק על עצם העלבון שחש האזרח, אלא גם על היחס שהוא עתיד להחזיר לרשויות,” אמרה סטפני וויילי, החוקרת הראשית. “עוד נמצא שאלו שנעצרו בעבר אינם נוטים לדווח על עבירות בעתיד וכן נוטים להסכים ולהצדיק התנהגות אנטי-חברתית.”

וויילי ושותפה למחקר ציינו כי מקבלים את הטענה כי במקרים רבים ההתערבות המשטרתית היא חיונית במטרה למנוע פשעים. המחקר שלהם מציע שבמקרים בהם נאלצת המשטרה להיפגש עם האזרח, עליהם לנהוג בזהירות ולהימנע מלגרום לאפקט לא-רצוי. למשל, הם מציעים ששוטרים יימנעו מתחקור אגרסיבי של צעירים ובני נוער במקומות ציבוריים.

“זה חשוב מאוד שצעיר שנתקל עם המשטרה לא יבודד ורצוי שימשיך לחיות במסגרת המשפחתית והחברתית שלו,” אמרו. “על הקהילה, מערכת המשפט ובני המשפחה לנקוט בצעדים הנחוצים בכדי לא לפגוע בצעיר לאחר מעצרו.”

עניין זה בא לידי ביטוי בעיקר בנושא המלחמה בסמים, אשר בשמה מוטרדים אזרחים נורמטיביים לחלוטין בגין בחירה אישית שלהם שאינה פוגעת באחרים. המחקר מראה שאותם עיכובים/חיפושים שעורכת המשטרה ויחסם של השוטרים לאזרחים כעבריינים פוטנציאליים, גם לאלו שכלל אינם משתמשים, גורמת לאפקט ההפוך מהרצוי.

ראו עוד: האם משטרת ישראל מסתירה מידע בנוגע לעבירות סמים?

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר